אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
עובדים שכירים מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי שהמעסיק מנכה משכר העובד
מי שעובד אצל כמה מעסיקים ושכרו אצל המעסיק העיקרי נמוך מ-60% מהשכר הממוצע, או שהכנסתו החודשית מכל המעסיקים גבוהה מההכנסה המרבית, רשאי לערוך תיאום ניכויי ביטוח לאומי
למידע נוסף על תשלום דמי ביטוח לאומי ראו באתר המוסד לביטוח לאומי
לחישוב סכום דמי הביטוח הלאומי ניתן להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי


כל תושב/ת ישראל בן 18 ומעלה חייב להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח. גם עובדים שכירים מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי, המהווים תנאי לזכאות לחלק מקצבאות המוסד לביטוח לאומי. המעסיק הוא זה שמשלם את דמי הביטוח הלאומי, כאשר חלק מהסכום מנוכה מתוך השכר המשולם לעובד. מעסיקים חייבים לדווח למוסד לביטוח לאומי על העובדים המועסקים אצלם עם תחילת העבודה.

  • למרות שהחובה לשלם את דמי הביטוח של העובד חלה על המעסיק, מומלץ לעובדים לוודא כי התשלומים אכן הועברו למוסד לביטוח לאומי. ניתן לבדוק זאת באמצעות בדיקה ב"אזור אישי" באתר המוסד הביטוח הלאומי). כמו כן מומלץ לשמור תלושי שכר המוכיחים כי המעסיק ניכה מהם דמי ביטוח לאומי.

שלבי ההליך

  • המעסיק מעביר את התשלום עבור עובדיו ישירות למוסד לביטוח לאומי. למידע על אופן העברת התשלום ראו דיווח ותשלום לביטוח לאומי על-ידי המעסיק עבור שכירים ומקבלי פנסיה.
  • חלק מהסכום, שאותו מעביר המעסיק למוסד לביטוח לאומי, מנוכה משכרו של העובד, והחלק האחר משולם על חשבון המעסיק.
  • מעסיק שניכה משכר העובד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות חייב להעביר את הכספים למוסד לביטוח לאומי עד ל-15 בכל חודש ולכל היותר בתוך 39 ימים ממועד תשלום השכר.
שימו לב
  • עובד שמעסיקו לא שילם עבורו דמי ביטוח לאומי ממשיך להיות מבוטח, והמעסיק יחויב בקנסות והצמדה על התקופות שלא שילם את דמי הביטוח במועד.
  • אם קרה לעובד מקרה שבגללו מגיעה לו קצבה מהביטוח הלאומי, ישלם המוסד לביטוח לאומי את הקצבה המגיעה לעובד והמוסד רשאי לתבוע חזרה מהמעסיק את סכום הקצבה ששילם. למידע נוסף לחצו כאן.

שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לנכות משכר העובד

  • על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (7,522 ₪, נכון ל-2024) -
    • סך כל הניכוי משכר העובד עבור דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות הוא בשיעור 3.50% (החל ב- 01.01.2006) לפי החלוקה הבאה:
      • דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.40%
      • דמי ביטוח בריאות בשיעור 3.10%
  • על חלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד להכנסה המירבית לחודש החייבת בדמי ביטוח (49,030 ₪, נכון ל-2024) -
    • סך כל הניכוי משכר העובד, עבור דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות יהיה בשיעור של 12.00%, לפי החלוקה הבאה:
      • דמי ביטוח לאומי בשיעור 7.00%
      • דמי ביטוח בריאות בשיעור 5.00%
  • החישוב נעשה מתוך השכר ברוטו (השכר לפני הניכויים מהשכר).
  • לשיעורי דמי הביטוח הלאומי (הסכומים שמנוכים משכר העובד והסכומים שמעביר המעסיק), ראו בטבלה שבאתר המוסד לביטוח לאומי.
  • לחישוב סכום דמי הביטוח הלאומי, ניתן להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי.
  • לנתוני השכר הממוצע וההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לשלם בעצמו

  • על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (7,522 ₪, נכון ל-2024) ישלם המעסיק 3.55% מהשכר של העובד, החל משנת 2019 (3.45% לפני כן).
  • על חלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד להכנסה המרבית לחודש החייבת בדמי ביטוח (49,030 ₪, נכון ל-2024), ישלם המעסיק 7.60% מהשכר, החל משנת 2019 (7.50% לפני כן).
  • תשלומים אלה של המעסיק מתווספים לסכומים שניכה משכר העובד ושגם אותם עליו להעביר אל המוסד לביטוח לאומי.

דמי הביטוח הלאומי לעובדים המועסקים לאחר גיל פרישה

למידע על שיעור דמי הביטוח הלאומי עבור עובד המועסק לאחר גיל פרישה ראו: דמי ביטוח לאומי לעובדים המועסקים לאחר גיל פרישה.

הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי

  • מספר מצומצם של הכנסות עובד שכיר פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי:
  • תשלומים עבור פיצויי פיטורים , פדיון ימי חופשה ותשלומים נוספים שמקורם בהסכמים אישיים או קיבוציים - כגון, פדיון ימי מחלה, פיצוי בגין אי תחרות ודמי הסתגלות - פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי. (פדיון דמי הבראה בעת ניתוק יחסי עובד-מעסיק ותשלום במקום ימי הודעה מוקדמת לפיטורים (חלף הודעה מוקדמת) מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי.
    • החזרי הוצאות שהוציא העובד לצורך המעסיק, כגון קניות או כיבוד לטובת המעסיק פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי, בתנאי שהוצאו קבלות עבור הוצאות אלה והן נרשמו בספרי המעסיק, למעט החזר הוצאות אחזקת רכב פרטי לפי תקנות מס הכנסה.
    • בגדי עבודה - תשלום עבור בגדי עבודה עם לוגו העסק או ביגוד שבמהותו משמש רק לעבודה כגון מדים, סרבל, חלוק עבודה וכד'- פטור לחלוטין מתשלום דמי ביטוח לאומי. עבור ביגוד הנדרש לעובד, כגון מדי משפט לעורכי דין, 80% מהתשלום פטור מדמי ביטוח לאומי.
    • הפרשות סוציאליות - הפרשות המעסיק לקרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח פנסיוני ופיצויים פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי, בתנאי שגובה ההפרשה הוא עד לתקרה הקבועה בפקודת מס הכנסה.
    • למידע על הכנסות נוספות של שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ראו : חוזר ביטוח / 1460 "הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח" , מיום 21.02.2019.

דמי ביטוח לאומי לעובד בחופשה ללא תשלום

  • כאשר עובד נמצא בחופשה ללא תשלום, המעסיק הוא שמשלם עבורו את דמי הביטוח הלאומי בשני החודשים הראשונים של החופשה.
  • המעסיק רשאי לדרוש מהעובד את התשלום בגין אותם חודשיים.
  • החל מהחודש השלישי, על העובד לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעצמו.
  • למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום.

דמי ביטוח לאומי לעובדים המועסקים באופן זמני בבחירות לכנסת

  • עבור עובדים המועסקים בתקופת הבחירות באופן זמני על-ידי מפלגה או ועדת הבחירות המרכזית, ישולמו דמי ביטוח לאומי בשיעור מיוחד. עבור שכר כולל של עד 18,000 ₪. המעסיק יוריד את דמי הביטוח מהשכר ויעביר אותם לביטוח הלאומי.
  • תקופת הבחירות נמשכת 60 ימים ומסתיימת ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות. יום הבחירות לכנסת ה-25 נקבע ל-01.11.2022, ולכן תקופת הבחירות לכנסת ה-25 היא מה-17.09.2022 ועד ל- 15.11.2022.
  • עובד המועסק בתקופת הבחירות באופן זמני על-ידי מפלגה או ועדת הבחירות המרכזית מבוטח בענף נפגעי עבודה בלבד.
  • למידע נוסף ראו: תשלום דמי ביטוח לאומי לעובדים זמניים המועסקים בתקופת הבחירות לכנסת.

דמי ביטוח לאומי לעובד בשביתה

  • עובד שנעדר מעבודתו בגלל שביתה או השבתה ועקב כך לא קיבל ממעסיקו שכר בעד תקופה זו, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למשך תקופת היעדרות שנפרשת על פחות משלושה חודשים קלנדריים מלאים בתוך שנה קלנדרית אחת (מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר באותה השנה).
דוגמה
  • עובד היה בשביתה החל מ-15.01.2016 ועד 15.04.2016.
  • לצורך חובת תשלום למוסד לביטוח לאומי, העובד ייחשב כמי שהיה בשביתה במשך 2 חודשים קלנדריים, שכן רק במהלך חודשים פברואר ומרץ העובד היה בשביתה במשך כל החודש.
  • במהלך ינואר ואפריל העובד עבד כחצי חודש בכל חודש, ודמי הביטוח הלאומי שולמו באמצעות השכר עבור חודשים אלה (גם אם גובה התשלום בכל חודש היה נמוך בשל מספר ימי העבודה הנמוך).
דוגמה
  • עובד היה בשביתה החל מ-15.01.2016 ועד 15.05.2016.
  • לצורך חובת תשלום למוסד לביטוח לאומי, העובד ייחשב כמי שהיה בשביתה במשך 3 חודשים קלנדריים מלאים, שכן הוא היה בשביתה בחודשים פברואר, מרץ ואפריל במשך כל החודש.
  • במהלך ינואר ומאי העובד עבד כחצי חודש ודמי הביטוח הלאומי שולמו עבור חודשים אלה דרך השכר (גם אם גובה התשלום בכל חודש היה נמוך בשל מספר ימי העבודה הנמוך).
  • העובד יהיה פטור מתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות בשני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים של השביתה (פברואר ומרץ), בתנאי שיעביר למוסד לביטוח לאומי טופס הצהרת היעדרות עובד בשל שביתה/השבתה.
  • על העובד לשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי עבור חודש אפריל, שהוא החודש הקלנדרי המלא השלישי של השביתה, כמי שאינו עובד ואינו עצמאי.

חשוב לדעת

  • שכיר שעובד אצל כמה מעסיקים ושכרו אצל המעסיק העיקרי נמוך מ-60% מהשכר הממוצע (7,522 ₪, נכון ל-2024), או שהכנסתו החודשית מכל המעסיקים גבוהה מההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח (49,030 ₪, נכון ל-2024), רשאי לערוך תיאום ניכויי ביטוח לאומי.
  • כאשר עובד שכיר מקבל הכנסות ממקורות נוספים - למשל פנסיה ממקום עבודה אחר, או הכנסה ממקור שאינו עבודה - יותאם חישוב דמי הביטוח ואופן תשלומם לנתוניו של המבוטח. למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לבעל עיסוקים מעורבים.
  • מבוטח שלא עבד תקופה מסוימת ושילם במהלכה דמי ביטוח כמי שאינו עובד ולאחר מכן נעשה עובד שכיר, צריך להודיע על כך בכתב למוסד לביטוח לאומי, כדי שתופסק גביית דמי הביטוח הלאומי ממנו כמי שאינו עובד.
  • אם מבוטח חויב בדמי ביטוח כמי שאינו עובד בתקופה שבה עבד כשכיר, עליו ליצור קשר עם הביטוח הלאומי כדי לבטל את חובו ולהעביר תלושי שכר לתקופה שחויב בעדה או אישור מעסיק בציון תקופות ההעסקה או טופס 106 לכל שנה.
  • שכיר תושב ישראל המועסק על ידי מעסיק זר שאינו משלם את דמי הביטוח עבורו, חייב לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו ולהצהיר על עיסוקו.
  • המוסד לביטוח לאומי עשוי לחקור מעסיקים החשודים באי-תשלום דמי ביטוח עבור עובדיהם, ובמקרים מסויימים ייתכן שיוגש כתב אישום. למידע על זכויות הנחקרים ראו זכותון נחקרים בביטוח הלאומי.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים