הקדמה:

עיד אל אדחא (חג הקורבן) 2021 חל מיום שלישי 20.07.2021 עד יום שישי 23.07.2021
עובדים מוסלמים ועובדים דרוזים העובדים לפי לוח החגים של דתם רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק


עיד אל אדחא (חג הקורבן) הוא חג הנמשך 4 ימים ומצויין על ידי מאמינים מוסלמים ודרוזים.

  • עובדים מוסלמים ועובדים דרוזים רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: הזכאות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו'.

ערב החג

  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, עובדים שיום המנוחה השבועית שלהם הוא יום שישי, וכן עובדים שמועסקים במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים, לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם יום חופש.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת, במקומות עבודה שיום המנוחה השבועית שנקבע בהם הוא שבת, בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

עבודה בערב החג

  • לעובדים מוסלמים או דרוזים ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.
  • במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
    • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע ויום עבודה רגיל לא עולה על 8 שעות, יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.
    • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.
  • להרחבה על עבודה בערבי חג ראו זכותון עובדים בחגים.
  • להרחבה על אורך יום עבודה ראו יום עבודה ושבוע עבודה.

חופשה בערב החג

  • חופשה ביוזמת המעסיק
    • מעסיק רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה, ולכן הוא רשאי להחליט כי בערב החג העובד יצא לחופשה.
    • על המעסיק להודיע על כך לעובד מבעוד מועד.
  • חופשה ביוזמת העובד
    • ערב עיד אל אדחא נחשב כיום בחירה. המשמעות היא שהוא אחד מהמועדים שהעובד רשאי לבחור כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית.
    • לשם מימוש זכאותו, על העובד לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג.
    • על המעסיק לאשר את בקשתו.
    • למידע נוסף על ימי בחירה ראו: ימי חופשה לבחירה.
  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לתשלום מלא עבור אותו יום. להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
    • עם זאת, במקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

הזכות לחופשה במהלך החג

  • כלל העובדים זכאים להיעדר מעבודתם בהתאם לחגים הנהוגים בדתם.
דוגמה
מהנדסת תוכנה מוסלמית שעובדת בחברת הייטק בתל-אביב זכאית להיעדר מעבודתה בימי החגים המוסלמיים.
  • משמעות הדבר היא כי עובדים דרוזים ומוסלמים שבחרו את חגי דתם כימי החג שלהם, רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי עיד אל אדחא, גם אם במקום העבודה שלהם נהוג לעבוד בחגים שאינם חגים יהודיים.
  • זכאותם של עובדים אלה להיעדר מהעבודה בימי החגים של דתם תקפה גם אם נעדרו מעבודה במהלך חגים יהודיים שבהם מקום העבודה היה סגור, אולם הם לא יהיו זכאים לכפל תשלום של דמי חגים (עבור החגים הדרוזיים/המוסלמיים ועבור החגים היהודיים).
דוגמה
  • מורה דרוזית המלמדת בבית ספר יהודי בחרה כימי חג את חגי דתה.
  • המורה זכאית להיעדר מעבודתה במהלך עיד אל אדחא, גם אם נעדרה מהעבודה במהלך ראש השנה וסוכות, שבהם בית הספר היה סגור.
  • עבור ימי החג הדרוזיים היא זכאית לתשלום דמי חגים.
  • ימי החג היהודיים יוכלו להיחשב לה כימי חופשה שמשולמים עבורם דמי חופשה, או כימי חופשה ללא תשלום.

חופשה "כפויה" בימים שלפני או אחרי החג

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, במקרה שימי החג חלים במהלך החופשה, החופשה נפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה
בשנה שבה עיד אל אדחא חל מיום ראשון עד יום רביעי, המעסיק מעוניין להוציא את כלל העובדים במקום העבודה לחופשה שנתית "כפויה" של שבוע החל מהיום הראשון של החג (כאשר העובדים חוזרים לעבוד ביום ראשון בשבוע שלאחר מכן).
  • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע:
    • לעובדים מוסלמים ודרוזים ינוכה יום חופשה אחד (חמישי), למרות שבפועל נעדרו מהעבודה במשך שבוע שלם. ימי החג באותו שבוע אינם נלקחים בחשבון במניין החופשה.
    • לעובדים שאינם מוסלמים או דרוזים ינוכו עבור שבוע זה 5 ימי חופשה נטו.
  • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע:
    • לעובדים מוסלמים ודרוזים שיום המנוחה השבועית הקבוע שלהם הוא יום שישי, ינוכו 2 ימי חופשה נטו (חמישי ושבת).
    • לעובדים מוסלמים ודרוזים שיום המנוחה השבועית הקבוע שלהם הוא שבת, ינוכו 2 ימי חופשה נטו (חמישי ושישי).
    • לעובדים שאינם מוסלמים או דרוזים ינוכו עבור שבוע זה 6 ימי חופשה נטו.
דוגמה
בשנה שבה עיד אל אדחא חל בימים שישי, שבת, ראשון ושני, המעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת של 7 ימים רצופים, החל מיום רביעי שלפני החג ועד יום שלישי אחרי החג (כולל).
  • לעובדים מוסלמים ודרוזים ינוכו 3 ימי חופשה נטו (רביעי, חמישי ושלישי), למרות שבפועל נעדרו מהעבודה במשך שבוע שלם. ימי החג באותו שבוע (שישי עד שני) לא ייחשבו במניין החופשה.
  • לעובדים שאינם מוסלמים או דרוזים:
    • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע, ינוכו 5 ימי חופשה נטו.
    • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע, ינוכו 6 ימי חופשה נטו.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

עובדים מוסלמים או דרוזים

  • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
  • עובד שעתי/יומי- עובד מוסלמי או דרוזי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה ביום שלפני החג וביום שלאחריו (אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק).
  • למידע נוסף, ראו דמי חגים וכן זכותון עובדים שעתיים/יומיים.

עובדים שאינם מוסלמים ואינם דרוזים

  • עובדים שאינם מוסלמים ואינם דרוזים ויצאו לחופשה במהלך החג, יקבלו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה) וימי החופשה ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.

עבודה במהלך החג

  • יש לשלם לעובדים מוסלמים או דרוזים עבור עבודתם בחג, לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% על השכר הרגיל).
  • עובד שעבד בחג שחל ביום המנוחה השבועית שלו, זכאי ל-150% משכר עבודתו עבור שעות העבודה (ולא לתוספת שכר כפולה).
  • אם חל על העובד ועל המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניק גמול שונה מהגמול המחויב על פי חוק, יחויב המעסיק בשיעור הגמול הגבוה מביניהם.
  • בנוסף לתוספת השכר, זכאים העובדים גם לשעות מנוחה חלופיות ("מנוחת פיצוי") במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבדו.
  • להרחבה ראו גמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי דרכי פרשנות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • עובד שאינו מוסלמי או דרוזי (למשל יהודי או נוצרי) זכאי להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
  • אם עובד שאינו מוסלמי או דרוזי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום עבודתו סגור בחגים מוסלמיים או דרוזיים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה (כלומר ימים אלה ינוכו ממכסת ימי החופשה שצבר), והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • אם עובד זה יעבוד במהלך עיד אל אדחא, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.
  • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

סטודנטים

  • בחלק ממוסדות הלימוד האקדמיים קיימים הסדרים מיוחדים לגבי זכויות הסטודנטים בימי החגים הנהוגים בדתם.
    • האוניברסיטה העברית מתירה לסטודנטים המוסלמים להיעדר מלימודים במהלך חג הקורבן, בהתאם לנוהלי ההוראה והלימודים. כמו כן סטודנטים הצמים במהלך החג (או בימים הסמוכים לו) זכאים להיעדר מבחינה שנערכה באותו יום לאחר השעה 14:00 ולהיבחן במועד מיוחד בכפוף לנהלים.
    • אוניברסיטת חיפה הכריזה על עיד אל אדחא (חג הקורבן) כיום חופשה מלימודים לכלל הסטודנטים. בנוסף רשאים סטודנטים מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים ואחרים הנוהגים לחגוג את חג הקורבן, להיעדר משני ימי חג לפי בחירתם מבין החגים הבאים הרלוונטיים לדתם: חג הקורבן, חג הנביא שועייב לבני העדה הדרוזית בלבד, וחג המולד לבני העדה הנוצרית. בימים שבחרו הסטודנטים לא ייערכו בחינות ותינתן דחייה בהגשת עבודות.
  • מומלץ להתעדכן ולבדוק ישירות מול מוסד הלימודים את התנאים המיוחדים שהוא מעניק לתלמידיו בחגים הנהוגים על פי דתם.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי, שהינם מוסלמים או דרוזים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם מוסלמים או דרוזים, אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו: חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

אסירים

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים