מחלת הנטינגטון היא מחלה נדירה, תורשתית, נירולוגית ופרוגרסיבית. שכיחות המחלה היא 1:10,000.
הגורם למחלה הוא גן מוטנטי - גן פגום שמייצר חלבון מוטנטי בשם הנטינגטין, הגורם לניוון ולמוות של תאים במוח.
אם אדם אובחן כחולה או כנשא של הגן המוטנטי, לילדיו יש סיכוי של 50% לרשת את הגן. הגיל השכיח לאבחון המחלה הוא 30 – 45 שנה.
המחלה מתקדמת ואין לה כיום תרופה, היא גורמת לאובדן מלא של כלל היכולות והתפקודים ומתבטאת בשלל תסמינים בתחומים המוטורי, ההתנהגותי, הקוגניטיבי והנפשי. הטיפול המוצע למחלה הוא סימפטומטי, אך לפעילות גופנית סדורה ולאורח החיים יש השפעה על קצב התקדמות המחלה.

תרופות ומערכת הבריאות

  • חולי הנטינגטון מוגדרים כחולים כרוניים, הזכאים לתקרת תשלום ברכישת תרופות.
  • מקבלי קצבת נכות כללית זכאים לפטור מתשלומים בקופות החולים.
  • חולי הנטינגטון המוגדרים תשושי נפש או סיעודיים, הזקוקים לסיוע במימון אשפוז במוסד יכולים לפנות למחלקה לחולים כרוניים בלשכת הבריאות במקום מגוריהם. הפנייה נעשית דרך עובדים סוציאליים בקופות החולים או ביחידות לשירותים חברתיים. במקרים שבהם החולה מאושפז בבית חולים כללי, הפנייה תעשה דרך השירות הסוציאלי בבית החולים.

גמלאות

מיסים

דיור

  • חולי הנטינגטון עשוים להיות זכאים להטבות בתחום הדיור, כגון:

הטבות נוספות

חולי הנטינגטון עשויים להיות זכאים להטבות הבאות:

ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מידע נוסף

ארגוני סיוע

הרחבות ופרסומים