התמיינות מינית אחרת (Different Sexual Development - DSD), הידועה גם בשם "אינטרסקס", היא מצב מולד, שבו לאדם יש סימני מין, הורמוני מין ומין גנטי, שאינם זכריים או נקביים באופן מובהק.

אין נתונים מדויקים על מספר או שיעור האנשים עם התמיינות מינית אחרת בקרב האוכלוסייה בעולם בכלל ובישראל בפרט.

טיפול ביחידה מתמחה

  • אנשים עם אינטרסקס זכאים להיות מטופלים ביחידה רפואית שמתמחה במצבי אינטרסקס.
  • אנשים עם אינטרסקס זכאים לבקש מרופא המשפחה שיפנה אותם למרפאה מתמחה, אך הם יכולים גם להמשיך ולהיות מטופלים אצל רופא המשפחה, ולאו דווקא במרפאה מתמחה.

מסירת אבחנה לאינטרסקס בידי הצוות הרפואי

מסירת אבחנה לאינטרסקס קטין

  • אבחנה של קטין כאינטרסקס תימסר, ככלל, להוריו.
  • אם לדעת הצוות המטפל, מסירת האבחנה להורה מסכנת את שלום הקטין, עליו לפנות לסיוע עובד סוציאלי לחוק הנוער.
  • לקטין עצמו יימסר מידע אודות מצבו בהתאם לגילו ורמת הבנתו.
  • במקרה של התנגדות הורים למסירת מידע לקטין, ישקול הצוות המטפל את הנזק שבאי מסירת מידע ויחליט אם למסור, למרות זאת, את האבחנה לקטין.
  • אם הוחלט לא למסור את האבחנה לקטין, יתקיים דיון חוזר בהחלטה, כל עוד הקטין נמצא בטיפול המוסד הרפואי.
  • אבחנה שלא נמסרה לקטין תימסר לו בכל מקרה בהגיעו לגיל 18.
  • החלטה שלא למסור הודעה למטופל קטין בהגיעו לגיל 18 תהיה כפופה לאישור ועדת אתיקה ותיבחן מחדש כל עוד המטופל מצוי בטיפול המוסד הרפואי.

מסירת אבחנה לאינטרסקס בגיר

  • אבחנה של אדם בגיר כאינטרסקס וממצאי הבדיקות שנערכו לו לעניין זה יימסרו לו.
  • החלטה שלא למסור אבחנה תהיה כפופה לאישור ועדת אתיקה ובהתאם לחוק זכויות החולה.
  • יש לבחון מחדש החלטה שלא למסור אבחנה לפי העניין והנסיבות המשתנות.
  • מסירת הממצאים והאבחנה תיעשה בפגישה עם צוות רב מקצועי ולא באמצעות מכתב או בטלפון.

בדיקות וטיפולים רפואיים או נפשיים באינטרסקס

  • מצב אינטרסקס, כאשר הוא אינו מהווה סכנה לחייו או לבריאותו של אדם, אינו מהווה לכשעצמו מחלה שיש לטפל בה.
  • הליכים רפואיים באינטרסקס (בדיקה, אבחון או טיפול רפואי או נפשי) מתקיימים כאשר הצוות המטפל מעריך שמדובר באחד המצבים הבאים:
    • סכנה לחיים.
    • פגיעה נפשית, רגשית, פיזיולוגית או בתפקוד המיני.
    • נכות או לקות בלתי הפיכה אחרת.
    • כדי לקבוע אפשרויות להמשך טיפול, ולסייע בקבלת החלטות בעתיד.
  • הליכים רפואיים באיברי המין או בתחום צנעת הפרט מתקיימים רק לצורך רפואי או נפשי.
  • אם המטופל עצמו מעוניין בכך, אפשר לבצע טיפול לשיוך מגדרי גם כשאין צורך רפואי.
  • הליך רפואי שאינו הפיך, ושאינו דחוף, בקטין עם אינטרסקס, יבוצע לאחר שחלפו לפחות שלושה חודשים מיום קבלת ההחלטה על ביצועו.

הסכמת המטופל ומשפחתו

  • מטרתו של כל הליך רפואי באינטרסקס תוסבר למטופל או להוריו אם הוא קטין, ותתבקש הסכמתם להליך.
  • אם המטופל הינו בגיר (מעל גיל 18) - תתבקש הסכמתו בלבד ואין צורך בהסכמת הוריו.
  • אם המטופל הוא מעל גיל 14, נדרשת הסכמתו בנוסף להסכמת הוריו, אלא אם כן סירובו לטיפול מהווה סכנה לשלומו, והוריו מסכימים לטיפול.
  • אם המטופל הוא ילד מתחת לגיל 14, יש לקבל את הסכמת ההורים בלבד, אך נתונה לו זכות וטו, אם אין חשש לבריאותו. כלומר, לא יינתן לילד טיפול שהוא מביע התנגדות ברורה לקבל, בהתאם למידת יכולתו להבין את מצבו, אלא אם עיכוב בטיפול גורם לסכנה לשלומו ובריאותו.
  • ביצוע הליך כירורגי בלתי הפיך שאינו דחוף, שנועד לקבוע את שיוכו המיני של קטין, יבוצע רק לאחר וידוא שהפעולה תואמת את רצונו ואת תפישתו העצמית של הקטין. כל זאת - בנוסף להסכמת הוריו.
  • למידע על אופן קבלת ההסכמה לטיפול ראו:

החלטה באשר לשיוך מגדרי

  • שיוך מגדרי אינו קיבוע פיזיולוגי, אלא מתן כותרת לפרט – כדי שניתן יהיה להתייחס אליו כזכר או נקבה. בצורה כזאת, ניתן לשייך יילוד למין הנקבי או הזכרי, מבלי לעשות לו שום דבר מבחינה טיפולית, אלא פשוט על ידי מתן כותרת, שמבוססת על ההשערה הטובה ביותר שיש לגבי מה הוא ירצה להיות או יהיה. במילים אחרות: שיוך מגדרי הינו החלטה כיצד יתייחסו אל המטופל, האם יפנו אליו בלשון נקבה או בלשון זכר, והאם יתייחסו אליו כאל זכר או כאל נקבה או יתייחסו אליו בניטרליות מבלי לקבוע אם הוא זכר או נקבה.

אצל קטינים

  • קטין אשר אובחן עם אינטרסקס יהיה שותף מלא, אם ניתן, בהחלטה לגבי שיוכו המגדרי בהתאם לגילו, רמת הבנתו, בשלותו וכשריו המתפתחים, תוך שיתוף ההורים.
  • קביעת שיוך מגדרי אינה דורשת בהכרח נקיטת הליכים רפואיים ההופכים שיוך זה לזהות מינית-פיזיולוגית.

בגיל הנעורים ובגיל מבוגר

  • ילד מעל גיל 14, או בגיר, שאובחן עם אינטרסקס יקבע את זהותו המגדרית ויחליט לאיזה מגדר להשתייך.
  • זכותו של ילד בגיל זה, או של בגיר, לא להשתייך למגדר מוכר כלשהו.
  • משמעות הדבר מבחינת המטופל היא:
    • זכותו להתנגד לקבלת טיפול הורמונלי מסוים, שאמור לקדם את שיוכו המגדרי למגדר מסוים.
    • זכותו להעדיף טיפול הורמונלי שאמור לקדם את שיוכו המגדרי למגדר מסוים או להתנגד כלל לכל טיפול הורמונלי כזה, כל עוד טיפולים אלה נועדו לקבוע שיוך מגדרי והם אינם ניתנים לצרכים רפואיים.
    • זכותו להתנגד לביצוע ניתוח שמטרתו לשייך אותו למגדר מסוים או לקדם את שיוכו המגדרי, כל עוד אין צורך רפואי בביצוע הניתוח.
    • חובת הצוות הרפואי לכבד את רצונו של המטופל.

צילום מטופלים

  • צילום חיצוני של איברי מין או גוף ייעשו לצורך מעקב רפואי בלבד. אסור לצלם את אברי המין למטרות אחרות, כגון מחקר וכו'.
  • צילום כזה ייעשה רק לאחר מתן הסבר למטופל על מטרת הצילום ולאחר קבלת הסכמתו.
  • המטופל יכול לדרוש שלא יצולמו פניו או כל סימן מזהה מובהק אחר שיחשוף את זהותו (כגון כתם לידה).
  • צילומים של מטופל הם חלק מהרשומה הרפואית שלו, ואין לעשות בהם שימוש לכל מטרה אחרת.

נוכחות סטודנטים וסטאז'רים בבדיקות ובטיפול

שמירה על כבוד המטופל, פרטיותו וסודיות המידע

  • מידע אודות היותו של אדם עם אינטרסקס הוא מידע רגיש, הנוגע לצנעת חייו. על הצוות המטפל והמוסד הרפואי מוטלת חובה לסייע למטופל למימוש זכותו לפרטיות ולסודיות, ובפרט תוך גילוי עירנות לסיכונים אפשריים לשלומו מגילוי מידע זה אודותיו.
  • למידע נוסף על סודיות ראו שמירה על סודיות רפואית.
  • מטופל זכאי שכבודו ופרטיותו יישמרו במהלך כל שלבי הטיפול הרפואי. למידע נוסף ראו שמירה על כבוד ופרטיות המטופל בעת קבלת שירות רפואי.

גמלאות

  • התמיינות מינית אחרת אינה מהווה נכות, ואדם שמאובחן כאינטרסקס אינו זכאי באופן אוטומטי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
  • עם זאת, במקרים שבהם סובל אותו אדם מלקות נפשית או לקות פיזית אחרת, בין אם כתוצאה ישירה מאבחנתו כאינטרסקס ובין אם לאו, הוא עשוי להיות זכאי לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, כגון: קצבת נכות כללית או גמלת ילד נכה.
  • למידע על תהליך קביעת הנכות ועל ההטבות הניתנות למי שנקבעו לו אחוזי נכות, ראו:
  • ניתן לקבל יעוץ והכנה בחינם לקראת הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי באמצעות מרכזי "יד מכוונת".

מסים

דיור

הטבות נוספות

ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים