קרן השתלמות היא קופת חיסכון לעובדים שמשמשת כיום כאפיק חיסכון כללי שלא לטווח ארוך
עובדים שימשכו את הכספים שהצטברו בקרן במועדים שיפורטו יהיו פטורים מתשלום מס הכנסה על הכספים והרווחים שצברו
מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו בהפרשות לקרן השתלמות ולא העביר אותו לקרן ההשתלמות בתוך 40 יום מהמועד שבו עליו לשלם את השכר עובר עבירה פלילית שדינה קנס או מאסר לשנתיים
חוסכים בקרנות השתלמות יכולים לקבל הלוואות בריביות נמוכות ובתנאי החזרה נוחים יותר מאשר בבנקים
מי שלא יודע אם או היכן מתנהל עבורו חיסכון בקרן השתלמות יכול לברר זאת באתר הר הכסף של משרד האוצר

תקציר

קרן השתלמות היא קופת חיסכון לשכירים, לעצמאים ולחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים. במקור היא נועדה לשמש את העובדים למימון השתלמויות (כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך), אולם כיום היא משמשת בעיקר כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני - האפיק היחיד שלא לטווח ארוך, שנותר פטור ממס אחרי הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.

  • הסכומים והרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות פטורים ממס הכנסה בכפוף למספר תנאים (ראו בהמשך פטור ממס הכנסה).
  • מאחר שהמדינה לא מטילה כל מגבלות על השימוש בכסף שנצבר בקרן אחרי תום 6 שנים, ניתן לנצלו לכל צורך ולא בהכרח להשתלמות. עובדה זו הפכה את קרנות ההשתלמות לערוץ חיסכון (פטור ממס) שבמקרים רבים אינו משמש כלל להשתלמות.
שימו לב
רכיבי השכר מהם תחושב ההפקדה לקרן ההשתלמות נקבעים בהסכם העבודה הקיבוצי או בהסכם בין העובדים למעסיק. עם זאת, לצורך חישוב הטבת מס הכנסה מתייחסים לשיעור ההפקדות מתוך השכר ברוטו ללא שעות נוספות וללא החזר הוצאות (ראו בהמשך פטור ממס הכנסה).

מי זכאי?

עובדים שכירים

  • הפרשת המעסיק לקרן השתלמות אינה מחויבת על פי חוק, אולם קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה במגזרים שונים שמחייבים מעסיקים להפריש לקרן השתלמות.
    • שכירים שמעסיקם לא מחויב לבצע הפרשות לקרן השתלמות לא יכולים לפתוח בעצמם קרן השתלמות ולהפקיד בעצמם כספים לקרן השתלמות קיימת (כשכירים) אם המעסיק לא מפריש במקביל את חלקו.
    • כאשר עובד מועסק כשכיר ב-2 מקומות עבודה ובשניהם מופרשים עבורו כספים לקרן השתלמות, יופקדו הכספים מכל מקום עבודה לקרן השתלמות אחרת (לא ניתן להפקיד לאותה קרן השתלמות כספים מ-2 מקומות עבודה שונים). עם זאת העובדים יכולים לבחור אם להפקיד את הכספים בשתי קרנות השתלמות שמנוהלות על ידי אותה חברה או בשתי קרנות השתלמות שונות שכל אחת מהן מנוהלת על ידי חברה אחרת.
    • עובד שבמקביל לעבודתו כשכיר הוא גם עצמאי (עוסק מורשה או עוסק פטור) יכול לפתוח קרן השתלמות כעובד עצמאי.
  • עובדי קבלן (חברות כוח אדם) -
    • אם במקום העבודה המעסיק חייב להפריש כספים לקרן השתלמות לעובדיו הישירים, עובדי הקבלן יהיו זכאים להטבה זו 6 חודשים אחרי התקופה שנקבעה בהסכם הקיבוצי עבור העובדים הישירים.
    • אם עובדי קבלן שהיו זכאים להפרשה לקרן השתלמות אצל מעסיק מסוים הועברו למעסיק בפועל אחר שגם מחויב להפריש כספים לקרן השתלמות של עובדיו הישירים, חברת כוח האדם תמשיך להפריש את הכספים לקרן ההשתלמות של העובדים ללא תקופת המתנה נוספת. הכספים יועברו לאותה קרן השתלמות, אך העובדים יהיו רשאים לבקש מהחברה (בכתב) לעבור לקרן ההשתלמות שבה נצברים הכספים של שאר עובדי המעסיק בפועל.
  • עובדי חברות ניקיון ותחזוקה - קבלני שירותים בתחום הניקיון והתחזוקה חייבים להפריש כספים עבור קרן השתלמות לעובדיהם. החובה קיימת החל מאוקטובר 2014 במגזר הפרטי, והחל מספטמבר 2013 במגזר הציבורי. למידע נוסף ראו קרן השתלמות לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה - עובדים שמועסקים בחברות שמירה ואבטחה זכאים לקרן השתלמות. במגזר הפרטי זכאים עובדי שמירה ואבטחה לקרן השתלמות החל מנובמבר 2014, ובמגזר הציבורי - החל מספטמבר 2013. עובדים בחברות שמעניקות שירותי אבטחה לטיולים זכאים לקרן השתלמות החל ממשכורת מרץ 2015. למידע נוסף ראו קרן השתלמות לעובדי שמירה ואבטחה.
  • עובדי הוראה (מורים וגננות) - מורים וגננות שחברים באחת מקרנות הייעודיות לעובדי הוראה זכאים להפרשות מוגדלות לקרן השתלמות. למידע נוסף ראו קרן השתלמות לעובדי הוראה.
  • עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין)- עובדי בניין שהם מפעילי עגורן צריח (מנופאים) ומנהלי עבודה באתר בנייה זכאים להפרשות לקרן השתלמות החל מיום עבודתם הראשון. יתר עובדי הבניין והשיפוצים זכאים להפרשות לקרן השתלמות לאחר שהשלימו 3 שנות ותק בענף הבנייה בישראל. למידע נוסף ראו קרן השתלמות לעובדי בניין ושיפוצים.

עובדים עצמאים

  • הפרשות של עובדים עצמאים לקרן השתלמות תלויות ברצונם בלבד והם זכאים להטבות מס על הפרשות אלה עד לתקרה.
  • למידע נוסף ראו קרן השתלמות לעובד עצמאי.

תהליך מימוש הזכות

עובד שכיר

  • העובדים יציינו בפני המעסיק את זהות הקרן שאליה הם רוצים לבצע את ההפרשות, וימלאו את המסמכים הנדרשים על פי דרישת הקרן.
  • המעסיק ינכה את חלקם של העובדים מהשכר ויעביר את התשלומים לקרן ההשתלמות מדי חודש.
  • על המעסיק חלה חובה להעביר את התשלומים לקרן השתלמות (את חלקו של העובד ואת חלקו של המעסיק) במועד המוקדם מבין שני אלה:
    • 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד
    • 15 ימים מתום החודש שהמעסיק משלם עבורו את המשכורת לעובד
  • מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו של העובד בהפרשות לקרן השתלמות ולא העביר את הכספים לקרן ההשתלמות בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים. למידע נוסף ראו העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים.
  • במקביל להעברת התשלום לקרן ההשתלמות על המעסיק להעביר דיווח מקוון לחברה שמנהלת את קרן ההשתלמות.
  • כאשר מעסיק מפסיק להעביר תשלום עבור עובד מסוים, עליו לדווח לקרן ההשתלמות על סיבת ההפסקה. למידע נוסף ראו דיווח של מעסיק על הפסקת תשלומים לקופת גמל לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות של עובדיו.
  • חשוב להדגיש: כדי לאפשר לעובדים ליהנות מהטבות המס שניתנות על הפקדה לקרן השתלמות, על המעסיק להעביר את הסכומים הנדרשים במועדים שצוינו. אם שנת המס הסתיימה והמעסיק לא העביר כלל את הסכומים לקרן ההשתלמות עבור אותה שנה, הרי שאם יעביר אותם בדיעבד (לדוגמה יעביר בשנת 2024 את כל הסכומים של קרן השתלמות שהיה עליו להעביר ב-2023), הם עשויים להיחשב כהכנסה של העובד בשנת 2024 ואם יעברו את התקרה המותרת, העובד יחויב לשלם עליהם מס הכנסה בהתאם למדרגות המס שחלות עליו באותו זמן.
טיפ
עובד שלא ימסור למעסיק פרטים על קרן ההשתלמות שבה בחר או לא ימלא את המסמכים הנדרשים עלול לגרום לעיכובים בהפרשות לקרן ההשתלמות (ואם בינתיים חלפה שנת המס, לא יהיה ניתן להפקיד עבורו רטרואקטיבית).
מעסיק רשאי להתקשר עם חברה שמנהלת קרן השתלמות, לתקופה של עד 5 שנים, לצורך הפקדת תשלומים עבור עובדים שלא הודיעו לו באיזה גוף הם מעוניינים לנהל את קרן ההשתלמות שלהם. למידע נוסף ראו בחירת קופת ברירת מחדל לפנסיה או לקרן השתלמות על ידי מעסיק או ארגון עובדים.


הפרשות לקרן השתלמות לעובד שכיר שיצא למילואים

  • עובדים שיצאו לשירות מילואים זכאים להמשך ההפרשות לקרן השתלמות גם עבור תקופת השירות במילואים, וזאת אם היה נהוג או מוסכם על הפרשות לקרן השתלמות לפני יציאתם למילואים. על המעסיק להמשיך ולהפריש את הסכומים לקרן ההשתלמות ולנכות את חלקם של העובדים, כאילו לא יצאו כלל למילואים אלא המשיכו לעבוד כרגיל.
  • למידע נוסף ראו תשלום עבור שירות מילואים (פסקת "הפרשות לביטוח פנסיוני, קרן השתלמות וקופות גמל במהלך שירות המילואים").

עובד עצמאי

  • עובדים עצמאים יפנו לקרן ההשתלמות עם צילום של תעודת עוסק מורשה ומסמכים נוספים שתדרוש הקרן.
  • העובדים רשאים לבחור את הסכום שאותו הם מעוניינים להפקיד ואת המועד או המועדים שבהם יופקדו הכספים (בשונה משכירים, עצמאים יכולים להפקיד את מלוא הסכום השנתי בבת אחת או במספר מועדים לפי רצונם).
  • למידע נוסף ראו קרן השתלמות לעובד עצמאי.

העברת הכספים מקרן השתלמות אחת לאחרת

  • ניתן להעביר את הכספים מקרן השתלמות אחת לקרן השתלמות אחרת (גם אם קרן ההשתלמות האחרת מנוהלת אצל חברה אחרת) תוך שמירה על הוותק המקורי של העובד בקרן.
דוגמה
  • ההפקדות לקרן השתלמות של עובד מסוים הועברו לקרן השתלמות של חברת כלל.
  • לאחר 5 שנים מחליט העובד להעביר את הכספים לקרן השתלמות אחרת בחברת מיטב דש.
  • קרן ההשתלמות החדשה בחברת מיטב דש תיחשב כקרן שבה יש לעובד ותק של 5 שנים, והוא יוכל למשוך את הכספים בפטור ממס הכנסה (עד התקרה) כעבור שנה אחת בלבד, שכן הוותק שלו באותו מועד יהיה 6 שנים. (ראו בהמשך מידע על משיכת הכספים ועל פטור ממס הכנסה).
  • לצורך העברת הכספים יש לפנות אל החברה המנהלת את קרן ההשתלמות שאליה העובד רוצה להעביר את הכספים, ולמלא את הטפסים הרלוונטיים. חברה זו תדאג להעברת הכספים מהקרן המקורית אל הקרן החדשה.

משיכת הכספים מקרן ההשתלמות

  • כדי למשוך את מלוא הסכום או חלקו מקרן ההשתלמות יש למלא בקשה למשיכת כספים על גבי טופס של החברה המנהלת את קרן ההשתלמות (לרוב ניתן להוריד את הטופס מאתר החברה).
  • אל הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
    • תצלום תעודת זהות.
    • מסמך בנקאי המאשר כי החשבון שאליו מועברים הכספים הוא על שם העובד (ניתן לצרף צילום של המחאה, כרטיס אשראי, תדפיס מקורי של הבנק - בהתאם להנחיות החברה המנהלת).
    • עובדים שכירים עשויים להידרש להמציא מכתב מהמעסיק לגבי שחרור הכספים לטובת העובד (יש לברר זאת מול החברה המנהלת).
  • המשיכה תבוצע עד 4 ימי עסקים לאחר הגשת בקשת המשיכה. שלושת ימי העסקים הראשונים בכל חודש לא נחשבים כיום עסקים לצורך ביצוע משיכת כספים.

פטור ממס הכנסה

עובדים שכירים (שאינם עובדי הוראה)

  • לפי סעיף 3(ה) ו-9(16א) לפקודת מס הכנסה, העובדים פטורים מתשלום מס הכנסה על הפקדות המעסיק לקרן (למרות שמדובר בהכנסה של העובד) כולל הרווחים שנצברו בקרן, וכן על הרווחים שנצברו על חלקם של העובדים, וזאת אם התקיימו שני התנאים הבאים:
    • תנאי מס' 1:
      • הפרשות המעסיק לא עולות על 7.5% מהשכר הקובע (השכר ברוטו של העובד למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, כמו הוצאות נסיעה ואש"ל, ולמעט תשלומים בשל מאמץ מיוחד, כמו עבודה בשעות נוספות או אירוע מסוים) ולא יותר מפי 3 מחלקו של העובד בהפרשות, וזאת עד לתקרת שכר שנתי של 188,544 ₪ (שכר חודשי ממוצע של 15,712 ₪), נכון ל-2024.
      • במילים אחרות: הסכום המקסימלי שהפריש העובד אינו עולה על 2.5% מהשכר ולא יותר מ-4,713.6 ₪ לשנה (בממוצע 392.8 ₪ לחודש), והסכום המקסימלי שהפריש המעסיק אינו עולה על 7.5% מהשכר ולא יותר מ-14,140.8 ₪ לשנה (בממוצע 1,178.4 ₪ לחודש) ובכל מקרה לא יותר מפי 3 מההפרשות של העובד.
      • ניתן להפריש לקרן כספים גם מעבר לתקרה, אך הפטור לא יחול עליהם (כלומר הפקדות המעסיק יחויבו במס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד במועד שבו הופקדו הכספים, ועל הרווחים יוטל מס רווחי הון בשיעור 25%). ראו דוגמה בהמשך.
    • תנאי מס' 2:
      • העובד משך את הכספים מהקרן רק לאחר המועדים הבאים ולמטרות שמפורטות בכל מועד:
        • לאחר 3 שנות ותק בקרן, וזאת לצורך מימון השתלמויות או לימודים; או
        • לאחר 3 שנות ותק בקרן ובתנאי שהעובד הגיע לגיל פרישה מעבודה, וזאת לכל מטרה, או;
        • לאחר 6 שנים מתחילת ההפקדות לקרן, וזאת בכל גיל ולכל מטרה.
        • ניתן למשוך את כל הסכום שנחסך במועד שצוין, או במועד מאוחר יותר. עובד שהמשיך להפקיד כספים לקרן לאחר שמשך ממנה את הסכומים שנצברו, יוכל למשוך כספים בפעם הבאה (בפטור ממס) רק כעבור 6 שנים (או 3 שנים, אם המשיכה נעשית למטרות השתלמות או אחרי גיל פרישה).
שימו לב
מאיזה מועד מתחיל הוותק בקרן?
  • הוותק בקרן מתחיל להימדד מסוף החודש שבו בוצעה ההפקדה הראשונה לקרן, אך אם מדובר בהפקדה רטרואקטיבית, אז הוותק יתחיל להיספר בסוף החודש המוקדם ביותר באותה שנת מס שעבורו בוצעה ההפקדה.
  • לדוגמה: מעסיק הפקיד בחודש מרץ 2024 סכומים עבור שכר פברואר 2024, ינואר 2024 ודצמבר 2023 - הוותק יתחיל להיספר מסוף חודש ינואר 2024. (ניתן למשך את הכספים בתום 6 שנים ממועד זה, כלומר בתחילת פברואר 2030).
  • משיכה של כספים לפני המועד -
    • משיכה של כספים לפני המועדים שצוינו בסעיף הקודם תחויב במס הכנסה לפי מדרגת המס שחלה על העובד בעת משיכת הכספים.
      • החיוב במס יחול רק על החלק של המעסיק, שכן חלקו של העובד כבר חויב במס הכנסה בעת תשלום השכר.
      • הרווחים שנצברו בקרן (הן על החלק של העובד והן על החלק של המעסיק) יחויבו אף הם במס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד בעת משיכתם.
    • מכיוון שלקופת הגמל המנהלת את קרן ההשתלמות אין מידע על הכנסותיו של העובד ועל מדרגת המס שלפיה יש לנכות את המס מכספי קרן ההשתלמות, עשויה קופת הגמל לנכות מתוך הכספים שמשוחררים מס בשיעור המירבי (מדרגת מס של 47%). במקרה זה יכול העובד לנקוט את אחד מהצעדים הבאים:
      • לפנות מראש לפקיד השומה ולבקש ממנו אישור על גובה המס שיש לנכות, ולמסור את האישור לקופת הגמל לפני משיכת הכספים.
      • להגיש בתום שנת המס בקשה להחזר מס.
  • הפקדה של המעסיק מעבר לתקרה -
    • הפקדה של המעסיק מעבר לתקרה תיחשב כהכנסה של העובד כבר במועד ההפקדה לקרן, והעובד יחויב בתשלום מס הכנסה על סכום זה לפי מדרגת המס שחלה עליו באותו מועד (המועד שבו המעסיק העביר בפועל את התשלום שמעבר לתקרה אל קרן ההשתלמות).
      • בכל מקרה החלק של העובד אינו פטור ממס הכנסה. חלק זה מופרש מתוך השכר נטו (כלומר לאחר שנוכו מהשכר ברוטו שלו ניכויי מס הכנסה וביטוח לאומי).
    • כמו כן, בעת משיכת הכספים יחויב העובד בתשלום מס הכנסה בשיעור 25% על הרווחים שצברו סכומים אלה (העולים על התקרה), וזאת אם משך את הכספים במועדים שצוינו בתנאי השני. אם העובד משך את הכספים לפני המועדים האלה, הרווחים יחויבו במס הכנסה לפי מדרגת המס שחלה על העובד בעת המשיכה.
דוגמה
עובד משתכר 14,000 ₪ בחודש
  • לצורך קבלת ההטבה, הסכום המקסימלי שיוכל העובד להפריש מדי חודש הוא 350 ₪ (2.5% מהשכר), והסכום המקסימלי שיוכל המעסיק להפריש מדי חודש הוא 1050 ₪ (7.5% מהשכר).
  • על הכספים שהמעסיק יפריש מעבר ל-1050 ₪ לא יחול הפטור ממס הכנסה (כלומר העובד יחויב בתשלום מס הכנסה לפי מדרגות המס שחלות עליו כאילו זו היתה הכנסה רגילה, ועל הרווחים יוטל מס רווחי הון).
  • אם העובד יפריש יותר מ-350 ₪, הרווחים על הסכומים שמעבר ל-350 ₪ יהיו חייבים במס רווחי הון.
דוגמה
עובד משתכר 17,000 ₪ בחודש.
  • לצורך קבלת ההטבה, הסכום המקסימלי שיוכל העובד להפריש מדי חודש הוא 392.8 ₪ לחודש (אמנם 2.5% מהשכר הם 425 ₪, אך מכיוון שסכום זה גבוה מהתקרה, העובד יוכל להפקיד רק 392.8 ₪).
  • הסכום המקסימלי שיוכל המעסיק להפריש מדי חודש הוא 1,178.4 ₪ לחודש (אמנם 7.5% מהשכר הם 1,275 ₪ אך מכיוון שסכום זה גבוה מהתקרה, יוכל המעסיק להפריש רק 1,178.4 ₪ לחודש).
  • על הכספים שהמעסיק יפריש מעבר ל- 1,178.4 ₪ לא יחול הפטור ממס הכנסה (כלומר העובד יחויב בתשלום מס הכנסה לפי מדרגות המס שחלות עליו כאילו זו הייתה הכנסה רגילה, ועל הרווחים יוטל מס רווחי הון). אם העובד יפריש יותר מ-392.8 ₪, הרווחים על הסכומים שמעבר ל-392.8 ₪ יהיו חייבים במס רווחי הון.

עובדי הוראה

  • עובדי הוראה זכאים להפרשות מוגדלות לקרן השתלמות, ובהתאם לכך זכאים לפטור גדול יותר ממס הכנסה. למידע נוסף ראו קרן השתלמות לעובדי הוראה.

עצמאים

  • עצמאים זכאים להטבת מס בצורת ניכוי על חלק מההפרשות לקרן השתלמות (עד לתקרה).
  • כמו כן הם זכאים לפטור ממס רווחי הון על הרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות, בתנאי שלא ימשכו אותם לפני המועדים הקבועים בפקודת מס הכנסה.
  • למידע נוסף ראו קרן השתלמות לעובד עצמאי.

עובדים שהם עצמאים וגם שכירים

  • עובד שמועסק כשכיר ובמקביל הוא עובד כעצמאי, ומופקדים עבורו כספים לקרן השתלמות כשכיר, ובנוסף הוא מפקיד כספים לקרן השתלמות כעצמאי, ייהנה מהטבת המס בכל אחת מההפקדות (הן כעצמאי והן כשכיר) אולם גובה ההטבה שממנה ייהנה כעצמאי תהיה תלויה בגובה ההפרשות שבוצעו עבורו כשכיר.
    • כשכיר הוא יקבל את הטבת המס בלי קשר לשאלה אם וכמה הוא מפקיד לקרן ההשתלמות כעצמאי.
    • כעצמאי הוא יוכל ליהנות מהטבת המס עבור הפקדות לקרן השתלמות, שעונות על 2 התנאים הבאים:
      1. סכום ההפקדות לא עולה על 4.5% מהכנסתו החייבת באותה שנה
      2. סכום ההפקדות לא עולה על 4.5% מ"סכום התקרה" (שהוא ההפרש בין 293,397 ₪ לבין המשכורת שממנה הפריש המעסיק עבורו כספים לקרן השתלמות כשכיר ולכל היותר 188,544 ₪ שהיא המשכורת המירבית המאפשרת את הטבת המס לשכיר - נכון לשנת 2024).
דוגמה
הכנסה כשכיר 100,000 ₪ בשנה, והכנסה חייבת כעצמאי 140,000 ₪
  • עבור ההפקדות כשכיר הוא ייהנה מהטבת המס בלי קשר להפקדות כעצמאי.
  • כדי לחשב את גובה הסכום המירבי שהוא יוכל להפקיד כעצמאי וליהנות מהטבת המס יש לחשב תחילה את "סכום התקרה":
  • סכום התקרה הוא: 293,397 פחות 100,000 ₪ (המשכורת השנתית שממנה הופקדו עבורו כספים לקרן ההשתלמות כשכיר), כלומר 193,397 ₪.
  • הסכום המקסימלי שניתן להפקיד לצורך הטבת המס הוא 4.5% מסכום התקרה ולא יותר מ-4.5% מההכנסה החייבת כעצמאי.
    • 4.5% מסכום התקרה הם 8,703 ₪ (לפי החישוב 193,397 X‏4.5%).
    • 4.5% מהכנסתו החייבת כעצמאי הם 6,300 ₪ (לפי החישוב 140,000 ₪ X‏ 4.5%).
    • הסכום המקסימלי שניתן להפקיד כעצמאי ולקבל עבורו הטבת מס הוא הנמוך מבין שניהם, כלומר 6,300 ₪.
דוגמה
הכנסה כשכיר 200,000 ₪ בשנה, והכנסה חייבת כעצמאי 140,000 ₪
  • עבור ההפקדות כשכיר הוא ייהנה מהטבת המס בלי קשר להפקדות כעצמאי. עם זאת במקרה זה הכנסתו כשכיר גבוהה מתקרת השכר השנתית המזכה בהטבת המס לשכיר (188,544 ₪), ולכן הוא ייהנה מהטבת מס כשכיר עבור הפקדות המתייחסות לתקרה זו ולא למשכורת המלאה שלו כשכיר.
  • כדי לחשב את גובה הסכום המירבי שהוא יוכל להפקיד כעצמאי וליהנות מהטבת המס יש לחשב תחילה את "סכום התקרה":
  • סכום התקרה הוא: 293,397 פחות 188,544 ₪ (תקרת השכר השנתי לשכיר לצורך הטבת מס בקרן השתלמות), כלומר 104,853 ₪.
  • הסכום המקסימלי שניתן להפקיד לצורך הטבת המס הוא 4.5% מסכום התקרה ולא יותר מ-4.5% מההכנסה החייבת כעצמאי.
    • 4.5% מסכום התקרה הם 4,718 ₪ (לפי החישוב 104,853 ₪ X‏ 4.5%).
    • 4.5% מהכנסתו החייבת כעצמאי הם 6,300 ₪ (לפי החישוב 140,000 ₪ X‏ 4.5%).
    • הסכום המקסימלי שניתן להפקיד כעצמאי ולקבל עבורו הטבת מס הוא הנמוך מבין שניהם, כלומר 4,718 ₪.
  • פטור ממס על הרווחים - עובדים שהם עצמאים ושכירים באותה שנת מס ומפקידים לקרן השתלמות הן כשכירים והן כעצמאים, זכאים לפטור ממס על רווחי הון בגין הסכומים שהופקדו בכל אחת מהקרנות עד לתקרה שרלוונטית לה. כלומר ניתן לקבל פטור מלא על הרווחים הצטברו בקרן כשכיר (בגין הפקדות שלא עלו על התקרה לשכיר ושהופקדו בהתאם לתנאים שצוינו) ובנוסף ליהנות מפטור על הרווחים שהצטברו בקרן כעצמאי (בגין הפקדות שלא עלו על התקרה לעצמאי - 20,520 ₪ (נכון ל-2024) וזאת בלי קשר לגובה ההכנסה החייבת כעצמאי).

משיכת כספים מקרן השתלמות לאחר מות החוסך

  • חוסך בקרן השתלמות רשאי לבחור את האדם או האנשים שאליהם יועברו הכספים במקרה של מוות, ואף לשנותם מעת לעת. אנשים אלה נקראים מוטבים.
    • שינוי המוטבים ייעשה באמצעות מילוי טופס אצל החברה המנהלת את קרן ההשתלמות.
    • ניתן לשנות את שמות המוטבים גם באמצעות צוואה (למרות שכספי קרן ההשתלמות שמשולמים עקב מות החוסך אינם חלק מהעיזבון), בתנאי שההודעה על כך הגיעה לחברה המנהלת את הקרן לפני שהחוסך נפטר.
    • עם זאת, בחלק מפסקי הדין שעוסקים בסוגיה זו נקבע כי גם אם ההודעה מגיעה אחרי מותו של החוסך, עדיין יינתן תוקף לצוואה והיורשים לפי הצוואה יהיו זכאים גם לקבלת הכספים מקרן ההשתלמות (במקום המוטבים שרשומים במסמכי הקרן).
    • מכיוון שאין הכרעה חד משמעית, מומלץ למבוטח שרוצה לשנות את שמות המוטבים בקרן ההשתלמות, להודיע באופן ישיר לחברה המנהלת את הקרן על שינוי שמות המוטבים.
שימו לב
  • כספי החיסכון בקרן השתלמות אינם נחשבים לחלק מהעיזבון, ולכן הם אינם שייכים ליורשיו ולא ניתן לקבל אותם באמצעות הצגת צו ירושה או צו קיום צוואה.
  • עם מותו של החוסך ישולמו הכספים למוטבים שעליהם הצהיר החוסך בכתב כי הכספים ישולמו להם לאחר מותו ולא ליורשיו.
  • החוסך יכול לקבוע כי המוטבים בקרן ההשתלמות יהיו יורשיו כדין (יורשיו על פי הצוואה או על פי החוק) ואז הכספים יועברו אליהם.
  • לצורך קבלת הכספים שהותיר המנוח בקרן ההשתלמות, על המוטבים לפנות אל החברה המנהלת את קרן ההשתלמות ולמלא את הטפסים המבוקשים על ידה.

מיסוי כספי קרן השתלמות של נפטר

  • בקרן השתלמות מעמד הכספים לא משתנה במקרה של מות העמית.
  • כלומר, כספים שהיו פטורים ממס יישארו פטורים ממס גם כאשר יעברו למוטבים, והפקדות שהיו חייבות במס (הפקדות שחרגו מתקרת הפקדה מוטבת) יהיו חייבות גם בידי המוטבים.

חשוב לדעת

  • קרן ההשתלמות היא על שם העובד, והכספים שייכים לו גם אם הפסיק לעבוד באותו מקום עבודה שדרכו נפתחה הקרן. לצורך משיכת הכספים, עליו לפעול כפי שפורט למעלה.
  • בעת הפסקת תשלומים לקרן השתלמות מכל סיבה, אין פגיעה כלשהי והכספים בקופה שממשיכים לצבור ותק וריביות ניתנים למשיכה בהתאם לכללים.
  • הוותק בקרן נספר ממועד ההפקדה הראשונה.
  • במקרה של פטירת העובד ניתן למשוך את הכספים מיידית.
  • ניתן למשוך כספים מקרן השתלמות חדשה על סמך ותק של קרן השתלמות ישנה שלא בוצעה בה משיכה.
דוגמה
עובד הועסק אצל מעסיק 4 שנים והופרשו עבורו כספים לקרן השתלמות. לאחר 4 שנים החליף העובד מקום עבודה והופרשו עבורו כספים לקרן השתלמות חדשה.
לאחר שנתיים מפתיחת הקרן החדשה זכאי העובד למשוך כספים ללא ניכוי מס משתי הקרנות, היות שהוותק של הקרן הראשונה הגיע ל-6 שנים.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים