עובדים שכירים או עצמאים שאימצו ילד עד גיל 10 ויצאו לחופשה לרגל האימוץ עשויים להיות זכאים לתשלום בשיעור דמי לידה
ניתן להאריך או לפצל את תקופת הזכאות כאשר מאמצים שני ילדים באותו יום או כאשר הילד או ההורה אושפזו בתקופת החופשה

עובדים שכירים או עצמאים שאימצו ילד עד גיל 10 ויצאו לחופשה לרגל האימוץ זכאים לדמי אימוץ בשיעור זהה לדמי לידה בהתאם לתנאים שיפורטו.

  • חופשת האימוץ תתחיל ביום קבלת הילד לאומנה למטרת אימוץ. לא ניתן לדחות את תקופת החופשה.
  • מי שאימצו ילד בחו"ל זכאים לתשלום מהיום שקיבלו את הילד לאימוץ על פי מסמכי האימוץ.
  • ההורה זכאי להאריך את החופשה אם אומצו שני ילדים באותו היום. כמו כן, ניתן להאריך או לפצל את החופשה בגלל אשפוז הילד או ההורה שיצא לחופשה. למידע נוסף ראו הארכה או פיצול של חופשת אימוץ.

מי זכאי?

  • עובדים שכירים או עצמאים (כולל מי שאינם תושבי ישראל) שאימצו ילד עד גיל 10 והפסיקו את עבודתם לרגל האימוץ.
  • בני זוג יוכלו לבחור מי מהם יהיה זכאי לתשלום עבור כל התקופה, או שיתחלפו ביניהם, בתנאי שתקופת החופשה של כל אחד מהם תימשך לפחות 7 ימים רצופים.
  • הזכאות של העובדים מותנית בתקופת אכשרה שבה שילמו דמי ביטוח לאומי לפני שיצאו לחופשת אימוץ:

תקופות האכשרה והזכאות לדמי אימוץ

תקופת הזכאות לנשים
תקופת אכשרה (מספר החודשים ששולמו בהם דמי ביטוח לאומי) תקופת הזכאות לתשלום דמי אימוץ
10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו להפסקת העבודה, או:

15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו להפסקת העבודה

15 שבועות
6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו להפסקת העבודה 8 שבועות
תקופת הזכאות לגברים
תקופת אכשרה (מספר החודשים ששולמו בהם דמי ביטוח לאומי) תקופת הזכאות לתשלום דמי אימוץ
10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו להפסקת העבודה, או:

15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו להפסקת העבודה

15 שבועות

חודשים שנחשבים לתקופות ששולמו בהן דמי ביטוח

  • חודשים שההורים המאמצים עבדו בהם בישראל כשכירים ומעסיקם שילם עבורם דמי ביטוח, או חודשים שבהם היו עצמאים ושילמו דמי ביטוח בעצמם.
  • חודשים שההורים המאמצים קיבלו בהם דמי לידה או דמי אימוץ (על לידה או אימוץ קודמים), או דמי פגיעה בעבודה, דמי אבטלה, דמי תאונה, גמלה לשמירת היריון, תשלום עבור שירות מילואים או קצבת נכות בשיעור 100% לנפגעי עבודה/מתנדבים/אנשי קבע וכוחות הביטחון.
  • שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום (שהמעסיק חייב לשלם דמי ביטוח עבורם).
  • חודשים שבהם ההורים המאמצים עבדו כשכירים בחו"ל, בתנאי שהעובדים והמעסיק תושבי ישראל וחוזה העבודה נחתם בישראל.
  • חודשים שבהם ההורים המאמצים עבדו כאזרחים ישראלים בנציגות של ישראל בחו"ל (שלוחה של משרד ממשלה), במעמד ארעי על-פי כללי הההעסקה של נציבות שירות המדינה (לא כולל מי שבני זוגם אזרחי חוץ, או מי שבני זוגם מועסקים אצל תושב חוץ).
  • חודשים שבהם העובדים קיבלו מהמעסיק תשלום דמי חופשה.
  • חודשים שבהם העובדים קיבלו דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
  • חודשים שבהם העובדים היו בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, בתנאי שהם עבדו 30 ימים רצופים לפחות לפני היום שבו הפסיקו לעבוד.
  • חודשים של שירות סדיר בצה"ל (חובה או קבע) למי שהחלו לעבוד אחרי שסיימו את השירות הצבאי.
  • חודשים של שירות לאומי-אזרחי למי שהחלו לעבוד אחרי שסיימו לפחות 12 חודשי שירות.
  • לעובדים עצמאים יובאו בחשבון רק תקופות העבודה ששילמו עבורן דמי ביטוח.

תהליך מימוש הזכות

  • יש להגיש תביעה לתשלום דמי אימוץ בתוך שנה מיום הזכאות הראשון.
  • אין צורך להמתין עד למתן צו אימוץ בבית המשפט כדי להגיש את התביעה.
  • בן הזוג שבחר לקחת את חופשת האימוץ ימלא טופס תביעה לתשלום גמלת הורים.
  • שכירים צריכים לבקש מהמעסיק למלא את החלק בטופס התביעה שמיועד למעסיק.
  • מסמכים שיש לצרף לטופס:
    • אם היו שינויים בשכר ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה מסיבה רפואית או מסיבה אחרת, יש לצרף אישור בהתאם לסיבה.
    • מי שאימצו בחו"ל יצרפו מסמכי אימוץ מתורגמים באישור נוטריון, ויציינו את מועד קבלת הילד.
    • מי שאימצו בארץ יצרפו אישור מהעו"ס על מתן הודעת האימוץ. באישור צריך לרשום את חודש הלידה ושנת הלידה של הילד.
    • מי שהיו בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בשנתיים האחרונות יצרפו אישור רשמי (מהמשרד הממשלתי האחראי) על מקום ההכשרה/השיקום ועל זמן ההכשרה/השיקום.
    • מי ששירתו בצבא ב-22 החודשים שקדמו לאימוץ יצרפו תעודת שחרור מצה"ל.
    • מי ששירתו לפחות שנה בשירות לאומי-אזרחי ב-22 החודשים שקדמו לאימוץ יצרפו מסמך רשמי מרשות השירות הלאומי-אזרחי.
    • בעלי פטור ממס הכנסה יצרפו את הפטור.
  • יש להעביר את הטופס והמסמכים לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף. אפשר גם לסרוק ולשלוח אותם באמצעות האתר.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

  • מי שאינם שבעי רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות, יכולים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים.
  • ניתן לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • כמו כן, אם התביעה נדחתה, ניתן לבקש במקרים מסוימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה ותיתן את המלצתה לפקיד התביעות של הביטוח הלאומי.
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.


שיעור דמי האימוץ

  • שיעור דמי האימוץ נקבע בהתאם לגובה השכר/ההכנסה של העובד/ת, ועד לסכום המקסימלי של 1,655 ₪ ליום, נכון לשנת 2024. לשיעורי הסכום המקסימלי בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • לעובדים שכירים:
    • דמי האימוץ ליום יחושבו על-פי מלוא הכנסת העובד/ת ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש היציאה לחופשה לחלק ב–90, או על-פי מלוא ההכנסה ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מביניהם ועד לתקרה שנקבעה).
    • אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי האימוץ חלה הפחתה זמנית בשכר העובד/ת (למשל בגלל שביתה, או מחלה שבמקומה שולמו דמי מחלה) התשלום יחושב על בסיס השכר שהיה משולם לולא ההפחתה.
  • לעובדים עצמאים:
    • דמי האימוץ ליום יחושבו על-פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח עבור 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו יצאו לחופשה, או ב-3 החודשים שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת - לפי הגבוהה מביניהן.
    • תחילה ישולמו דמי אימוץ לפי המקדמות שהעובד/ת שילמ/ה למוסד לביטוח לאומי, ועם קבלת השומה יחושבו דמי האימוץ שוב על בסיס ההכנסה הגבוהה מבין שתי האפשרויות.
  • למי שהם גם עובדים שכירים וגם עובדים עצמאים ישולמו דמי אימוץ על-פי שתי הכנסותיהם, כפי שצוין לפני כן, בתנאי שצברו בנפרד תקופת זכאות מעבודתם כעצמאים.

ניכויים מדמי האימוץ

תשלום הפרשים לדמי אימוץ

חשוב לדעת

  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לשלול את הזכאות לכל דמי האימוץ או לחלק מהם, מהורים מאמצים שעובדים שלא במשק ביתם בתקופה שעבורה משולמים להם דמי אימוץ.
  • עובדים עצמאים יכולים לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי ולקבל אישור לבצע פעולות לתחזוקת העסק מבלי שתיפגע זכאותם.
  • מי שמאמצים את הילד של בן/בת זוגם לא זכאים לדמי אימוץ.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים