דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות ליום כיפור
יום כיפור תשפ"ו חל ביום שני י' בתשרי 21.09.2026
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

בקצרה

  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות כמו: הזכות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו'.
  • במקומות עבודה שבהם נהוגים הסדרים המיטבים יותר עם העובדים בהשוואה לדרישות החוק, יחולו הסדרים אלה.

ערב יום כיפור

עבודה בערב יום כיפור

  • בעיקרון, ערב החג הוא יום עבודה מקוצר של בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל באותו מקום עבודה.
  • אם אין הסכם עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
    • במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע - יום העבודה בערב החג לא יימשך יותר מ-7 שעות.
    • במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע - יום העבודה בערב החג לא יימשך יותר מ-8 שעות, כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות שעבורו יקבלו העובדים שכר של 8 שעות, לבין יום עבודה של 8 שעות שעבורו יקבלו העובדים שכר של 9 שעות.
  • בענף הפלסטיקה: בערב יום הכיפורים יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
  • בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה: בערב יום כיפור יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא.
  • בענף הניקיון: עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב יום כיפור 5 שעות בתשלום של 8 שעות. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק.
  • בענף המלונאות עובדים בערב יום כיפור 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי - עובדים שמועסקים במקומות עבודה שעובדים בהם 5 ימים, לא יעבדו בערב החג. העובדים לא יהיו זכאים לשכר עבור יום זה, ולא יופחת להם יום חופשה מתוך ימי החופשה הצבורים שלהם.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת - עובדים לא יעבדו באותו יום. הם לא יהיו זכאים לשכר עבור יום זה, ולא יופחת להם יום חופשה מתוך ימי החופשה הצבורים שלהם.
  • להרחבה בנושא עבודה בערבי חג לחצו כאן.

חופשה בערב החג

  • חופשה ביוזמת העובד:
    • לעובד שבחר לצאת לחופשה בערב החג למרות שבמקום העבודה שלו עובדים כרגיל, ייחשב יום זה ליום חופשה. כל עוד יש לו מכסת ימי חופש צבורים, הוא יהיה זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (להרחבה ראו תשלום דמי חופשה), וממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו יופחת יום חופשה שלם (להרחבה ראו חופשה שנתית). היציאה לחופשה צריכה להיעשות בתיאום ובהסכמה עם המעסיק.
    • ערב החג נחשב כיום בחירה - זהו אחד מהמועדים שהעובדים יכולים לבחור כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית מבלי שהמעסיק יוכל לסרב לחופשה זו. העובד חייב להודיע למעסיק לפחות 30 יום מראש על היעדרותו הצפויה באותו יום, אחרת היציאה לחופשה תהיה מותנית בהסכמת המעסיק.
  • חופשה ביוזמת המעסיק:
    • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים יצאו לחופש על חשבון ימי החופשה שלהם, וזאת בהתאם לתנאים הבאים:
    1. על המעסיק להודיע על כך לעובד מבעוד מועד.
    2. יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
    • במקומות עבודה רבים שסגורים בערבי חג, מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך להפחית רק חצי יום מתוך ימי החופשה הצבורים שלהם.
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת יום הכיפורים.
  • במקומות עבודה רבים שסגורים בערב יום הכיפורים, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב יום כיפור, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

עבודה במהלך יום כיפור

תשלום מוגדל

  • עובדים במשכורת חודשית - זכאים לתוספת של 50% מהשכר היומי שלהם עבור כל יום חג שבו הם עבדו. זאת בנוסף לשכר החודשי הקבוע שלהם באותו חודש.
  • עובדים שמקבלים שכר לפי שעה - זכאים לשכר של 150% מהתעריף השעתי על כל שעה שבה עבדו במשך החג.
  • עובדים שמקבלים שכר יומי - זכאים לשכר של 150% משכרם היומי עבור כל יום חג שבו הם עבדו.
  • עובדים שמקבלים שכר לפי שעה או שכר יומי אשר הועסקו בחג בניגוד לרצונם ("מתוך כורח"), יהיו זכאים לקבל בנוסף גם דמי חגים בשיעור 100% משכרם היומי וסה"כ שכר בגובה 250% משכרם הרגיל.
שימו לב
בתי הדין מפרשים מאד בהרחבה את ההגדרה להעסקה מתוך כורח, ואם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד הועסק מרצונו. אם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.

יום מנוחה חלופי

  • בנוסף לתוספת השכר, זכאים העובדים שעבדו בחג גם לשעות מנוחה חלופיות ("מנוחת פיצוי"), כלומר להיעדר מהעבודה ביום אחר במקום יום החג עצמו שבו עבדו.
    • לעובדים שמקבלים שכר לפי שעה או שכר יומי - לא ישולם שכר כלשהו עבור ההיעדרות ביום החלופי.
    • לעובדים במשכורת חודשית - היום החלופי לא יופחת מן השכר, וגם לא ממכסת ימי החופשה הצבורים.
* עובדים בענפי שמירה ואבטחה, מלונאות, אולמות אירועים, עובדי קבלן כוח אדם ועובדים זרים בסיעוד זכאים לתנאים אחרים. לפרטים ראו כאן.

זכאות לסרב לעבוד בחג

חופשה מרוכזת בימים שלפני או אחרי החג ("חופשה כפויה")

  • המעסיק רשאי להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג והחג, אך עליו להקפיד על שני הכללים הבאים:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ועל תאריך תחילתה לפחות שבועיים מראש.
    2. יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה צבורים, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי החג שחלים במהלך החופשה, לא יופחתו ממספר ימי החופשה הצבורים של העובד.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
לדוגמה
  • מעסיק יכול להחליט להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת החל מערב ראש השנה ועד לאחר יום הכיפורים.
  • העובדים יצאו לחופשה החל מערב ראש השנה ויחזרו לעבודה לאחר יום כיפור - סה"כ 11 ימים.
  • מעסיק שבחר להוציא את העובדים לחופשה במשך תקופה זו (העולה על 7 ימים), יודיע להם על כך שבועיים מראש, אולם במקרה כזה לא יוכל להפחית מימי החופשה הצבורה את יום הכיפורים (יום אחד) ואת ראש השנה (יומיים), והעובדים ייחשבו כמי שניצלו 8 ימי חופשה. הימים שישי ושבת מובאים במניין החופשה (אלא אם אחד החגים חל באחד מימים אלה).

בני דתות אחרות

  • לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. עובד לא יהודי אשר בחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה הסגור בחגים יהודיים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית. אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהא זכאי לתשלום על עבודה בימי חג.
  • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים