הקדמה:

ראש השנה תשפ"א (2020) יחול ביום שבת 19.09.2020 וביום א' 20.09.2020
דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק


ראש השנה הוא החג היהודי היחיד הכולל שני ימי חג ובנוסף להם ערב חג שבו ברוב מקומות העבודה מתקיימת עבודה חלקית.

  • במקומות עבודה רבים מקובל גם להעניק שי לראש השנה.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שי לחג, שכר בחגים ועבודה/חופשה בערב החג.

שי לחג

  • החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחויב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו. להרחבות בנושא, ראו:
  • על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו אין להפלות עובדת בחופשת לידה בהענקת שי לחג.
  • האם משלמים מס הכנסה על השי לחג?
    • מתנה לחג, נחשבת ל"טובת הנאה" על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון, כלומר עליו לשלם מס הכנסה עבור מלוא השווי של השי.
    • תלושי חג הניתנים לעובד הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.
    • גילום שווי ההטבה - לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעסיק לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעסיקים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה, כלומר לשאת בעצמם בעלות המס.

ערב ראש השנה

עבודה בערב החג

חופשה בערב החג

שימו לב
בשנת 2020 ערב החג חל ביום שישי. המידע בהמשך מתיחס רק למקומות עבודה שנהוג לעבוד בהם בימי שישי, ואינו רלוונטי למקומות עבודה שמונהג בהם שבוע עבודה בן 5 ימים.
  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
דוגמה
אם בערב ראש השנה העובד יצא מרצונו לחופשה או שהמעסיק קבע כי לא יעבדו כלל במקום העבודה, אזי לכל העובדים ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו, והם יקבלו שכר רגיל עבור יום עבודה מלא.
  • במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

עבודה במהלך החג

  • לעובד יהודי ימי חג הם מועדי ישראל ולעובד שאינו יהודי ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירת העובד. לרשימות החגים השונים, ראו דמי חגים.
  • על פי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה החלות על המנוחה השבועית יחולו גם על החגים.
  • שעות כניסת החג ויציאת החג הן בדומה לשעות כניסת השבת ויציאת השבת (למעט יום העצמאות). עובד שהתחיל את עבודתו בערב החג וסיים לעבוד לאחר שעת כניסת החג, זכאי לגמול עבור שעות עבודתו בחג.
דוגמה
  • עובד החל את עבודתו בערב חג בשעה 10:00 בבוקר וסיים אותה בשעה 18:30.
  • החג נכנס בשעה בשעה 17:30.
  • עבור השעה האחרונה של עבודתו (שחלה בתוך החג) זכאי העובד לגמול עבור העסקה בחג.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
  • עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה -
    • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים) . סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
    • בע"ע (ארצי) 38313-03-18 חזר בית הדין הארצי על הלכה זו וקבע כי לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים, דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים היתה מתוך כורח ולא מתוך בחירה (כלומר התגמול לעובד יהיה בשיעור 250% שכרו הרגיל) . החזקה היא כי בהעדר ראיה לסתור, העבודה בחגים היא מתוך כורח ולא מתוך בחירה של העובד. גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים , שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו . החזקה לפיה העבודה בחג הנה מתוך כורח לא תחול אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה המקבל את בקשות העובדים כלשונם, ללא שיקול דעת של המעסיק, או שהבחירה לעבוד בחג היתה בחירה מוחלטת של העובד.
    • הלכה זו לא חלה על עובדים בענף השמירה, שכן בהסכם הקיבוצי בענף השמירה ישנו הסדר ספציפי מפורש שעל פיו עובד שעבד בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל בלבדו הוא אינו זכאי בנוסף לדמי חגים.
שימו לב
אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח, יוטל על המעסיק, כלומר: המעסיק הוא שצריך להוכיח כי העובד הועסק מרצונו, ואם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג (על יום מנוחה זו הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה). הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך הם לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי בהתאם לאמור בהיתר העסקה בשבת.
  • מנוחת הפיצוי הינה בתשלום שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג (בנוסף למשכורת החודשית הרגילה), כלומר אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג - הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

שעות נוספות

דוגמה
  • עובדת עבדה בשבוע מסוים 40 שעות בימים א'-ה'. שכרה של העובדת הוא 30 ש"ח לשעה ביום רגיל.
  • יום שישי היה יום חג והעובדת עבדה ביום זה 6 שעות.
  • עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-45 ש"ח לשעה (150% מתוך 30 ש"ח).
  • עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-52.50 ש"ח לשעה (175% מתוך 30 ש"ח).
  • עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת תהיה זכאית ל-60 ש"ח לשעה (200% מתוך שכר של 30 ש"ח).

עבודה במוצאי החג

  • עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
דוגמה
עובד סיים לעבוד בערב החג בשעה 13:00. אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הרי שכל עוד לא חלפו 36 שעות מאז הפקת עבודתו (בערב החג בשעה 13:00) הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג. ולכן כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג.

זכאות לסרב לעבוד בחג

  • עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
  • החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
  • הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
  • לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
  • חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.


תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

  • עובד חודשי: עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
  • עובד שעתי/יומי:
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על ראש השנה, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
דוגמה
  • עוזרת-בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי ראשון.
  • בשנת 2020 (תשפ"א) יום החג השני של ראש השנה חל ביום א', והעובדת לא מגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום אחר באותו שבוע, עליו לשלם לה שכר עבור היום שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור היום שבו נעדרה מהעבודה בשל החג.
דוגמה
עובדת לא יהודייה שנעדרה מעבודתה אצל המעסיק בשל חג יהודי
  • אם בדוגמה הקודמת העובדת אינה יהודייה, אך יום עבודתה בוטל על ידי המעסיק בשל חג יהודי, ייחשב הדבר כיום חופשה של העובדת.
  • ככל שיש לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים יש לנכות את יום זה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובדת ולשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה.
  • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, יש לשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה מבלי לנכות לה ימי חופשה שתצבור בעתיד.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית.
  • חג שחל בשבת או ביום שישי: צו ההרחבה קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי החל על העובד.
דוגמה
בשנת 2020 (תשפ"א) ימי החג חלים בשבת וביום א', לכן עובד שעתי אינו זכאי לדמי חגים עבור יום החג הראשון, כי ממילא לא היה אמור לעבוד בשבת והיעדרותו ביום זה אינה נובעת מהחג (עבור יום החג השני העובד יהיה זכאי לדמי חגים, בהתאם לתנאי הזכאות).

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולכן שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.


בני דתות אחרות

  • לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
  • אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.
  • לפירוט רשימות החגים הקבועים בחוק על פי הדתות השונות ראו דמי חגים.


מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

אסירים

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

פסקי דין


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים