חג הסוכות תשפ"ה (2024) חל ביום ה' 17.10.2024 וחג שמחת תורה חל ביום ה' 24.10.2024
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק


חג הסוכות כולל בתוכו שני מועדים המוכרים כימי חג במועדי ישראל: החג הראשון (סוכות) והחג השני (שמחת תורה).

  • ימי החול שביניהם נקראים חול המועד, ובמקומות עבודה רבים נוהגים לקצר את ימי העבודה בימים אלה ואף להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שעות העבודה, חופשה ושכר.

ערב החג

  • המידע מתייחס הן לערב החג הראשון (ערב סוכות, יום ד' 16.10.2024) והן לערב החג שני (ערב שמחת תורה, יום ד' 23.10.2024).

עבודה בערב החג

  • ערב החג הוא יום עבודה מקוצר (בתשלום שכר של יום עבודה מלא) והוא נמשך בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה. אם אין הסכמים/נהגים, המעסיק ונציגות העובדים רשאים להסכים על אחת משתי האפשרויות: יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות או יום עבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות.
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא בערבי חגים.
  • בענף הניקיון: עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב סוכות ובערב שמחת תורה 6 שעות בתשלום של 8, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון.

חופשה בערב החג

  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
דוגמה
  • עובד יוצא לחופשה ביום א' ערב סוכות, או ביום א' ערב שמחת תורה (בין אם מרצונו ובין אם בהחלטה של המעסיק, שקבע כי בערב החג לא יעבדו כלל במקום העבודה).
  • ממכסת ימי החופשה של העובד ינוכה יום אחד בגין כל אחד מערבי החג שבהם יצא לחופש, והוא יקבל שכר מלא עבור כל אחד מימים אלה.
  • במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

תשלום דמי חגים בגין היעדרות מהעבודה עקב החג

  • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם נעדר מעבודתו עקב שני ימי חג הסוכות.
  • עובד שעתי/יומי-
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם נעדר מעבודתו עקב החג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על החג, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
דוגמה
  • עוזרת-בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי שני.
  • בשנת 2024 (תשפ"ה) חג סוכות חל ביום חמישי, והעובדת לא מגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע, למשל, ביום שלישי באותו שבוע במקום ביום חמישי, עליו לשלם לה שכר עבור יום שלישי שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום חמישי שבו נעדרה מהעבודה בשל החג.
דוגמה
עובדת לא יהודייה שנעדרה מעבודתה אצל המעסיק בשל חג יהודי
  • אם בדוגמה הקודמת העובדת אינה יהודייה, אך יום עבודתה בוטל על ידי המעסיק בשל חג יהודי, ייחשב הדבר כיום חופשה של העובדת.
  • אם יש לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים יש לנכות את יום זה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובדת ולשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה.
  • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, יש לשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה מבלי לנכות לה ימי חופשה שתצבור בעתיד.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית.

זכות לסרב לעבוד בחג

  • עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
  • החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
  • הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
  • לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
  • חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.

עבודה במהלך החג

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.
  • מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
  • בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד - בהיעדר הוכחה אחרת:
    • עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
    • גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.
    • כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.
שימו לב
אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד הועסק מרצונו. אם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג. על יום מנוחה זה, הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה. הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

שעות נוספות

  • אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:
    • עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .
    • מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.
דוגמה
  • עובדת לפי שעות שהועסקה בחג זכאית עבור השעתיים הנוספות הראשונות לשכר בגובה 175% משכרה הרגיל (150% בגין עבודה בחג + 25% עבור השעות הנוספות). מהשעה הנוספת השלישית, היא זכאית לשכר בגובה 200% משכרה הרגיל (150% בגין העבודה בחג + 50% עבור השעות הנוספות).
  • אם העובדת הועסקה במהלך השבוע 40 שעות בשכר של 30 ש"ח לשעה, וביום שישי היה חג שבו עבדה 6 שעות, שכרה יחושב כך:
    • עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עבודה במוצאי החג

  • עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
דוגמה
עובד סיים לעבוד בערב החג בשעה 13:00. אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג. זאת משום שלא חלפו 36 שעות מאז הפסקת עבודתו בערב החג. לכן, כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג.

עבודה בחול המועד

  • בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
  • ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד. מקום עבודה שחל עליו הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.
  • במקומות עבודה רבים מקובל לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך ממספר השעות בימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

חופשה "כפויה" במהלך תקופת החגים

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג וגם ימי חול המועד; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה
במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע
  • המעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת במהלך סוכות, כולל חול המועד, החל מערב החג הראשון ועד לסיום החג השני.
  • בשנת 2024 (תשפ"ה) החג הראשון חל ביום ה' 17.10.2024 וחג שמחת תורה חל ביום ה' 24.10.2024, לכן העובדים יחזרו לעבודה ביום א' 27.10.2024.
  • החופשה תימשך 11 ימים רצופים, מתוכם שני ימי שישי, שתי שבתות, ושני ימי חג (סוכות ושמחת תורה).
  • מסך ימי החופשה נטו יופחתו לעובדים רק 5 הימים שבהם נעדרו מהעבודה ולא נופלים על החגים או על ימי המנוחה השבועית.
  • מכיוון שמדובר בחופשה שעולה על 7 ימים, על המעסיק להודיע על כך לעובדים שבועיים מראש.
דוגמה
במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע
  • המעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת במהלך סוכות, כולל חול המועד, החל מערב החג הראשון ועד לסיום החג השני.
  • בשנת 2024 (תשפ"ה) החג הראשון חל ביום ה' 17.10.2024 וחג שמחת תורה חל ביום ה' 24.10.2024.
  • העובדים אמורים לחזור לעבודה ביום ו' 25.10.2024 -
    • במקרה זה החופשה תימשך 9 ימים רצופים, מתוכם שבת אחת ושני ימי חג (סוכות ושמחת תורה).
    • מסך ימי החופשה נטו יופחתו לעובדים 6 הימים שבהם נעדרו מהעבודה ולא נופלים על החגים או על שבת.
  • אם המעסיק יחליט שיום ו' 25.10.2024 יהיה יום "גשר" והעובדים יחזרו לעבודה רק ביום א' 27.10.2024 -
    • החופשה תימשך 11 ימים רצופים, מתוכם שתי שבתות ושני ימי חג.
    • מסך ימי החופשה נטו יופחתו לעובדים 7 הימים שבהם נעדרו מהעבודה ולא נופלים על החגים או על שבת.
  • מכיוון שמדובר בחופשה שעולה על 7 ימים, על המעסיק להודיע על כך לעובדים שבועיים מראש.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד אשר חל ביום חג.
  • במקרה שעובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי דרכי פרשנות לשיעור התשלום שיקבל (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. תשלום עבור יום המחלה של העובד שחל ביום החג, בשיעור של דמי מחלה הקבוע בחוק.
    2. תשלום יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא העובד היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • עובד לא יהודי - לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו הקבועים בחוק. עובד לא יהודי שבחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה הסגור בחגים יהודיים, ימי החג ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית. אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.
  • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים