הקדמה:

חג הסוכות תשפ"א (2020) יחול ביום שבת 03.10.2020, וחג שמחת תורה יחול ביום שבת 10.10.2020
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק


חג הסוכות כולל בתוכו שני מועדים המוכרים כימי חג במועדי ישראל: החג הראשון (סוכות) והחג השני (שמחת תורה).
ימי החול שביניהם נקראים חול המועד, ובמקומות עבודה רבים נוהגים לקצר את ימי העבודה בימים אלה ואף להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת.
דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שעות העבודה, חופשה ושכר.

ערב החג

  • המידע מתיחס הן לערב החג הראשון (ערב סוכות, יום ו' 02.10.2020) והן לערב החג שני (ערב שמחת תורה, יום ו' 09.10.2020).
שימו לב
בשנת 2020 שני ערבי החג חלים ביום שישי. המידע בהמשך מתיחס רק למקומות עבודה שנהוג לעבוד בהם בימי שישי, ואינו רלוונטי למקומות עבודה שמונהג בהם שבוע עבודה בן 5 ימים.

עבודה בערב החג

  • בשנת 2020 ערבי החג חלים ביום שישי. בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, במקומות עבודה שעובדים בהם 6 ימים בשבוע, בערבי חג ובימי שישי יום העבודה לא יעלה על 7 שעות (אלא אם חלים על העובד תנאים טובים יותר על-פי צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה העבודה שלו).
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • בענף הפלסטיקה בערב חג ראשון של סוכות יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
  • בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא בערבי חגים.
  • בענף הניקיון: עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב סוכות ובערב שמחת תורה 6 שעות בתשלום של 8, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון.

חופשה בערב החג

  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
דוגמה
  • עובד יוצא לחופשה ביום א' ערב סוכות, או ביום א' ערב שמחת תורה (בין אם מרצונו ובין אם בהחלטה של המעסיק, שקבע כי בערב החג לא יעבדו כלל במקום העבודה).
  • ממכסת ימי החופשה של העובד ינוכה יום אחד בגין כל אחד מערבי החג שבהם יצא לחופש, והוא יקבל שכר מלא עבור כל אחד מימים אלה.
  • במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.
  • בשנת 2020 המידע האמור רלוונטי רק למקומות עבודה שנהוג לעבוד בהם בימי שישי.

עבודה במהלך החג

  • לעובד יהודי ימי חג הם מועדי ישראל ולעובד שאינו יהודי ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירת העובד. לרשימות החגים השונים, ראו דמי חגים.
  • על פי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה החלות על המנוחה השבועית יחולו גם על החגים.
  • שעות כניסת החג ויציאת החג הן בדומה לשעות כניסת השבת ויציאת השבת (למעט יום העצמאות). עובד שהתחיל את עבודתו בערב החג וסיים לעבוד לאחר שעת כניסת החג, זכאי לגמול עבור שעות עבודתו בחג.
דוגמה
  • עובד החל את עבודתו בערב חג בשעה 10:00 בבוקר וסיים אותה בשעה 18:30.
  • החג נכנס בשעה בשעה 17:30.
  • עבור השעה האחרונה של עבודתו (שחלה בתוך החג) זכאי העובד לגמול עבור העסקה בחג.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
  • עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה -
    • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים) . סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
    • בע"ע (ארצי) 38313-03-18 חזר בית הדין הארצי על הלכה זו וקבע כי לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים, דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים היתה מתוך כורח ולא מתוך בחירה (כלומר התגמול לעובד יהיה בשיעור 250% שכרו הרגיל) . החזקה היא כי בהעדר ראיה לסתור, העבודה בחגים היא מתוך כורח ולא מתוך בחירה של העובד. גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים , שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו . החזקה לפיה העבודה בחג הנה מתוך כורח לא תחול אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה המקבל את בקשות העובדים כלשונם, ללא שיקול דעת של המעסיק, או שהבחירה לעבוד בחג היתה בחירה מוחלטת של העובד.
    • הלכה זו לא חלה על עובדים בענף השמירה, שכן בהסכם הקיבוצי בענף השמירה ישנו הסדר ספציפי מפורש שעל פיו עובד שעבד בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל בלבדו הוא אינו זכאי בנוסף לדמי חגים.
שימו לב
אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח, יוטל על המעסיק, כלומר: המעסיק הוא שצריך להוכיח כי העובד הועסק מרצונו, ואם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג (על יום מנוחה זו הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה). הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך הם לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי בהתאם לאמור בהיתר העסקה בשבת.
  • מנוחת הפיצוי הינה בתשלום שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג (בנוסף למשכורת החודשית הרגילה), כלומר אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג - הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

שעות נוספות

דוגמה
  • עובדת עבדה בשבוע מסוים 40 שעות בימים א'-ה'. שכרה של העובדת הוא 30 ש"ח לשעה ביום רגיל.
  • יום שישי היה יום חג והעובדת עבדה ביום זה 6 שעות.
  • עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-45 ש"ח לשעה (150% מתוך 30 ש"ח).
  • עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-52.50 ש"ח לשעה (175% מתוך 30 ש"ח).
  • עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת תהיה זכאית ל-60 ש"ח לשעה (200% מתוך שכר של 30 ש"ח).

עבודה במוצאי החג

  • עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
דוגמה
עובד סיים לעבוד בערב החג בשעה 13:00. אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הרי שכל עוד לא חלפו 36 שעות מאז הפקת עבודתו (בערב החג בשעה 13:00) הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג. ולכן כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג.

זכאות לסרב לעבוד בחג

  • עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
  • החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
  • הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
  • לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
  • חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.

עבודה בחול המועד

  • בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
  • ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד. מקום עבודה שחל עליו הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.
  • במקומות עבודה רבים מקובל לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך ממספר השעות בימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

חופשה "כפויה" במהלך תקופת החגים

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג וגם ימי חול המועד; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד ישנם די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה
  • מעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת במהלך החג, כולל חול המועד, החל מערב החג הראשון (יום ו' 02.10.2020) ועד לסיום החג השני, כאשר העובדים יחזרו לעבודה ביום א' 11.10.2020.
  • החופשה תימשך 9 ימים רצופים, מתוכם שני ימי שישי, ושתי שבתות שיחולו בהן ימי החג.
  • מסך ימי החופשה נטו יש להפחית אך ורק את ימי העבודה שבהם נעדרו העובדים ושלא נופלים על החגים או על ימי המנוחה השבועית:
    • במקומות עבודה שלא עובדים בהם בימי שישי ינוכו לעובד 5 ימים.
    • במקומות עבודה שעובדים בהם 6 ימים בשבוע ינוכו לעובד 7 ימים.
  • כאשר מעסיק מעוניין להוציא לחופשה עובד שאין לזכותו מספיק ימי חופשה לניצול (בין אם מדובר בחופשה מרוכזת לכל העובדים ובין אם מדובר לחופשה של העובד הספציפי בלבד), יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד מעוניין לצאת לחופשה באותו מועד והוא נתן לכך את הסכמתו.
  • במקרה שהעובד מעוניין לצאת לחופשה במועד מסוים ואין לו מספיק ימי חופשה צבורים, הוא רשאי, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצבר וזאת על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

  • חג שחל בשבת או ביום שישי: צו ההרחבה קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי החל על העובד.
דוגמה
בשנת 2020 (תשפ"א) חג סוכות חל בשבת. עובד שעתי אינו זכאי לדמי חגים עבור יום זה כי ממילא לא היה אמור לעבוד בשבת, והיעדרותו אינה נובעת מהחג.

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

פסקי דין


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים