יום כיפור תשפ"ו חל ביום חמישי י' בתשרי 02.10.2025
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות ליום הכיפורים
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק
בקצרה
דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שעות העבודה, שכר וחופשה במהלך יום הכיפורים וערב יום הכיפורים.
- במקומות עבודה שבהם נהוגים הסדרים המיטבים יותר עם העובדים בהשוואה לדרישות החוק, יחולו הסדרים אלה.
ערב יום כיפור
עבודה בערב יום כיפור
- ערב יום כיפור הוא יום עבודה מקוצר. צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים קובעים כי ערב יום הכיפורים יהיה יום עבודה בן 6 שעות, אך ישלמו בו שכר מלא.
- מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת יום הכיפורים.
- בענף הפלסטיקה: בערב יום הכיפורים יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
- בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה: בערב יום כיפור יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא.
- בענף הניקיון: עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב יום כיפור 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון.
- בענף המלונאות עובדים בערב יום כיפור 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
- להרחבה בנושא עבודה בערבי חג.
- להרחבה בנושא אורך יום העבודה.
- עבודה בערב יום כיפור בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך יום כיפור.
חופשה בערב יום כיפור
- ערב יום כיפור נחשב ליום בחירה.
- המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור מועד זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.
- לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב יום כיפור.
- על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד עוד לא ניצל יותר מיום בחירה אחד (מלבד ערב יום כיפור) מאז תחילת השנה (מינואר).
- למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
- ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא
- עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
- ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
- במקומות עבודה רבים הסגורים בערב יום הכיפורים, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב יום כיפור, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.
תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג
- יום כיפור הוא אחד מהמועדים שבהם זכאי עובד להיעדר מעבודתו ולקבל שכר רגיל.
- עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
- עובד שעתי/יומי-
- עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
- עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
- עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על יום כיפור, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
עבודה במהלך יום כיפור
תשלום מוגדל
- עובדים במשכורת חודשית - זכאים לתוספת של 50% מהשכר היומי שלהם עבור כל יום חג שבו הם עבדו. זאת בנוסף לשכר החודשי הקבוע שלהם באותו חודש.
- עובדים שמקבלים שכר לפי שעה - זכאים לשכר של 150% מהתעריף השעתי על כל שעה שבה עבדו במשך החג.
- עובדים שמקבלים שכר יומי - זכאים לשכר של 150% משכרם היומי עבור כל יום חג שבו הם עבדו.
- עובדים שמקבלים שכר לפי שעה או שכר יומי אשר הועסקו בחג בניגוד לרצונם ("מתוך כורח"), יהיו זכאים לקבל בנוסף גם דמי חגים בשיעור 100% משכרם היומי וסה"כ שכר בגובה 250% משכרם הרגיל.
יום מנוחה חלופי
- בנוסף לתוספת השכר, זכאים העובדים שעבדו בחג גם לשעות מנוחה חלופיות ("מנוחת פיצוי"), כלומר להיעדר מהעבודה ביום אחר במקום יום החג עצמו שבו עבדו.
- לעובדים שמקבלים שכר לפי שעה או שכר יומי - לא ישולם שכר כלשהו עבור ההיעדרות ביום החלופי.
- לעובדים במשכורת חודשית - היום החלופי לא יופחת מן השכר, וגם לא ממכסת ימי החופשה הצבורים.
- * עובדים בענפי שמירה ואבטחה, מלונאות, אולמות אירועים עובדי קבלן כוח אדם ועובדים זרים בסיעוד זכאים לתנאים אחרים. לפרטים לחצו כאן.
זכאות לסרב לעבוד בחג
- עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
- החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
- הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
- לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
- חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.
חופשה "כפויה" במהלך תקופת החגים
- מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
- אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
- יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעביד, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
- ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
- מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
- לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
- להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
- להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
- עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
- למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
תשלום שכר עבור יום החופשה ביום כיפור
- עובד חודשי - עובד, המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
- עובד שעתי/יומי- זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג. להרחבה ראו זכותון עובדים שעתיים/יומיים.
- להרחבה ראו דמי חגים.
דמי מחלה בחג
- בחוק דמי מחלה אין התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד אשר חל ביום חג.
- אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
- יש לשלם לעובד את יום המחלה שחל ביום החג, בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
- יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
- בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.
בני דתות אחרות
- עובד לא יהודי - לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. עובד לא יהודי אשר בחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה הסגור בחגים יהודיים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית. אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהא זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.
- לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.
מתנדבי השירות לאומי-אזרחי
- מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
- מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
- להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.
שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי
- המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
- כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
- ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
ראו גם
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- עובד יומי או שעתי, המועסק בימים קבועים, זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג
- עובד שעתי או יומי אשר עבד בחג מתוך כורח, זכאי לדמי חגים בנוסף לשכרו עבור שעות עבודתו
- ע"ע (ארצי) 23333-09-16, פסקה 11- עובד יהיה זכאי לדמי חגים גם במקרה בו עבד בחג, אלא אם כן יוכח כי העבודה בחג הייתה מרצון העובד. הנטל להוכיח כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק.