דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לחג הסוכות
חג הסוכות תשפ"ז (2026) חל ביום שבת 26.09.2026 וחג שמחת תורה חל ביום שבת 03.10.2026
בכל מקום עבודה שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק
בקצרה
- חג הסוכות כולל בתוכו שני מועדים המוכרים כימי חג במועדי ישראל: החג הראשון (סוכות) והחג השני (שמחת תורה).
- ימי החול שביניהם נקראים חול המועד, ובמקומות עבודה רבים נוהגים לקצר את ימי העבודה בימים אלה ואף להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת.
- עובדים יהודים ועובדים מדתות אחרות שבחרו את מועדי ישראל כימי החג שלהם במקום העבודה, רשאים להיעדר מעבודתם ולצאת לחופשה במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע.
- דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות כמו: הזכות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו'.
ערב החג
- המידע מתייחס הן לערב החג הראשון והן לערב החג שני.
עבודה בערב החג
- בעיקרון, ערב החג הוא יום עבודה מקוצר של בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל באותו מקום עבודה.
- אם אין הסכם עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
- במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע - יום העבודה בערב החג לא יימשך יותר מ-7 שעות.
- במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע - יום העבודה בערב החג לא יימשך יותר מ-8 שעות, כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות שעבורו יקבלו העובדים שכר של 8 שעות, לבין יום עבודה של 8 שעות שעבורו יקבלו העובדים שכר של 9 שעות.
- בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא בערבי חגים.
- בענף הניקיון: עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב סוכות ובערב שמחת תורה 6 שעות בתשלום של 8. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק.
- מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
- בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי - עובדים שמועסקים במקומות עבודה שעובדים בהם 5 ימים, לא יעבדו בערב החג. העובדים לא יהיו זכאים לשכר עבור יום זה, ולא יופחת להם יום חופשה מתוך ימי החופשה הצבורים שלהם.
- בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת - העובדים לא יעבדו באותו יום. הם לא יהיו זכאים לשכר עבור יום זה, ולא יופחת להם יום חופשה מתוך ימי החופשה הצבורים שלהם.
- להרחבה בנושא עבודה בערבי חג לחצו כאן.
חופשה בערב החג
- חופשה ביוזמת העובד:
- לעובד שבחר לצאת לחופשה בערב החג למרות שבמקום העבודה שלו עובדים כרגיל, ייחשב יום זה ליום חופשה. כל עוד יש לו מכסת ימי חופש צבורים, הוא יהיה זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (להרחבה ראו תשלום דמי חופשה), וממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו יופחת יום חופשה שלם (להרחבה ראו חופשה שנתית). היציאה לחופשה צריכה להיעשות בתיאום ובהסכמה עם המעסיק.
- ערב החג נחשב כיום בחירה - זהו אחד מהמועדים שהעובדים יכולים לבחור כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית מבלי שהמעסיק יוכל לסרב לחופשה זו. העובד חייב להודיע למעסיק לפחות 30 יום מראש על היעדרותו הצפויה באותו יום, אחרת היציאה לחופשה תהיה מותנית בהסכמת המעסיק.
- למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
- חופשה ביוזמת המעסיק:
- מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים יצאו לחופש על חשבון ימי החופשה שלהם, וזאת בהתאם לתנאים הבאים:
- על המעסיק להודיע על כך לעובד מבעוד מועד.
- יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
- במקומות עבודה רבים שסגורים בערבי חג, מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך להפחית רק חצי יום מתוך ימי החופשה הצבורים שלהם.
- עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.
- להרחבה בנושא עבודה בערבי חג זכותון עובדים בחגים.
- להרחבה בנושא אורך יום עבודה ראו יום עבודה ושבוע עבודה.
עבודה במהלך החג
עובד במשכורת חודשית
- עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.
- מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
- גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
- אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.
עובדים יומיים או שעתיים
- עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן ליום מנוחה אחר בתשלום שעבורו לא יקבלו שכר (מלבד ענפים מסוימים כמו ענף המלונאות ועובדים באולמות אירועים, ששם יום המנוחה החלופי הוא בתשלום).
- אם העובדים הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים גם לתשלום דמי חגים בשיעור 100% משכרם, כלומר סה"כ הם יקבלו תשלום של 250% משכרם עבור עבודתם בחג (מלבד עוברי חברות שמירה ואבטחה כמפורט בפסקת "הרחבות" המשך).
- בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד - בהיעדר הוכחה אחרת:
- עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
- גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.
- כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.
- * עובדים בענפי שמירה ואבטחה, מלונאות, אולמות אירועים ועובדי קבלן כוח אדם זכאים לתנאים אחרים. לפרטים לחצו כאן.
שעות נוספות
- אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:
- עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .
- מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.
עבודה במוצאי החג
- עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
זכות לסרב לעבוד בחג
- עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
- החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
- הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
- לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
- חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.
עבודה בחול המועד
- בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
- ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד. מקום עבודה שחל עליו הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.
- במקומות עבודה רבים מקובל לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך ממספר השעות בימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.
חופשה מרוכזת בימים שלפני או אחרי החג ("חופשה כפויה")
- המעסיק רשאי להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג והחג, אך עליו להקפיד על שני הכללים הבאים:
- אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ועל תאריך תחילתה לפחות שבועיים מראש.
- יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה צבורים, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק על חשבון ימי חופשה עתידיים. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
- ימי החג שחלים במהלך החופשה, לא יופחתו ממספר ימי החופשה הצבורים של העובד.
- מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
- לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
- להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
- להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
- עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
- למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה
בני דתות אחרות
- לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו הקבועים בחוק. לעובד לא יהודי שבחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה שסגור בחגים יהודיים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית. אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.
- לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.
מתנדבי השירות לאומי-אזרחי
- מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
- מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
- להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי
שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי
- המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
- כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
- ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
ראו גם
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- עובד יומי או שעתי, המועסק בימים קבועים, זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג
- עובד שעתי או יומי אשר עבד בחג מתוך כורח, זכאי לדמי חגים בנוסף לשכרו עבור שעות עבודתו
- ע"ע (ארצי) 23333-09-16, פסקה 11- עובד יהיה זכאי לדמי חגים גם במקרה בו עבד בחג, אלא אם כן יוכח כי העבודה בחג הייתה מרצון העובד. הנטל להוכיח כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק.