הקדמה:

כאשר היקף הפעילות החברתית והעסקית שלנו במרחב הוירטואלי הולך ועולה, חשוב שנכיר את החובות והזכויות שלנו
נושאים כמו לשון הרע, בריונות או פגיעות מיניות באינטרנט, כמו גם שמירה על זכויות יוצרים, זכויות צרכניות ונגישות באינטרנט, הולכים ונהיים לחלק בלתי נפרד מחיינו


1 פרטיות, פגיעה מינית ובריונות ברשת

למרבה הצער, תחת מעטה האנונימיות והמרחק, האינטרנט הפך גם לכר פורה להטרדות מיניות ובריונות. בטבלה הבאה ננסה להסביר, בין היתר, כיצד להתגונן מפני פגיעות אפשרויות באינטרנט, מה אפשר לעשות אם מישהו מטריד או מתעמר בכם ומהם גבולות הפרטיות ברשת.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
פרסמתי טוקבק בעילום שם, האם האנונימיות שלי מוגנת בכל מצב?
  • האנונימיות היא חלק חשוב מהזכויות ברשת, אך היא לא זכות מוחלטת.
  • במקרים של חשד לפלילים, לשון הרע, התחזות, איומים, הסתה ומקרים נוספים, ניתן יהיה להגיש תלונה במשטרה ובמקרים המתאימים המשטרה תפעל לאיתור הפוגע.
קיבלתי ממישהו סרטון מיני של מישהי שאני מכיר, האם מותר לי להעביר אותו לחברים?
  • חד משמעית לא.
  • שיתוף ברשת של תכנים מיניים ללא הסכמה של המשתתפים מהווה עבירה של פגיעה בפרטיות והטרדה מינית.
  • אם הגיעו אליכם תכנים כאמור, אסור לכם להעביר אותם הלאה גם אם לא אתם צילמתם אותם, אחרת אתם מסתכנים בביצוע עבירה פלילית.
לפרטים נוספים ראו איסור הפצת תמונות, סרטונים או הקלטות בעלי אופי מיני של אדם ללא הסכמתו.
מסתובב ברשת סרטון שלי בלבוש חלקי, מה אפשר לעשות כדי לעצור את זה?
גיליתי שמישהו פתח חשבון באפליקציית היכרויות ומשתמש בתמונות שלי. מה אפשר לעשות?
  • התחזות באתרי היכרויות עלולה להיות לשון הרע וגם פגיעה בפרטיות, תלוי מהם התכנים המפורסמים על ידי המתחזה.
  • יש ליצור קשר עם מפעילי האפליקציה ולבקש לחסום את החשבון.
  • במקרים המתאימים, ניתן גם להגיש תביעה או תלונה במשטרה.
לקריאת פסק דין בנושא ראו כאן.
מישהו ברשת החברתית פנה אליי והציע לי הצעות מיניות. מה לעשות?
האם אפשר למנוע גישה לתכנים בלתי הולמים בסמארטפון?
  • ספקיות האינטרנט וחברות הסלולר מחוייבות להציע סינון אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט ובסלולר ללא תשלום.
  • בנוסף, ניתן להתקין תוכנות סינון שעובדות לפי אחת משתי דרכים:
    • רשימה שחורה - לא מאפשרות הצגה של אתרים שהוגדרו כאסורים.
    • רשימה לבנה - מאפשרות אך ורק הצגה של אתרים שהוגדרו כמותרים.
  • אפשרות נוספת היא התקנת תוכנה לבקרת הורים, המנטרת את פעילות הילד במכשיר בהיקפים שונים:
    • תכנה לבקרת הורים יכולה לתת התראה במקרים בעייתיים, לדוגמה שימוש במילים מסוימות (כגון התאבדות, חרם וכדומה) או תמונות מסוימות (פורנוגרפיה, סנאף וכדומה).
    • תכנות בקשה אחרות יכולות לאפשר צפייה בכל מה שהילד צופה בו.
למי אפשר לפנות אם עושים עליי חרם דרך הוואטסאפ? לפרטים נוספים ראו טיפול באלימות מקוונת במוסדות חינוך.
למי אפשר לפנות אם מפרסמים עליי קללות או השמצות ברשתות החברתיות?
מתי אפשר לפנות למשטרה במקרה של בריונות מקוונת?
  • בריונות היא מקרה של התעמרות באדם, כולל איומים, הטרדה, השמצה, גרימת מבוכה לאדם והתנהגויות דומות.
  • בריונות שעולה כדי עבירות פליליות (למשל לשון הרע, איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות וכדומה), עשויה להצדיק פנייה למשטרה.
  • במקרה של קטינים ניתן לפנות לבית הספר לצורך סיוע בטיפול במקרה, כאשר במקרים מסוימים בית הספר יהיה מחויב לפנות בעצמו למשטרה.
אם קיים חשש לחיי אדם, יש להתקשר באופן מיידי למוקד 100 של המשטרה.

מידע נוסף

2 צרכנות מקוונת

היקף הצרכנות המקוונת רק הולך ועולה. כשזה המצב, כדאי לדעת מהן הזכויות הצרכניות שלנו. בטבלה הבאה ננסה להסביר, בין היתר, מתי ואיך אפשר לבטל עסקה ומתי ייגבו מאתנו דמי ביטול, מה עושים אם חוייבנו בסכום גבוה מהסכום שהופיע באתר ומתי נצטרך לשלם מסים על חבילות שהזמנו מחו"ל.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
ביצעתי עסקה לרכישת מקרר באינטרנט, אך לאחר יום התחרטתי על הרכישה. האם אפשר לבטל אותה?
  • ככלל, ניתן לבטל את העסקה בתוך 14 ימים ממועד ביצוע העסקה.
  • כאשר הביטול לא נעשה עקב פגם או אי-התאמה, בית העסק יהיה רשאי לגבות דמי ביטול בסך של 100 ש"ח או 5 אחוזים מסכום העסקה, לפי הנמוך.
  • אם הצרכן הוא אדם עם מוגבלות, אדם בן 65 ומעלה או עולה חדש, הוא זכאי לבטל את העסקה בתוך 4 חודשים, ובתנאי שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בינו לבין העסק בטלפון או בצ'אט.
  • בעסקה לרכישת שירותים שאינם מתמשכים (למשל שירותי התקנה חד פעמית), הביטול יכול להיעשות עד 2 ימי עסקים לפני המועד שנקבע לביצוע השירות.
  • כל אתר צריך לכלול אפשרות של "ביטול עסקה", שימו לב שאתם מבצעים את הביטול בהתאם להוראות האתר.
  • לפרטים נוספים ראו ביטול עסקת מכר מרחוק.
הזמנתי מוצר באינטרנט והגיע מוצר אחר ממה שהזמנתי. מה אפשר לעשות?
  • באופן כללי, ניתן לבטל עסקה לאחר קבלת המוצרים בתנאי שהרכישה עולה על 50 ש"ח, לא נעשה שימוש או נגרם פגם למוצרים והם הוחזרו לבית העסק.
  • יש לפנות לבית העסק בתוך 14 ימים מיום שהגיע המוצר ולבקש את הביטול.
  • במקרה של ביטול עקב פגם או אי-התאמה, הצרכן יהיה זכאי לקבל את כל כספו חזרה, כולל דמי המשלוח אם היו, ללא דמי ביטול.
רכשתי בגדים תחתונים, אך כשבאתי הביתה גיליתי שהם קטנים עליי. פניתי לחנות אך הם טענו כי לא ניתן לבטל עסקה לרכישת בגדים תחתונים. מה אפשר לעשות?
  • רכישת בגדים תחתונים היא עסקה שעל פי החוק, לא ניתן לבטל, אלא אם מדובר בפגם או אי-התאמה (למשל הגעה של מוצר אחר מזה שהוזמן).
  • במקרה זה לא ניתן יהיה להחזיר את המוצרים, ולא ניתן יהיה לקבל זיכוי או החזר.
לפרטים נוספים ראו עסקה צרכנית שלא ניתן לבטל.
הזמנתי מוצר מאתר בחו"ל, אבל המוצר לא הגיע. האם ניתן לבטל את העסקה?
  • חוק הגנת הצרכן אינו חל על אתרים שאינם ישראליים ואין להם כל זיקה לישראל.
  • במקרה זה, הביטול ייעשה בהתאם למדיניות האתר ממנו הזמנתם.
אם ביצעתם את העסקה בתשלומים, ובית העסק מסרב לסייע לכם, ייתכןן שתוכלו לפנות לנותן שירותי התשלום שדרכו שילמתם (למשל חברת כרטיסי אשראי או אפליקציה) ולבקש לעצור את יתרת התשלומים העתידיים.
הזמנתי מאתר ישראלי חופשה ביוון, שכוללת טיסות ומלון. ביקשתי לבטל את כל העסקה, אך באתר טוענים שחוק הגנת הצרכן לא חל על העסקה. האם זה נכון?
  • כל עוד הגורם ממנו הוזמנה החופשה הוא ישראלי (אתר, סוכנות נסיעות וכדומה), חוק הגנת הצרכן הישראלי חל על העסקה.
  • במקרה של שירותים שניתנים במלואם מחוץ לישראל, כגון מלון או השכרת רכב, רשאי בית העסק לאפשר לצרכן לבחור אם לנהוג לפי מדיניות הביטול של החוק הישראלי או לפי מדיניות הביטול של נותן השירות הזר.
  • בכל מקרה, בית העסק עצמו לא יכול להשתחרר על דעת עצמו מהחוק הישראלי.
הזמנתי כרטיסי טיסה למשפחתי, ולאחר יומיים ביקשתי לבטל את הרכישה. חברת התעופה סירבה בטענה שנותרו רק 3 ימים עד למועד הטיסה. האם חברת התעופה צודקת?
  • באופן כללי, ניתן לבטל רכישה בתוך 14 ימים מהמועד בו נעשתה.
  • עם זאת, כאשר מדובר בטיסה (וכן בשירותי הארחה, נופש ובילוי), ניתן לבטל את העסקה רק אם נותרו לפחות 7 ימי עסקים עד מועד הטיסה.
  • שימו לב שבביטול טיסות, חברת התעופה יכולה לגבות דמי ביטול (5% או 100 ש"ח, לפי הנמוך) עבור כל כרטיס טיסה בנפרד.
לפרטים ראו ביטול עסקה לרכישת כרטיסי טיסה, לינה במלון ושירותי תיירות לחו"ל ביוזמת הצרכן.
בפירוט חשבון הבנק שלי ראיתי שבוצעו רכישות באינטרנט באמצעות כרטיס האשראי שלי, אך לא אני ביצעתי אותן. מה עושים?
  • במקרה זה יש לפנות באופן מיידי לחברת כרטיסי האשראי ולבקש לחסום את כרטיס האשראי.
  • אתם עשויים להיות זכאים להחזר כספי בגין העסקאות שנעשו תוך שימוש לרעה בכרטיס האשראי שלכם, בהתאם לתנאים.
ביצעתי רכישה באינטרנט, אבל ראיתי שכרטיס האשראי שלי חויב בסכום גבוה ממה שהופיע בחשבונית העסקה. מה לעשות?
  • אם נגבה מכם סכום גבוה ממה שהוסכם עליו, אתם זכאים לכך שחברת כרטיסי האשראי תשיב לכם את ההפרש שבין שבין הסכום המוסכם לבין הסכום שנגבה בפועל.
לפרטים נוספים ראו השבת סכומים שנגבו ביתר בעסקה מרחוק (עסקה במסמך חסר).
איך יודעים מתי צריך לשלם מכס או מסים נוספים עבור חבילות שהזמנתי מאתרים בחו"ל?
  • רכישה של מוצרים בחו"ל או בדיוטי פרי (גם בארץ) היא ייבוא אישי, שחלים עליה כללי מיסוי.
  • מוצרים בייבוא אישי מחו"ל עשויים להיות חייבים אחד או יותר מהמסים הבאים: מע"מ, מס קנייה, מכס (התאם לערך הסחורה או המוצר שיובא).
  • מוצרים שערכם נמוך מ-75 דולר פטורים מכל תשלום מס.
  • מוצרים שערכם בין 75-500 דולר חייבים במע"מ בלבד (בשיעור של 17%).

מידע נוסף

3 נגישות ברשת

עבור אנשים עם מוגבלות, גלישה באתרים ושימוש באפליקציות יכול להיות מאתגר במיוחד. בטבלה הבאה ננסה להסביר, בין היתר, מהם האתרים והאפליקציות שחייבים להיות מונגשים, כיצד מתבצעת ההנגשה ומתי אתרים ואפליקציות עשויים להיות פטורים מחובת ההנגשה.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה המשמעות של אתר מונגש?
  • אתר מונגש הוא כזה שבוצעו בו התאמות לפי תקן ישראלי 5568.
  • ההתאמות נועדו לאפשר לבעלי מוגבלויות שונות, כגון כבדי שמיעה או ראייה, בעלי מוגבלות קוגניטיבית או מוטורית, לגלוש באתר ולהפעיל את הפונקציות השונות שלו.
ההתאמות נעשות בהתאם לאפשרויות הקיימות בפלטפורמה, לפרטים ראו הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות לאנשים עם מוגבלות.
האם כל האתרים והאפליקציות חייבים להיות מונגשים?
  • השאלה אם אתר חייב להיות מונגש תלויה בשירות הניתן, בגוף המפעיל ובשאלה האם הפלטפורמה של האתר ניתנת להנגשה:
    • שירות שניתן לציבור בישראל (או מידע אודותיו) וכן שירותים שונים כגון בריאות, חינוך, תחבורה, תרבות, מסחר ושירותים פיננסיים, חייבים להיות מונגשים.
    • גופים שחייבים בהנגשה הם גופים מסחריים (כגון חברות), גופים ציבוריים (כגון מועצות ואתרים ממשלתיים) וגופים שאינם מסחריים (כגון עמותות).
    • הפורמטים שחייבים להיות מונגשים כוללים אתרים, קבצי וידאו, קבצי PDF, תמונות ועוד.
העליתי לאתר העסקי שלי קבצי PDF. האם הם חייבים להיות מונגשים?
  • באופן עקרוני, אתר עסקי צריך להיות מונגש, אם אין לו פטור ספציפי מחובת הנגשה (לפרטים ראו בהמשך הטבלה).
  • באופן כללי, קבצי PDF חייבים להיות מונגשים רק אם נוצרו אחרי 25.10.2017.
  • עם זאת, אם מדובר בקבצי PDF שהם טפסים למילוי באינטרנט לצורך קבלת שירות, או מסמכי הסבר למילוי טפסים כאמור, עליהם להיות מונגשים גם אם נוצרו לפני 25.10.2017.
לפרטים נוספים אודות פורמטים החייבים בהנגשה ראו הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות לאנשים עם מוגבלות.
יש לי אתר עסקי להוראת יוגה, שמספק תכנים רק בהרשמה אישית ול-75 נרשמים לכל היותר. האם עליי להנגיש את האתר?
  • כאמור, אתרים עסקיים חייבים בהנגשה, אבל קיים פטור ספציפי לאתר שיש בו מעט משתתפים.
  • הפטור ניתן לאתרים שהשימוש בהם מותנה ברישום של המשתמש ואשר רשומים בהם לכל היותר 500 משתמשים בכל זמן נתון.
לפרטים נוספים ראו פטור מחובת הנגשה לאתרי אינטרנט ואפליקציות.
גלשתי באתר מונגש למכירת עגלות תינוקות, שעשה שימוש בסרטון יוטיוב של מותג העגלות בו התעניינתי. הסרטון לא היה עם תרגום. האם זה מותר?
  • חובת ההנגשה לא חלה על תכנים שנוצרו על ידי צדדים שלישיים, הם אם לא נוצרו במיוחד עבור הגוף החייב בחובת הנגשה.
  • במקרה זה, האתר יכול לעשות שימוש בסרטון היוטיוב, מבלי שיהיה חייב להנגיש אותו.
  • לגבי תכני וידאו שנוצרו במיוחד עבור אותו גוף, חובת ההנגשה חלה בתנאים המצטברים הבאים:
    1. תכני הווידאו הוכנו לאחר 25.10.2017.
    2. הגוף עבורו הם נוצרו הוא רשות ציבורית או גוף אחר בעלי מחזור ממוצע העולה על 5 מיליון ש"ח.
  • לפרטים נוספים ראו הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות לאנשים עם מוגבלות.
יש לי אתר עסקי לממכר בגדים, ביררתי ועלות ההנגשה של האתר היא גבוהה מאוד. האם אני יכולה לקבל פטור מחובת ההנגשה?
  • כאמור, אתרים עסקיים חייבים בחובת הנגשה. עם זאת, קיים פטור ספציפי בשל נטל כלכלי כבד מאוד.
  • לגופים החייבים בהנגשה באופן עקרוני, קיים פטור כל עוד המחזור השנתי שלהם לא עולה על 1,000,000 ש"ח,
  • קיימים מקרים בהם הפטור ניתן באופן אוטומטי, אך במקרים אחרים יש חובה לפנות לגורם המוסמך לצורך קבלת הפטור.
  • גם כאשר קיים פטור, ייתכן שתהיה חובה לנקוט פעולות מסוימות.
  • לפרטים נוספים ראו פטור מחובת הנגשה לאתרי אינטרנט ואפליקציות.
האתר שלי בנוי בפלטפורמה שמאפשרת הנגשה, אבל מבחינה טכנולוגית לא ניתן להנגיש את האתר באופן מלא אלא באופן חלקי בלבד. מה לעשות?
  • אם האתר חייב בהגשה אך לא ניתן לבצע התאמה מסוימת או חלק ממנה, מכיוון שאין אפשרות טכנולוגית לבצעה, ניתן לקבל פטור מביצוע אותה התאמה.
  • לצורך כך נדרשת חוות דעתו של איש מקצוע לפיה לא ניתן לבצע את ההתאמה, וכן אישור של מורשה הנגישות של בית העסק.
  • הפטור יכול להינתן לשתי תקופות של 3 שנים כל אחת, כאשר הארכת הפטור דורשת את אישור נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
לפרטים נוספים ראו פטור מחובת הנגשה לאתרי אינטרנט ואפליקציות.
האם אתר של עמותה ללא כוונת רווח צריך להיות מונגש?
  • באופן עקרוני כן, גם גופים ללא כוונת רווח צריכים להנגיש את האתר שלהם, אם הם מספקים מידע או שירות לציבור הרחב או לחלק ממנו.
  • כאמור, ייתכן כי יתקיים פטור כללי או נקודתי במקרה הספציפי.
יש לי דף עסקי בפייסבוק. האם עליי להנגיש אותו וכיצד?
  • אתר עסקי צריך להיות מונגש, אם אינו זכאי לפטור ספציפי.
  • עם זאת, הנגשה בפלטפורמה של פייסבוק, או כל רשת חברתית אחרת, כפופה לאפשרות ההנגשה הקיימת באותה פלטפורמה.
  • אם לא ניתן להנגיש לפי התקן, יש לעשות שימוש באמצעים הקיימים בפלטפורמה, למשל קבצי שמע, אותיות מודגשות, שימוש בצבעים וכדומה.
בניתי אתר חדש, אבל הפלטפורמה לא מאפשרת הנגשה. האם אני פטורה מחובת הנגשה? לפי החוק, אסור לבנות אתר חדש על פלטפורמה שאינה מאפשרת הנגשה מלאה, ויש להעביר את האתר לפלטפורמה שמאפשרת הנגשה מלאה לפי תקן ישר​אלי 5568. בכל מקרה, מומלץ לבדוק אם קיים פטור מחובת הנגשה למקרה ספציפי, לפרטים ראו פטור מחובת הנגשה לאתרי אינטרנט ואפליקציות.
גלשתי באתר נגיש של חברה עסקית, אבל כשהורדתי את האפליקציה שלה גיליתי שהיא לא נגישה. האם זה בסדר?
  • באופן עקרוני, אפליקציות המיועדות למכשירים סלולריים כגון טלפון חכם (סמארטפון) ומחשב לוח (טאבלט), חייבות בנגישות בדומה לאתרים.
  • עם זאת, אם האתר המקורי נגיש, השירות שניתן בו זהה לשירות שניתן באפליקציה והוא מותאים למכשירים סלולריים, האפליקציות יכולות להיות פטורות מנגישות.
יש לי אתר שמספק מידע רק לתיירים מחוץ לישראל. האם אני חייב להנגיש אותו?
  • אתר שמספק מידע או שירות אך ורק לציבור מחוץ לישראל, לא חייב בחובת הנגשה.
יש לשים לב שאתר שמספק שירות לציבור בארץ חייב באופן עקרוני בחובת הנגשה, גם אם האתר עצמו אינו ישראל
הזמנתי סרטון תדמית שיופיע באתר העסקי שלי. האם הוא צריך להיות מונגש?
  • סרטון תדמית הוא סרטון וידאו, אשר לגביו חלה חובת הנגשה על תכני וידאו שהוכנו לאחר 25.10.2017, ורק לגבי אחד מהבאים:
    • על רשות ציבורית, או
    • על גוף בעל מחזור שנתי ממוצע העולה על 5 מיליון ש"ח.
במקרה שיש חובת הנגשה בוידאו, הוספת כתוביות נדרשת רק אם מדובר בסרטונים שצולמו מראש ולא בשידור חי.
גלשתי באתר של חברה עסקית גדולה, וראיתי שהוא לא מונגש. מה עושים? גורם החייב בהנגשה אשר לא ביצע את ההנגשה לפי החוק, עלול להיות חשוף לתשלום קנס בגובה של 150,000 ש"ח וכן לפיצויים ללא הוכחת נזק בגובה של עד כ 50,000 ש"ח.

מידע נוסף

4 דואר זבל (חוק הספאם)

קניתם בגדים באתר כלשהו ומאז אתם לא מפסיקים לקבל מהם מיילים? מקבלים הודעות עם הצעה לרכישת מוצרים? סביר שגם אתם קיבלתם דואר זבל. בטבלה הבאה ננסה להסביר, בין היתר, מה זה דואר זבל, איך גורמים לזה להפסיק ומתי מגיע לכם פיצוי כספי.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה נחשב דואר זבל?
  • דואר זבל הוא מסר פרסומי שנשלח בפקס, SMS, הודעת דואר אלקטרוני או מערכת חיוג אוטומטי, והוא כל אחד מהבאים:
    • מסר המופץ באופן מסחרי, במטרה לעודד רכישת מוצר, שירות, הוצאת כספים בדרך אחרת, בקשת תרומה או תעמולה.
    • מסר המופץ לציבור הרחב (בדרך כלל מסר חלקי), שיש בו הצעה לנמען להתקשר למספר מסוים כדי לקבל מידע, שירות או מסר כלשהו.
    • חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, כאשר החיוג מופסק לפני שהנמען עונה ("צינתוק") ובחזרה למספר הטלפון מושמע דבר פרסומת.
קיבלתי פרסומת בדואר רגיל, זה נחשב הפרה של החוק? לא. החוק מתייחס לפרסומות שמתקבלות באמצעים דיגיטליים בלבד, ולא בדואר רגיל.
קיבלתי בהודעת SMS בקשה מעמותה להעביר לה תרומות, האם זה עבירה על החוק?
  • לפי החוק, פניה חד-פעמית בלבד עם הצעה לקבל דברי פרסומת שכוללים בקשות לתרומה אינה מהווה עבירה על החוק.
  • אם הסכמת לקבל פניות נוספות בעתיד, כל פניה צריכה לכלול אפשרות להסיר את עצמך מרשימת התפוצה של העמותה.
  • אם לא הסכמת, אסור לעמותה לפנות אלייך שוב.
נרשמתי לאתר מכירות ואני לא מפסיקה לקבל מהם מיילים. איך לגרום להם להפסיק?
  • לפי החוק, המייל צריך לכלול קישור הוראות שמאפשרים להסיר את עצמך מרשימת התפוצה של האתר.
  • מרגע שביקשת להסיר את עצמך, על האתר להפסיק לשלוח הודעות באופן מיידי.
אם לאחר ההסרה האתר ממשיך לשלוח פניות, אתם עשויים להיות זכאים לפיצוי של 1,000 ש"ח בגין כל פניה, ללא הוכחת נזק.
המפלגות השונות שולחות לי מסרי תעמולה לסלולרי, יש איך לגרום לזה להפסיק?
  • שליחת מסרים מטעם פוליטיקאים ומפלגות לא נחשבת לעבירה על חוק הספאם.
  • עם זאת, הפניה אליכם צריכה לכלול, בין היתר, את פרטי מאגר המידע ממנו התקבל המידע עליכם.
  • אתם זכאים לדרוש מבעל מאגר המידע, בכתב, למחוק אתכם ממאגר המידע שלו.
  • עם זאת, כל פניה אליכם צריכה להכיל את זהות השולח, פירוט המקור ממנו התקבל המידע עליכם וציון העובדה שזכותכם להימחק ממאגר המידעכל פניה אליכם צריכה להכיל ציון כי מדובר
למידע נוסף ראו שאלות ותשובות - שימוש במידע אישי על אזרחים מפנקס הבוחרים באתר הרשות להגנת הפרטיות]
הסרתי את הסכמתי לקבל דיוור שיווקי מאתר מכירות מסוים, אבל הם ממשיכים לשלוח לי הודעות. מה לעשות?
  • חשוב לציין שמקרה זה הוא כבר הפרה של החוק, וכל הודעה שנשלחה מאת שהסרתם את הסכמתכם יכולה לזכות אתכם בפיצוי.
  • יש לפנות לאתר ישירות ולבקש את ההסרה, ואם הדיוור ממשיך, יש לפנות לבית המשפט כדי לחייב את האתר להפסיק לשלוח אליכם פרסומות.
לפרטים נוספים ראו פיצוי בגין משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה של הנמען (חוק הספאם).
קיבלתי הודעת פרסומת לטלפון, ולא מופיעה שם האפשרות להסיר את עצמי מרשימת התפוצה שלהם. מה עושים?
  • מדובר בהפרה של החוק, ומשלוח ההודעה יכול לזכות אתכם בפיצויים לפי החוק.
  • אם אפשר לפנות לשולח ישירות ולבקש להסיר את מספר הטלפון שלכם, רצוי לעשות זאת.
  • אם אין מספר לחזרה או שלא ניתן להשיג את השולח, ניתן לפנות לבית המשפט כדי לחייב אותם להפסיק לשלוח אליכם הודעות.
לפרטים נוספים ראו פיצוי בגין משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה של הנמען (חוק הספאם).
יש לי עסק קמעונאי, האם מותר לי לשלוח לבתי עסק מייל עם הצעה לקבל ממני מסרים שיווקיים?
  • לפי החוק, מותר לפנות באופן חד-פעמי לבתי עסק שלא נתנו הסכמה מפורשת, ולהציע להם להסכים לקבל מסרים שיווקיים.
  • ככל שניתנה הסכמה, יש לאפשר בכל משלוח פרסומת אפשרות להסיר את ההסכמה.
  • ככל שלא ניתנה הסכמה, אסור להמשיך ולשלוח פניות נוספות.
האם ניתן לקבל פיצוי כספי ממפרסם ששולח הודעות בניגוד לחוק?
  • עבור כל פרסום שנשלח בניגוד לחוק, ניתן לקבל פיצוי של עד 1,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק.
  • לדוגמה: אם בית עסק שלח לכם שתי פרסומת, אשר לאחריהן ביקשתם להסיר את עצמכם מרשימת התפוצה, אך בית העסק המשיך ושלח לכם 3 פרסומות נוספות, אתם עשויים להיות זכאים לפיצוי של עד 3,000 ש"ח.

מידע נוסף

5 לשון הרע

הרשת מאפשרת, היום יותר מאי פעם, הפצה של תכנים בהיקפים עצומים ובמהירות. כשזה המצב, הסיכון בפרסום לשון הרע והסיכוי להיפגע מלשון הרע, עולים גם הם. בטבלה הבאה ננסה להסביר, בין היתר, מהי לשון הרע בכלל ולשון הרע במרחב הדיגיטלי בפרט וכן- מה ניתן לעשות אם נפגעתם מלשון הרע.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מהי לשון הרע?
  • לשון הרע הוא כל תוכן או מסר שפרסומו עלול:
    • להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
    • לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו.
    • לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם.
    • לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
  • לא כל קללה, גידוף או אמירה פוגענית ייחשבו לשון הרע, וכך גם לא כל דבר ביקורת.
  • השאלה אם מדובר בלשון הרע או לא, מוכרעת רק על-ידי בית-המשפט, לפי הראיות והנסיבות הייחודיות של המקרה.
  • לפרטים נוספים ראו הגדרת לשון הרע.
החוק אוסר על פרסום לשון הרע. מה נחשב ל"פרסום"?
  • למעשה, החוק והפסיקה מגדירים פרסום ככל דרך ואמצעי להעברת כל סוג של תוכן או מסר, כגון: טלוויזיה, רדיו, עיתון וכמובן- האינטרנט (אתרים, רשתות חברתיות, וואטסאפ וכו').
  • הפרסום יכול להיות בעל-פה, בכתב, בציור, בתמונה, בווידאו, כתגובה או אפילו כ"שיתוף" (SHARE).
  • המרחב הווירטואלי כמעט ולא מוגבל מבחינת פרסום, ולכן כל פוסט, סטורי, תגובה, הודעה בקבוצת וואטסאפ וכו' - יכול להיחשב כ"פרסום" לפי החוק.
  • בהליך אזרחי, על הפרסום להגיע או שיהיה לו פוטנציאל להגיע לאדם אחד לפחות חוץ מהנפגע, כאשר בהליך הפלילי על הפרסום להגיע, בפועל, לשני אנשים לפחות חוץ מהנפגע.
  • ישנם מקרים, בהם גם מי שלא פרסם בעצמו לשון הרע, אך חזר על הפרסום, לא הסיר אותו או לא מנע את הפצתו, עלול לשאת באחריות.
  • לפרטים נוספים ראו הגדרת פרסום (לשון הרע).
האם ישנם מקרים בהם למרות שפורסמה לשון הרע, לא יהיו לכך השלכות על המפרסם מבחינת תשלום פיצוי או עונש?
  • הכלל הוא, כי אם בית-משפט קבע כי פורסמה לשון הרע, המפרסם יידרש לשלם פיצוי כספי לנפגע, אלא אם המפרסם יוכיח אחד מאלו:
  • ההחלטה האם המפרסם יהיה זכאי לאחת מה"הגנות" ("אמת דיברתי" ו-"פרסום בתום לב") נעשית רק על-ידי בית-המשפט, לפי נסיבותיו הייחודיות של כל מקרה.
  • לכן, כדאי לשים לב לפני פרסום תוכן כלשהו, שכן גם אם לדעתכם מדובר ב"אמת", "עניין ציבורי" או "פרסום בתום לב", בית-המשפט עלול לקבוע אחרת, שכן אין הגדרה חד-משמעית לכך.
העבירו אליי תמונה בפוטושופ שמבזה אדם שאני מכיר. האם זה נחשב לשון הרע?
  • בהחלט. לשון הרע לא מוגבל רק בפרסום מילולי אלא גם בתמונה ובכל אמצעי אחר.
  • במקרה שהגיע לידיכם תוכן שעלול להוות לשון הרע, העברתו הלאה עלולה להיחשב כפרסום לשון הרע על-ידכם, גם אם לא אתם יצרתם את התוכן.
  • מפסיקת בית-המשפט עולה שהעברת תוכן פוגעני, הפצתו ואפילו "רק" שיתוף (share) שלו ברשת החברתית, עלולים להוות פרסום לשון הרע, בניגוד לחוק.
  • שימו לב לכך שפרסומים מסוימים של לשון הרע עלולים להיחשב גם לעבירות של פגיעה בפרטיות והטרדה מינית.
מה ניתן לעשות אם פורסמה נגדי לשון הרע?
  • בהליך אזרחי, נפגע עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי בסך של עד 70,000 ש"ח בגין כל פרסום המהווה לשון הרע, מבלי שיש צורך להוכיח שנגרם נזק מהפרסום ועד 140,000 ש"ח אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע בו. כמו כן, אם נפגע יכול להוכיח כי נגרם לו נזק, הוא רשאי לתבוע פיצוי כספי בהתאם לגובה הנזק.
  • בהליך פלילי, מעבר או במקום פסיקת פיצוי כספי לנפגע, בית-המשפט מוסמך לגזור על מי שהורשע בביצוע עבירה של פרסום לשון הרע, בין היתר, עונש של מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס.
  • הן בהליך אזרחי והן בהליך פלילי, בית-המשפט מוסמך גם להורות על איסור הפצה של הפרסום, החרמתו וכן לצוות על פרסום הודעה מתקנת או הכחשה לפרסום הפוגעני.
  • לפרטים נוספים ראו:
האם פעולת "שיתוף" (share) או פעולת "חיבוב" (like), מוגדרים כ"פרסום" לפי החוק?
  • בית-המשפט עשה הבחנה בין פעולת ה"שיתוף" (share) לפעולת ה"חיבוב" (like).
  • שיתוף, בניגוד ל like, עלול להיחשב כ"פרסום" ומי ששיתף תוכן שמהווה לשון הרע, עלול לשאת באחריות בגין פרסום לשון הרע, גם אם הוא "רק" שיתף ולא יצר את הפרסום המקורי בעצמו.
האם למנהל קבוצה, דף או אתר יש אחריות על פוסטים או תכנים שמועלים?
  • ככלל, האחריות בגין פרסום לשון הרע מוטלת על המפרסם הישיר, המקורי (כותב הפוסט, שולח ההודעה בקבוצה, כותב המכתב וכו').
  • עם זאת, ישנם מקרים בהם האחריות על הפרסום עלולה להיות מוטלת גם על מי שהוא לא המפרסם המקורי, כמו מנהל קבוצה (בפייסבוק או בווטסאפ), מנהל אתר פורומים וכו'.
מה אפשר לעשות אם מישהו מפרסם לשון הרע באמצעות טוקבק אנונימי?
  • במקרה שפרסום לשון הרע נעשה באמצעים אנונימיים, יש לפנות למנהלי האתר בו פורסמה התגובה ולבקש להסיר אותה.
  • בהתאם לפסיקה, לבית המשפט אין סמכות להורות לספקיות האינטרנט לחשוף את המשתמש כאשר מדובר בתביעה אזרחית, אך ניתן להגיש תלונה במשטרה לצורך פתיחה בהליכים פליליים.
כתבתי פוסט חריף על אישיות ציבורית שנאשמת בפלילים, האם זה יכול להיות לשון הרע?
  • כאמור, לא כל פרסום קשה או ביקורתי ייחשב בהכרח כפרסום לשון הרע.
  • אם תוכן הפרסום הוא אמת ויש בו עניין ציבורי, ייתכן שבית-המשפט יקבע כי המפרסם זכאי להגנת "אמת דיברתי" ובכך, על-אף שפורסמה לשון הרע, התביעה נגדו תידחה.
  • בנוסף, כאשר מדובר בביקורת הנוגעת לאיש ציבור, הפרסום עשוי להיחשב כפרסום בתום לב, וגם כאן בית-המשפט עשוי לקבוע כי המפרסם זכאי להגנה והתביעה נגדו תידחה.
רכשתי מוצר שלא הייתי מרוצה ממנו, וכתבתי על כך ביקורת בדף הפייסבוק של החברה. עורך הדין שלהם שלח לי מכתב התראה כי מדובר בפרסום לשון הרע ואיים בתביעה. מותר לו?
  • ככל שהפרסום יסתמך על עובדות ותיאור מקרה, וכן על תחושותיכם ודעותיכם האישיות, כך הוא עשוי פחות להיחשב כלשון הרע ויותר כביקורת עניינית והבעת דעה אישית.
  • ככל שהפרסום יתייחס למאפיינים אישיים, כך יותר סביר שהפרסום יהיה מסווג כלשון הרע.
  • לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
מתנהל בקבוצת הוואטסאפ שלנו דיון בנושא גני ילדים, האם אמירות שנאמרות שם עלולות להיות לשון הרע?
  • הודעות בקבוצת וואטסאפ מהוות "פרסום" לפי החוק.
  • בהתאם לפסיקה, מותר להעביר ביקורת צרכנית סבירה ועניינית, אך גלישה לתחומים "אישיים" ושימוש בביטויים חריפים שלא לצורך עלול להיות לשון הרע.
  • כמו כן, האשמות חמורות עלולות להוות לשון הרע ויש לוודא כי יש אמת בדברים לפני הפרסום.
לקריאת פסק דין בנושא ראו סייעות בגן שהשמיצו את עבודתה של הגננת בפני ההורים חוייבו לשלם לה פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים בגין לשון הרע.

מידע נוסף

6 זכויות יוצרים

רק רציתם לשתף עם החברים בפייסבוק תמונה או קליפ שראיתם ואהבתם. מותר? אסור? ומה עם סרטונים שאתם יצרתם והעלתם לרשת החברתית? בטבלה הבאה ננסה להסביר, בין היתר, מהן זכויות יוצרים, איך להימנע מפגיעה בזכויות יוצרים ומה לעשות אם זכות היוצרים שלכם נפגעה.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה נחשב ליצירה מוגנת, והאם כל התוצרים מוגנים?
  • "יצירה מוגנת" היא תוצר מקורי שיש לו ביטוי אישי, כגון תמונה, סרט או קליפ, וגם בלוג, פוסט או אתר, והיוצר הוא מי שיצר את היצירה לראשונה.
  • ישנם תוצרים שאינם יצירות מוגנות וניתן לעשות בהם שימוש, כאשר המאפיין שלהם הוא היעדר ביטוי אישי וספציפיות, והם: רעיון, עובדה או נתון, מושג מתמטי, תהליך ושיטת ביצוע וחדשות היום.
  • הזכות מתייחסת ליצירה שיש לה זיקה לישראל, אך יצירות רבות ללא זיקה מוגנות מכוח אמנות עליהן חתומה המדינה.
  • לפרטים נוספים ראו שמירה על זכויות יוצרים ברשת.
מה נחשב להפרה של זכויות יוצרים?
  • הפרה היא שימוש ביצירה ללא קבלת רשות מהיוצר.
  • ההפרה השכיחה ביותר ברשת היא פרסום או שידור של היצירה, כולל תרגום ועריכה של יצירה קיימת.
אם העליתי תמונה או סרטון שצילמתי לפרופיל ציבורי ברשת חברתית (פייסבוק, טיקטוק וכדומה), כל אחד יכול לעשות בו שימוש?
  • סרטון או תמונה שיצרתם אתם נחשבים יצירה מוגנת.
  • למרות שהעליתם אותה למקום פומבי, עדיין אסור לעשות בה שימוש ללא אישור מפורש מכם. למשל, לא ניתן לשתף את התמונה ללא רשותכם.
  • שימו לב שתנאי השימוש עשויים להשתנות בין הפלטפורמות השונות: טיק טוק למשל מעודדת שיתופיות של התכנים שהועלו אליה ומאפשרת לעשות בהם שימושים מסוגים מסוימים.

לפרטים ראו שמירה על זכויות יוצרים ברשת.

מה ניתן לעשות במקרה של הפרה של זכויות יוצרים ברשת?
  • אפשר לפנות למפר עצמו, ליידע אותו על ההפרה ולבקש להפסיק לעשות שימוש.
  • אם המפר לא מפסיק את ההפרה, אפשר לפנות לפלטפורמה בה מתבצעת ההפרה, כגון רשת חברתית, ולבקש לפעול.
  • אם ההפרה עדיין נמשכת, אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש לחסום את האתר או המשתמש המפר וכן לתבוע פיצויים.
איך אני יודעת אם יצירה כלשהי (כגון תמונה או קליפ) מוגנת בזכויות יוצרים?
  • ההנחה היא שכל יצירה מקורית מוגנת בזכויות יוצרים. לפי החוק, הזכות תקפה למשך כל חיי היוצר וכן למשך 70 שנה ממותו של היוצר.
  • לפי החוק, ההגנה ניתנת ליצירות שפורסמו לראשונה בישראל או כאלה שנוצרו על ידי יוצרים ישראלים, אך גם יצירות ממקומות זרים עשויות להיות מוגנות לפי צווים, אמנות והסכמים של ישראל עם אותן מדינות.
גם כאשר היצירה איננה מוגנת בזכויות יוצרים, עדיין יש חובה לציין את שם היוצר (קרדיט) כאשר עושים שימוש ביצירה.
איזה שימוש מותר לי לעשות ביצירה בלי לקבל רשות מהיוצר?
  • קיימים שימושים מותרים ביצירות מוגנות, אך צריך להיזהר שכן לא תמיד ברור מראש כי השימוש מותר, ולעתים הדבר מתברר רק בבית המשפט.
  • באופן עקרוני, השימושים המותרים הם שימוש הוגן למטרות לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוכי, שימוש אגבי ביצירה, העתקה של תכנת מחשב או יצירה נגזרת שלה.
גם כאשר נעשה שימוש מותר ביצירה, עדיין יש חובה לציין את שם היוצר (קרדיט) בעת השימוש.
אני רוצה להשתמש בתמונה שמצאתי באינטרנט, אבל אני לא יודעת מי היוצר. מה לעשות?
  • במקרה זה, צריך לפעול לאיתור היוצר המקורי.
  • אם לא ניתן היה לאתר את היוצר, אפשר לעשות שימוש בתמונה אבל יש לציין זאת בעת השימוש ביצירה ולהתחייב להפסיק את השימוש אם היוצר יפנה ויבקש זאת.
קראתי מאמר מעניין בבלוג אמריקאי, האם מותר לי לתרגם אותו ולפרסם ברשתות החברתיות שלי?
  • "תרגום" נחשב שימוש שלא ניתן לבצע ביצירה מוגנת.
  • למרות שלמאמר אין זיקה לישראל, הוא עשוי להיות מוגן בזכויות יוצרים מכוח אמנות שונות.
  • במקרה זה רצוי לפנות ליוצר הפוסט המקורי ולבקש את רשותו לתרגום ופרסום, וכמובן לציין את שמו בעת השימוש.
לפרטים ראו שמירה על זכויות יוצרים ברשת.
מישהו העלה מתכון לאינטרנט. האם מותר לי להפיץ הלאה את המתכון?
  • מתכון נחשב "תהליך ושיטת ביצוע" ולכן איננו יצירה מוגנת וניתן לעשות בו שימוש כגון העתקה או הפצה וכן כל שימוש אחר.
  • עם זאת, כאשר מדובר בביטוי אישי, למשל סרטון וידאו של מישהו מכין את המתכון, הסרטון יהיה מוגן בזכויות יוצרים, אך המתכון עצמו לא.
שיתפתי את הגולשים בקבוצה ברעיון שיש לי לתכנון אפילקציה לשידוכים בין חתולים. האם הרעיון שלי מוגן בזכויות יוצרים?
  • רעיון כללי לאפליקציה, שטרם ניתן לו ביטוי ספציפי, נחשב "רעיון" ולא יצירה מוגנת.
  • לרוב, רעיון כללי לאפליקצית של שידוכים לא יהיה מוגן, ומי ששומע עליו יכול לאמץ אותו וליצור אפליקציה משל עצמו.
  • כדי שהרעיון יהיה מוגן עליו להיות ספציפי ולכלול רכיב של ביטוי אישי, אך לעתים קשה לדעת מראש היכן עובר הגבול בין רעיון כללי לבין יצירה מוגנת.
  • לפרטים נוספים ראו שמירה על זכויות יוצרים ברשת.

מידע נוסף