דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לראש השנה
ראש השנה תשפ"ז (2027-2026) חל בשבת 12.09.2026 וביום א' 13.09.2026
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק
בקצרה
- ראש השנה הוא החג היהודי היחיד הכולל שני ימי חג ובנוסף להם ערב חג שבו ברוב מקומות העבודה מתקיימת עבודה חלקית.
- עובדים יהודים, וכן עובדים מדתות אחרות שבחרו את מועדי ישראל כימי החג שלהם במקום העבודה, רשאים להיעדר מעבודתם ולצאת לחופשה במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע.
- במקומות עבודה רבים מקובל גם להעניק שי לראש השנה.
- דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות כמו: הזכות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו'.
שי לחג
- החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
- כמו כן, אם המעסיק מחויב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו - עליו לפעול על פי האמור בהסכם/צו. להרחבות בנושא, ראו:
- כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו אין להפלות עובדת בחופשת לידה בהענקת שי לחג.
- על המתנה לחג יש לשלם מס הכנסה עבור מלוא השווי שלה.
- במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.
- מעסיקים רבים נוהגים לשאת בעצמם בעלות המס (כלומר, לגלם את שווי ההטבה), אך אין חובה לעשות כך.
ערב ראש השנה
עבודה בערב החג
- בעיקרון, ערב החג לעובדים יהודים ולעובדים מדתות אחרות שבחרו במועדי ישראל כימי חגם במקום העבודה, הוא יום עבודה מקוצר של בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל באותו מקום עבודה.
- אם אין הסכם עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
- במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע - יום העבודה בערב החג לא יימשך יותר מ-7 שעות.
- במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע - יום העבודה בערב החג לא יימשך יותר מ-8 שעות, כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות שעבורו יקבלו העובדים שכר של 8 שעות, לבין יום עבודה של 8 שעות שעבורו יקבלו העובדים שכר של 9 שעות.
- עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב ראש השנה 6 שעות בתשלום של 8. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק.
- מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
- בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי - עובדים שמועסקים במקומות עבודה שעובדים בהם 5 ימים, לא יעבדו בערב החג. העובדים לא יהיו זכאים לשכר עבור יום זה, ולא יופחת להם יום חופשה מתוך ימי החופשה הצבורים שלהם.
- בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת - העובדים לא יעבדו באותו יום. הם לא יהיו זכאים לשכר עבור יום זה, ולא יופחת להם יום חופשה מתוך ימי החופשה הצבורים שלהם.
- להרחבה בנושא עבודה בערבי חג לחצו כאן.
חופשה בערב החג
- חופשה ביוזמת העובד:
- לעובד שבחר לצאת לחופשה בערב החג למרות שבמקום העבודה שלו עובדים כרגיל, ייחשב יום זה ליום חופשה. כל עוד יש לו מכסת ימי חופש צבורים, הוא יהיה זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (להרחבה ראו תשלום דמי חופשה), וממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו יופחת יום חופשה שלם (להרחבה ראו חופשה שנתית). היציאה לחופשה צריכה להיעשות בתיאום ובהסכמה עם המעסיק.
- ערב החג נחשב כיום בחירה - זהו אחד מהמועדים שהעובדים יכולים לבחור כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית מבלי שהמעסיק יוכל לסרב לחופשה זו. העובד חייב להודיע למעסיק לפחות 30 יום מראש על היעדרותו הצפויה באותו יום, אחרת היציאה לחופשה תהיה מותנית בהסכמת המעסיק.
- למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
- חופשה ביוזמת המעסיק:
- מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים יצאו לחופש על חשבון ימי החופשה שלהם, וזאת בהתאם לתנאים הבאים:
- על המעסיק להודיע על כך לעובד מבעוד מועד.
- יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
- במקומות עבודה רבים שסגורים בערבי חג, מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך להפחית רק חצי יום מתוך ימי החופשה הצבורים שלהם.
עבודה במהלך החג
עובד במשכורת חודשית
- עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.
- מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
- גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
- אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.
עובדים יומיים או שעתיים
- עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן ליום מנוחה אחר בתשלום שעבורו לא יקבלו שכר (מלבד ענפים מסוימים כמו ענף המלונאות ועובדים באולמות אירועים, ששם יום המנוחה החלופי הוא בתשלום).
- אם העובדים הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים גם לתשלום דמי חגים בשיעור 100% משכרם, כלומר סה"כ הם יקבלו תשלום של 250% משכרם עבור עבודתם בחג (מלבד עוברי חברות שמירה ואבטחה כמפורט בפסקת "הרחבות" המשך).
- בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד - בהיעדר הוכחה אחרת:
- עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
- גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.
- כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.
- * עובדים בענפי שמירה ואבטחה, מלונאות, אולמות אירועים ועובדי קבלן כוח אדם זכאים לתנאים אחרים. לפרטים לחצו כאן.
שעות נוספות
- אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:
- עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .
- מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.
עבודה במוצאי החג
- עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
זכאות לסרב לעבוד בחג
- עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
- החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
- הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
- לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
- חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.
חופשה מרוכזת בימים שלפני או אחרי החג ("חופשה כפויה")
- המעסיק רשאי להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג והחג, אך עליו להקפיד על שני הכללים הבאים:
- אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ועל תאריך תחילתה לפחות שבועיים מראש.
- יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה צבורים, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק על חשבון ימי חופשה עתידיים. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
- ימי החג שחלים במהלך החופשה, לא יופחתו ממספר ימי החופשה הצבורים של העובד.
תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג
- עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
- עובד שעתי/יומי-
- עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
- עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
- עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, שיום העסקתו נופל על ראש השנה ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
- חג שחל בשבת או ביום שישי: צו ההרחבה קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי החל על העובד.
- למידע נוסף על דמי חגים ראו דמי חגים.
- להרחבה על זכויות עובדים שעתיים ויומיים ראו זכותון עובדים שעתיים/יומיים.
בני דתות אחרות
- לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
- אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
- אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.
- לפירוט רשימות החגים הקבועים בחוק על פי הדתות השונות ראו דמי חגים.
מתנדבי השירות לאומי-אזרחי
- מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
- מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
- להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.
אסירים
- אסיר יהודי רשאי לבקש להקדים את יציאתו לחופשה כדי להיות בחופשה במהלך ראש השנה. למידע נוסף ראו הקדמת חופשה לאסירים בשל חגים דתיים.
- אסיר יהודי שיוצא לחופשה במהלך ראש השנה עשוי להיות זכאי להארכת החופשה. למידע נוסף ראו הארכת משך החופשה של אסירים בחגים דתיים.
שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי
- המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
- כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
- ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
ראו גם
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- עובד יומי או שעתי, המועסק בימים קבועים, זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג
- עובד שעתי או יומי אשר עבד בחג מתוך כורח, זכאי לדמי חגים בנוסף לשכרו עבור שעות עבודתו
- ע"ע (ארצי) 23333-09-16, פסקה 11- עובד יהיה זכאי לדמי חגים גם במקרה בו עבד בחג, אלא אם כן יוכח כי העבודה בחג הייתה מרצון העובד. הנטל להוכיח כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק.