מי שמעסיק עובד זר חייב לשמור על כל זכויותיו כעובד, גם אם הוא מעסיק אותו בצורה לא חוקית וגם אם העובד הזר עצמו אינו חוקי בישראל
כאשר מעסיק של עובד זר עובר לבית אבות, מאושפז בבית חולים לתקופה של למעלה מ-30 יום, או נפטר, העובד נחשב כמפוטר הזכאי לכל הזכויות הנובעות מפיטורים
מעסיק רשאי לפטר עובד זר בתחום הסיעוד לפי אותם תנאים שניתן לפטר כל עובד
כאשר עובד סיעוד מועסק אצל מטופל באמצעות חברת סיעוד, כל אחד מהמעסיקים (חברת הסיעוד והמטופל) חייב לשלם את שכר העובד ואת הזכויות הסוציאליות שמגיעות לו, על-פי החלק היחסי של היקף המשרה המשויך לכל אחד מהם


למי מיועד הזכותון?

  • משפחות שיקיריהן נפטרו ושהעסיקו עובד סיעוד זר.
  • משפחות שאינן מרוצות מעובד הסיעוד הזר שמועסק על ידן.
  • עובדים זרים בסיעוד, שהמעסיק שלהם נפטר או פיטר אותם או שפוטרו ע"י חברת הסיעוד.
  • עובד זר שלמעסיקו פג תוקף היתר ההעסקה או שלא חודשה עבורו אשרת העבודה.
  • עובד זר שמעסיקו הועבר לבית אבות.
  • אשפוז ממושך של המטופל המעסיק את העובד במקביל להעסקתו על ידי חברת סיעוד -
    • אם העובד מועסק במקביל על ידי המטופל ועל ידי חברת סיעוד, והמטופל אושפז בבית חולים לתקופה של למעלה מ-30 יום, הזכות של המעסיק לשירותי הגמלה מתבטלת, וחברת הסיעוד מפסיקה להעסיקו, כלומר היא מפטרת אותו (ככל שזה נוגע לחלק שלה בהעסקת העובד).
    • אם המעסיק בוחר להפסיק את העסקתו של העובד - אז העובד נחשב במפוטר גם על ידו.
    • אם המעסיק בוחר להעסיק אותו במשרה מלאה (כך שהוא המעסיק הבלעדי והמלא של העובד ואחראי לכל תשלומי השכר ותנאי עבודתו) - ייחשב העובד כמפוטר רק על-ידי חברת הסיעוד (ככל שזה נוגע לחלקה).
    • אם המטופל בוחר להמשיך ולהעסיק את העובד לפי אחוז ההעסקה שהיה משויך לו כך שכעת משרתו הכוללת של העובד פחתה, העובד אינו נחשב למפוטר, אולם במקרה כזה זכותו של העובד להתפטר עקב הרעת תנאים ולהיות זכאי לכל התנאים שזכאי להם עובד שפוטר.
שימו לב
על פי תנאי ההיתר להעסקת עובדים זרים, ניתן להמשיך ולהעסיק את העובד הזר רק אם המטופל אושפז בבית החולים באופן זמני. במקרה בו המטופל מאושפז במוסד סיעודי או באופן קבוע בבית החולים, היתר העסקה מתבטל.

מתי סיום העסקה של עובד זר בסיעוד נחשב לפיטורים?

  • במקרים הבאים נחשב סיום העסקה של עובד זר בסיעוד כפיטורים, והוא זכאי לזכויות המפורטות בעמוד זה:
    • עובד זר שהמטופל שלו נפטר (גם אם העובד הועסק ע"י חברת סיעוד).
    • עובד זר שפוטר על-ידי המעסיק (המטופל או חברת הסיעוד).
    • עובד זר שלמעסיקו פג תוקף היתר ההעסקה או שלא חודשה עבורו אשרת העבודה.
    • עובד זר שמעסיקו הועבר לבית אבות.
    • עובד זר שמעסיקו אושפז בבית חולים לתקופה של למעלה מ-30 יום.
    • כשמטופל מחליט לעבור מגמלה בעין והעסקה מקבילה עם חברת הסיעוד, לגמלה בכסף ולהעסקה עצמית של העובד הזר, אזי למעשה חברת הסיעוד מפטרת את העובד, ויחסי העבודה בין חברת הסיעוד והעובד הזר מסתיימים, בעוד יחסי העבודה בין העובד והמטופל ממשיכים. למידע נוסף ראו פיטורי עובד על-ידי חברת הסיעוד במקרה של מעבר מגמלה בעין לגמלה בכסף.

לאלו חובות ותשלומים מחויב המעסיק במקרה פיטורים או מוות?

  • כאשר מטופל נפטר או כאשר הוא (או חברת הסיעוד) מפטר עובד, זכאי העובד לזכויות כספיות ואחרות, אשר עשויות להסתכם בסכומים ניכרים.
  • סכומים אלה עשויים להיות גבוהים במיוחד ככל שתקופת ההעסקה של העובד ארוכה יותר, אולם גם בתקופת העסקה קצרה עשויים סכומים אלה להיות גבוהים.
דוגמה
  • מטופל נפטר לאחר שלוש שנים וחצי, שבהן טופל ע"י עובד סיעוד זר.
  • שכרו החודשי האחרון של העובד היה 5,000 ₪ (שכר המינימום באותה עת).
  • העובד היה עשוי להיות זכאי לתשלום של 30,590 ₪ במסגרת סיום העסקתו (ראו חישוב מפורט בהמשך).
החובה/התשלום הסבר תמציתי
שימוע
  • מעסיק מחויב לקיים לעובד שימוע טרם פיטוריו, בו יוצגו בפני העובד הנימוקים המלאים לרצון המעסיק לפטר אותו, ותינתן לעובד הזדמנות להשמיע טיעונים בעד המשך העסקתו.
  • להרחבה ראו שימוע לפני פיטורים.
פיצויי פיטורים
  • עם מותו של המטופל או עם פיטורי עובד מכל סיבה שהיא וכן בכל אחד מהמקרים שפורטו למעלה חלה חובה לשלם למטפל פיצויי פיטורים בגובה של משכורת חודשית אחת כפול מספר שנות העבודה אצל המטופל. (בחישוב המשכורת החודשית נכללים גם דמי כיס שבועיים שנהוג לתת לעובד הזר). סכומים אלה יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים, גם לאחר תקופת העסקה לא ארוכה של העובד.
  • מומלץ לחסוך מראש ולכל אורך תקופת העסקה סכומים אלה.
  • להרחבה ראו סעיף פיצויי פיטורים בהמשך עמוד זה.
תמורת הודעה מוקדמת
  • כאשר עובד מפוטר או שעבודתו מופסקת מאחת מהסיבות הנ"ל, הוא זכאי להודעה בכתב זמן מסוים מראש. (התקופה שבין מועד ההודעה על הפסקת עבודתו לבין ההפסקה בפועל נקראת "תקופת הודעה מוקדמת", והאורך שלה תלוי במשך תקופת ההעסקה. למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים).
  • עם מותו של המטופל מופסקת עבודתו של המטפל, ובניגוד לפיטורים רגילים לא ניתנת לו שהות של מספר ימים שבהם הוא יכול לעבוד בשכר (תקופת הודעה מוקדמת).
  • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שפוטר לאלתר, כמו במקרה של מות המטופל, זכאי לשכר עבור מספר ימים הקבועים בחוק (בהתאם למשך העסקתו) כתחליף לתקופת הודעה מוקדמת.
  • תמורה זו יכולה להגיע לכדי שכר של חודש שלם (אם העובד הועסק אצל המטופל לפחות שנה אחת), ויש לשלם אותה לעובד גם אם הוא אינו מחפש עבודה חדשה.
  • להרחבה ראו סעיף הודעה מוקדמת לפיטורים בהמשך עמוד זה.
פדיון ימי חופשה
  • עובד זכאי לפדות בכסף את ימי החופשה השנתית שלא ניצל ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) שקדמו לשנה הקלנדרית שבה הופסקת העסקתו, וכן את ימי החופשה שלא ניצל במהלך השנה הנוכחית (או חלקה). קיימת מגבלה על מספר הימים שניתן לצבור משנה לשנה.
  • להרחבה ראו סעיף ניצול ימי החופשה או פדיון ימי חופשה שלא נוצלו בהמשך עמוד זה.
דמי הבראה
  • עובד זכאי לקבל את דמי ההבראה עבור תקופת העסקתו.
  • אם העובד לא קיבל את דמי הבראה עבור תקופת ההעסקה או עבור חלקה, על המעסיק לשלם לו את כל ההפרשים בתשלומי דמי ההבראה במועד תשלום השכר האחרון.
  • להרחבה ראו סעיף "דמי הבראה שלא שולמו" בהמשך עמוד זה.
תשלום שכר אחרון
  • עובד זכאי לקבל את שכרו האחרון, כולל כל הזכויות הסוציאליות הנלוות אליו, כגון: הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני של העובד.
  • גם את תשלום השכר האחרון יש לשלם במועד הקבוע בחוק.
  • להרחבה ראו סעיף "תשלום השכר האחרון" בהמשך עמוד זה.

דוגמה לתשלומים שיש לשלם לעובד שהמטופל שלו נפטר לאחר 3.5 שנים

דוגמה
עובד סיעוד זר הועסק אצל מטופל החל מ-01.01.2014. שכרו החודשי עמד על 5,000 ₪. המטופל נפטר ב-30.06.2017. העסקתו של העובד מופסקת באופן מיידי והוא זכאי לקבל את הסכומים המפורטים בטבלה הבאה.
התשלום הסכום שלו זכאי העובד חלקה של חברת הסיעוד בתשלום* חלקה של המשפחה הערות
שכר אחרון 5,000 ₪ 2,050 ₪ 2,950 ₪
הפרשה לביטוח הפנסיוני 625 ₪ 246 ₪ 369 ₪
  • הסכום ישולם ישירות לחשבון הפנסיוני ולא לידיו של העובד. החל מיום 01.01.2017 יש להפריש לחיסכון הפנסיוני 625 ₪ (12.5% - מתוכם 6.5% תגמולי מעסיק ו-6% רכיב פיצויים). לא מבצעים הפרשות עבור חלק העובד ולא מנכים את חלקו מהשכר.
  • חברת הסיעוד צריכה להפקיד את כספי החיסכון הפנסיוני ואת פיצויי הפיטורים בחשבון פיקדון נפרד בבנק מזרחי טפחות, והעובד יוכל למשוך את הפיקדון עם עזיבתו לצמיתות את הארץ.
  • החל מחודש ינואר 2021 גם מוסדות סיעוד נדרשים להפקיד את מרכיב הפיצויים ותגמולי המעסיק שעליהם להפריש לעובדים הזרים עבור ביטוח פנסיוני, בחשבון פיקדון המנוהל ע" רשות האוכלוסין וההגירה.
תמורת הודעה מוקדמת 5,000 ₪ 2,050 ₪ 2,950 ₪
פיצויי פיטורים 17,500 ₪ 7,175 ₪ 10,325 ₪
  • אם המעסיק (המטופל או חברת הסיעוד) הקפידו על העברת כספים שוטפת לביטוח הפנסיוני של העובד, יש להפחית מסכום פיצויי הפיטורים את הסכומים שהועברו לחיסכון הפנסיוני כרכיב פיצויים (8,975 ₪).
  • במקרה כזה יש לשלם לעובד את ההפרש בסך 8,525 ₪. (לחישוב מפורט ראו דוגמה בהמשך).
פדיון ימי חופשה 1,200 ₪ 492 ₪ 708 ₪
  • הסכום מחושב על בסיס מספר ימי החופשה שלהן זכאי העובד בשנת העסקתו הנוכחית, ובהנחה שהעובד ניצל את מלוא ימי החופשה בשלוש השנים המלאות הראשונות להעסקתו ולא צבר אותן.
  • אם לא ניצל את כל ימי החופשה ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) שקדמו לשנה שבה הסתיימה העסקתו, הוא רשאי לצבור את חלקם ולפדות אותם בעת הפסקת עבודתו.
דמי הבראה 1,323 ₪ 542 ₪ 781 ₪
  • הסכום מתייחס לשנת העסקתו הנוכחית של העובד, ואינו כולל חובות עבור דמי הבראה שלא שולמו בעבר.
סה"כ 30,648 ₪ 12,566 ₪ 18,082 ₪
  • סכום זה חושב בהנחה שאין חובות מהעבר (בגין דמי הבראה, ימי חופשה וכו'), ולא הביא בחשבון סכומים שהפריש המעסיק לביטוח פנסיוני.
  • אם במשך תקופת העסקת העובד הפריש המעסיק את כל ההפרשות לביטוח הפנסיוני, יהיה העובד זכאי לקבל סך של 21,615 ₪ בלבד.
  • אם קיימים תשלומים מהעבר שלא שולמו, יש להוסיף אותם לסכום הנ"ל.
  • חלקה של חברת הסיעוד חושב על בסיס מקרה שהעובד מועסק במקביל ע"י המטופל וע"י חברת סיעוד כאשר המטופל זכאי ל-18 שעות שבועיות.
  • אם גמלת הסיעוד מקנה למטופל מספר אחר של יחידות שבועיות, חלוקת הסכומים בינו ובין חברת הסיעוד תשתנה בהתאם (ראו הסבר למטה).
  • אם המטופל הוא המעסיק הבלעדי, עליו לשלם בעצמו את כל הסכום, אשר לו זכאי העובד.

מי חייב בתשלום הזכויות של עובדי הסיעוד?

  • קיימות שתי דרכים להעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד בישראל:
    1. העסקה באופן בלעדי על-ידי המטופל.
    2. העסקה מקבילה באמצעות חברת סיעוד (העובד מועסק בחלק מהמשרה על-ידי חברת הסיעוד ובחלק מהמשרה על-ידי המטופל).
  • מטופלים הזכאים לגמלת סיעוד יכולים לבחור, החל מיום 01.06.2014, אם לקבל את דמי הגמלה בכסף ולהעסיק עובד זר בעצמם, או להמשיך לפעול לפי ההסדר הישן שבו חברת הסיעוד (המוכרת גם כ"נותנת שירותים") מעסיקה את העובד הזר במקביל להעסקתו על ידי המטופל.
  • עובד רשאי לתבוע את זכויותיו אך ורק ממי שנחשב למעסיקו.

העסקה באופן בלעדי על-ידי המטופל

  • במקרה זה המטופל הוא המעסיק היחידי של העובד, וחייב לשלם לו את שכר העבודה ואת שאר זכויותיו התעסוקתיות.
  • על העובד לתבוע את זכויותיו מהמטופל עצמו.
  • אם המטופל נפטר, על העובד לתבוע את העזבון של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים של המטופל.

העסקת עובד זר במקביל על ידי המטופל וחברת הסיעוד

  • במקרה של העסקה מקבילה עם חברת הסיעוד, כל אחד מהמעסיקים (חברת הסיעוד והמטופל) חב בכל החובות החלים על מעסיק כלפי העובד על-פי הדין.
  • בהעסקה מקבילה כל אחד מהמעסיקים (חברת הסיעוד והמטופל) נושא בעלות העסקה של העובד על-פי הדין, בהתאם לחלק היחסי של היקף המשרה המשויך לו.
  • עלות ההעסקה של העובד הזר כוללת בתוכה את כל ההוצאות שחלות על-פי הדין על המעסיק לרבות תשלום השכר של העובד הזר (לרבות חופשה, מחלה, דמי הבראה), תשלום ביטוח לאומי לעובדים זרים, תשלום עבור ביטוח פנסיוני לעובד זר, תשלום עבור פיצויי פיטורים בסיום העסקה וכו'.
  • היקף המשרה שמשויך לחברת הסיעוד נקבע לפי מספר שעות גמלת הסיעוד שהמטופל זכאי להן מהמוסד לביטוח לאומי, ואילו היקף המשרה שמשויך למטופל הוא יתרת השעות הדרושות כדי להשלים את היקף המשרה למשרה מלאה. (החל מיום 01.04.2018 משרה מלאה מוגדרת כ-42 שעות שבועיות או 182 שעות חודשיות).
  • במקרה כזה כל אחד מהמעסיקים (המטופל וחברת הסיעוד) אחראי לתשלום השכר (כל רכיבי השכר וכל התנאים הסוציאליים הנלווים) לפי חלקו היחסי.
דוגמה
  • מטופל זכאי לגמלת סיעוד רמה 1 (9 שעות שבועיות של טיפול מהמוסד לביטוח לאומי). שעות אלה, המהוות 21% ממשרה מלאה (42 שעות), ממומנות על-ידי חברת הסיעוד.
  • המטופל מממן בעצמו את יתרת השעות הנדרשות לצורך משרה מלאה, המהוות 79% מהמשרה המלאה.
  • אחריות המטופל היא לתשלום 79% מהתשלומים הקשורים להעסקת העובד ואחריות חברת הסיעוד היא לתשלום 21% הנותרים.
  • כשמטופל מחליט לעבור מגמלה בעין והעסקה מקבילה עם חברת הסיעוד, לגמלה בכסף ולהעסקה עצמית של העובד הזר, אזי למעשה חברת הסיעוד מפטרת את העובד, ויחסי העבודה בין חברת הסיעוד והעובד הזר מסתיימים, בעוד יחסי העבודה בין העובד למטופל ממשיכים.
  • במועד זה חלה חובה על חברת הסיעוד לשלם לעובד את חלקה בזכויות המפורטות בהמשך, המגיעות לעובד עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים.
  • למידע נוסף ראו העסקת עובד זר בסיעוד על-ידי המטופל במקביל להעסקתו על-ידי חברת הסיעוד.

תביעה אישית נגד קרוב משפחה של המטופל

  • במקרים חריגים מכירים בתי המשפט בקיומם של יחסי עבודה בין קרוב משפחה של המטופל לבין המטפל, כלומר קרוב המשפחה ייחשב כמעסיק, והוא יהיה זה שחייב באופן אישי בתשלום השכר ושאר הזכויות הסוציאליות למטופל.
  • מדובר במקרים שבהם מוכח כי מעורבותו של קרוב המשפחה היא מלאה וחורגת מגדר הפעולות המתבקשות באופן טבעי ממערכת הפיקוח על ענייני המטופל.

הזכות לפטר

  • מעסיק רשאי לפטר עובד זר בסיעוד באותם תנאים שבהם ניתן לפטר כל עובד בישראל.
  • למידע נוסף ראו סיום יחסי עבודה.

פיצויי פיטורים

  • עובד שפוטר וכן עובד שמעסיקו נפטר זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של שכר חודש אחד עבור כל שנת עבודה (שהם למעשה 1/12 או ⅓8 אחוזים מסך כל השכר השנתי שלו), בתנאי שעבד אצל אותו מעסיק לפחות שנה אחת.
  • פיטורים שבוצעו בסמוך למלאת שנת עבודה מלאה ייחשבו כפיטורים שבוצעו במטרה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים. כך, מעסיק שמפטר עובד לאחר 11 חודשי עבודה, עשוי להיות מחויב בפיצויי פיטורים למרות שלא חלפה שנה, אם לא יצליח להוכיח שהייתה סיבה אמיתית לפיטורים מלבד הרצון להימנע לשלם את פיצויי הפיטורים.

מועד תשלום הפיצויים

  • מועד תשלום פיצויי הפיטורים הוא מיד עם סיום יחסי העבודה, כלומר ביום האחרון לעבודה או לכל המאוחר בתוך 15 יום ממועד זה. מהיום ה-16 ועד היום ה-30 מחויב המעסיק בתוספת הצמדה למדד עד ליום התשלום בפועל.
  • אם המעסיק אינו משלם לאחר 30 ימים, רשאי העובד להגיש נגדו תביעה לבית הדין לעבודה ובמקרה כזה יכול בית המשפט לחייב אותו לשלם פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים, שיכולים לכלול הפרשי הצמדה בתוספת ריבית של עד 20% בעד כל חודש של איחור בתשלום.

על מי חלה חובת התשלום?

  • אם העסקת העובד הופסקה עקב מותו של המטופל, תשלום זה ישולם לו מתוך עזבונו של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים. במקרים חריגים שאחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו של העובד באופן החורג מפיקוח רגיל על עבודתו, עשוי בית המשפט לראות בו מעסיק ישיר ואז יוכל העובד לתבוע את התשלום ישירות ממנו.
  • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום נחלקת בין המטופל (או עיזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו דוגמה בהמשך).

כיצד מחשבים את גובה הפיצויים?

  • פיצויי הפיטורים מחושבים על-ידי מכפלה של השכר האחרון במספר השנים שבהן הועסק העובד.
דוגמה
  • עובד זר בתחום הסיעוד פוטר לאחר 3 שנים וחצי. הוא השתכר 5,571.75 ₪.
  • במקרה הרגיל, חישוב הפיצויים נעשה כמכפלה של השכר החודשי האחרון במספר השנים שהעובד עבד, כולל החלק היחסי של השנה האחרונה. כלומר, במקרה זה סך הפיצויים הוא 19,501.13 ₪ (לפי החישוב: 5,571.75 X‏ 3.5 שנים).

תשלום פיצויי פיטורים כאשר העובד הזר מועסק במקביל על-ידי חברת סיעוד והמטופל

  • חברת הסיעוד והמטופל יחלקו ביניהם את סכום פיצויי הפיטורים בהתאם להיקף המשרה שכל אחד מהם העסיק בו את העובד, כך שביחד ישלמו את סכום הפיטורים המלא.
דוגמה
תשלום פיצויי פיטורים לעובד שהועסק 3.5 שנים במקביל על ידי המטופל ועל ידי חברת הסיעוד
  • המטופל זכאי ל-19 שעות שבועיות של טיפול אישי מהמוסד לביטוח לאומי (גמלת סיעוד רמה 5), ובסה"כ 84 שעות טיפול חודשיות של עובד המועסק על-ידי חברת הסיעוד.
  • משרה מלאה (החל מיום 01.04.2018) כוללת 182 שעות והמטופל מעסיק את העובד ב-98 השעות החודשיות הנותרות המשלימות למשרה מלאה ומהוות 54% משרה. עבור היקף משרה זה בלבד המטופל צריך לשלם את שכרו של העובד ואת זכויותיו הסוציאליות, ובכלל זה פיצויי הפיטורים.
  • 100% פיצויי פיטורים עבור 3.5 שנים, בשכר של 5,571.75 ₪ הינם 19,501.13 ₪ (לפי החישוב: 5,571.75 X‏ 3.5 שנים).
  • 84 שעות מהווים 46% ממשרתו של העובד. ולכן על חברת הסיעוד המעסיקה לשלם 46% מפיצויי הפיטורים בסך 8,970.52 ₪.
  • המטופל צריך לשלם את היתרה, כלומר 54% מפיצויי הפיטורים - סה"כ 10,530.61 ₪.

תשלום חלק מפיצויי הפיטורים באמצעות הפרשות לביטוח פנסיוני או לקופת פיקדון

  • החל משנת 2008 חל צו הרחבה המחייב מעסיק להפריש מדי חודש כספים לטובת ביטוח פנסיוני עבור עובדיו.
  • חובה זו חלה גם על מי שמעסיק עובד זר (ראו ביטוח פנסיוני לעובד זר).
  • חלק מהכספים מופרשים כרכיב פיצויים. למידע מפורט ראו כאן.
  • חברת הסיעוד תפריש את חלקה היחסי בביטוח הפנסיוני ובפיצויי הפיטורים לחשבון פיקדון נפרד ומסוים בבנק מזרחי טפחות אשר ישוחרר לעובד בעת עזיבתו את הארץ. אם חברת הסיעוד הפקידה רק 6% משכר העובד עבור פיצויי הפיטורים, בהתאם לצו ההרחבה, ולא את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% משכר העובד), אז בעת סיום יחסי העבודה עליה לשלם לעובד "השלמת פיצויי פיטורים", עד ל-8.33% כפול משכורת אחרונה (המשכורת החודשית המלאה שהחברה עצמה שילמה לעובד) כפול מספר שנות העבודה. למידע נוסף ראו הפקדת פיקדון חודשי על ידי מעסיקים של עובדים זרים בענף הבניה, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית ולחברות סיעוד.
  • לגבי חלקו של המעסיק - כיום מטופלים לא יכולים להפריש כספי פנסיה ופיצויים של עובדי זרים לקרן פנסיה, ולכן חלה על המטופל הלכת "הביצוע בקירוב", לפיה בסיום יחסי העבודה ישלם המעסיק (המטופל) לעובד את מלוא פיצויי הפיטורים (שכר אחרון כפול מספר שנות עבודה), בהתאם לחלקו היחסי בהעסקת העובד.
  • לכן במקרה כזה, כשהמטופל לא הפריש כלל כספים לביטוח פנסיוני -
    • עליו יהיה לשלם לעובד פיצויי פיטורים באופן הרגיל (משכורת חודשית אחרונה כפול מספר שנות העסקה).
    • לצורך עמידתו בחובת הביטוח הפנסיוני, על המעסיק לשלם לעובד בנוסף לפיצויי הפיטורים גם את רכיב התגמולים בביטוח הפנסיוני (6.5% החל משנת 2017) כפול מספר החודשים שבהם הועסק העובד מתחילת עבודתו עד לסיומה.
דוגמה
  • עובד הועסק אצל מטופל 3.5 שנים (42 חודשים).
  • משכורתו החודשית האחרונה, ששולמה לו על ידי המטופל, היתה 5,571.75 ₪.
  • המטופל לא ביצע הפרשות לביטוח פנסיוני.
  • בסיום העסקה העובד זכאי לפיצויי פיטורים בסך 19,501.13 ₪ (לפי החישוב: 3.5 שנים X‏ 5,571.75 ₪ (המשכורת החודשית האחרונה).
  • בנוסף הוא זכאי להפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני בסך 15,210.88 ₪ (לפי החישוב: 6.5% X‏ 5,571.75 ₪ X‏ 42 חודשים).
  • אם העסקת העובד הופסקה עקב מותו של המטופל, תשלום זה ישולם לו מתוך עזבונו של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים. במקרים חריגים שאחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו של העובד באופן החורג מפיקוח רגיל על עבודתו, עשוי בית המשפט לראות בו מעסיק ישיר ואז יוכל העובד לתבוע את התשלום ישירות ממנו.
  • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום נחלקת בין המטופל (או עיזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו למעלה).
  • כמו כן על המעסיק (ובמקרה של מטופל שנפטר - על מנהל העיזבון והיורשים) לוודא כי העובד יוכל למשוך את כספי הפיצויים שהופקדו במסגרת הביטוח הפנסיוני. ראו להלן שחרור כספי הפנסיה.
  • החל מחודש ינואר 2021, גם מוסדות סיעוד נדרשים להפקיד את רכיב הפיצויים ורכיב התגמולים שעל המעסיק להפריש עבור ביטוח פנסיוני לעובדים הזרים, בחשבון פיקדון המנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. ההפקדה לפיקדון מחליפה את חובת המעסיק להפריש לעובד לביטוח פנסיוני על פי הדין או על פי הסכם קיבוצי החל עליו, אך אינה פוטרת את המעסיק מתשלום הפרש פיצויי הפיטורים עבור התקופות שעבורן לא הפקיד לפיקדון או עבור חלק הפיצויים שעבורו לא הפקיד לקופת הפיקדון (אם מוסד הסיעוד הפריש עבור פיצויים רק 6% מהשכר, אז בעת סיום יחסי העבודה עליו לשלם לעובד "השלמת פיצויי פיטורים", עד ל-8.33% כפול משכורת אחרונה כפול מספר שנות העבודה).למידע נוסף ראו הפקדת פיקדון חודשי על ידי מעסיקים של עובדים זרים במוסדות סיעוד ובענף התעשייה

הודעה מוקדמת לפיטורים

כאשר המטופל או חברת הסיעוד מפטר/ת את העובד

  • בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, מעסיק המפטר עובד חייב לתת לו הודעה מוקדמת ואינו יכול להפסיק את העסקתו מייד, אלא לאחר שתחלוף תקופת ההודעה המוקדמת.
  • תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת בהתאם לוותק שהעובד צבר במקום העבודה:
    • עובד בעל ותק של שנת עבודה אחת או יותר - הודעה מוקדמת של חודש ימים.
    • עובד בעל ותק של פחות משנת עבודה - יום הודעה מוקדמת בגין כל אחד מששת חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי בגין כל חודש נוסף עד למקסימום של שלושה שבועות.
דוגמה
  • מעסיק שמעוניין לפטר עובד לאחר 8 חודשי עבודה, חייב לתת לו הודעה מוקדמת של 11 ימי עבודה מראש ורק לאחר מכן להפסיק את העסקתו בפועל.
  • תקופת ההודעה המוקדמת חושבה באופן הבא:
    • עבור ששת חודשי העבודה הראשונים זכאי העובד ליום אחד - סה"כ 6 ימי הודעה.
    • עבור החודשים השביעי והשמיני זכאי העובד ליומיים וחצי עבור כל אחד מהם - סה"כ 5 ימי הודעה.
דוגמה
עובד שהועסק במשך שלוש שנים וחצי (החל מ-01.01.2011 עד 30.06.2014) ופוטר, זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים מראש, ורק לאחר אותו חודש ניתן יהיה להפסיק את העסקתו בפועל.
  • אסור למעסיק לדרוש מהעובד כי ינצל את ימי החופשה שצבר (ושטרם נוצלו על ידו) במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, וזאת רק כדי להימנע מהחובה לשלם לו גם שכר עבור עבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת וגם פדיון ימי החופשה שלא ניצל.
  • העובד רשאי ביוזמתו לבחור לנצל את החופשה השנתית בתוך תקופת ההודעה המוקדמת.
  • המעסיק יכול לוותר על העסקת העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, כלומר לדרוש את הפסקת העבודה המיידית, אולם במקרה כזה עליו לשלם לו "תמורת הודעה מוקדמת" בשווי השכר עבור הימים שבהם אמור היה העובד להמשיך ולעבוד עד תום תקופת ההודעה.
  • אם העובד שפוטר הפסיק על דעת עצמו, ללא הסכמת המעסיק, את עבודתו ולא המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדו תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתו המוקדמת של העובד. אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים להם זכאי העובד בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב הפרת חובתו של העובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת - ראו פסק דין בנושא זה.
  • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום נחלקת בין המטופל לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו למעלה).

כאשר המטופל נפטר

  • במקרה שהמעסיק נפטר, העסקתו של העובד מופסקת והוא זכאי לתמורת הודעה מוקדמת, כלומר לתשלום שכר עבור מספר ימי ההודעה המוקדמת.
  • החובה לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת במקרה זה חלה גם אם הוא לא מתכוון להמשיך לעבוד יותר בישראל אצל מעסיק אחר, וגם אם איבד את מעמדו החוקי בארץ. ראו פסק דין בסוגיה זו.
דוגמה
  • עובד הועסק אצל מטופל החל מ-01.01.2011 בשכר של 5,300 ש"ח לחודש.
  • המטופל נפטר ב-30.06.2014.
  • סה"כ השלים העובד שלוש שנים וחצי של עבודה.
  • העובד זכאי לתשלום "תמורת הודעה מוקדמת" בגובה של שכר של חודש ימים - כלומר, לתשלום של 5,300 ₪.
  • התשלום צריך להיות משולם מתוך העיזבון של המטופל (לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים). אם אחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו ובעבודתו של העובד באופן מלא, החורג מגדר פעולות המתבקשות באופן טבעי ממערכת הפיקוח על ענייני המטופל, עשוי בית המשפט להכיר בו כמעסיק ישיר (לשם כך על העובד לתבוע את זכויותיו ישירות ממנו).
  • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מחולקת בין עזבונו של המטופל לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו סעיף העסקת עובד זר במקביל על ידי המטופל וחברת הסיעוד למעלה).
דוגמה
עובד שמועסק אצל מטופל הזכאי לגמלת סיעוד רמה 2.
  • חברת הסיעוד אחראית ל-23% מתנאי השכר של העובד והמטופל אחראי ל-77% הנותרים.
  • מתוך 5,300 ₪ שיש לשלם לעובד כ"תמורת הודעה מוקדמת" תשלם חברת הסיעוד 1,219 ₪, והמטופל (או עזבונו במקרה שהוא נפטר) ישלם 4,081 ₪.
  • עובד שהחל לעבוד בעבודה חלופית לאחר פטירת המעסיק:
    • בתי הדין האזוריים לעבודה פסקו באופן לא אחיד לגבי הסוגיה של תשלום תמורת הודעה מוקדמת לעובד שמצא עבודה חלופית לאחר שמעסיקו נפטר.
    • בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי בחיפה נשללה הזכאות מעובדת שהחלה לעבוד אצל משפחה אחרת.
    • לעומת זאת, בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע פסק כי גם אם התובעת מצאה עבודה חלופית בכוחות עצמה, אין בכך לשלול את זכאותה לקבלת תמורת הודעה מוקדמת.
    • מכיוון שבית הדין הארצי טרם דן בסוגיה זו, אין עדיין הלכה מחייבת לגביה.

ניצול ימי החופשה או פדיון ימי חופשה שלא נוצלו

בעת פיטורים

  • אם בעת הפיטורים עומדים לרשות העובד מספר ימי חופשה שטרם ניצל, הוא זכאי לנצל אותם (כלומר לצאת לחופשה ולקבל שכר מלא במהלך החופשה) למשך מספר ימי החופשה שעומדים לרשותו. זאת בנוסף לימים שבהם הוא רשאי להמשיך לעבוד (ולקבל שכר) במסגרת תקופת ההודעה המוקדמת.
  • למעסיק אסור לכפות על העובד לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, אך העובד רשאי מרצונו לצאת לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת.
  • המעסיק רשאי לשלם לעובד פדיון ימי חופשה שלא ניצל במקום להעניק לו חופשה בפועל. אם המעסיק לא איפשר לעובד לצאת לחופשה על חשבון ימי החופשה שנותרו לו לפני שהופסקה עבודתו, עליו לשלם לו במועד תשלום השכר האחרון את פדיון ימי החופשה.
  • קיימת מגבלה על מספר ימי החופשה שניתן לצבור משנה לשנה, ובכל מקרה עם סיום ההעסקה ניתן לפדות אך ורק את ימי החופשה שנצברו בשנת ההעסקה האחרונה ובשלוש השנים שקדמו לה.
  • למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.

כאשר המטופל נפטר

  • כאשר המטופל נפטר - העסקת העובד מופסקת מיד, והוא זכאי לפדיון ימי החופשה.
דוגמה
  • עובד הועסק אצל מטופל מיום 01.01.2011, במשך 6 ימים בשבוע (25 ימי עבודה בחודש)
  • המטופל נפטר ביום 30.06.2014.
  • סה"כ עבד העובד אצל אותו מטופל במשך שלוש שנים וחצי.
  • העובד זכאי ל-14 ימי חופשה ברוטו בשנה שהינם 12 ימי חופשה נטו בשנה (ללא יום המנוחה השבועית). יש לציין כי החל מיום 01.01.2017 זכאי העובד ל 16 ימי חופשה ברוטו, שהינם 14 ימי חופשה נטו (במקרה שעבד 6 ימים בשבוע). למידע נוסף ראו: חישוב מספר ימי החופשה השנתית).
  • בהנחה שהעובד ניצל בכל שנה (2011, 2012 ו-2013) את מלוא החופשה השנתית שצבר (12 ימי חופשה נטו ללא יום המנוחה השבועית), ולא ניצל את ימי החופשה שמגיעים לו עבור שנת 2014, הוא יהיה זכאי לפדיון ימי החופשה השנתית שעומדים לרשותו בגין עבודתו בשנת 2014 - סה"כ 6 ימים (חצי שנה X‏ 12 ימי חופשה נטו בשנה).
  • העובד יהיה זכאי לפדיון חופשה עבור 6 ימי חופשה.
  • גובה התשלום יעמוד על 6/25 מהשכר החודשי -1,200 ₪.
  • תשלום זה ישולם לו מתוך עזבונו של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים. במקרים חריגים שאחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו של העובד באופן החורג מפיקוח רגיל על עבודתו, עשוי בית המשפט לראות בו מעסיק ישיר ואז יוכל העובד לתבוע את התשלום ישירות ממנו.
  • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין המטופל (או עזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו סעיף העסקת עובד זר במקביל על ידי המטופל וחברת הסיעוד למעלה).
  • דוגמה
    פדיון ימי חופשה לעובד שהועסק 3.5 שנים במקביל על-ידי המטופל ועל-ידי חברת הסיעוד (ראו דוגמה למעלה)
    • המטופל זכאי ל-16 שעות שבועיות של טיפול אישי מהמוסד לביטוח לאומי (גמלת סיעוד רמה 4), ובסה"כ 71 שעות טיפול חודשיות של עובד המועסק על-ידי חברת הסיעוד.
    • משרה מלאה כוללת 182 שעות (החל מיום 01.04.2018), ועל כן חברת הסיעוד מעסיקה את העובד ב-39% ממשרתו, והמטופל מעסיק את העובד ביתרת ב-61% ממשרתו. עבור היקף משרה זה בלבד המטופל צריך לשלם את שכרו של העובד ואת זכויותיו הסוציאליות, לרבות פיצויי הפיטורים.
    • פדיון החופשה השנתית, אשר לו זכאי העובד, מסתכם ב-1,200 ₪.
    • על חברת הסיעוד לשלם 39% מסכום זה - סה"כ 568 ₪.
    • המטופל צריך לשלם את היתרה, כלומר 61% - סה"כ 732 ₪.

    דמי הבראה שלא שולמו

    • ככלל, עובד זכאי לתשלום דמי הבראה אם השלים שנת עבודה מלאה. להרחבה ראו דמי הבראה.
    דוגמה
    • עובד הועסק אצל מטופל מ-01.01.2011.
    • המטופל נפטר ב-30.06.2014.
    • בהנחה שבסוף כל שנת עבודה נהג המטופל לשלם לעובד את דמי ההבראה שמגיעים לו מדי שנה, זכאי העובד לדמי ההבראה עבור חצי השנה האחרונה להעסקתו.
    • מכיוון שהעובד נמצא בשנת עבודתו הרביעית הוא זכאי לדמי הבראה לפי בסיס של 7 ימי הבראה עבור שנה מלאה. מכיוון שבשנה זו עבד רק חצי שנה, הוא יהיה זכאי למחצית ימי ההבראה - סה"כ 3.5 ימי הבראה.
    • גובה דמי הבראה (נכון לשנת 2014) הוא 378 ₪ ליום.
    • סה"כ דמי ההבראה שיש לשלם לעובד עבור מחצית השנה האחרונה להעסקתו הם 1,323 ₪ (3.5 ימים X‏ 378 ₪).
    • אם העובד לא קיבל את דמי הבראה עבור תקופת העסקה או עבור חלקה, על המעסיק לשלם לו את דמי ההבראה במועד תשלום השכר האחרון.
    • אם העסקת העובד הופסקה עקב מותו של המטופל, תשלום זה ישולם לו מתוך עזבונו של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים. במקרים חריגים שאחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו של העובד באופן החורג מפיקוח רגיל על עבודתו, עשוי בית המשפט לראות בו מעסיק ישיר ואז יוכל העובד לתבוע את התשלום ישירות ממנו.
    • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין המטופל (או עזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו סעיף העסקת עובד זר במקביל על ידי המטופל וחברת הסיעוד למעלה).
    דוגמה
    תשלום דמי הבראה לעובד שהועסק 3.5 שנים במקביל על-ידי המטופל ועל-ידי חברת הסיעוד (ראו דוגמה קודמת)
    • המטופל זכאי ל-19 שעות שבועיות של טיפול אישי מהמוסד לביטוח לאומי (גמלת סיעוד רמה 5), ובסה"כ 84 שעות טיפול חודשיות של עובד המועסק על-ידי חברת הסיעוד.
    • משרה מלאה כוללת 182 שעות (החל מיום 01.04.2018), ועל כן חברה הסיעוד מעסיקה את המטפל ב-46% ממשרתו, והמטופל מעסיק את העובד ב-98 שעות המהוות 54% משרה. עבור היקף משרה זה בלבד המטופל צריך לשלם את שכרו של העובד ואת זכויותיו הסוציאליות, כולל דמי הבראה.
    • 100% מדמי ההבראה הם 1,323 ₪.
    • 84 שעות מהוות 46% ממשרתו של העובד, ולכן על חברת הסיעוד המעסיקה לשלם 46% מדמי ההבראה בסך 608.5 ₪.
    • המטופל צריך לשלם את היתרה, כלומר 54% מדמי ההבראה - סה"כ 714.5 ₪.

    תשלום השכר האחרון

    • יש לשלם לעובד את השכר עבור התקופה האחרונה להעסקתו.
    • במסגרת שכר זה יש לשלם את כל התוספות שצוינו למעלה (דמי הבראה, פדיון חופשה, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וכו').
    • בנוסף יש לשלם לעובד את כל הזכויות הסוציאליות הנלוות לתשלום השכר, כגון: הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני של העובד, בגין המשכורת האחרונה.

    שחרור כספי הפנסיה

    • על המעסיק לדאוג לשחרור כספי הביטוח הפנסיוני להם זכאי העובד.
    • מאחר ואי אפשר לבצע הפרשות לקרן פנסיה עבור עובדים זרים, חלה הלכת "הביצוע בקירוב". בהתאם להלכה זו, המטופל ישלם לעובד בסיום יחסי העבודה פיצוי בגובה ההפרשות שחלות עליו לביטוח פנסיוני ופיצויי פיטורים, בהתאם לצו ההרחבה וחלקו היחסי בהעסקת העובד.
    • ההפרשות לביטוח פנסיוני שהופקדו ע"י חברות הסיעוד ומוסדות הסיעוד בחשבון הפיקדון המנוהל ע"י רשות האוכלוסין וההגירה, ישוחררו לעובד הזר בעת עזיבתו את ישראל לצמיתות, אך אם העובד שהה בישראל באופן לא חוקי, ינוכה קנס מהפיקדון.
    • למידע נוסף ראו ביטוח פנסיוני לעובד זר.

    קיזוז סכומים שהעובד חייב למעסיק

    • ככלל, לא ניתן לקזז מתוך השכר ופיצויי הפיטורים שהמעסיק חייב לעובד, סכומים שהעובד חייב למעסיק, מלבד ניכויים ספציפיים שנקבעו בחוק ושאותם כן מותר לנכות מתוך השכר.
    • למידע על הסכומים שמותר לנכות משכר העובד ראו ניכויים מותרים משכר עובד זר.
    • כאשר יש לעובד חובות אחרים כלפי המעסיק, שאותם אסור לנכות מתוך השכר, על המעסיק לפנות לערכאות משפטיות (למשל בתי משפט) כדי לגבות את החוב.
    טיפ
    אם מעסיק סבור שהעובד חייב לו כסף או צריך להחזיר לו דברים אחרים, מומלץ להסדיר זאת מבעוד מועד מול העובד לפני עזיבתו את הארץ, כדי שניתן יהיה לגבות ממנו את החוב.

    מגורים הולמים לתקופה של 7 ימים לאחר סיום יחסי העבודה

    • בהתאם לסעיף 1ה לחוק עובדים זרים, מעסיק מחויב לדאוג למגורים הולמים לעובד הזר, למשך כל תקופת העסקתו ועד ל-7 ימים לאחר סיום עבודתו.
    • אם העובד מתגורר בבית המטופל, על המעסיק לאפשר לעובד להמשיך ולהתגורר בביתו למשך 7 ימים נוספים לאחר סיום יחסי העבודה, או לספק לו עבור תקופה זו מקום מוגרים הולם אחר.
    • אם נותרו לעובד פחות מ 7 ימים בין מועד סיום העבודה למועד עזיבתו את הארץ, על המעסיק לספק לעובד מגורים במהלך ימים אלו.

    הודעה לרשות ההגירה על הפסקת העבודה והתייצבות בלשכה הפרטית

    • עובד זר שפוטר צריך להודיע על כך לתחום היתרים בסיעוד ברשות ההגירה ולהסדיר את המשך אשרת השהיה שלו בישראל.
    • החל מיום 02.10.2022 מיד עם סיום ההעסקה ולכל המאוחר בתוך 7 ימים מסיום העסקה על העובד להתייצב בלשכה הפרטית בה הוא רשום על מנת לעדכן את פרטיו ולקבל הצעות חדשות לעבודה.
    • אם העובד לא יתייצב בלשכה הפרטית או יסרב, מסיבות שאינן מוצדקות, ל-3 הצעות עבודה, הלשכה תדווח על העובד לאגף סיעוד ברשות האוכלוסין . אגף הסיעוד יבחן האם העובד מנצל לרעה את רישיונו ואם נוכח שכן , הוא עלול לבטל את רישיון העבודה ולגרש את העובד מהארץ, וזאת בכפוף לשימוע.
      • בקשה ליציאה לחופשת מולדת, בכפוף ליתר נהלי הרשות, עשויה להוות סיבה מוצדקת לסירוב הצעת עבודה.
    • למידע נוסף ראו: הודעה לעובדים הזרים בסיעוד- תיקון לנוהל 5.3.0002

    עובד חלופי למטופל מטעם חברת הסיעוד

    • בדרך כלל בחוזה ההתקשרות בין המטופל ללשכה המורשית, מתחייבת הלשכה המורשית לספק למטופל עובד זר חדש ללא עלות תיווך נוספת, בתנאי שהעובד הזר הקודם הפסיק את עבודתו (פוטר או התפטר) בתוך 12 חודשים מיום תחילת עבודתו.

    מעבר של העובד למטופל אחר

    • עובד זר בתחום הסיעוד אינו "כבול" למעסיק מסוים והוא רשאי לעבור בין מעסיקים שהם מטופלים סיעודיים בעלי היתרים תקפים להעסקת עובד זר.
    • המעבר בין המעסיקים אפשרי בכפוף להגבלות גאוגרפיות והגבלות על מספר המעברים האפשרי.
    • החל מיולי 2017, במקרים שבהם העסקת העובד הזר הסתיימה בעקבות פטירת המעסיק או מעבר קבע של המעסיק למוסד סיעודי, תבוטל הגבלת האזור הגיאוגרפי באשרה של העובד הזר.
    • מעבר מרובה בין מעסיקים עשוי לעורר חשד לגבי ניצול לרעה של אשרת העבודה, ולהוביל לשלילת האשרה (לאחר שמיעת טענותיו של העובד). עם זאת, מעבר שנובע מפיטורי העובד על-ידי מעסיקו או ממותו של המעסיק אינו מובא בחשבון בעת ספירת המעברים של העובד בין מעסיקים שונים.
    • למידע נוסף ראו מגבלות על החלפת מקום עבודה לעובד זר סיעודי.

    תלונות בגין הפרת זכויות של עובדים זרים

    חשוב לדעת

    ראו גם

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    גורם ממשלתי אתר אינטרנט זכויות ותחומי אחריות
    רשות האוכלוסין וההגירה - טל' ‎3450* אתר הרשות הרשות מופקדת על הטיפול בשוהים זרים בישראל, ובין היתר אחראית על מתן היתרים להעסקת עובד זר בסיעוד, ניהול הפיקדון הכספי של עובדים זרים שמעסיקיהם מחויבים להפקיד לפיקדון, ופיקוח על כניסתם ויציאתם של העובדים הזרים בישראל
    הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אתר הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אחראי על אכיפת זכויות העובדים הזרים המועסקים בישראל
    מוקד *6050 - המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי זכאות לקצבאות שונות בהתאם לגיל ולמצב הכלכלי, כולל גמלת סיעוד שיכולה לשמש להעסקת עובד זר, גביית דמי ביטוח לאומי לעובד הזר ועוד
    מוקד *9696 - המוקד הטלפוני של שירות הייעוץ לאזרח הוותיק מטעם המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי סיוע מטעם שירותי יעוץ לקשיש ומוקד טלפוני חינם לקשישים ולבני משפחותיהם
    מוקד 8840* לפניות הציבור אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד *8840 לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולסיוע במיצוי הזכויות.
    יחידת סגולה - מוקד מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים בבתי חולים אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד זכויות בריאותיות לאזרחים ותיקים, לסיוע לאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם בבירור זכויות המאושפז, במהלך תקופת האשפוז בבית החולים
    שי"ל - שירות ייעוץ לאזרח - מוקד טלפוני: 118 אזרחים ותיקים באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים מתן ייעוץ והכוונה בנושאי זכויות האזרח וחובותיו, והשירותים הניתנים לו.

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים