דף זה עוסק בחובת המטפלים לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת של כל מטופל לטיפול רפואי, ובזכותם של המטופלים לקבל מידע חיוני כדי לגבש הסכמה חופשית ומודעת לטיפול או לסרב לו
המטופל רשאי להגיש תביעה נזיקית (תביעה כספית לפיצויים) נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי אם הופרה החובה לקבל את הסכמתו לטיפול הרפואי
קיימים הסדרים מיוחדים לקבלת הסכמה מדעת עבור מטופלים קטינים. למידע נוסף ראו: חדש:קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין
בקצרה
לפני מת הטיפול למטופל, חובה על כל מטפל (לדוגמה: רופאים) לתת למטופל את כל המידע הרלוונטי, ולקבל את הסכמתו החופשית והמודעת לכל טיפול רפואי.
- יש מצבים מיוחדים וחריגים (שמפורטים בהמשך) בהם אפשר לתת טיפול מבלי לקבל את הסכמת המטופל, ואפילו בניגוד לרצונו.
- על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי שנדרש לו כדי לתת הסכמה מודעת לטיפול שמוצע לו.
- יש למסור את המידע במועד המוקדם האפשרי, ובאופן שיאפשר למטופל לקבל החלטה מרצון.
- בטיפולים מסויימים יש לקבל את הסכמת המטופל בכתב, על גבי טופס ייעודי שמכיל את תקציר המידע שהועמד בפני המטופל.
מי זכאי?
- כל מטופל שעומד לעבור טיפול רפואי.
עבור איזה טיפולים ובדיקות צריך לקבל הסכמה מדעת?
- הכלל הוא שיש לקבל את הסכמת המטופל לכל טיפול רפואי, כולל:
- פעולות לאבחון המצב הרפואי של המטופל (למשל בדיקת דם).
- טיפולים מונעים (למשל חיסונים).
- טיפולים לשימור מצבו של המטופל (למשל טיפול סיעודי).
- טיפול שאין בו מגע פיזי עם גופו של המטופל (למשל, טיפול פסיכולוגי, החלטה להפסיק טיפול רפואי, והחלטה שלא לתת למטופל טיפול רפואי אקטיבי כמו המלצה לנוח).
מהי הסכמה מדעת (הסכמה חופשית ומרצון)?
- "הסכמה מדעת" היא זכות המטופל לקבל החלטה חופשית ומרצון לגבי כל טיפול רפואי שהוא אמור לקבל (להסכים או לסרב לטיפול).
- התנאים לקבלת הסכמת המטופל לטיפול הם שההסכמה ניתנה מרצון חופשי. כלומר, שההסכמה לא ניתנה תחת לחץ או השפעה שהמטופל לא היה יכול להתנגד להם.
- חובה על המטפל לנקוט אמצעים סבירים שיאפשרו למטופל לקבל החלטה מרצון חופשי, ובין היתר:
- לקבל את הסכמת המטופל לטיפול מבעוד מועד, ולא כאשר הוא נמצא על שולחן הטיפולים.
- אסור להפעיל לחץ כבד על המטופל כדי שיסכים לטיפול המוצע (לא באופן ישיר, ולא באמצעות קרובי משפחה).
- אסור להציע למטופל מתנות, פרסים או טובות הנאה בעלות ערך תמורת הסכמתו לביצוע הטיפול.
- אסור לנצל את תלות המטופל במטפל כדי לקבל את הסכמתו לטיפול המוצע.
מהו המידע שצריך למסור לפני קבלת הסכמה מדעת?
- זכותו של המטופל לקבל מהמטפל את המידע הרפואי הדרוש לו כדי להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
- המטפל רשאי לבחור את דרך מסירת המידע למטופל: אפשר למסור את המידע בעל-פה, בכתב או בדרך אחרת (למשל, באמצעות קלטת וידאו, קלטת אודיו, תכנת מחשב וכד').
- בזמן מסירת המידע, יש להשתמש במילים ברורות ולא בשפה רפואית מקצועית, וזאת על-פי צרכיו ורמת הבנתו של המטופל, ובשפה שמובנת לו.
- מסירת המידע עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל (למשל חולה לב עשוי ללקות בלבו אם יידע על אבחנה של מחלה קשה נוספת, חולה בעל נטיות אובדניות עשוי לנסות לפגוע בעצמו וכו').
- ועדת האתיקה נתנה היתר לפי אפשר שלא למסור את המידע למטופל.
האבחנה הרפואית
- על המטפל למסור למטופל את הדיאגנוזה (האבחנה).
הפרוגנוזה
- על המטפל למסור למטופל מידע על ההתפתחות הצפויה של המחלה ללא קבלת טיפול רפואי.
הטיפול המוצע והחלופות לטיפול המוצע
- במסגרת המידע על הטיפול הרפואי המוצע על המטפל לתאר את:
- מהות הטיפול (למשל טיפול חודרני ומידת החודרנות - הוצאת דם, נטילת רקמת עור, חדירה לאיברים הפנימים).
- משך הזמן של הטיפול.
- חלקי הגוף המעורבים.
- מטרת הטיפול (למשל, הקלה על כאב, ריפוי או מניעה).
- התועלת הצפויה מהטיפול (למשל השבה מלאה של ראיית המטופל)
- הסיכויים להצלחת הטיפול המוצע (למשל סיכוי של 50% שהניתוח ישיב באופן מלא למטופל את ראייתו).
- הסיכונים של היעדר טיפול.
הסיכויים והסיכונים שיש בטיפול המוצע
- על המטפל למסור למטופל מידע על הסיכונים שבטיפול המוצע והסיכונים שבהיעדר הטיפול, כולל תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות.
- אין חובה למסור למטופל מידע על כל הסיכונים שבטיפול המוצע, ובמיוחד לא על סיכונים נדירים. החובה היא למסור למטופל מידע על סיכונים מהותיים או משמעותיים בלבד.
- אם יש סיכוי גבוהה להמממשות הסיכון, וככל שתוצאת הסיכון חמורה יותר, יש חובה למסור יותר מידע למטופל.
- אם הטיפול המוצע למטופל הוא טיפול אלקטיבי (למשל טיפול קוסמטי), חובה למסור מידע באופן רחב יותר. לכן, המטפל צריך ליידע את המטופל גם על סיכונים קלים יותר שהסתברות התרחשותם נמוכה.
הסיכויים והסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים
- על המטפל להציג למטופל את החלופות הרפואיות לטיפול הרפואי המוצע ואת הסיכויים והסיכונים של טיפולים אלה.
- יש ליידע את המטופל על טיפולים רפואיים חלופיים שמוכרים ומקובלים בעולם הרפואה.
- יש ליידע את המטופל על האפשרות שלא לקבל כל טיפול רפואי, אם היעדר טיפול רפואי הוא אפשרי ומקובל בעולם הרפואה.
- החובה למסור למטופל מידע על טיפולים רפואיים חלופיים לא מוגבלת לטיפולים שנכללים בסל הבריאות. חובה ליידע את המטופל גם על קיומם של טיפולים שלא נכללים בסל שירותי הבריאות
- החובה למסור למטופל מידע על טיפולים רפואיים חלופיים לא מוגבלת לטיפולים המבוצעים במדינת ישראל.
טיפול בעל אופי חדשני
- אם הטיפול המוצע למטופל הוא טיפול חדשני, כלומר טיפול שהוא לא ניסיוני, אבל עדיין לא נצבר ניסיון רב בביצועו, על המטפל ליידע את המטופל על כך ועל ההשלכות (למשל, חוסר הודאות בנוגע להשלכותיו ארוכות הטווח של הטיפול).
מהו אופן מתן ההסכמה מדעת?
- הסכמת המטופל לטיפול תינתן באחת מהדרכים הבאות:
- הסכמה בכתב
- הסכמה בעל-פה
- הסכמה על-ידי התנהגות (למשל הנהון בראש)
- במקרים הבאים חובה לקבל את הסכמת המטופל באמצעות טופס הסכמה בכתב:
- ניתוחים (למעט כירורגיה זעירה)
- צנתורים של כלי דם
- דיאליזה
- טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה)
- טיפולי הפריה חוץ-גופית
- כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים
- היפנוזה
- תרומת ביצית
- הפסקת היריון
- בדיקת מי שפיר
באיזה מועד צריך לקבל את ההסכמה מדעת?
- חובה על המטפל למסור למטופל את המידע שנדרש לו לקבלת החלטה מודעת, ולבקש את הסכמתו לטיפול זמן סביר לפני מועד מתן הטיפול.
- התשובה לשאלה מהו "זמן סביר" לפני הטיפול, תהיה בהתאם לנסיבות המקרה (בהתאם לסוג הטיפול ולמצבו הרפואי של המטופל). יש לוודא שלמטופל יש זמן להבין את המידע שנמסר לו ולקבל החלטה מרצון חופשי.
- אם הטיפול מורכב ממספר טיפולים חוזרים שזהים זה לזה (למשל טיפולים כימותרפיים) אז אפשר לקבל את הסכמת המטופל מראש לכל הטיפולים. במקרה זה, ההסכמה תהיה בתוקף כל עוד לא חל שינוי בנסיבות הרפואיות שמצדיק בחינה מחודשת של הטיפול (למשל, המטופל פיתח תגובות לוואי קשות לטיפול ויש צורך לקבל החלטה אם להמשיך בטיפולים).
הסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין
- ככלל, כדי לתת טיפול רפואי לקטין יש לקבל את הסכמת שני הוריו או אפוטרופוס אחר, אם קיים.
- עם זאת, בטיפולים שגרתיים, מספיק לקבל הסכמת אחד ההורים לטיפול, אם אין הוכחה שההורה השני מתנגד לטיפול.
- בטיפולים לא שגרתיים יש לקבל את הסכמת שני ההורים בתנאי שההמתנה לקבלת הסכמת ההורה השני לא תפגע בבריאותו של הקטין.
- במקרים דחופים, אפשר להסתפק בהסכמתו של הורה אחד בלבד, ויש ליידע בדיעבד את ההורה השני.
- לפרטים נוספים ראו כאן.
- יש מקרים שבהם נדרשת הסכמת הקטין בנוסף להסכמת הוריו, וכן מקרים שבהם ניתן להסתפק בהסכמת הקטין ללא צורך בהסכמת הוריו.
- למידע מלא בנושא, ראו: חדש:קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין.
מה קורה כאשר המטופל לא יכול לתת הסכמה?
- אם המטופל נמצא במצב שבו הוא לא יכול לתת הסכמה מדעת, יש מספר הסדרים שמאפשרים לתת הסכמה מדעת בשמו:
ייפוי כוח לטיפול רפואי
- אדם יכול לערוך ייפוי כוח לטיפול רפואי, שמאפשר לו לבחור מראש מיופה כוח שיקבל עבורו החלטות רפואיות בעתיד, כאשר לא יהיה מסוגל עוד לתת הסכמה מדעת לטיפול רפואי.
- ייפוי הכוח לטיפול רפואי יכול להיערך כייפוי כוח רפואי עצמאי, או במסגרת ייפוי כוח מתמשך שיתייחס לעניינים רפואיים וגם לעניינים אחרים.
- למידע נוסף ראו: ייפוי כוח לטיפול רפואי.
- אדם שמעוניין להיערך מראש למצב שבו יהיה חולה הנוטה למות, יכול להכין הנחיות רפואיות מקדימות או למנות מיופה כוח שייתן הנחיות במקומו. למידע נוסף ראו: ייפוי כוח לקבלת החלטות על טיפול רפואי לחולה הנוטה למות.
מינוי אפוטרופוס לענייני גוף למטופל
- אם מטופל זקוק לטיפול רפואי והוא לא יכול לדאוג לענייניו, אז יש צורך במינוי אפוטרופוס שייתן במקומו את הסכמתו לטיפול המוצע.
- המטופל לא יכול למנות אפוטרופוס לעצמו, ובית המשפט הוא זה שקובע שהאדם לא יכול לדאוג לענייניו ושיש צורך למנות לו אפוטרופוס.
- למידע נוסף ראו: מינוי אפוטרופוס לענייני גוף למטופל.
מינוי מקבל החלטות זמני
- רופא שמטפל בבית חולים ציבורי או במרפאה ציבורית במטופל שלא מסוגל לתת הסכמה מדעת רשאי ליזום מינוי של אדם מבני משפחת המטופל כמקבל החלטות זמני.
- מקבל ההחלטות הזמני ימונה רק ביוזמת רופא מומחה שמטפל במטופל, והוא חושב שהמטופל זקוק לטיפול רפואי דחוף אך לא מסוגל לתת הסכמה מדעת לטיפול, אין לו אפוטרופוס, ולא הפקיד ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף.
- למידע נוסף לגבי תהליך המינוי וזהות מקבל ההחלטות הזמני, ראו: מינוי מקבל החלטות זמני לעניין טיפולים רפואיים.
מתי מותר לתת טיפול ללא הסכמה מדעת?
- במקרים הבאים המטפל יכול לתת את הטיפול גם ללא קבלת הסכמה מדעת מהמטופל:
- במקרים של מצב חירום רפואי, שבהם אי אפשר לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל או שאין זמן לכך, ומתקיימים כל התנאים הבאים:
- אם המטופל לא יקבל טיפול רפואי דחוף, הוא יהיה בסכנת חיים מיידית או בסכנה מיידית שתיגרם לו נכות חמורה ובלתי הפיכה.
- אי אפשר לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל (למשל, אם הוא מחוסר הכרה).
- במקרים של מצב חירום רפואי, שבהם אי אפשר לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל או שאין זמן לכך, ומתקיימים כל התנאים הבאים:
- אם נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי שיש לתת לו בהקדם, ומתקיימים כל התנאים הבאים:
- התקבל אישור של ועדת אתיקה לתת את הטיפול הרפואי למטופל גם בניגוד לרצונו.
- נשקפת סכנה לחיי המטופל אם לא יקבל את הטיפול הרפואי, או שנשקפת סכנה שתגרום לו נכות חמורה ובלתי הפיכה.
- הטיפול הרפואי דרוש בהקדם להצלת חייו של המטופל או למניעת הנכות החמורה והבלתי הפיכה.
- הטיפול הרפואי צפוי לשפר את מצבו הרפואי של המטופל במידה ניכרת (למשל, לא ניתן לכפות טיפול רפואי על חולה סופני שימיו ספורים בגלל שהוא לא ישפר את מצבו הרפואי במידה ניכרת).
- אם לא נשקפת למטופל סכנה חמורה ומתקיימים כל התנאים הבאים:
- המצב הגופני או הנפשי של המטופל לא מאפשר לו לתת הסכמת מדעת לטיפול.
- לא ידוע למטפל שהמטופל או אפוטרופסו מתנגדים לקבלת הטיפול הרפואי.
- אם המטופל הוא קטין או פסול דין - אי אפשר לקבל את הסכמת מיופה כוחו של המטופל, או אי אפשר לקבל את הסכמת אפוטרופסו.
- אם נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי שיש לתת לו בהקדם, ומתקיימים כל התנאים הבאים:
- אם התקיימו התנאים למתן טיפול ללא הסכמה מדעת, המטפל יכול לתת למטופל רק את הטיפול הרפואי הדחוף שהוא זקוק לו. ואסור לו לתת למטופל טיפולים רפואיים נוספים.
כדאי לדעת
- אם מטפל כפה טיפול רפואי על מטופל, או שביצע בו טיפול רפואי ללא הסכמתו, או ביצע בו טיפול בהסכמתו אך לא מסר לו מידע לגבי מצבו הרפואי או הטיפול המוצע, המטופל יכול להגיש תביעה נזיקית (תביעה כספית לפיצויים) נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי שבו ניתן הטיפול.
ראו גם
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
- משרד הבריאות
- קול הבריאות - מוקד שירות טלפוני של משרד הבריאות *5400
- נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק זכויות החולה - סעיפים 16-13א.
- חוק השימוש בהיפנוזה - סעיף 5(א)
- חוק תרומת ביציות - סעיף 15
- תקנות העונשין (הפסקת היריון) - תקנה 13 (ד)
- תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - סעיף 18.
- חוזר מינהל הרפואה מס' 4/2004 מיום 18.02.2004 - ביקורי קטינים במרפאה ראשונית ללא מלווה.
- חוזר מינהל הרפואה מס' 30/2004 מיום 11.07.2004 - ניתוח לתיקון שבר עצם הירך אצל קשיש ללא הסכמת המטופל
- חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 7/11 מיום 03.02.2011 - התאמה והנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות
תודות
- המידע המקורי בערך זה נכתב על-ידי הקליניקה למשפט ובריאות (זכויות החולה).