אדם הטוען כי אדם אחר חייב לו חוב כלשהו (נושה) רשאי לבקש כי יינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) נגד מי שחייב לו
מטרת הנושה בפתיחת ההליכים נגד החייב, היא לקבל את חובו חזרה (כספים או רכוש), ככל הניתן
ככלל, הצו יינתן בתנאי שהחייב נמצא במצב של חדלות פירעון והחובות לא שולמו במועד
הנושה יכול לפתוח גם בהליכי גבייה אחרים כגון פתיחת תיקים בהוצאה לפועל
למידע רשמי ראו אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי
טפסים
אזהרה
דף זה מתייחס להליכים שנפתחו אחרי 15.09.2019
למידע על הליכים שנפתחו לפני 15.09.2019 ראו פשיטת רגל וחדלות פירעון

מי שחייבים לו כסף או רכוש ("נושה"), יכול, בתנאים מסוימים, להגיש לבית-המשפט בקשה כדי שיינתן נגד מי שחייב לו צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (השלב הראשון בהליכי פשיטת רגל).

  • הצו, אשר ניתן לחייב, עשוי לאפשר לנושה לקבל את כספו או רכושו (כולו או חלקו) בחזרה.
שימו לב
דף זה מתייחס למקרה שבו הנושה הוא זה שמגיש את הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החייב.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • נושה יכול לפתוח תיק חדלות פירעון נגד אדם (ולא תאגיד) החייב סכומי כסף בכל אחד מהמקרים הבאים:

גובה החוב הוא לפחות 83,313.65 ₪ (נכון ל-2024)

  • אם אין מחלוקת על החוב ואין לחייב זכות קיזוז או סיבה אחרת שמצדיקה את אי-תשלום החוב, ניתן להגיש בקשה נגד החייב, אם התקיימו כל התנאי הבאים:
    1. הנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב.
    2. בדרישה צוין כי אם החוב לא ישולם במועד הנקוב בה, בכוונת הנושה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
    3. החוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה.
    4. הנושה הגיש את הבקשה בתוך 3 חודשים מהמועד שמסר לחייב את דרישת התשלום.
  • בכל מקרה אחר ניתן להגיש בקשה אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
    • החוב נקבע במסגרת פסק-דין של בית-משפט והחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק-הדין (או ממועד מאוחר יותר אם נקבע בפסק-הדין) או ששילם חלק מהחוב ויתרת החוב שלא שולמה היא לפחות 83,313.65 ₪ (נכון ל-2024).
    • נגד החייב נפתח תיק הוצאה לפועל בגין החוב, הנושה מסר לו אזהרה בהוצאה לפועל בגין החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה באזהרה.
    • החוב הוא בגין אי-תשלום מיסים (כגון, ארנונה) והנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה בדרישה.

גובה החוב הוא לפחות 11,108.48 ₪ (נכון ל-2024) ונקבע בפסק-דין של בית-הדין לעבודה

  • ניתן לפתוח תיק חדלות פירעון נגד החייב, אם הנושה קיבל פסק דין של בית-הדין לעבודה שקבע כי על החייב לשלם לו סכום העולה על 11,108.48 ₪ (נכון ל-2024), והחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק-הדין או ממועד מאוחר יותר (אם נקבע בפסק-הדין), לפי המועד המאוחר יותר.
  • אם החייב שילם רק חלק מהחוב שבפסק-הדין, על הסכום שנותר לתשלום להיות גבוה מ-11,108.48 ₪ (נכון ל-2024).

חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו

  • נושה של חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו, רשאי להגיש בקשה כי יינתן נגד החייב צו לפתיחת הליכים, אם מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:
    • החייב פועל במטרה להונות (לרמות, להטעות) את הנושים.
    • החייב לא יוכל להחזיר את החוב לנושה, בתנאי שהמועד לתשלום החוב הוא בתקופה של 6 חודשים מרגע הגשת הבקשה.
    • החייב פועל להעלמה, העברה, מסירה או מכירה של נכס מנכסיו (כספים, רכוש, נדל"ן, זכויות כלכליות וכו') כדי להבריח או להסתיר אותו מהנושים.
דוגמה
דוגמאות למקרים שבהם ניתן לפתוח בהליכים בלי קשר לסכום החוב:
  • אדם שיש לו חובות רבים, העביר את הדירה שבבעלותו לבת שלו במתנה וללא תשלום. הוא עשה זאת, כי הוא ידע שלא תהיה באפשרותו לעמוד בחובותיו ורישום הדירה על שם בתו, ימנע את האפשרות לעקל או למכור את הדירה כדי להחזיר את החוב.
  • אדם שקיבל הלוואה מהנושה לצורך הקמת עסק, כשמועד החזרת ההלוואה הוא בעוד 5 חודשים, והעסק נכשל ונראה כי החייב לא יוכל להחזיר את ההלוואה במועד.

למי ואיך פונים

  • יש להדפיס את טופס הבקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, למלא אותו ולהגישו לבית-משפט השלום לפי מחוז מגוריו או עסקיו של החייב: באר שבע, ירושלים, תל אביב, ראשון לציון, חיפה, נצרת. (החל מיום 01.06.2020, ניתן להגיש את הבקשה גם לבית-משפט השלום באילת ובקרית גת, בהתאם למקום מגוריו או עסקיו של החייב).
  • לטופס הבקשה יש לצרף :
    • תצהיר חתום כדין, אשר מאמת את העובדות עליהן הנושה מבסס את בקשתו.
    • אסמכתאות ומסמכים להוכחת החוב, כגון: פסק-דין, מכתב הדרישה/האזהרה שנשלח לחייב ואת תגובתו (אם ניתנה).
    • אם ננקטו הליכים לצורך גביית החוב, יש לפרט את ההליכים שננקטו ולהסביר מדוע אי אפשר להסתפק בהם כדי לגבות את החוב.
שימו לב
מיד לאחר הגשת הבקשה לבית-המשפט (ולא יותר מ-24 שעות מעת ההגשה), על הנושה למסור העתק ממנה לחייב (במסירה אישית) ולממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, למידע נוסף ראו:

שלבי ההליך

לפני החלטת בית-המשפט בבקשה

  • לאחר שהבקשה הוגשה ולפני שתתקבל החלטה אם לקבל או לדחות אותה, בית-המשפט רשאי לתת צו זמני לבקשת הנושה או החייב.
  • במסגרת הצו הזמני, בית-המשפט רשאי לקבוע כי:
    • לחייב אסור לבצע עסקאות ספציפיות, סוג מסוים של עסקאות או עסקאות שצריך לקבל את אישור בית-המשפט כדי לבצען.
    • לחייב אסור לפרוע (להחזיר) את חובותיו מהעבר וכי הליכי הגבייה שמתנהלים בעניינו - יוקפאו.
שימו לב
בית המשפט ייתן צו זמני אם ישתכנע כי החייב נמצא במצב של חדלות פירעון, כלומר מצבו הכלכלי של החייב לא מאפשר לו לשלם את חובותיו במועד או שסכום החובות גבוה משווי ההכנסות והנכסים שלו.
  • אם בית-המשפט נתן צו זמני:
    • ימונה נאמן זמני לשמירת הנכסים (כספים, רכוש, זכויות כלכליות וכו') של החייב ובית-המשפט ייקבע את תפקידיו וסמכויותיו.
    • אם בהמשך בקשת הנושה תתקבל, ויינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, המועד שבו ניתן הצו הזמני ייחשב למועד שבו ניתן הצו לפתיחת הליכים.
    • יוטלו על החייב ההגבלות הבאות:
    1. הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר והגבלה על הארכת התוקף שלהם (אלא אם ההארכה נדרשת כדי לשוב לישראל).
    2. עיכוב יציאה מהארץ.
    3. הגבלה כלקוח "מוגבל מיוחד"במערכת הבנקאית. לדוגמה: לא ניתן למשוך שיקים.
    4. הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב למיניהם כמו כרטיס אשראי, כרטיס חיוב מיידי (דביט), כרטיס נטען וכו'.
    5. הגבלה על מעורבות (הקמה או השתתפות) בתאגיד חדש.
שימו לב
בית-המשפט רשאי להורות כי הגבלה (אחת או יותר) לא תחול אם היא לא נחוצה כדי להגן על הנושים או כדי למנוע את הגדלת החוב.

החלטת בית-המשפט בבקשה

  • בית-המשפט יקיים דיון בבקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכים לחייב בהקדם האפשרי.
  • בית-המשפט ישלח זימון לדיון לנושה ולחייב.
  • אם הוגשו התנגדויות למתן הצו, בית-המשפט ידון בהן במסגרת הדיון.
  • אם בית המשפט ישתכנע כי התקיימו התנאים למתן הצו לפתיחת הליכים, שפורטו למעלה, והחייב החובות אכן נמצא במצב של חדלות פירעון, בית-המשפט ייתן את הצו.
שימו לב
בית-המשפט רשאי להזמין את החייב להעיד וכן לדרוש ממנו להציג מסמכים.

לאחר מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון

  • אם ניתן הצו, הנאמן ישלח לממונה, ללא דיחוי, העתק ממנו והממונה יפרסם הודעה לציבור על מתן הצו.
  • הממונה ישלח בדואר העתק מהצו לחייב ולנושים שפרטיהם ידועים (אם הנושה שהגיש את הבקשה מסר פרטים על נושים נוספים) ועל הנאמן לוודא את קבלת ההעתק (ככלל, באמצעות הטלפון או דוא"ל).
  • על החייב לשלוח העתק מהצו בדואר רשום עם אישור מסירה לנושים שפרטיהם לא ידועים לממונה.
  • הנושים יוכלו לעיין בצו ובחלקים מהבקשה עצמה (הממונה יחליט אלו חלקים יהיו חשופים לעיון הנושים ואלו לא).
  • יוקפאו ההליכים (הליכים משפטיים והליכי גבייה) המתנהלים בעניינו של החייב, כלומר הנושים לא יוכלו לנקוט נגד החייב הליכי גבייה (כמו תביעות משפטיות, עיקולים או פתיחת תיק בהוצאה לפועל).
  • יוטלו הגבלות על החייב.
  • ייקבעו לחייב (ובני משפחתו) דמי מחייה (סכום מינימלי הדרוש למחייתו), ובהתאם לכך, ייקבע סכום התשלום החודשי שעל החייב להפקיד ב"קופת הנשייה".
  • אם נגד החייב יש חוב בגין אי תשלום מזונות, ייקבעו מזונות זמניים.

הגשת דו"ח על מצבו הכלכלי של החייב

  • לאחר מתן הצו, על החייב להגיש לנאמן, בתוך 21 ימים מהיום שניתן הצו, דו"ח על מצבו הכלכלי. על הדו"ח לכלול את הנתונים והפרטים הבאים, לגבי השנתיים שקדמו לעריכתו:
    1. נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות, חשבונות בנק, ערבויות, פרטי הנושים (מי שהוא חייב להם) ופרטי הגורמים שחייבים לו (לחייב).
    2. פרטים לגבי נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות וחשבונות בנק של בן זוגו ושל ילדיו הקטינים (וכן של ילדיו הבגירים, אם הוא מפרנס אותם).
    3. פרטיהם של הליכי גבייה ותביעות שהחייב מנהל נגד אחרים או שמתנהלים נגדו.
    4. מקצועו והשכלתו של החייב.
    5. תצהיר לאימות הנתונים שבדו"ח.
    6. כתב ויתור על סודיות והסכמה לקבלת מידע מגורמים שונים (כגון: רשות המיסים, בנקים, חברות כרטיסי אשראי וכו').
שימו לב
החייב רשאי לבקש כי פרטים ונתונים בדו"ח המכילים מידע רגיש/אישי לא יימסרו לנושים.

התחלת "תקופת ביניים"

ערעור

  • אם בקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נדחתה על ידי בית-המשפט, ניתן להגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי.
  • מומלץ לפנות לייעוץ וייצוג משפטי לפני הגשת ערעור.

חשוב לדעת

  • בית-המשפט רשאי לדחות את הבקשה למתן הצו, אם ישתכנע שהצו יפגע באפשרות של החייב לשקם את עצמו כלכלית.
  • אם הנושה הגיש את הבקשה בחוסר תום לב (לא הוגנת, לא ישרה או עלולה לפגוע בזולת), בית-המשפט רשאי לחייב אותו בהוצאות משפט (סכומי כסף) שישולמו לחייב, לאוצר המדינה, או לשניהם.
  • למידע בנושא בקשת נושה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד תאגיד (חברה ושותפות) ראו הליך חדלות פירעון לתאגיד באתר הממונה על חדלות פירעון.
ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים