אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
עובדים זכאים בסיום יחסי העבודה לתשלום על ימי חופשה שנשארו להם (פדיון חופשה)
פדיון חופשה לפני סיום ההעסקה נוגד את החוק ומטרתו ומעסיק שבוחר לעשות זאת מסתכן בתשלום כפול
למעסיק אסור להכריח עובדים לצאת לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת אם ויתר על עבודתם בתקופה זו


עובדים יכולים לנצל את ימי החופש שצברו במהלך תקופת העבודה שלהם, אך לא לא תמיד חייבים לנצל את כולם.

  • לימי החופש יש ערך כספי עבור העובדים. מי שלא ניצלו את כל ימי החופש שלהם זכאים לקבל בסיום יחסי העבודה תשלום עבור הימים שלא נוצלו (פדיון חופשה).
  • התשלום יהיה בשווי דמי החופשה שהיו מקבלים אילו יצאו לחופשה בימים אלה, בניכוי תשלומים מתחייבים.
שימו לב
  • המעסיק רשאי לחייב את העובדים לנצל ימי חופשה ובכך להפחית את ימי החופשה שהם צוברים.
  • אסור לפדות את ימי החופשה לפני תום יחסי העבודה. מעסיק ששילם לעובד פדיון ימי חופשה במהלך תקופת ההעסקה ייאלץ לשלם פדיון נוסף על ימי החופשה שלא נווצלו גם בתום תקופת ההעסקה.

מי זכאי?

  • עובדים שכירים שמסיימים את יחסי העבודה מכל סיבה שהיא - פיטורים, התפטרות או פרישה.
  • חשוב: הזכאות ניתנת לכל העובדים השכירים, כולל עוזרות בית ומטפלות ועובדים זרים.

ימי החופשה שניתן לפדות (לקבל עליהם תשלום) עם סיום יחסי העבודה

  • ניתן לפדות את כל ימי החופשה שנצברו בשנה האחרונה של תקופת ההעסקה וכן את ימי החופשה שנצברו ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) שקדמו לה.
  • אם תלוש השכר מפרט ימי חופשה שנצברו לתקופה ממושכת יותר, ניתן לפדות את כל ימי החופשה שמפורטים בתלוש.
דוגמה
  • עובד שהתפטר אחרי 9 שנים במקום העבודה היה זכאי לפי החוק ל-20 ימי חופשה בשנה שבה התפטר.
    • ב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לשנה האחרונה הוא היה זכאי ל-53 ימי חופשה.
    • סך כל ימי החופשה שהיה זכאי להם באותן שנים היה 73.
    • העובד ניצל במהלך תקופה זו 40 ימי חופשה ולכן הוא זכאי לפדות את ההפרש - 33 ימי חופשה שנשארו בלתי מנוצלים.
  • אם תלושי השכר של העובד פירטו את כל ימי החופשה שצבר וימי החופשה שלא ניצל בכל 9 שנות עבודתו הוא יהיה זכאי לפדות את כל הימים שנשארו בלתי מנוצלים.

מעקב אחרי ימי החופשה שלא נוצלו

  • נטל ההוכחה על יתרת החופשה שהעובד זכאי לה (בכל תקופת העבודה ובסיום יחסי העבודה) מוטל על המעסיק.
  • המעסיק חייב לנהל פנקס חופשה שנתית ולדעת כמה ימי חופשה עליו לתת לעובד לפי החוק, כמה ימי חופשה נוצלו על-ידי העובד וכמה נותרו לזכותו.
  • חוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לפרט את ימי החופשה שהעובד צבר וניצל. מעסיק שמפר הוראה זו מסתכן בסנקציות הפליליות והאזרחיות שקבועות בחוק וכן יידרש לשאת בנטל ההוכחה אם הנושא יגיע לדיון בבית המשפט.

תהליך מימוש הזכות

מעקב אחרי ימי החופשה שלא נוצלו

  • נטל ההוכחה על יתרת החופשה שהעובד זכאי לה (בכל תקופת העבודה ובסיום יחסי העבודה) מוטל על המעסיק.
  • המעסיק חייב לנהל פנקס חופשה שנתית ולדעת כמה ימי חופשה עליו לתת לעובד לפי החוק, כמה ימי חופשה נוצלו על-ידי העובד וכמה נותרו לזכותו.
  • חוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לפרט את ימי החופשה שהעובד צבר וניצל. מעסיק שמפר הוראה זו מסתכן בסנקציות הפליליות והאזרחיות שקבועות בחוק וכן יידרש לשאת בנטל ההוכחה אם הנושא יגיע לדיון בבית המשפט.

תשלום הפדיון

הגשת תלונה או תביעה אם המעסיק לא שילם פדיון ימי חופשה

  • עובדים שהמעסיק לא שילם להם פדיון חופשה בסיום יחסי העבודה יכולים להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • כמו כן, העובדים יכולים להגיש לבית הדין האזורי לעבודה תביעה לקבלת התשלום:

אופן חישוב פדיון החופשה השנתית

  • לפי החוק ערכו של יום חופשה לצורך תשלום פדיון ימי חופשה שווה לערכו של יום חופשה שנלקח בפועל.
  • לפרטים על חישוב הערך של יום חופשה לעובדים שעתיים/יומיים (עובדים שמשתכרים על בסיס שעתי או יומי) ראו תשלום דמי חופשה.

חישוב הערך של יום חופשה לעובדים במשכורת חודשית

  • לעובדים במשכורת חודשית קבועה שחישוב ימי החופשה שלהם נעשה לפי ימי ההיעדרות בפועל מהעבודה (כלומר מחושבים ימי חופשה נטו), גם שווי יום החופשה יהיה לפי ימי העבודה בפועל:
    • למי שעובד 5 ימים בשבוע, שווי יום החופשה יהיה השכר החודשי חלקי 21.67.
    • למי שעובד 6 ימים בשבוע, שווי יום החופשה יהיה השכר החודשי חלקי 25.
  • לעובדים במשכורת חודשית קבועה שחישוב ימי החופשה שלהם נעשה לפי הימים הקלנדריים (כלומר מחושבים ימי חופשה ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית), גם שווי יום החופשה יחושב לפי ימי העבודה הקלנדריים: השכר החודשי חלקי 30.
דוגמה
  • עובדת שהשתכרה 7,000 ₪ בחודש במקום שעובדים בו 6 ימים בשבוע התפטרה אחרי שהשלימה 7 שנות עבודה.
  • העובדת ניצלה את כל ימי החופשה בשנים שקדמו לשנת התפטרותה.
  • בשנה השביעית, שבה לפי הוותק מחושבים לה 21 ימי חופשה ברוטו (18 ימי חופשה נטו), העובדת לא יצאה כלל לחופשה.
  • במקום עבודתה מחושבים לעובדים ימי החופשה ברוטו.
  • פדיון ימי החופשה של העובדת יחושב כך: שכרה החודשי חלקי 30, כפול 21 ימים.
  • הסכום שהיא תהיה זכאית לקבל: 4,900 ₪ = 30 / 7,000 X ‏21.
דוגמה
  • עובד שהשתכר 6,000 ₪ בחודש במקום שעובדים בו 5 ימים בשבוע פוטר אחרי שהשלים 4 שנות עבודה.
  • לעובד נשארו 10 ימי חופשה שלא ניצל.
  • במקום עבודתו מחושבים לעובדים ימי החופשה נטו.
  • פדיון ימי החופשה של העובד יחושב כך: שכרו החודשי חלקי 21.67 כפול 10 ימים.
  • הסכום שהוא יהיה זכאי לקבל: 2,768.80 ₪ = 21.67 / 6,000 X ‏10.

ניכויים ותשלומים מסכום הפדיון

מס הכנסה וביטוח לאומי

  • פדיון חופשה מחויב במס הכנסה.
    • לעתים מנוכה מהתשלום מס הכנסה בשיעור המירבי.
    • למקבלי פדיון חופשה מומלץ לבדוק אם יוכלו לערוך תיאום מס הכנסה לפני התשלום או לבדוק זכאות להחזר מס בסוף שנת המס.
  • פדיון חופשה בניתוק יחסי עובד מעסיק פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי. למידע נוסף ראו חוזר המוסד לביטוח לאומי.

הפרשות סוציאליות מפדיון חופשה

  • החוק קובע כי דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה נחשבים שכר עבודה מכל הבחינות.
  • עם זאת, לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה פדיון חופשה משולם אחרי שנותקו יחסי עובד-מעסיק ולכן העובדים לא זכאים להפרשות לקרן השתלמות מפדיון החופשה (אלא אם הצדדים הסכימו אחרת בהסכם קיבוצי שחל עליהם או בהסכם העבודה האישי).
  • הלכה זו חלה על כל ההפרשות הסוציאליות שמוטלות על המעסיק, לכן הוא לא חייב להפריש לביטוח פנסיוני מתוך תשלום פדיון חופשה ששילם לעובד אחרי סיום תקופת העבודה (אלא אם הצדדים הסכימו אחרת).
  • מעסיק שבניגוד לחוק משלם לעובד פדיון חופשה במהלך יחסי העבודה (לפני שהעובד סיים את עבודתו אצל המעסיק) מחויב להפריש ממנו תשלומים סוציאליים.

תשלום כפול על פדיון חופשה במהלך השכר השוטף

  • הזכאות לימי חופש נועדה להבטיח את יציאתם של העובדים לחופשה מהעבודה ולא להגדיל את שכרם על-ידי תוספת שכר.
  • תשלום רכיב של חופשה בשכר השוטף לא מחליף את חובת המעסיק להוציא את העובדים לחופשה או לשלם להם פדיון חופשה בסיום ההעסקה.
  • עובדים שלא יצאו לחופשה במהלך עבודתם והמעסיק שילם להם באופן שוטף תמורה כספית עבור החופשה עדיין יהיו זכאים עם סיום העסקתם לפדיון ימי החופשה שלא ניצלו בפועל.
  • לכן מעסיק שבוחר לשלם לעובד פדיון ימי חופשה במהלך תקופת ההעסקה, אפילו אם הדבר נעשה לבקשת העובד או בהסכמת העובד, לא פטור מחובתו לאפשר לעובד לצאת לחופשה שנתית, או לפדות שוב את ימי החופשה שלא נוצלו בעת סיום ההעסקה.

חפיפה בין ימי החופשה וימי ההודעה המוקדמת

  • עובד שהתפטר או פוטר מחויב לעבוד בתקופה הההודעה המוקדמת, אלא אם המעסיק ויתר על עבודתו בתקופה זו.
  • מעסיק שויתר על עבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת לא יכול לכפות על העובד לצאת בניגוד לרצונו לחופש בתקופה זו.
  • אם העובד לא מעוניין לקחת ימי חופש בתקופה ההודעה המוקדמת, המעסיק חייב לשלם לו את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף את פדיון ימי החופשה שלא נוצלו.
  • עם זאת:
    • אם המעסיק יוכיח כי הוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת מסיבות שקשורות לצרכי העבודה ובתום לב (ולא כדי להקטין את פדיון החופשה) מותר לחפוף את ימי החופשה עם ימי ההודעה המוקדמת.
    • במקרה זה לפחות 14 ימים מתקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
    • למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים ("יציאת העובד לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת").

חשוב לדעת

  • הכללים שמפורטים בדף זה מתייחסים לימי חופשה שנקבעו על-פי החוק. הכללים של פדיון החופשה לעובדים שזכאים לחופשה שנתית ארוכה יותר מזו שקובע החוק (חופשה עודפת) מכוח חוזה, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יהיו בהתאם לתנאי ההסכם הספציפי המטיב.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל


מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים