דמי לידה להורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (פונדקאות) (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

הורים מיועדים שיצאו לחופשת לידה ("תקופת לידה והורות") זכאים לתשלום דמי לידה
דמי הלידה ישולמו עבור פרק הזמן החל מהיום שבו ההורים קיבלו את הילד למשמורת, או מהיום שבו ניתן להם צו הורות
למידע נוסף, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

הורים מיועדים שיצאו לחופשת לידה להורה מיועד ("תקופת לידה והורות") זכאים לקבל דמי לידה במהלך חופשת הלידה, בהתאם לתנאי הזכאות.

  • דמי הלידה ישולמו עבור פרק הזמן החל מהיום שבו ההורים קיבלו את הילד למשמורת, או מהיום שבו ניתן להם צו הורות.

מי זכאי?

  • הורה מיועד שהוא עובד/ת שכיר/ה או עובד/ת עצמאי/ת, הנמצא/ת בחופשת לידה (תקופת לידה והורות).
  • בני זוג יכולים לבחור מי מהם יממש את הזכאות לתשלום עבור כל תקופת החופשה, או שהם יתחלפו ביניהם, בתנאי שהתקופה של בן הזוג שמחליף את קודמו לא תפחת מ-7 ימים רצופים, ובן הזוג שהוחלף חזר לעבוד.

תקופת הזכאות

  • תקופת הזכאות לתשלום דמי הלידה נקבעת בהתאם לתקופה ששולמו דמי ביטוח לאומי מהכנסותיהם של העובדים, כשכירים או כעצמאים.
  • זכאות בת הזוג:
    • עובדת תהיה זכאית לתשלום דמי לידה במשך 15 שבועות, אם שילמה דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו יצאה לחופשה, או שילמה דמי ביטוח עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו יצאה לחופשה.
    • עובדת תהיה זכאית לתשלום דמי לידה במשך 8 שבועות, אם שילמה דמי ביטוח עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו יצאה לחופשה.
  • זכאות בן הזוג: עובד יהיה זכאי לתשלום דמי לידה במשך 15 שבועות, אם שילם דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו יצא לחופשה, או שילם דמי ביטוח עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו יצא לחופשה.

חודשים הנחשבים כחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח

  • חודשים שההורה עבד בהם כשכיר ומעסיקו שילם עבורו דמי ביטוח, או חודשים שבהם היה עצמאי ושילם דמי ביטוח בעצמו.
  • חודשים שהעובד/ת קיבל/ה בהם דמי לידה/דמי חופשה בגין תקופת לידה והורות קודמת, או דמי פגיעה בעבודה, דמי אבטלה, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון או נכות מעבודה בשיעור 100%.
  • שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח עבורם).
  • חודשים שהעובד/ת שירת/ה בהם בצבא בתנאים מסוימים ועבד/ה אחריהם, אך לא צבר/ה תקופת ביטוח מספיקה מעבודה.
  • חודשים שבהם עובדת היתה בהכשרה מקצועית ובלבד שעבדה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים סמוך לפני היום שיצאה בו לחופשה.
  • לעובד עצמאי יובאו בחשבון רק תקופות העבודה ששילם עבורן דמי ביטוח.

קבלת יותר מילד אחד למשמורת

  • הורים שקיבלו למשמורתם יותר מילד אחד באותו יום זכאים להאריך את תקופת הזכאות לחופשה בתשלום:
    • ב-3 שבועות נוספים, למי שזכאים לתקופת תשלום של 15 שבועות.
    • בשבועיים נוספים, למי שזכאים לתקופת תשלום של 8 שבועות.

הארכה/פיצול תקופת הזכאות במקרה שהילד אושפז

  • במקרה שהילד אושפז במהלך תקופת הזכאות למשך 15 ימים לפחות (גם אם לא רצופים), ההורה יהיה זכאי להאריך את תקופת החופשה בתשלום:
    • מי שזכאים לתקופת תשלום של 15 שבועות רשאים להאריך את התקופה במספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-20 שבועות.
    • מי שזכאים לתקופת תשלום של 8 שבועות רשאים להאריך את התקופה במספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-12 שבועות.
  • כמו כן, במקרה שהילד אושפז במהלך תקופת הזכאות, ניתן לפצל את התקופה כך ש-3 שבועות או יותר יהיו לאחר קבלת הילד, ויתרת התקופה תחל בסיום תקופת האשפוז.

תהליך מימוש הזכות

  • בתוך 12 חודשים מיום קבלת הילד למשמורת, על ההורה המיועד להגיש תביעה לקבלת דמי תקופת לידה והורות להורה מיועד.
  • את טופס התביעה והמסמכים הנלווים יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים (באמצעות הדואר, הפקס או תיבת השירות שמחוץ לסניף).

שיעור דמי הלידה

  • שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה המשכורת של העובד/ת, ועד לסכום המקסימלי של 1,463.83 ש"ח ליום, נכון לשנת 2018. לשיעורי הסכום המקסימלי בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • לעובד/ת שכיר/ה:
    • דמי הלידה ליום מחושבים על-פי מלוא הכנסת העובד/ת ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו יצא/ה לחופשה לחלק ב–90, או על-פי מלוא ההכנסה ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מביניהם ועד לתקרה שנקבעה).
    • אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה חלה הפחתה זמנית בשכר העובד/ת (למשל בגין שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה), יחושבו דמי הלידה על בסיס השכר שהיה משולם לולא ההפחתה. על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי "חופשה" כוללת חופשה שנמשכה עד חודש, גם אם נלקחה מבחירה של העובד/ת.
  • לעובד/ת עצמאי/ת:
    • דמי הלידה מחושבים על פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח עבור 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו יצא/ה לחופשה, או ב-3 החודשים שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת - לפי הגבוהה מביניהן.
    • תחילה ישולמו דמי הלידה לפי המקדמות שהעובד/ת שילמ/ה למוסד לביטוח לאומי, ועם קבלת השומה יחושבו דמי הלידה שוב על בסיס ההכנסה הגבוהה מבין שתי האפשרויות.
  • למי שהם גם שכירים וגם עצמאים ישולמו דמי הלידה על-פי שתי הכנסותיהם כפי שפורט לפני כן (עד לסכום המקסימלי ליום), בתנאי שצברו בנפרד תקופות זכאות מעבודתם כשכירים ומעבודתם כעצמאים.
דוגמה
  • עובד/ת שעבד/ה כשכיר/ה בשנים שקדמו לחופשת הלידה וצבר/ה את תקופת הזכאות הנדרשת לדמי לידה, החל/ה לעבוד כעצמאי/ת 3 חודשים לפני היציאה לחופשת לידה.
  • דמי הלידה יחושבו לפי משכורת העובד/ת כשכיר/ה בלבד - הכנסות העובד/ת כעצמאי/ת לא ייחשבו, שכן לא שילמ/ה דמי ביטוח כעצמאי/ת למשך תקופת המינימום הנדרשת לזכאות.
  • לעובדת שהיתה בשמירת הריון:
    • דמי הלידה מחושבים על-פי שכרה/הכנסתה של העובדת לפני שהפסיקה את העבודה בשל שמירת ההריון.
    • אם לפני שמירת ההריון העובדת לא צברה די חודשי עבודה לצורך הזכאות לדמי לידה, והתקופה של שמירת ההריון צורפה לצורך חישוב הזכאות, דמי הלידה יחושבו בהתאם לסכומי הגמלה לשמירת הריון שקיבלה בתקופה זו.

תשלום הפרשים לדמי לידה


ניכויים מדמי הלידה

תשלום הפרשים

גורמי ממשל

מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים


הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.