דמי הלידה ישולמו עבור פרק הזמן החל מהיום שבו ההורים קיבלו את הילד למשמורת
למידע נוסף, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי
תקציר
הורים מיועדים שיצאו לחופשת לידה להורה מיועד ("תקופת לידה והורות") זכאים לקבל דמי לידה במהלך חופשת הלידה, בהתאם לתנאי הזכאות.
- דמי הלידה ישולמו עבור פרק הזמן החל מהיום שבו ההורים קיבלו את הילד למשמורת.
מי זכאי?
- הורה שעבר הליך פונדקאות (בארץ או בחו"ל) והוא עובד/ת שכיר/ה או עובד/ת עצמאי/ת הנמצא/ת בחופשת לידה (תקופת לידה והורות).
- בני זוג יכולים לבחור מי מהם יממש את מלוא תקופת הזכאות לתשלום, או שהם יתחלפו ביניהם, בתנאי שהתקופה של בן הזוג שמחליף את קודמו לא תפחת מ-7 ימים רצופים, ובן הזוג שהוחלף חזר לעבוד.
תקופת הזכאות
- תקופת הזכאות לתשלום דמי הלידה נקבעת בהתאם לתקופה ששולמו דמי ביטוח לאומי מהכנסותיהם של העובדים, כשכירים או כעצמאים.
- זכאות בת הזוג:
- עובדת תהיה זכאית לתשלום דמי לידה במשך 15 שבועות, אם שילמה דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו יצאה לחופשה, או שילמה דמי ביטוח עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו יצאה לחופשה.
- עובדת תהיה זכאית לתשלום דמי לידה במשך 8 שבועות, אם שילמה דמי ביטוח עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו יצאה לחופשה.
- זכאות בן הזוג: עובד יהיה זכאי לתשלום דמי לידה במשך 15 שבועות, אם שילם דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו יצא לחופשה, או שילם דמי ביטוח עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו יצא לחופשה.
חודשים הנחשבים כחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח
- חודשים שההורה עבד בהם כשכיר ומעסיקו שילם עבורו דמי ביטוח, או חודשים שבהם היה עצמאי ושילם דמי ביטוח בעצמו.
- חודשים שהעובד/ת קיבל/ה בהם דמי לידה/דמי חופשה בגין תקופת לידה והורות קודמת, או דמי פגיעה בעבודה, דמי אבטלה, דמי תאונה, גמלה לשמירת היריון או נכות מעבודה בשיעור 100%.
- שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח עבורם).
- חודשים שהעובד/ת שירת/ה בהם בצבא בתנאים מסוימים ועבד/ה אחריהם, אך לא צבר/ה תקופת ביטוח מספיקה מעבודה.
- חודשים שבהם עובדת היתה בהכשרה מקצועית ובלבד שעבדה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים סמוך לפני היום שיצאה בו לחופשה.
- לעובד עצמאי יובאו בחשבון רק תקופות העבודה ששילם עבורן דמי ביטוח.
קבלת יותר מילד אחד למשמורת
- הורים שקיבלו למשמורתם יותר מילד אחד באותו יום זכאים להאריך את תקופת הזכאות לחופשה בתשלום:
- ב-3 שבועות נוספים, למי שזכאים לתקופת תשלום של 15 שבועות.
- בשבועיים נוספים, למי שזכאים לתקופת תשלום של 8 שבועות.
הארכה/פיצול תקופת הזכאות במקרה שהילד אושפז
- במקרה שהילד אושפז במהלך תקופת הזכאות למשך 15 ימים לפחות (גם אם לא רצופים), ההורה יהיה זכאי להאריך את תקופת החופשה בתשלום:
- מי שזכאים לתקופת תשלום של 15 שבועות רשאים להאריך את התקופה במספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-20 שבועות.
- מי שזכאים לתקופת תשלום של 8 שבועות רשאים להאריך את התקופה במספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-12 שבועות.
- כמו כן, במקרה שהילד אושפז במהלך תקופת הזכאות, ניתן לפצל את התקופה כך ש-3 שבועות או יותר יהיו לאחר קבלת הילד, ויתרת התקופה תחל בסיום תקופת האשפוז.
תהליך מימוש הזכות
- בתוך 12 חודשים מיום קבלת הילד למשמורת, על ההורה המיועד להגיש תביעה לקבלת דמי תקופת לידה והורות להורה מיועד.
- את טופס התביעה והמסמכים הנלווים יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים (באמצעות הדואר, הפקס או תיבת השירות שמחוץ לסניף).
שיעור דמי הלידה
- שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה ההכנסה מעבודה שלפיה שולמו דמי ביטוח לאומי, ועד לסכום המקסימלי של 1,655 ₪ ליום, נכון לשנת 2024. לשיעורי הסכום המקסימלי בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
עובד/ת שכיר/ה
- לעובד/ת שכיר/ה דמי הלידה ליום מחושבים על-פי שכר הברוטו של העובד/ת (שלפיו שולמו דמי ביטוח) ב-3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90, או על-פי שכר הברוטו ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מביניהם ועד לתקרה שנקבעה).
- תשלומים המשולמים לעובד/ת פעם בשנה, כגון: דמי הבראה, תוספת ביגוד, בונוסים וכו' יחולקו ל–12 חודשים (או למספר חודשי העסקה של העובד/ת) ויצורפו באופן יחסי לשכר החודשי שישמש בסיס לחישוב דמי הלידה.
- אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה חלה הפחתה זמנית בשכר העובד/ת מסיבות שלא תלויות בעובדת (למשל בגין שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה ללא תשלום), יחושבו דמי הלידה על בסיס השכר שהיה משולם לולא ההפחתה. על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי דמי הלידה יחושבו בתוספת השלמת ימי היעדרות גם בשל חופשה ללא תשלום של עד חודש ימים, כאשר החופשה היא מבחירתה של העובדת.
- אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה העובד/ת קיבל/ה תשלום נוסף (תשלום שכר בנוסף לשכר הרגיל, כולל בונוס או מענק השתתפות ברווחי המעסיק ולא כולל הפרשים):
- תשלום נוסף בשיעור הנמוך מ-1,470.01 ₪ (25% משכר המינימום) יחושב במלואו כחלק מהשכר החודשי בחודש שבו שולם.
- תשלום נוסף בשיעור של 1,470.01 ₪ או יותר יתפרס לצורך החישוב על פני 12 החודשים שהעובד/ת עבד/ה בהם (חודש התשלום ו-11 החודשים שקדמו לו), או פחות מכך, אם היו חודשים מלאים שהעובד/ת לא עבד/ה בהם.
שכיר/ה שמועסק/ת במספר מקומות עבודה
- לשכיר/ה שמועסק/ת במקביל במספר מקומות עבודה דמי הלידה ליום יחושבו על סמך השכר הכולל (ברוטו) מכל המקומות, לפי הגבוה מבין אלה (ולא יותר מ-1,655 ₪ ליום):
- השכר הכולל ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90
- השכר הכולל ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-180
עובד/ת עצמאי/ת
- לעובד/ת עצמאי/ת דמי הלידה מחושבים ב-2 שלבים:
- בשלב הראשון יחושבו דמי הלידה על-פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח עבור 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד, או ב-3 החודשים שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לפי הגבוהה מביניהן, ושעל פיה שילם/ה העובד/ת את המקדמות למוסד לביטוח לאומי. סכום זה ישולם במהלך חופשת הלידה.
- בשלב השני ולאחר קבלת השומה הסופית ממס הכנסה, יחושבו דמי הלידה שוב לפי השומה של שנת הלידה או לפי השומה של השנה הקודמת (לפי הגבוהה מביניהן).
עובדים שהם גם שכירים וגם עצמאים
- למי שהם גם שכירים וגם עצמאים דמי הלידה ישולמו על-פי שתי הכנסותיהם כפי שפורט לפני כן (עד לסכום המקסימלי ליום), בתנאי שצברו תקופות אכשרה בכל אחת מעבודותיהם (בעבודתם כשכירים וגם בעבודתם כעצמאים).
ניכויים מדמי הלידה
- מסכום דמי הלידה מנוכים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על פי השיעורים שנקבעו בחוק. המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות מדמי הלידה של עובדים עצמאים סכום חוב שהם חייבים לו.
- כמו כן מנוכה מהתשלום מס הכנסה.
- מי שיש להם אישור להטבה במס הכנסה (כגון נקודות זיכוי), יצרפו אותו לתביעה שהם מגישים לדמי לידה.
- אם שנת המס הסתיימה ניתן להגיש בקשה להחזר מס הכנסה. למידע נוסף לחצו כאן.
תשלום הפרשים
- מי שקיבלו מהמעסיק הפרשי שכר או תשלום נוסף לאחר שהחלו לקבל את דמי הלידה מהמוסד לביטוח לאומי, עשוים להיות זכאים לתשלום הפרשים, אם התשלום הנוסף עולה על 1,470.01 ₪ (25% משכר המינימום).
- למידע נוסף ראו תשלום הפרשים לדמי לידה, גמלה לשמירת היריון, דמי אימוץ, דמי לידה להורה מיועד או דמי אומנה.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק עבודת נשים - סעיפים 9ג, 9ה.
- חוק הביטוח הלאומי - סעיפים 56-48.
- תיקון חוק הביטוח הלאומי - מס' 193
- חוק עבודת נשים סעיף 6
- תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי"ד-1954
- חוזר המוסד לביטוח לאומי מס' 7109 מיום 01.04.2009 - תשלומי גמלאות אמהות לבני זוג מאותו מין
- חוזר המוסד לביטוח לאומי בעניין תשלומי גמלאות לבני זוג מאותו מין
- חוזר המוסד לביטוח לאומי מס' 1453 מיום 18.05.2016 - חישוב גמלה בתוספת השלמת שכר בשל חל"ת, חופשה, חל"ד
- חוזר המוסד לביטוח לאומי מס' 1501 - שרות לאומי תקופת אכשרה לדמי לידה (הסכם עם רשות שירות אזרחי בדבר תשלום דמי לידה)
- חוזר המוסד לביטוח לאומי מס' 1456 מיום 09.03.2017 - שינוי בדרך חישוב הבסיס לגמלת אמהות לשכירה
- תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח) - תקנה 5
- חוזר גמלאות מס' 8/2014 - שינוי באופן חלוקת התשלום הנוסף (יוני 2014)
- חוזר המוסד לביטוח לאומי - הבהרות בנושא פריסת תשלום נוסף (ינואר 2009)
הרחבות ופרסומים
- נוהל מנהל הרפואה מס' 34/2010 מיום 7.11.2010 - רישום וטיפול ביולדת שהיא אם נושאת (פונדקאית) ביילוד ובהורים המיועדים
תודות
- המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.