בן זוג של יולדת שנקבעה לה דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור מלא (75% או 100%) ושאינה מסוגלת לטפל בתינוק, עשוי להיות זכאי לתגמול בשיעור דמי לידה, אם הפסיק לעבוד כדי לטפל בתינוק
הזכאות רלוונטית, בהתאמה, גם לבת זוג של יולדת
תגמול זה משולם במקום דמי לידה ליולדת
בן/בת הזוג עשוי/ה להיות זכאי/ת גם לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

בן זוג של יולדת שנקבעה לה דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור מלא (75% או 100%) ועל-פי אישור רפואי אינה מסוגלת לטפל בתינוק שנולד להם, עשוי להיות זכאי לתגמול מיוחד אם הפסיק לעבוד כדי לטפל בתינוק. הזכאות רלוונטית גם לבת זוג של יולדת.

מי זכאי?

טיפ
בני זוג של יולדות הזכאיות לדמי לידה ואינן מסוגלות לטפל בתינוק בגלל נכות או מחלה עשויים להיות זכאים לדמי לידה, ללא התניה בקביעה של דרגת אי כושר ליולדת.

תהליך מימוש הזכות

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

  • מי שאינם שבעי רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות, יכולים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים.
  • ניתן לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • כמו כן, אם התביעה נדחתה, ניתן לבקש במקרים מסוימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה ותיתן את המלצתה לפקיד התביעות של הביטוח הלאומי.
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.


שיעור התגמול

  • התגמול יחושב בהתאם לסכום דמי לידה ליום (ולא יפחת מ-125 ₪ ליום, נכון לשנת 2024):
  • שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה ההכנסה מעבודה שלפיה שולמו דמי ביטוח לאומי, ועד לסכום המקסימלי של 1,655 ₪ ליום, נכון לשנת 2024. לשיעורי הסכום המקסימלי בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

עובד/ת שכיר/ה

  • לעובד/ת שכיר/ה דמי הלידה ליום מחושבים על-פי שכר הברוטו של העובד/ת (שלפיו שולמו דמי ביטוח) ב-3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90, או על-פי שכר הברוטו ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מביניהם ועד לתקרה שנקבעה).
  • תשלומים המשולמים לעובד/ת פעם בשנה, כגון: דמי הבראה, תוספת ביגוד, בונוסים וכו' יחולקו ל–12 חודשים (או למספר חודשי העסקה של העובד/ת) ויצורפו באופן יחסי לשכר החודשי שישמש בסיס לחישוב דמי הלידה.
  • אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה חלה הפחתה זמנית בשכר העובד/ת מסיבות שלא תלויות בעובדת (למשל בגין שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה ללא תשלום), יחושבו דמי הלידה על בסיס השכר שהיה משולם לולא ההפחתה. על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי דמי הלידה יחושבו בתוספת השלמת ימי היעדרות גם בשל חופשה ללא תשלום של עד חודש ימים, כאשר החופשה היא מבחירתה של העובדת.
  • אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה העובד/ת קיבל/ה תשלום נוסף (תשלום שכר בנוסף לשכר הרגיל, כולל בונוס או מענק השתתפות ברווחי המעסיק ולא כולל הפרשים):
    • תשלום נוסף בשיעור הנמוך מ-1,392.94 ₪ (25% משכר המינימום) יחושב במלואו כחלק מהשכר החודשי בחודש שבו שולם.
    • תשלום נוסף בשיעור של 1,392.94 ₪ או יותר יתפרס לצורך החישוב על פני 12 החודשים שהעובד/ת עבד/ה בהם (חודש התשלום ו-11 החודשים שקדמו לו), או פחות מכך, אם היו חודשים מלאים שהעובד/ת לא עבד/ה בהם.
דוגמה
תשלום נוסף בשיעור הנמוך מ-1,392.94 ₪
  • עובדת שהתחילה לעבוד במקום עבודה חדש ב-15.01.2019 תמורת שכר של 10,000 ₪ (ברוטו) בחודש, יצאה לחופשת לידה ב-29.11.2019.
  • במשכורת של אוגוסט 2019 שולם לה בונוס בסך 1,000 ₪.
  • מאחר והבונוס נמוך מ- 25% שכר המינימום הוא מהווה חלק מהשכר החודשי ושכרה של העובדת בחודש אוגוסט הוא 11,000 ₪.
  • במקרה זה סכום דמי הלידה ליום נקבע על פי השכר הממוצע ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה לעבוד (אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר) . שכר זה גבוהה משכרה הממוצע ב-6 החודשים שקדמו ל- 1 בחודש בו הפסיקה לעבוד.
דוגמה
תשלום נוסף בשיעור של 1,392.94 ₪ או יותר
  • עובדת שהתחילה לעבוד במקום עבודה חדש ב-15.01.2019 תמורת שכר של 10,000 ₪ (ברוטו) בחודש, יצאה לחופשת לידה ב-29.11.2019.
  • במהלך כל חודש מרץ 2019 העובדת שהתה בחופשה ללא תשלום.
  • במשכורת של אוגוסט 2019 שולם לה בונוס בסך 3,500 ₪.
  • הבונוס עלה על 25% משכר המינימום, ולכן לצורך החישוב הוא נפרס על פני 7 החודשים שבהם העובדת עבדה לפני תשלום הבונוס (ינואר, פברואר, אפריל, מאי, יוני, יולי ואוגוסט).
  • התוספת לשכר שחושבה לגבי כל אחד מהחודשים הייתה 500 ₪ (3,500 חלקי 7).
  • במקרה זה סכום דמי הלידה ליום נקבע על-פי השכר הממוצע שחושב ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו העובדת הפסיקה לעבוד (מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר, כאשר בחודשים מאי עד אוגוסט חושב לעובדת שכר בסך 10,500 ₪). שכר זה היה גבוה משכרה הממוצע ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה לעבוד (אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר).

שכיר/ה שמועסק/ת במספר מקומות עבודה

  • לשכיר/ה שמועסק/ת במקביל במספר מקומות עבודה דמי הלידה ליום יחושבו על סמך השכר הכולל (ברוטו) מכל המקומות, לפי הגבוה מבין אלה (ולא יותר מ-1,655 ₪ ליום):
    • השכר הכולל ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90
    • השכר הכולל ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-180
דוגמה
  • שכירה שעבדה שנה באותו מקום עבודה השתכרה 7,000 ₪ (ברוטו) בחודש.
  • כעבור שנה היא החלה לעבוד במקביל במקום עבודה נוסף תמורת שכר של 5,000 ₪ (ברוטו) בחודש.
  • 3 חודשים לאחר מכן היא ילדה.
  • דמי הלידה שתקבל (במשך 15 שבועות) יחושבו לפי שכרה בשני מקומות העבודה (12,000 ₪) כפול 3 חודשים לחלק ב-90, כלומר 400 ₪ ליום.

עובד/ת עצמאי/ת

  • לעובד/ת עצמאי/ת דמי הלידה מחושבים ב-2 שלבים:
    • בשלב הראשון יחושבו דמי הלידה על-פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח עבור 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד, או ב-3 החודשים שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לפי הגבוהה מביניהן, ושעל פיה שילם/ה העובד/ת את המקדמות למוסד לביטוח לאומי. סכום זה ישולם במהלך חופשת הלידה.
  • בשלב השני ולאחר קבלת השומה הסופית ממס הכנסה, יחושבו דמי הלידה שוב לפי השומה של שנת הלידה או לפי השומה של השנה הקודמת (לפי הגבוהה מביניהן).
שימו לב
בעקבות משבר הקורונה, דמי הלידה לעובדת עצמאית שילדה במהלך התקופה שבין ל-01.01.2022 -31.03.2021, יחושבו על סמך הכנסתה לפי השומה של שנת 2019 או השומה של שנת 2020, או לפי המקדמות של שנת 2021, לפי הגבוהה מביניהן.

עובדים שהם גם שכירים וגם עצמאים

  • למי שהם גם שכירים וגם עצמאים דמי הלידה ישולמו על-פי שתי הכנסותיהם כפי שפורט לפני כן (עד לסכום המקסימלי ליום), בתנאי שצברו תקופות אכשרה בכל אחת מעבודותיהם (בעבודתם כשכירים וגם בעבודתם כעצמאים).
דוגמה
  • עובד/ת שעבד/ה כשכיר/ה בשנים שקדמו לחופשת הלידה וצבר/ה את תקופת הזכאות הנדרשת לדמי לידה ובנוסף החל/ה לעבוד כעצמאי/ת 3 חודשים לפני היציאה לחופשת לידה.
  • דמי הלידה יחושבו לפי משכורת העובד/ת כשכיר/ה בלבד - הכנסות העובד/ת כעצמאי/ת לא ייחשבו שכן לא שילמ/ה דמי ביטוח כעצמאי/ת למשך תקופת המינימום שנדרשת לזכאות.

ניכויים מדמי הלידה

שימו לב
תיאום מס לאחר החזרה לעבודה
עובד/ת שקיבל/ה דמי לידה, וחזר/ה לעבודה באותה שנה שבה שולמו דמי הלידה, צריך/ה לבצע תיאום מס הכנסה (בשל ההכנסות מדמי הלידה וההכנסה מהעבודה למרות שהן לא בתקופות חופפות) כדי שלא ינוכה מהשכר מס הכנסה בשיעור מירבי.

חשוב לדעת

ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים