אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
כל העובדים הזקוקים לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתם זכאים להחזר הוצאות נסיעה, למעט אלו שמוסעים על-ידי המעסיק או נציג מטעמו.
ההחזר מחושב לפי תעריף נסיעה מוזל באוטובוס ועד 22.60 ₪ ליום או לפי עלות הסדרי הנסיעה לכל הנסיעות הנדרשות או לפי עלות "חופשי חודשי", לפי הזול מביניהם (מלבד בשבתות וחגים, שבהם אין תחבורה ציבורית).
אם נקבע בהסכם העבודה החזר גבוה מזה שקבוע בצו הרחבה, זכאים העובדים לסכום הקבוע בהסכם ולא בצו ההרחבה.
ההחזר נחשב להכנסה לצורכי מס, ועל המעסיק לנכות ממנו את הסכומים הנדרשים למס הכנסה, לדמי ביטוח לאומי וכן לתשלום דמי ביטוח בריאות


עובדים הזקוקים לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתם זכאים להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמשו (או עשויים היו להשתמש) בתחבורה לעבודה ובחזרה ממנה, פרט להסעות מטעם המעסיק. כך בהתאם לצווי ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה.

  • גובה ההחזר ליום עבור הוצאות נסיעה נקבע לפי שווי תעריף הנסיעה המוזל באוטובוס ולא יותר מהתקרה היומית (22.60 ₪), או עלות חוזי הנסיעה לכל הנסיעות הנדרשות, או לפי עלות כרטיס "חופשי חודשי" - לפי הזול מביניהם.
טיפ
המעסיק מחויב לשלם רק את הסכום הנמוך מביניהם, בלי קשר לשאלה אם העובד רכש "חופשי חודשי" או חוזי נסיעה בודדים לכל יום עבודה.
  • עובד הנעזר במוניות בשל הצורך לנסוע בשבת, בחג או בשעה מאוחרת, אינו זכאי להחזר נוסף מעבר לתקרה היומית (22.60 ₪), אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי (לדוגמה, בענף השמירה) או בהסכם העבודה האישי. אם המעסיק משלם לו לפי חופשי חודשי, הוא זכאי לקבל בנוסף החזר יומי של 22.60 ₪ לפחות על נסיעות בימים שבהם אין תחבורה ציבורית.
  • מדובר בזכות שהעובד אינו יכול לוותר עליה או להסכים על תשלום הוצאות נסיעה נמוכות מהמינימום הקבוע לפי הדין.

סכום ההחזר ליום

  • סכום החזר הנסיעות עבור יום עבודה הוא שווי הוצאות הנסיעה של העובד בפועל לפי תעריף נסיעה מוזל באוטובוס ולא יותר מ-22.60 ₪ ליום (גם אם העובד הוציא בפועל סכום גבוה יותר בכל יום). הוראה זו חלה על כלל העובדים בישראל למעט עובדים במפעלים מוגנים.
טיפ
  • הסכום שנקבע בצו הוא סכום ההחזר המקסימלי שעל מעסיק לשלם עבור יום עבודה, גם אם הוצאות הנסיעה של העובד גבוהות יותר וגם אם העובד מועסק במשרה מפוצלת ונוסע מביתו לעבודתו פעמיים ביום, אלא אם נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי החל על הצדדים.
  • לדוגמה: בהסכם הקיבוצי בענף האולמות וגני הארועים נקבע שעובדים המועסקים במשרה מפוצלת זכאים לתשלום כפול עבור דמי נסיעה.
  • אם בהסכם עבודה (הסכם אישי או הסכם קיבוצי) שחל על העובד נקבע סכום גבוה יותר, יש לנהוג לפי הסכם העבודה ולא לפי צו ההרחבה.

חישוב ההחזר בכל חודש עבודה

  • גובה ההחזר עבור הוצאות נסיעה נקבע לפי תעריף הנסיעה המוזל באוטובוס לכל יום עבודה עד לתקרה היומית (22.60 ₪), או לפי עלות חוזה הנסיעה לכל הנסיעות הנדרשות, או לפי עלות חוזה "חופשי חודשי" מוזל - לפי הזול מביניהם.
  • יש להכפיל את מספר ימי העבודה בפועל של העובד בעלות היומית של הנסיעה מביתו למקום העבודה, ועד לסכום ההחזר המקסימלי ליום. ימים שבהם העובד לא הגיע פיזית לעבודה (מחלה, חופשה, עבודה מהבית), אינם מובאים בחשבון.
  • אם עלות "חופשי חודשי" זולה מעלות נסיעה יומית במכפלת ימי העבודה בחודש, רשאי המעסיק לתת החזר הוצאות נסיעה כולל עבור כל הנסיעות באותו חודש על-ידי תשלום גלובלי בשווי "חופשי חודשי".
דוגמה
  • עובד מועסק 22 ימים בחודש.
  • עלות כרטיס חופשי חודשי היא 200 ש"ח.
  • עלות נסיעה יומית הלוך וחזור היא 12 ש"ח ( ולפי 22 ימי עבודה - 264 ש"ח לחודש).
  • במקרה זה על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בסך 200 ש"ח (עלות חופשי חודשי).
  • אם העובד שהה בחופשה ונכח בעבודה רק 15 יום , על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה לפי ימי עבודתו בפועל, כלומר 180 ש"ח =12X15 ש"ח.
  • עם זאת, כאשר העובד נדרש להגיע לעבודה או לחזור ממנה לביתו בימים ובשעות ללא תחבורה ציבורית (למשל, בשבתות וחגים), על המעסיק לשלם לו החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום לפי עלות הנסיעות בפועל, ועד לתקרה היומית (22.60 ₪).
שימו לב
על-פי בית הדין הארצי לעבודה, תשלום לפי תעריף חופשי-חודשי מעצם טיבו אינו "מכסה" הוצאות נסיעה בשבת ובחג. לכן, אם המעסיק משלם לעובד החזר הוצאות לפי "חופשי חודשי", העובד יהיה זכאי לקבל בנוסף גם החזר יומי של מקסימום 22.60 ₪ על נסיעות בימים שבהם אין תחבורה ציבורית.

מי זכאי?

  • כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, ואינו מוסע על-ידי המעסיק או מישהו מטעמו.
  • על-פי פסיקת בית הדין לעבודה (ראו סעיף פסקי דין):
    • עובד המתגורר במרחק של 500 מטרים לפחות ממקום עבודתו ייחשב כמי שזקוק לתחבורה, ולכן יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה.
    • אין צורך לבדוק אם קיימת תחבורה ציבורית בפועל ממקום מגוריו של העובד למקום עבודתו, או אם בפועל נסע העובד לעבודה ברכבו, באוטובוס, באופניים או לעתים צעד ברגל. כל שנדרש לבדוק הוא אם העובד זקוק לתחבורה על פי אמות מידה אובייקטיביות של מרחק בין מקום המגורים לעבודה.
    • עובד המתגורר במרחק הקצר מ-500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, נחשב ברוב המקרים כמי שאינו זקוק לתחבורה, אולם גם במקרים כאלה עשוי העובד להיות זכאי להחזר הוצאות נסיעה אם יוכיח כי הוא זקוק לתחבורה, למשל בשל היותו מוגבל בניידות.
    • עובד המתגורר במקום העבודה בחלק מתקופת עבודתו (למשל: שומר באתר בנייה, עובד מלון המתגורר במלון עצמו וכיו"ב) וחוזר מדי פעם לביתו, יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה רק בימים שבהם נסע בפועל לביתו או מביתו.
  • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, העובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה גם אם לא השתמש בפועל בתחבורה הציבורית.
שימו לב
עובדים הזכאים להנחה או פטור מתשלום בתחבורה ציבורית
  • עובדים הזכאים להנחה במחיר הנסיעה (כגון: אזרחים ותיקים, סטודנטים, אנשים עם מוגבלויות או בני נוער), זכאים להחזר הוצאות הנסיעה לפי התעריף המוזל לאחר ההנחה.
  • מהאמור לעיל עולה שעובדים שפטורים מתשלום בתחבורה הציבורית (למשל, בני 75 ומעלה) אינם זכאים להחזר הוצאות נסיעה.

מי לא זכאי?

  • עובד עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן.
  • עובד שהמעסיק מעמיד לרשותו הסעות מביתו למקום העבודה.
  • עובד שלא הגיע לעבודתו בשל מחלה, חופשה או כל סיבה אחרת, אינו זכאי לקבלת תשלום הוצאות נסיעה עבור תקופת היעדרותו.
  • עובד שעבד מהבית אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בימים בהם שהה בבית, אלא אם הוסכם בין הצדדים אחרת.

תהליך מימוש הזכות

חשוב לדעת

  • גם עובד שמועסק במשרה חלקית זכאי להחזר הוצאות נסיעה מלא אם זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.
  • החזר הוצאות נסיעה משולם לעובד בנוסף לשכר שעליו סיכמו המעסיק והעובד. עם זאת, ניתן לשלם שכר הכולל בתוכו כבר את הוצאות הנסיעה, בתנאי שהתקיימו שני התנאים הבאים:
    1. העובד חתם לפני כניסתו לתפקיד על הסכם הקובע כי השכר כולל בתוכו את הוצאות הנסיעה.
    2. גובה השכר ללא הוצאות הנסיעה אינו נמוך משכר המינימום.
  • התשלום אינו מהווה הטבת שכר, אלא החזר הוצאות בלבד. לכן אם עובד זכאי לתעריף מוזל בתחבורה הציבורית, למשל אזרח ותיק, אין מקום להחזר בשיעור גבוה יותר מההוצאות שנגרמו לו בפועל.
  • החזר הוצאות נסיעה נחשב להכנסה לצורכי מס, ועל המעסיק לנכות ממנו את הסכומים הנדרשים למס הכנסה, לדמי ביטוח לאומי וכן לתשלום דמי ביטוח בריאות.
  • החזר הוצאות הנסיעה אינו מהווה רכיב שכר שמופרשים ממנו כספים לביטוח הפנסיוני.
  • ככלל, זמן הנסיעה לעבודה (הן בטיסה והן בנסיעה ברכב) אינו נחשב לזמן עבודה, והעובד אינו זכאי לשכר עבור שעות אלה, מלבד נסיבות מיוחדות. למידע נוסף ראו תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה.
  • כשעובד סיעוד נדרש במהלך עבודתו לעבור בין מטופל למטופל, זמן המעבר בין המטופלים ייחשב כזמן עבודה המזכה את העובד בשכר, בתנאי שמדובר בזמן קצר אשר אינו מאפשר לעובד להתפנות לענייניו האישיים. למידע נוסף ראו: עובד סיעוד זכאי לשכר עבור זמן הנסיעה בין מטופל למטופל, בתנאי שזמן זה קצר ואינו מאפשר לו להתפנות לענייניו.
  • מעסיק של עובדים פלסטינים מחויב להסיע את העובדים למקום העבודה ממחסום הכניסה לישראל, ובתום יום העבודה להסיעם חזרה למחסום. עובדים הזקוקים לתחבורה כדי להגיע מביתם למחסום, זכאים להחזר הוצאות נסיעה מהמעסיק, על פי הדין. למידע נוסף ראו הסעת עובדים פלסטינים והחזר הוצאות נסיעה.

הרחבות לגבי ענפים שונים

ענף הרחבה למידע נוסף
אולמות וגני אירועים
  • עובדים באולמות ובגני אירועים יקבלו החזר הוצאות נסיעה בסכום כפול על יום עבודה מפוצל (או בגובה עלות כרטיס "חופשי חודשי").
  • המעסיק חייב לארגן לעובדים המסיימים את עבודתם בשעות שאין בהן תחבורה ציבורית הסעה לביתם, אם אין לעובדים סידור אחר.
הסעות והחזר הוצאות נסיעה לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדי חברות שמירה ואבטחה
  • המעסיק ישלם לעובד הוצאות נסיעה מביתו למקום העבודה ובחזרה.
  • אם המעסיק מסיע את העובד מהבית למקום העבודה ובחזרה (על חשבון המעסיק), הוא אינו צריך לשלם לעובד הוצאות נסיעה. אולם אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו.
  • במקרה שעובד מתבקש לנסוע מאתר אחד לאתר אחר במהלך העבודה, זמן הנסיעה ייחשב כזמן עבודה, והמעסיק יישא בהוצאות הנסיעה, וכן ישלם לעובד שכר עבור זמן הנסיעה.
הסעות והחזר הוצאות נסיעה לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי חברות ניקיון ותחזוקה
  • המעסיק ישלם לעובד הוצאות נסיעה מביתו למקום העבודה ובחזרה.
  • אם המעסיק מסיע את העובד מהבית למקום העבודה ובחזרה (על חשבון המעסיק), הוא אינו צריך לשלם לעובד הוצאות נסיעה. אולם אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו.
  • המעסיק מחויב לדאוג להסעות עבור העובד בכל מקרה שהעובד מתבקש להגיע לעבודה באתר שאין אליו תחבורה ציבורית, או להגיע לעבודה בימים או שעות שהתחבורה הציבורית אינה פועלת בהם. המעסיק יישא במלוא ההוצאות עבור הסעות אלו, ואסור לו לחייב את העובד בגין הוצאות תחבורה.
  • אם עובד מתבקש לנסוע מאתר אחד לאתר אחר במהלך העבודה, זמן הנסיעה ייחשב כזמן עבודה, והמעסיק יישא בהוצאות הנסיעה, וכן ישלם לעובד שכר עבור זמן הנסיעה.
הסעות והחזר הוצאות נסיעה לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה
עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין)
  • עובדי בניין (כולל עובדי שיפוצים) שנדרשו להגיע למקום עבודה המרוחק יותר מ-40 ק"מ ממקום מגוריהם, מבלי שהמעסיק יעמיד לרשותם הסעה, זכאים להחזר הוצאות נסיעה עד למקסימום של 33.9 ₪ ליום או לפי הוצאות בפועל כנגד קבלות, בהתאם לסיכום עם המעסיק.
  • עובד שיפוצים בלבד, אשר המרחק בין ביתו או מקום איסופו על-ידי המעסיק למקום העבודה הוא יותר מ-50 ק"מ, זכאי גם לתשלום שכר עבור זמן הנסיעה החל מהק"מ ה-51 ועד למקום העבודה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

פסקי דין

הרחבות ופרסומים