הקדמה:

עובד פלסטיני המועסק כדין בישראל, שנעדר מעבודתו עקב פגיעה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה עשוי להיות זכאי למימון טיפולים רפואיים הנובעים מהפגיעה ולתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי שנועדו לפצותו על אובדן ההכנסה
דמי הפגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות ולא יעלו על 1,114.38 ש"ח ליום, נכון ל-2020
מי שקיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי


שימו לב
  • המידע בדף זה אינו רלוונטי עבור:
    • עובדים פלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות.
    • עובדים פלסטינים המועסקים ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון.
  • עם זאת, עובדים פלסטינים המועסקים במובלעות הישראליות ביהודה ושומרון מבוטחים גם הם בביטוח תאונות עבודה בביטוח הלאומי.
    • במקרה של תאונת עבודה, עובדים המועסקים במובלעות הישראליות מופנים לבתי החולים ביהודה ושומרון ועליהם לשמור את הקבלות על ההוצאות הרפואיות הנובעות מהתאונה.
    • לאחר שיגישו תביעה לדמי פגיעה במוסד לביטוח לאומי בישראל ותביעתם תוכר כפגיעה מעבודה, יוכלו לקבל החזר על ההוצאות הרפואיות.

עובד פלסטיני המועסק בישראל כדין, שנפגע תוך כדי ועקב העבודה כתוצאה מתאונת עבודה, מחלת מקצוע או פגיעת מיקרוטראומה ואינו מסוגל לעבוד בעבודה המתאימה לו, עשוי להיות זכאי למימון טיפולים רפואיים הנובעים מהפגיעה ולתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי שנועדו לפצותו על אובדן ההכנסה.

  • טיפול ראשוני: עובדים פלסטינים שנפגעו בתאונת עבודה במהלך עבודתם בישראל, זכאים לקבל טיפול רפואי ראשוני ללא תשלום בחדרי המיון של בתי החולים בישראל.
  • טיפולי המשך, אשפוז בבתי חולים בישראל ותשלום דמי פגיעה: אם המוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה ישולמו לעובד טיפולי ההמשך עקב תאונת העבודה ודמי פגיעה לתקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה.
  • קצבת נכות או מענק נכות: מי שקיבלו דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ונותרו עם נכות בעקבות הפגיעה עשויים להיות זכאים לקצבת נכות או מענק נכות מעבודה.
  • תשלום לשאירים: אם עובד נפטר עקב פגיעה בעבודה, בני משפחתו עשויים להיות זכאים לקצבה חודשית. למידע נוסף ראו גמלת תלויים לבני משפחה של נפטר מפגיעה בעבודה.
  • התהליך לקבלת דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה מתואר בתרשים הזרימה הבא:

מי זכאי?

  • עובד פלסטיני המועסק כדין בישראל, שמעסיקו שילם עבורו (או היה צריך לשלם עבורו) דמי ביטוח לאומי.
  • כדי שהעובד יהיה זכאי לדמי פגיעה, צריכים להתקיים כל התנאים הבאים:
    1. עקב פגיעה בעבודה העובד אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת, בהתאם לאישור רפואי.
    2. הוא לא עבד בתקופה המצוינת באישור הרפואי. מי שנקבע לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על-פי האישור הרפואי, זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדר מעבודתו.

תהליך מימוש הזכות

  • כדי לקבל את הטיפול הרפואי, העובד צריך למסור טופס בל/250 בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה שמילא עבורו המעסיק ולצרף צילום תעודת הזהות של העובד.
  • אם אין לעובד טופס בל/250 חתום על-ידי המעסיק, העובד או נציג מטעמו יצטרך לשלם עבור הטיפול הרפואי או לחתום על טופס התחייבות, בהתאם למדיניות בית החולים.
  • על העובד לשמור על הקבלות, כדי שיוכל לקבל החזר על הוצאות הטיפולים הרפואיים הנובעים מהפגיעה אם יוכר כנפגע עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • באפשרות העובד למסור בדיעבד את טופס בל/250 חתום על ידי המעסיק.
  • לאחר שקיבל טיפול רפואי ראשוני, העובד צריך להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה.
  • הגשת התביעה לאחר יותר משנה מיום הפגיעה עלולה לפגוע בזכאות לתשלום.
  • יש לצרף לתביעה את המסמכים הרפואיים שניתנו לעובד בעת הפנייה לטיפול הרפואי- "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עם האבחנה הרפואית והתקופה שבה העובד אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, או דוח חדר מיון, או תעודה רפואית מבית חולים (לא כולל תעודה משירות רפואי פרטי - שר"פ).
  • אם התביעה תאושר והפגיעה תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה מעבודה:
    • על העובד לשלוח לקופת חולים כללית את הקבלות על התשלומים לטיפולים הרפואיים. אחרי שהקבלות ייבדקו, ההחזר על התשלומים יתבצע על-ידי שירותי בריאות כללית, בהתאם לתעריפי משרד הבריאות.
    • עבור התקופה שהעובד אינו מסוגל לעבוד בשל הפגיעה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לו דמי פגיעה.
  • למידע נוסף על ההליך ראו הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה.

שיעור דמי הפגיעה

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטח שנגרם לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאי לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי.
דוגמה
עובדת נפגעה בעבודה ונקבע לה אי כושר עבודה חלקי, כך שעליה לעבוד 3 שעות ביום בלבד.
  • מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
  • העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).

משך התשלום של דמי הפגיעה לעובד

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • יום הפגיעה: עבור יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך המעסיק ישלם את שכרו של העובד עבור יום זה.
  • היעדרות עד 12 יום:
    • לשכיר שנעדר פחות מ-12 יום ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
    • יום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה, שעבורם המוסד לביטוח לאומי אינו משלם לעובד דמי פגיעה, נחשבים לימי מחלה והעובד זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, בהתאם לסעיף 11 לחוק דמי מחלה, ובתנאי שהעובד הציג בפני המעסיק תעודת מחלה ועומדים לרשותו ימי מחלה צבורים. ראו לעניין זה את פסיקת בית הדין האזורי לעבודה תעא (נצ') 3003-09‏ מ-2011 (פסקה 18).
דוגמה
  • עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדר בשל הפגיעה עד ל-9 ביולי (סה"כ 9 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • עבור היעדרותו ביום הפגיעה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק.
  • יום ההיעדרות הראשון ויום ההיעדרות השני שלאחר יום התאונה יחשבו כימי מחלה וינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד. על פי החוק, על יום המחלה הראשון העובד אינו זכאי לשכר, ועבור יום המחלה השני הוא זכאי לתשלום מהמעסיק בגובה 50% מהשכר היומי (אם במקום העבודה נהוג לשלם דמי מחלה מהיום הראשון להיעדרות, ישולמו לעובד דמי מחלה לפי הנהוג במקום עבודתו).
  • החל מה-4 ביולי (יום ההיעדרות השלישי לאחר יום התאונה) העובד יהיה זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 6 ימים, עד ל-9 ביולי.
  • היעדרות מעל 12 יום:
    • לשכיר שנעדר 12 יום ומעלה ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה. המעסיק ישלם לעובד רק עבור יום הפגיעה.
דוגמה
  • עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדר בשל הפגיעה עד ל-15 ביולי (סה"כ 15 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • העובד יהיה זכאי מהמוסד לביטוח לאומי לדמי פגיעה עבור 14 ימים בלבד, החל מהיום שלמחרת יום התאונה (2 ביולי) ועד ל-15 ביולי.
  • בנוסף יהיה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק בגין היעדרותו ביום הפגיעה.
  • המוסד לביטוח לאומי ישלם למבוטח את דמי הפגיעה ויגבה מהמעסיק את התשלום ששילם למבוטח עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם כן הוא מעסיק של עובד במשק בית שנפגע בעבודה).
  • אם העובד מועסק אצל מספר מעסיקים, יגבה המוסד לביטוח לאומי את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעסיק לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעסיקיו.
  • ישנם מעסיקים, שעל פי הרשאה מיוחדת מהביטוח הלאומי, רשאים לשלם את דמי פגיעה לעובדיהם (על פי תקנה 22 לתקנות בדבר ביטוח מפני פגיעה בעבודה), והביטוח הלאומי יחזיר למעסיקים את הכספים ששילמו לעובדים. במקרה זה על המעסיק לשלם ישירות לעובד את דמי הפגיעה בגובה 75% מהשכר (אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה בין הצדדים) ולתבוע חזרה את דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, למעט סכום התביעה בגין שנים-עשר הימים הראשונים.

אופן התשלום

  • דמי פגיעה ישולמו ישירות לחשבון הבנק של העובד, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.
  • מעסיקים שחתמו הסכם עם הביטוח הלאומי, יכולים לשלם דמי פגיעה לעובדיהם בשם המוסד לביטוח לאומי.
  • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי חוק.
  • עובד שמעסיקו שילם לו דמי פגיעה לא יהיה זכאי לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.

הגשת תביעה לקצבת נכות לנפגעי עבודה

תאונת עבודה וצבירת ותק לפיצויי פיטורים

  • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • משמעות הדבר היא שאם עובד הועסק במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדר מהעבודה עקב תאונת עבודה, כך שבפועל עבד פחות משנה, ייחשב העובד (לצורך זכותו לפיצויי פיטורים) כאילו עבד שנה מלאה.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת חודש ינואר 2017.
  • בחודש נובמבר נפגע בעבודה ונעדר מהעבודה במשך 2 חודשים.
  • לאחר שובו (באמצע ינואר 2018) פוטר מהעבודה עקב צמצומים.
  • העובד ייחשב כמי שעבד שנה במקום העבודה (למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים בשל היעדרות בת חודשיים), ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
דוגמה
  • עובד עבד במשך 2 שנים אצל אותו מעסיק.
  • כ-3 חודשים לפני סוף השנה השנייה נעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
  • במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • עם חזרתו, פוטר מהעבודה.
  • סה"כ הועסק העובד במשך שנתיים, שמתוכן 3 חודשים נעדר מהעבודה והיה זכאי לדמי פגיעה.
  • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.
  • כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.

פיטורים במהלך התקופה שמשולמים בה לעובד דמי פגיעה

  • ככלל מותר לפטר עובד שנפגע בתאונה ואינו יכול לבצע עוד את עבודתו.
  • עם זאת, פיטורי עובד במהלך התקופה שבה הוא מקבל דמי פגיעה עקב תאונת עבודה, כאשר טרם הוברר סופית אם יוכל לשוב ולבצע את עבודתו, הם פיטורים בחוסר תום לב המזכים את העובד בפיצויים.
  • ראו פסק דין בנושא זה.

חשוב לדעת

  • כתאונת עבודה תיחשב גם תאונה שאירעה בדרכו של העובד לעבודה ובחזרה ממנה, ובלבד שהפגיעה אירעה בישראל.
  • בזמן שעובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי המחלה הצבורים של העובד.

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופירסומים