החג הראשון של פסח תשפ"ד (2024) חל ביום ג' 23.04.2024 והחג השני חל ביום ב' 29.04.2024
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג וכן הטבות נוספות המוענקות לאזרחים לרגל החג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק


דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים הקשורות לחג הפסח, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שי לחג, שעות העבודה, חופשה ושכר.

  • חג הפסח כולל שני מועדים המוכרים כימי חג במועדי ישראל: החג הראשון והחג השני (שביעי של פסח).
  • ימי החול שבין שני החגים נקראים חול המועד, ובמקומות עבודה רבים נוהגים לקצר את ימי העבודה בימים אלה ואף להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת.

שי לחג

  • החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחוייב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו. להרחבות בנושא, ראו:
  • על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
  • האם משלמים מס הכנסה על השי לחג?
    • מתנה לחג, נחשבת ל"טובת הנאה" על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון.
    • תלושי חג הניתנים לעובד, הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.
    • גילום שווי ההטבה - לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעביד לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעבידים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה.

ערב החג

  • המידע הבא מתייחס הן לערב החג הראשון והן לערב החג השני.

עבודה בערב החג

  • ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.
  • במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
    • במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע (כשיום עבודה רגיל לא עולה על 8 שעות ויום שישי לא עולה על 7 שעות), יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.
    • במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • בענף הפלסטיקה: בערב חג ראשון של פסח יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
  • בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה - בערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא. בערב החג השני יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא.
  • בענף הניקיון - עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: ערב שביעי של פסח - 6 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג; ערב פסח - 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון.
  • בענף המלונאות עובדים בערב פסח 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
  • עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.
  • להרחבה על עבודה בערבי חג.
  • להרחבה בנושא אורך יום העבודה.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים יום חופש.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

חופשה בערב החג

  • ערב חג הפסח וערב שביעי של פסח נחשבים לימי חופשה לבחירה.
  • המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור אחד מהמועדים הללו כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.
  • לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג או בערב שביעי של פסח.
  • על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד טרם ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).
  • למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
  • אם עובד בחר באחד מערבי החג כיום חופשה לבחירה, ובנוסף ניצל יום בחירה נוסף במהלך השנה, הוא יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בערב החג השני. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה במועד השני, אולם עליו לשקול אותה. במקרה שהמעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.
  • ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה מלא (מלבד במקרים שבהם חל הסכם קיבוצי המעניק חופשה בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית). להרחבה ראו חופשה שנתית .
  • עובדים שייעדרו מהעבודה בשני ערבי החג יקבלו שכר רגיל וממכסת ימי החופשה ינוכו להם שני ימי חופש.
  • במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

עבודה במהלך החג

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.
  • מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
  • בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד - בהיעדר הוכחה אחרת:
    • עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
    • גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.
    • כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.
שימו לב
אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד הועסק מרצונו. אם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג. על יום מנוחה זה, הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה. הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

שעות נוספות

  • אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:
    • עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .
    • מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.
דוגמה
  • עובדת לפי שעות שהועסקה בחג זכאית עבור השעתיים הנוספות הראשונות לשכר בגובה 175% משכרה הרגיל (150% בגין עבודה בחג + 25% עבור השעות הנוספות). מהשעה הנוספת השלישית, היא זכאית לשכר בגובה 200% משכרה הרגיל (150% בגין העבודה בחג + 50% עבור השעות הנוספות).
  • אם העובדת הועסקה במהלך השבוע 40 שעות בשכר של 30 ש"ח לשעה, וביום שישי היה חג שבו עבדה 6 שעות, שכרה יחושב כך:
    • עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עבודה במוצאי החג

  • עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
דוגמה
עובד סיים לעבוד בערב החג בשעה 13:00. אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג. זאת משום שלא חלפו 36 שעות מאז הפסקת עבודתו בערב החג. לכן, כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג.

זכאות לסרב לעבוד בחג

  • עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
  • החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
  • הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
  • לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
  • חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.

עבודה בחול המועד

  • בחוקי העבודה לא קיימת התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
  • ישנם הסכמים קיבוציים שבהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד. מקום עבודה שחל עליו הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.
  • במקומות עבודה רבים מקובל לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מאשר בימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

חופשה "כפויה" במהלך תקופת החגים

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג וגם ימי חול המועד; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות (כולל ימי המנוחה השבועית), יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת באותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה
  • בשנה שבה החג הראשון חל ביום ה' והחג השני חל ביום ד', מעסיק מעוניין להוציא את כלל העובדים לחופשה מרוכזת במהלך החג וחול המועד- החל מערב החג הראשון (יום ד') ועד לסיום החג השני, כאשר העובדים יחזרו לעבודה ביום ה' למחרת החג השני.
  • החופשה תימשך 8 ימים רצופים שכוללים את ימי החג, חול המועד, שישי ושבת.
  • אם במקום העבודה עובדים 5 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 4 ימי חופשה נטו (שני ערבי החג ושני ימי חול המועד שאינם חלים בשישי ושבת), למרות שבפועל נעדרו מהעבודה במשך 8 ימים.
  • אם במקום העבודה עובדים 6 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 5 ימי חופשה נטו (שני ערבי החג ו-3 ימי חול המועד שאינם חלים בשבת).
דוגמה
  • בשנה שבה החג הראשון חל ביום שבת והחג השני חל ביום ו', מעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת החל מערב החג הראשון (יום ו') ועד לסיום החג השני, כאשר העובדים יחזרו לעבודה ביום א'.
  • החופשה תימשך 9 ימים רצופים, כולל שני ימי שישי ושתי שבתות.
  • מסך ימי החופשה נטו יופחתו רק ימי העבודה שאינם נופלים על ימי החג או על ימי המנוחה השבועית:
    • אם במקום העבודה עובדים 5 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 5 ימי חופשה נטו (5 ימי חול המועד- ימים א' עד ה').
    • אם במקום העבודה עובדים 6 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 6 ימי חופשה נטו (ערב החג הראשון ו-5 ימי חול המועד).
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

  • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
  • עובד שעתי/יומי-
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, שיום העסקתו נופל על פסח ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
דוגמה
  • עוזרת-בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי חמישי.
  • בשנה שבה החג הראשון של פסח חל ביום חמישי, העובדת לא הגיעה לעבודה.
  • המעסיק היה מחויב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לעובדת כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • אם המעסיק היה מעוניין שהעובדת תגיע ביום אחר באותו שבוע במקום ביום חמישי, היה עליו לשלם לה שכר עבור היום שבו תעבוד, בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור היום שבו נעדרה מהעבודה בשל החג.
  • הזכאות רלוונטית גם לעוזרת-בית לא יהודייה שבחרה לקבל את דמי החגים על-פי חגי ישראל ולא על-פי חגי דתה.

חופשה בחג המימונה

  • חג המימונה, שחל למחרת החג השני, נחשב ליום בחירה.
  • המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור את המועד הזה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, ולמעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.
  • לשם מימוש זכותו, על העובד לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בחג המימונה.
  • על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד לא ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).
  • למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
  • עובד שכבר ניצל יותר מיום בחירה אחד מתחילת השנה יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בחג המימונה. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה, אולם עליו לשקול אותה. אם המעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.
  • יום חופשה בחג המימונה דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה מלא. להרחבה ראו חופשה שנתית (מלבד במקרים שבהם חל הסכם קיבוצי המעניק חופשה בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית).

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולכן שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
  • אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.
  • לפירוט רשימות החגים הקבועים בחוק על פי הדתות השונות ראו דמי חגים.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

אסירים

סיוע להורים עצמאיים (הורים יחידים) במימון קייטנות פסח

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

אירוח אזרחים ותיקים בתקופת הפסח

  • משרד הרווחה מפעיל תוכנית שבה אזרחים ותיקים בודדים (בני כל הדתות) יכולים להתארח בבתי אבות בליל הסדר ובשאר ימי החג.
  • למידע נוסף ראו אירוח אזרחים ותיקים בפסח.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים