ימי מחלה הם ימים שבהם עובדים יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה מהמעסיק אם ייעדרו מהעבודה בגלל מחלה (שלהם או של בן משפחתם)
בכל חודש עבודה מלא צוברים 1.5 ימי מחלה כך שיהיה אפשר לממש את הימים בעתיד - אם יהיה צורך
למידע רשמי ראו אתר משרד העבודה

בקצרה

  • ימי מחלה הם ימים שבהם עובדים שייעדרו מהעבודה בגלל מחלה (שלהם, או של בן משפחתם - במקרים מסוימים) יהיו זכאים לקבל תשלום דמי מחלה מהמעסיק.
  • לאורך תקופת עבודתם העובדים צוברים ימי מחלה שאותם יוכלו לממש בזמן מחלה.

צבירת ימי מחלה

  • בכל חודש עבודה מלא צוברים 1.5 ימי מחלה (18 ימי מחלה בשנת עבודה מלאה) כך שיהיה אפשר לממש את הימים שנצברו בעתיד - אם יהיה צורך.
  • אפשר להעביר ימי מחלה שנצברו בשנה מסוימת ולא מומשו בה לשנה הבאה.
  • הכמות המקסימלית של ימי מחלה שאפשר לצבור במקום העבודה היא 90.
  • אם עוברים לעבוד במקום עבודה חדש אין אפשרות להעביר ימי מחלה שנצברו במקום העבודה הקודם. גם אם העובד פוטר או התפטר וחזר לעבוד באותו מקום, לא יישמרו לו ימי המחלה שצבר שם בעבר.
לדוגמה
  • בשנה העבודה הראשונה העובד לא נעדר מעבודתו בשל מחלה ונצברו לזכותו בשנה זו 18 ימי מחלה.
  • בשנת העבודה השנייה העובד נעדר מעבודתו בשל מחלה 6 ימים, ונצברו לזכות בשנה זו 12 ימי מחלה (18-6).
  • בתחילת שנת עבודתו השלישית עומדים לרשות העובד 30 ימים מחלה צבורים: 18 יום שנצברו בשנת עבודתו הראשונה ו -12 יום שנצברו בשנת עבודתו השנייה


מי זכאי?

  • כל ציבור העובדים השכירים.
טיפ
למגזרים שונים, כמו עובדים בשירות המדינה, יש זכויות נוספות, כמו צבירה של ימי מחלה רבים יותר לכל חודש עבודה ותקרה גבוהה יותר של מספר ימי המחלה המקסימלי שניתן לצבור. ראו דוגמאות בסעיף הרחבות בהמשך.

צבירת ימי מחלה למי שלא עובד באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש

  • לעובד שעובד במשרה חלקית, או שהתחיל לעבוד באמצע החודש, או שהוא עובד שעתי/יומי, תחושב צבירת ימי המחלה בכל אחד ממקומות העבודה באופן הבא :
    • במקום שבו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים: 21.66/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏ 1.5
    • במקום שבו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים: 25/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏1.5
לדוגמה
עובד שהתחיל לעבוד במהלך החודש במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 5 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט עבד העובד רק 10 ימים.
  • העובד צבר באותו חודש 0.69 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.69=10/21.66 X‏ 1.5.

צבירת ימי מחלה בתקופת היעדרות מהעבודה

  • במסגרת הבדיקה האם העובד עבד חודש מלא (לצורך חישוב הזכאות לצבירת ימי מחלה), ייחשבו כימי עבודה גם ימים בהם נעדר העובד בגלל אחת מהסיבות הבאות:
  • בתי הדין האזוריים לעבודה קבעו במסגרת מספר פסקי דין שגם כאשר העובד נעדר אך זכאי לקבל תמורה, בגלל מחלה (במסגרת ימי מחלה בתשלום) או חופשה (במסגרת ימי חופשה בתשלום), ייחשבו ימים אלה כימי עבודה לצורך חישוב הזכאות לצבירת ימי מחלה, אך טרם ניתנה פסיקה מחייבת בעניין זה בבית הדין הארצי לעבודה.

תהליך מימוש הזכות

  • צבירת ימי המחלה נעשית על-ידי המעסיק באופן אוטומטי.
  • הזכות להיעדר מהעבודה בגלל מחלה לא מותנית באישור המעסיק, אך הוא רשאי לדרוש מהעובד תעודת מחלה (או אישורים רלוונטיים נוספים אם מדובר במחלה של בן משפחה).
  • אם המעסיק שלל את הזכות, העובד רשאי לתבוע פיצויים.

איסור פיטורים בתקופת המחלה

הרחבות

  • יש במשק מספר ענפים שבהם מוסדרים ימי המחלה באופן שונה מההסדר הכללי:
ענף הרחבה ערך ספציפי
עובדי קבלן כוח אדם
  • עובדי קבלן (חברות כוח אדם) במגזר הפרטי יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה ( 6 ימים יותר מכלל העובדים). עובדים אלה זכאים לצבור לכל היותר 130 ימי מחלה אצל אותו קבלן ( 40 ימים יותר מכלל העובדים).
  • עובדי קבלן במגזר הציבורי יצברו את מספר ימי המחלה הקבוע בחוק או בהסכם הקיבוצי שחל (אם חל) במקום העבודה שבו הם מועסקים בפועל - לפי הגבוה מביניהם
ימי מחלה לעובדי קבלן (חברות כוח אדם)
עובדי חברות שמירה ואבטחה עובדי שמירה ואבטחה יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. עובדים אלה זכאים לצבור לכל היותר 130 ימי מחלה. ימי מחלה לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי אולמות וגני אירועים עובדי אולמות וגני אירועים בעלי ותק של יותר משנתיים יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. עובדים עם ותק נמוך יותר יצברו 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה. כל העובדים רשאים לצבור עד 90 ימי מחלה. ימי מחלה לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדי ענף המלונאות העובדים צוברים ימי מחלה באופן הבא: מחודש עבודה עד 12 חודשי עבודה - 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה (עד למקסימום של 24 ימי מחלה בשנה). מ-13 חודשי עבודה ועד 36 - 66 ימי מחלה, מ-37 חודשי עבודה ועד 84 חודשים - 110 ימי מחלה, מ-85 חודשי עבודה ומעלה - 220 ימי מחלה. עובדי הענף שהחלו את עבודתם לפני 01.07.2004, זכאים לביטוח דמי מחלה של קרן מבטחים הוותיקה.
עובדי מדינה עובדים בשירות המדינה זכאים לצבירת ימי מחלה בהתאם להוראות סע' 33.2 לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה)
עובדי ענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה על המעסיק לשלם לקרן דמי מחלה תשלום בעד ביטוח מחלה. אם הביטוח בקרן דמי המחלה לא מכסה את חבות המעסיק לפי החוק - המעסיק יישא בתשלום. מעסיק שלא ביטח את העובדים בקרן, יהיה מחויב לתת להם את כל הזכויות הקבועות בתקנות קרן דמי המחלה.
עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין)
  • עובדי הענף זכאים בשנתיים הראשונות לעבודה בענף הבנייה לצבירת 18 ימי מחלה בשנה, ומהשנה השלישית לצבירה של 25 ימי מחלה בשנה, עד למקסימום של 161 יום.
  • עובדים שעבדו בענף הבנייה ביום 01.08.2004 ובוטחו בביטוח דמי מחלה בקרן דמי המחלה ימשיכו להיות מבוטחים באותם ביטוחים ובאותם שיעורי הפרשה .
ימי מחלה לעובדי בניין ושיפוצים

כדאי לדעת

  • כל עוד עובד חולה נעדר במסגרת ימי מחלה בתשלום, אסור לפטר אותו. למידע נוסף ראו כאן.
  • ימי מחלה שמקבלים עליהם דמי מחלה ייחשבו כמו ימי עבודה בפועל לצורך צבירת ימי חופשה. למידע נוסף ראו כאן.
  • תקופת היעדרות בשל מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך עצם הזכאות לפיצויי פיטורים. כלומר, עובד שהועסק במשך שנה באותו המקום (תקופת המינימום הנדרשת לצורך קבלת פיצויים), ובמהלך השנה נעדר תקופה ממושכת בשל מחלה, ייחשב כאילו עבד שנה מלאה לצורך זכותו לפיצויי פיטורים.
  • לעניין עצם הזכאות - אין הבחנה בין ימי מחלה בתשלום לבין ימי מחלה שאין לעובד לגביהם זכאות לתשלום אבל לצורך חישוב גובה הפיצויים, יובאו בחשבון רק ימי המחלה שהעובד זכאי לתשלום עבורם, ועד למקסימום של 30 ימים בכל שנת עבודה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים