ימי מחלה הם ימים שבהם עובדים שנעדרו מהעבודה בגלל מחלה זכאים לתשלום דמי מחלה מהמעסיק
העובדים צוברים בכל חודש עבודה מלא 1.5 ימי מחלה כך שיוכלו לממש את הימים בעתיד - אם יהיה צורך
למידע רשמי ראו אתר משרד העבודה
בקצרה
- ימי מחלה הם ימים שבהם עובדים שנעדרו מהעבודה בגלל מחלה (שלהם, או של בן משפחתם - במקרים מסוימים) זכאים לקבל תשלום דמי מחלה מהמעסיק.
- לאורך תקופת העסקתם במקום העבודה העובדים צוברים ימי מחלה שאותם יוכלו לממש בזמן מחלה.
מי זכאי?
- כלל העובדים השכירים.
צבירת ימי מחלה
- בכל חודש עבודה מלא צוברים 1.5 ימי מחלה (18 ימי מחלה בשנת עבודה מלאה) כך שיהיה אפשר לממש את הימים שנצברו בעתיד - אם יהיה צורך.
- אפשר להעביר לשנה הבאה ימי מחלה שנצברו ולא מומשו.
- הכמות המקסימלית של ימי מחלה שאפשר לצבור היא 90.
- אם עוברים לעבוד במקום עבודה חדש אין אפשרות להעביר ימי מחלה שנצברו במקום העבודה הקודם. גם אם העובד פוטר או התפטר וחזר לעבוד באותו מקום, לא יישמרו לו ימי המחלה שצבר שם בעבר.
צבירת ימי מחלה למי שלא עובדים חודש מלא
- למי שעובדים במשרה חלקית, או התחילו לעבוד באמצע החודש, או שהם עובדים שעתיים/יומיים, ימי המחלה שייצברו בכל חודש יחושבו כך:
- במקום עבודה שמעסיק 5 ימים בשבוע:
- במקום עבודה שמעסיק 6 ימים בשבוע:
- במקום עבודה שמעסיק 5 ימים בשבוע:
ימי היעדרות שנחשבים כימי עבודה לצורך צבירת ימי מחלה
- התקופות הבאות שבהן העובדים נעדרו מהעבודה יחשבו להם כימי עבודה לצורך צבירת ימי מחלה:
- יום המנוחה השבועית או חג שלא עובדים בו.
- חופשת לידה (תקופת לידה והורות).
- ימי אבל על קרוב משפחה מדרגה ראשונה.
- ימי אימון לשירות עבודה.
- בתי הדין האזוריים לעבודה קבעו במספר פסקי דין כי לצורך צבירת ימי מחלה, גם תקופות היעדרות שבהן העובדים זכאים לתשלום דמי מחלה או דמי חופשה ייחשבו כימי עבודה. נכון למועד כתיבת פרטים אלה, טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא בבית הדין הארצי לעבודה.
- עובד במשמרות המועסק לפי שעות לא זכאי לדמי מחלה אם לא נקבעה לו משמרת לאותו היום.
- עובד לא זכאי לדמי מחלה אם בזמן מחלתו עבד במקום כלשהו.
- עובד שנעדר בעקבות תאונת עבודה וזכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי לא זכאי לתשלום דמי מחלה על הימים שבהם היה זכאי לדמי פגיעה.
- עובד שנעדר מהעבודה בעקבות תאונת דרכים לא זכאי לתשלום דמי מחלה, אלא אם נקבע אחרת בהסכם (אישי או קיבוצי) שחל עליו. למידע נוסף ולהרחבה ראו תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.
תשלום דמי מחלה
- עובדים שנשארו להם ימי מחלה צבורים יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה על ימים שייעדרו בהם בגלל מחלה שלהם (או של בן זוגם, הוריהם וילדיהם - בהתאם לתנאים).
- היקף התשלום:
- על יום ההיעדרות הראשון העובדים לא זכאים לתשלום.
- על כל אחד מימי ההיעדרות השני והשלישי העובדים זכאים לתשלום בגובה 50% מהשכר שהיו אמורים לקבל באותו יום אילו עבדו.
- מיום ההיעדרות הרביעי והלאה העובדים זכאים לתשלום בגובה השכר המלא שהיו מקבלים אילו עבדו באותם ימים.
- כל ימי המחלה שהעובדים מקבלים עליהם תשלום יופחתו ממספר ימי המחלה שצברו.
אופן חישוב דמי המחלה
- האופן שבו מחשבים את דמי המחלה משתנה בהתאם למתכונת העסקתו של העובד. לפרטים ראו:
מתי אין זכאות לדמי מחלה?
- במקרים הבאים עובדים שנעדרו בגלל מחלה לא יהיו זכאים לדמי מחלה (גם אם נשארו להם ימי מחלה צבורים):
- עובדי משמרות שמועסקים לפי שעות ולא נקבעה להם משמרת בימי ההיעדרות.
- נפגעי עבודה בתקופה שהם מקבלים דמי פגיעה מהביטוח הלאומי.
- נפגעי תאונת דרכים (אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה שלהם). למידע נוסף ראו תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.
- מי שעבדו בעבודה כלשהי בתקופת המחלה.
תהליך מימוש הזכות
- הזכות להיעדר מהעבודה בגלל מחלה לא מותנית באישור המעסיק.
- צבירת ימי המחלה נעשית על-ידי המעסיק באופן אוטומטי.
- עובדים שנעדרו בגלל מחלה יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה בתנאים הבאים:
- יש להם ימי מחלה צבורים שלא מימשו עדיין.
- הם הראו למעסיק תעודת מחלה (או את האישורים שרלוונטיים למצבי זכאות נוספים).
- אם המעסיק שלל את הזכות, העובד רשאי לתבוע פיצויים.
איסור פיטורים בתקופת המחלה
- אסור לפטר עובדים בימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל מחלתם וקיבלו דמי מחלה.
- למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד אשר נעדר מהעבודה עקב מחלתו.
צבירת ותק לזכויות אחרות בתקופת המחלה
- צבירת ימי חופשה:
- ימי מחלה שמקבלים עליהם דמי מחלה ייחשבו כמו ימי עבודה בפועל לצורך צבירת ימי חופשה.
- לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בנושא זה ראו כאן.
- ותק לפיצויי פיטורים:
- היעדרות בגלל מחלה לא קוטעת את הרציפות בעבודה שנדרשת כתנאי לפיצויי פיטורים.
- עובד שהועסק באותו מקום במשך שנה (תקופת המינימום שנדרשת לקבלת פיצויים) ונעדר באותה שנה תקופה ממושכת בגלל מחלה, ייחשב כאילו עבד שנה מלאה לצורך זכאותו לפיצויי פיטורים.
- בחישוב הוותק לפיצויי פיטורים אין הבחנה בין ימים שהעובד קיבל בהם דמי מחלה לימי היעדרות בגלל מחלה שלא קיבל עליהם תשלום.
- בחישוב גובה פיצויי הפיטורים יובאו בחשבון רק ימי המחלה שהעובד קיבל עבורם תשלום, ולא יותר מ-30 ימים בכל שנת עבודה.
כדאי לדעת
- דמי מחלה נחשבים כשכר עבודה ולכן מופחתים מהם מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, הם יילקחו בחישוב פיצויי פיטורים ויש להפריש מהם לפנסיה.
- עובדים לא זכאים לקבל תשלום על ימי מחלה שצברו ולא מימשו, אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה שלהם.
הרחבות
- במספר ענפים ימי המחלה מוסדרים באופן שונה מכפי שנקבע בחוק הכללי:
| ענף | הרחבה | ערך ספציפי |
|---|---|---|
| עובדי קבלן כוח אדם |
|
ימי מחלה לעובדי קבלן (חברות כוח אדם) |
| עובדי חברות שמירה ואבטחה | עובדי שמירה ואבטחה יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. עובדים אלה זכאים לצבור לכל היותר 130 ימי מחלה. | ימי מחלה לעובדי שמירה ואבטחה |
| עובדי אולמות וגני אירועים | עובדי אולמות וגני אירועים בעלי ותק של יותר משנתיים יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. עובדים עם ותק נמוך יותר יצברו 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה. כל העובדים רשאים לצבור עד 90 ימי מחלה. | ימי מחלה לעובדי אולמות וגני אירועים |
| עובדי ענף המלונאות | העובדים צוברים ימי מחלה באופן הבא: מחודש עבודה עד 12 חודשי עבודה - 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה (עד למקסימום של 24 ימי מחלה בשנה). מ-13 חודשי עבודה ועד 36 - 66 ימי מחלה, מ-37 חודשי עבודה ועד 84 חודשים - 110 ימי מחלה, מ-85 חודשי עבודה ומעלה - 220 ימי מחלה. עובדי הענף שהחלו את עבודתם לפני 01.07.2004, זכאים לביטוח דמי מחלה של קרן מבטחים הוותיקה. | |
| עובדי מדינה | עובדים בשירות המדינה זכאים לצבירת ימי מחלה בהתאם להוראות סע' 33.2 לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה) | |
| עובדי ענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה | על המעסיק לשלם לקרן דמי מחלה תשלום בעד ביטוח מחלה. אם הביטוח בקרן דמי המחלה לא מכסה את חבות המעסיק לפי החוק - המעסיק יישא בתשלום. מעסיק שלא ביטח את העובדים בקרן, יהיה מחויב לתת להם את כל הזכויות הקבועות בתקנות קרן דמי המחלה. | |
| עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין) |
|
ימי מחלה לעובדי בניין ושיפוצים |
ראו גם
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- עסק (ארצי) 68/09 - בפסקה 5 לפסק דינה של כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, מוזכר סעיף 4 (ד) לחוק דמי מחלה ומצוין כי "במסגרת חוק דמי מחלה הבהיר לפיכך המחוקק באופן מפורש, כי יום במהלכו לא מתייצב העובד לעבודה בפועל, אך מקבל בגינו שכר או תשלום אחר שדינו כדין שכר – ייחשב, ככלל, כתקופת עבודה לצורך חישוב הזכאות המצטברת לדמי מחלה".
- חיפה (חי') 61571-12-12- בפסקה 46 קבע בית הדין כי בעת שהותה של התובעת בימי מחלה שבגינם משולמים לה דמי מחלה, היא צוברת ימי מחלה לניצול כאילו עבדה בפועל.
- דמר (ת"א) 6860-04-11 - בפסקה 21 ציין רשם בית הדין כי "במהלך תקופת ההיעדרות המזכה את העובד בשכר, כגון דמי מחלה, ימשיך העובד לצבור ימי מחלה כאילו עבד בפועל, כך שגם בחודשים בהם התובע היה בחופשת מחלה הוא המשיך לצבור ימי מחלה".
- מעסיק שפיטר עובדת ללא שימוע בעת חופשת מחלה חויב בפיצויים
- פיצוי לעובד שפוטר בשל מחלתו ותוך עריכת שימוע שלא כדין
- עובד זכאי לדמי מחלה מלאים ביום הרביעי למחלתו גם אם זה היום הראשון להיעדרותו ממקום העבודה
- עובד שהתפטר עקב מחלה נפשית זכאי לפיצויי פיטורים
- עובד השוהה בימי מחלה, שבגינם משולמים לו דמי מחלה, צובר בתקופה זו זכאות לימי חופשה כאילו עבד בפועל.
- עובדת שנעדרה מהעבודה בשל ניתוח להתאמה מגדרית זכאית לדמי מחלה
- עסק (ארצי) 68/09, פסקה 5 לפסק דינה של כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה - יום בו עובד נעדר מהעבודה אך מקבל בגינו שכר ייחשב, ככלל, כתקופת עבודה לצורך חישוב הזכאות המצטברת לדמי מחלה
- חיפה (חי') 61571-12-12,פסקה 46- עובדת השוהה בימי מחלה שבגינם משולמים לה דמי מחלה, צוברת ימי מחלה כאילו עבדה בפועל
חקיקה ונהלים
- חוק דמי מחלה.
- תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976
- הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף הניקיון והתחזוקה מיום 11.07.2013 באתר התאחדות התעשיינים בישראל - סעיף 14. (סעיף זה בוטל בתיקון להסכם הקיבוצי ביום 05.03.2014).
- צו הרחבה בענף הניקיון - סעיף 14.
- צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם
- צו הרחבה בענף השמירה 2009 - סעיף 11.
- צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה 2014 - סעיף 14.