הקדמה:

מבוטח שנפגע במהלך עבודתו ואינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, עשוי להיות זכאי לתשלום דמי פגיעה כדי לפצותו על אובדן הכנסה
דמי הפגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות ולא יעלו על 1,111 ש"ח ליום, נכון ל-2019
מי שקיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה
עובד שנפגע בתאונה אשר לא אירעה תוך כדי ועקב העבודה, עשוי להיות זכאי לדמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי


מבוטח שנפגע מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע או מפגיעת מיקרוטראומה, ועל-פי אישור רפואי הוא אינו מסוגל לעבוד (בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת), יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה.

  • מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות בעקבות הפגיעה עשויים להיות זכאים לקצבת נכות מעבודה, לפי ההליך המתואר בתרשים הזרימה הבא:

מי זכאי?

  • מי שעונה על כל התנאים הבאים:
    1. הוא מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.
    2. עקב פגיעה בעבודה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת - בהתאם לאישור רפואי.
    3. הוא מחזיק בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינו יכול לעבוד.
    4. הוא לא עבד בתקופה המצוינת בתעודה. מי שנקבע לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על-פי האישור הרפואי, זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדר מעבודתו.

מי אינו זכאי?

  • מי שעבד בתקופה שנקבע לו אי-כושר לעבוד (בהתאם לתעודה על אי כושר עבודה).
  • מבוטח שנפגע בעת שהיה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, ועל כן הכנסתו מעבודה לא נפגעה עקב הפגיעה.
  • עציר, אסיר או חוסה במעון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
  • עובד זר השוהה בישראל באופן בלתי חוקי.

מקבלי קצבאות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי

  • מבוטח הזכאי בעד אותו פרק זמן גם לדמי פגיעה בעבודה וגם לתגמולי מילואים, יבחר באחת משתי הגמלאות.
  • עבור התקופה שבה זכאי המבוטח לדמי פגיעה בעבודה הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
  • דמי הפגיעה נחשבים כהכנסה בעת בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה).

שיעור דמי הפגיעה

  • שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90.
  • לעובד שכיר ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כוללת בחובה שכר שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
  • אם העובד לא קיבל שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבל שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו"ב).
  • דמי הפגיעה לא יעלו על 1,111 ש"ח ליום (נכון ל-2019) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.
  • מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
  • לשיעורי דמי הפגיעה המירביים בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • לפרטים נוספים, ראו חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה.

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטח שנגרם לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאי לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי.
דוגמה
עובדת נפגעה בעבודה ונקבע לה אי כושר עבודה חלקי, כך שעליה לעבוד 3 שעות ביום בלבד.
  • מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
  • העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).


תהליך מימוש הזכות

משך התשלום לעובד שכיר

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • יום הפגיעה- עבור יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי , אך המעסיק ישלם את שכרו של העובד עבור יום זה.
  • היעדרות עד 12 יום - לשכיר שנעדר פחות מ- 12 יום ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה. עבור יום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה העובד אינו זכאי לתשלום (לא מהמוסד לביטוח לאומי ולא מהמעסיק), אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי החל על העובד או בהתאם לנוהג במקום העבודה .
דוגמה
  • עובד שכיר נפגע ב- 1 ביולי בתאונת עבודה ונעדר בשל הפגיעה עד ל- 9 ביולי (סה"כ 9 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה.)
  • העובד יהיה זכאי מהמוסד לביטוח לאומי לדמי פגיעה עבור 6 ימים בלבד, החל מהיום השלישי לאחר יום התאונה - (4 ביולי ) ועד ליום ה- 9 ביולי.
  • בנוסף יהיה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק עבור היעדרותו ביום הפגיעה
  • עבור יום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה, לא זכאי העובד לתשלום, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם עבודה החל על הצדדים או בהתאם לנוהג במקום העבודה
  • היעדרות מעל 12 יום - לשכיר שנעדר 12 יום ומעלה ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה. המעסיק ישלם לעובד רק עבור יום הפגיעה.
דוגמה
  • עובד שכיר נפגע ב- 1 ביולי בתאונת עבודה ונעדר בשל הפגיעה עד ל- 15 ביולי (סה"כ 16 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה.)
  • העובד יהיה זכאי מהמוסד לביטוח לאומי לדמי פגיעה עבור 15 ימים בלבד, החל מהיום שלמחרת יום התאונה - (2 ביולי ) ועד ליום ה- 15 ביולי.
  • בנוסף יהיה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק בגין היעדרותו ביום הפגיעה.
  • המוסד לביטוח לאומי ישלם למבוטח את דמי הפגיעה ויגבה מהמעסיק את התשלום ששילם למבוטח עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם כן הוא מעסיק של עובד במשק בית שנפגע בעבודה).
  • במקרה של עובד המועסק אצל מספר מעסיקים, יגבה המוסד לביטוח לאומי את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעסיק לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעסיקיו.
  • קיימים מעסיקים, שעל פי הרשאה מיוחדת מהביטוח הלאומי, רשאים לשלם את דמי פגיעה לעובדיהם (על פי תקנה 22 לתקנות בדבר ביטוח מפני פגיעה בעבודה), והביטוח הלאומי יחזיר למעסיקים את הכספים ששילמו לעובדים. במקרה זה על המעסיק לשלם ישירות לעובד את דמי הפגיעה בגובה 75% מהשכר (אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה בין הצדדים ) ולתבוע חזרה את דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, למעט סכום התביעה בגין שנים-עשר הימים הראשונים.

משך התשלום לעובד עצמאי

    • תשלום דמי פגיעה לעובד עצמאי יתחיל לאחר 12 ימי ההיעדרות הראשונים מעבודתו, וישולמו עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).

אופן התשלום

  • דמי פגיעה ישולמו לחשבון הבנק של המבוטח, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.
  • מעסיקים שחתמו הסכם עם הביטוח הלאומי, יכולים לשלם דמי פגיעה לעובדיהם בשם המוסד לביטוח לאומי.
  • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי חוק.
  • עובד שמעסיקו שילם לו דמי פגיעה לא יהיה זכאי לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.

הענקה מטעמי צדק

צבירת זכויות סוציאליות בתקופה של תשלום דמי פגיעה עקב תאונת עבודה

צבירת ותק לפיצויי פיטורים במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

  • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • משמעות הדבר היא שאם עובד הועסק במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדר מהעבודה עקב תאונת עבודה, כך שבפועל עבד פחות משנה, ייחשב העובד (לצורך זכותו לפיצויי פיטורים) כאילו עבד שנה מלאה.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת חודש ינואר 2017.
  • בחודש נובמבר נפגע בעבודה ונעדר מהעבודה במשך 2 חודשים.
  • לאחר שובו (באמצע ינואר 2018) פוטר מהעבודה עקב צמצומים.
  • העובד ייחשב כמי שעבד שנה במקום העבודה (למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים בשל היעדרות בת חודשיים), ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
דוגמה
  • עובד עבד במשך 2 שנים אצל אותו מעסיק.
  • כ-3 חודשים לפני סוף השנה השנייה נעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
  • במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • עם חזרתו, פוטר מהעבודה.
  • סה"כ הועסק העובד במשך שנתיים, שמתוכן 3 חודשים נעדר מהעבודה והיה זכאי לדמי פגיעה.
  • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.
  • כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.

הפקדות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

  • בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לפנסיה בתקופת היעדרותו של העובד בשל תאונת עבודה. חובה זו תחול אם הצדדים הסכימו לכך בהסכם העבודה האישי, או שקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובד.
  • עם זאת:
    • בפסק הדין האזורי תעא (ת"א) 3488-07 פסק בית הדין כי מעסיק חייב להמשיך ולהפריש את חלקו בקרן הפנסיה, עבור התקופה בה נעדר העובד מהעבודה בשל תאונת עבודה, כל זמן שממשיכים להתקיים בין הצדדים יחסי עובד- מעסיק, ובלבד שלא קיימת הסכמה אחרת בין הצדדים.
    • בפסק הדין האזורי סעש (נצ') 2420-10-13 פסק בית הדין כי היות שהיעדרותו של העובד בשל תאונת העבודה היתה לתקופה ממושכת מאוד (למשך כשנתיים) ולאחריה לא חזר העובד לעבודתו מיד, לא חלה על המעסיק חובה להפריש לביטוח פנסיוני בתקופה בה נעדר העובד בשל תאונת העבודה.
  • פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה הם פסקי דין מנחים בלבד, ונכון למאי 2019 טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.
שימו לב
חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) כולל במקרים רבים תשלום של אבדן כושר עבודה ושחרור מפרמיות גם במקרה של אבדן כושר עבודה הנגרם כתוצאה מתאונת עבודה. חשוב לבחון אם הכיסוי הביטוחי הקיים כולל שחרור מפרמיות בתקופת ההיעדרות בגין תאונת עבודה.

צבירת ותק לדמי הבראה במהלך תקופת היעדרות בשל של תאונת עבודה

  • היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • בפסק הדין סע"ש (ת"א) 38646-01-13 פסקה 60-62 , קבע בית הדין האזורי לעבודה כי היות שבתקופה של תאונת עבודה העובד אינו זכאי לשכר מהמעסיק, הרי שיש לראות תקופה זו כחופשה ללא תשלום, שאינה צוברת זכויות. לפיכך פסק בית הדין שתקופת ההיעדרות מחמת תאונת עבודה אינה צוברת ותק להבראה.
  • פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה הוא פסק דין מנחה בלבד, וטרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו (נכון לפברואר 2019).

המשך זכאות להטבות שונות מכח הסכם העבודה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

  • הזכאות ל משיך ולקבל במהלך ההיעדרות בשל תאונת עבודה הטבות שונות שמקורן בחוזה העבודה (כגון: רכב צמוד, פלפון וכו') תלויה בהסכמת הצדדים, כעולה מהסכם העבודה, או בהתאם לנוהג הקיים במקום העבודה.

חשוב לדעת

  • תאונת עבודה אינה נחשבת מחלה והעובד אינו זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תאונת העבודה אלא לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ולגמלת נכות, אם נותרה לו נכות לאחר 91 יום.
  • בזמן שהעובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי מחלתו הצבורים של עובד, גם לא את הסכום בגין תקופת הזכאות ב- 12 ימי הפגיעה הראשונים שאותם משלם המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
  • פיטורים במהלך התקופה שהעובד מקבל דמי פגיעה:
    • ככלל מותר לפטר עובד שנפגע בתאונה ואינו יכול לבצע עוד את עבודתו.
    • עם זאת, פיטורי עובד במהלך התקופה שבה הוא מקבל דמי פגיעה עקב תאונת עבודה, וטרם הוברר סופית אם יוכל לשוב ולבצע את עבודתו, הם פיטורים בחוסר תום לב המזכים את העובד בפיצויים.
    • ראו פסק דין בנושא זה.
  • מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות, עשוים במצבים מסוימים להיות זכאים לקצבת נכות מעבודה. לשם כך עליהם להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.
  • מי שנפגע בתאונה שלא אירעה תוך כדי ועקב העבודה, עשוי להיות זכאי לדמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

פסקי דין


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים


תודות