הקדמה:

המדריך מרכז מידע חשוב וראשוני על הליכי פשיטת הרגל החדשים -"הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"
מי זכאי לפתוח בהליכים? איך עושים את זה? מהם שלבי ההליך, ואיך ומתי מקבלים הפטר (פטור מהחובות)?
המדריך מיועד לחייבים שסכום חובותיהם גבוה מ-153,152.17 ₪ (נכון ל-2022) ולנושים (בלי קשר לסכום החוב)
כשסכום החובות נמוך מ-153,152.17 ₪ (נכון ל-2022), ההליכים מתנהלים בהוצאה לפועל


אזהרה
דף זה מתייחס להליכי חדלות פירעון כשסכום החובות גבוה מ-153,152.17 ₪ (נכון ל-2022)

ב-15.09.2019, נכנס לתוקף חוק חדש שמסדיר את הליכי פשיטת הרגל החדשים שנקראים מעכשיו -הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

  • מטרות החוק החדש הן, בין השאר, להציב את שיקומו הכלכלי של החייב בעדיפות גבוהה, להגדיל את סכומי החובות שהנושים יוכלו לקבל ולקצר הליכים ובירוקרטיה.
  • בדרך כלל, ההליכים נמשכים כ-4 שנים וכוללים שלושה שלבים עיקריים: פתיחת ההליכים, "תקופת הביניים" ותקופת השיקום הכלכלי.
  • הגורם שאחראי מטעם המדינה על הליכים אלו כשסכום החובות גבוה מ-153,152.17 ₪ (נכון ל-2022) הוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" שמכונה "הכונס הרשמי" בהליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני ה-15.09.2019. לפי החוק החדש, ההליכים מתנהלים בבית משפט השלום (בהליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני החוק החדש ההליכים התנהלו בבית-המשפט המחוזי).
שימו לב
  • מדריך זה, המחולק לפי שלושת שלבי ההליך העיקריים, כולל מידע חשוב וראשוני על הליכי חדלות הפירעון החדשים.
  • בין השאר, תמצאו מידע על התנאים לפתוח בהליכים, הזכויות והחובות של החייב והנושה, הליכים ובקשות ביניים והתנאים לקבלת הפטר (פטור מחובות).

למי המדריך מיועד?

  • חייב שנמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון ושסכום החובות גבוה מ-153,152.17 ₪ (נכון ל-2022).
  • חייב שקיבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לבקשתו של נושה (בלי קשר לסכום החוב).
  • נושה שמבקש לפתוח בהליכים נגד החייב (גם אם סכום החובות נמוך מ-153,152.17 ₪ (נכון ל-2022)) כדי שיוכל לקבל, ככל הניתן, את חובו חזרה.
  • כל מי שמבקש לקבל מידע על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

שלב א': פתיחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

  • השלב הראשון בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) הוא קבלת צו שנקרא "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
  • את הבקשה לקבלת הצו יכול להגיש החייב מיוזמתו, הנושה (מי שחייבים לו) או המייצג שלהם (עורך-דין או רואה חשבון).
  • אם נושה מבקש לפתוח בהליכים נגד חייב (בלי קשר לסכום החוב), יש להגיש את הבקשה לבית-משפט השלום והעתק ממנה להגיש לממונה.
  • אם חייב מבקש מיוזמתו לקבל את הצו, יש להגיש את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון.
    • חייב לא מיוצג, יכול לבחור אם להגיש בקשה מקוונת או ידנית.
    • מייצג של חייב, נדרש להגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד.

מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת הצו

  • בזמן שבין הגשת הבקשה לקבלת הצו ועד שניתן הצו, יש הליכים ובקשות שהחייב, הנושה, הממונה וכו׳ יכולים לנקוט או לבקש.
  • חזרה מהבקשה - אחרי שהבקשה הוגשה, החייב יכול להתחרט ולבקש לחזור בו כדי שהבקשה לא תטופל.
  • העברת הבקשה למחוז אחר - אחרי שהבקשה הוגשה והועברה לטיפול בסניף של הממונה שקרוב לכתובת שנמסרה בבקשה, החייב יכול לבקש להעביר את הבקשב לסניף מחוזי אחר של הממונה.

שלב ב': מרגע קבלת הצו לפתיחת ההליכים ועד לקבלת הצו לשיקום כלכלי - "תקופת הביניים"

  • אחרי שניתן הצו, מתחילה תקופה שנמשכת כשנה שנקראת "תקופת ביניים" ובסיומה ניתן לחייב צו לשיקום כלכלי שקובע את התנאים שאם החייב יעמוד בהם, הוא יקבל הפטר (פטור מחובות).
  • מי שמתנגד לכך שניתן לחייב צו לפתיחת הליכים (לרוב מדובר בנושים), יכול להגיש בקשה לביטול הצו.
  • בתקופה זו נבחן מצבו הכלכלי של החייב על-ידי הנאמן, מוטלות עליו הגבלות שונות, חובת תשלום חודשית, חובת הגשת דוח תקופתי על הכנסות והוצאות והליכי גבייה והליכים משפטיים שמתנהלים נגדו - מוקפאים (חוץ מהליכים פליליים).
  • במהלך התקופה, הנאמן מקבל החלטות שונות שיכולות להשפיע על החייב ועל אחרים ולכן, ניתן בתנאים מסוימים להגיש בקשה לביטול או לשינוי החלטה של הנאמן.
  • בנוסף, בתקופה זו הנושים מגישים תביעות חוב לנאמן שיחליט האם לאשר אותן והאם הנושה זכאי לקבל סכומים כלשהם מתוך הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה".
  • אם החייב קיבל את הצו לבקשת נושה, עליו להגיש בתוך 21 ימים מהיום שקיבל את הצו, טופס שנקרא "דוח על מצב כלכלי" (גם כשחייב מגיש מיוזמתו בקשה לקבלת הצו, עליו למלא את הדוח).
    • חייב לא מיוצג, יכול לבחור אם להגיש את הדוח באופן מקוון או באופן ידני בסניף המחוז של הממונה שבו מתנהל התיק.
    • מייצג של חייב, נדרש להגיש את הדוח באופן מקוון בלבד.
  • לקראת סיום התקופה, הנאמן יגיש לממונה מסמך שנקרא "דוח ממצאי בדיקה" שסוקר, בין היתר, את מצבו הכלכלי של החייב, הסיבות שהביאו אותו למצב זה, הנכסים או הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", את תביעות החוב שאושרו על-ידו וכו'.

שלב ג': קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר (פטור מחובות)

  • לאחר שהנאמן הגיש לממונה את דוח ממצאי הבדיקה, הממונה יגיש לבית-המשפט את הצעתו לתוכנית לשיקומו הכלכלי של החייב.
  • הצעת הממונה תתייחס, בין השאר, לחובת התשלומים של החייב (סכום התשלום ותקופת התשלומים), למימוש הנכסים והכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", להגבלות שיוטלו על החייב, לפרטי ההכשרה להתנהלות כלכלית שהוא יידרש לעבור ולאפשרות שיקבל הפטר (פטור מחובות) ברגע שהצו יינתן ובכך יסתיימו ההליכים כבר בשלב זה.
  • לאחר דיון ובחינת הצעת הממונה לתוכנית לשיקומו הכלכלי של החייב, בית-המשפט ייתן לחייב צו לשיקום כלכלי, שהוא בעצם תוכנית לפירעון החובות (החזר החובות) ולשיקומו הכלכלי של החייב.
  • אם בית-המשפט לא נתן לחייב הפטר באופן מיידי (הפטר לאלתר), ככלל, תתחיל תקופה של כ-3 שנים שבה ימשיכו לחול על החייב ההגבלות ויהיה עליו לעמוד בתנאים כגון: חובת התשלומים, שיתוף פעולה עם הנאמן והממונה, ביצוע הכשרה להתנהלות כלכלית וכו'.
  • אם השתנו הנסיבות מאז שניתן צו השיקום, החייב יוכל להגיש בקשה לשינוי הצו כגון: בקשה להסרת הגבלה (בקשה שניתן להגיש גם לפני קבלת צו השיקום), בקשה לקיצור או להארכת תקופת התשלומים, בקשה לקבלת הפטר וכו'.
  • אם החייב עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי למשך כל התקופה, הוא יוכל לקבל הפטר, כלומר - יהיה פטור מלשלם חלק מהחובות, למעט חובות שלא ניתן לקבל עליהם פטור.

חשוב לדעת

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים