הקדמה:

כאן תמצאו מידע חשוב וראשוני על הליכי פשיטת הרגל החדשים -"הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"
מי זכאי לפתוח בהליכים? איך עושים את זה? מהם שלבי ההליך, ואיך ומתי אפשר לקבל הפטר (פטור מהחובות)?
מדריך זה מיועד הן לחייבים שסכום חובותיהם עולה על 150,000 ש"ח והן לנושים (בלי קשר לסכום החוב)
הליכי חדלות פירעון לחייב שסכום חובותיו נמוך מ-150,000 ש"ח, מתנהלים בלשכות ההוצאה לפועל. למידע נוסף ראו הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) לחובות מתחת ל-150,000 ש"ח
למידע נוסף ראו הליכי חדלות פירעון ליחידים באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי


אזהרה
דף זה מתייחס להליכים שנפתחו אחרי 15.09.2019 כשסכום החובות מעל 150,000 ש"ח

ב-15.09.2019, נכנס לתוקף חוק חדש, אשר מסדיר את הליכי פשיטת הרגל החדשים, אשר מכונים מעכשיו -הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

  • מטרות החוק החדש הן, בין השאר, להציב את שיקומו הכלכלי של החייב בעדיפות גבוהה, להגדיל את סכומי החובות שהנושים יוכלו לקבל ולקצר הליכים ובירוקרטיה.
  • ככלל, ההליכים נמשכים כ-4 שנים וכוללים שלושה שלבים עיקריים: פתיחת ההליכים, "תקופת הביניים" ותקופת השיקום הכלכלי.
  • הגורם האחראי מטעם המדינה על הליכים אלו הוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" אשר מכונה "הכונס הרשמי" בהליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני ה-15.09.2019. בית-המשפט שבו מתנהלים ההליכים לפי החוק החדש הוא בית משפט-השלום (בהליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני החוק החדש ההליכים התנהלו בבית-המשפט המחוזי).
שימו לב
  • מדריך זה, המחולק לפי שלושת שלבי ההליך העיקריים, כולל מידע חשוב וראשוני על הליכי חדלות הפירעון החדשים.
  • בין השאר, תמצאו מידע על התנאים לפתוח בהליכים, הזכויות והחובות של החייב והנושה, הליכים ובקשות ביניים והתנאים לקבלת הפטר (פטור מחובות).
הערת עריכה
להתייחס אולי גם לאגרות, באופן כללי, גם בערכים עצמם (חוץ מהגשת בקשה שיש התייחסות לאגרה)
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 17:50, 28 בנובמבר 2019 (IST)

למי המדריך מיועד?

  • חייב שנמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון וסכום חובותיו עולה על 150,000 ש"ח.
  • חייב שקיבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לבקשתו של נושה (גם במקרה שסכום החובות נמוך מ-150,000 ש"ח).
  • נושה שמבקש לפתוח בהליכים נגד החייב (גם כאשר סכום החובות נמוך מ-150,000 ש"ח) כדי שיוכל לקבל, ככל הניתן, את חובו חזרה.
  • כל מי שמבקש לקבל מידע על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

שלב א': פתיחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

  • השלב הראשון בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) הוא קבלת צו המכונה "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
  • את הבקשה לקבלת הצו יכול להגיש החייב מיוזמתו, הנושה (מי שחייבים לו) או מייצג מטעמם (עורך-דין או רואה חשבון).
  • כאשר נושה מבקש לפתוח בהליכים נגד החייב (בלי קשר לסכום החוב), הבקשה תוגש לבית-משפט השלום והעתק ממנה יוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון.
  • כאשר חייב, מיוזמתו, מבקש לקבל צו לפתיחת הליכים, עליו להגיש את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון.
    • חייב שאינו מיוצג, רשאי לבחור האם להגיש את הבקשה באופן מקוון (ממוחשב) או בהגשה ידנית בסניף המחוז של הממונה (לפי כתובת החייב).
    • מייצג של חייב, נדרש להגיש את הבקשה באופן מקוון (ממוחשב) בלבד.

מרגע הגשת הבקשה לפתיחה בהליכים ועד לקבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון

  • בתקופה שבין הגשת הבקשה לקבלת הצו ועד שניתן הצו, ישנם הליכים ובקשות שונות שכל אחד מהצדדים (חייב, נושה, הממונה וכו') יכול לנקוט או לבקש.
  • חזרה מהבקשה- החייב רשאי, לאחר שהגיש את הבקשה, להתחרט ולבקש לחזור בו מהגשת הבקשה, כך שהיא לא תטופל.
  • העברת הבקשה למחוז אחר- לאחר שהחייב הגיש את הבקשה בסניף המחוז של הממונה (לפי הכתובת שמסר בבקשה), הוא רשאי לבקש כי הבקשה תועבר לטיפול בסניף מחוזי אחר של הממונה.

שלב ב': מרגע קבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ועד למתן הצו לשיקום כלכלי- "תקופת הביניים"

  • לאחר שניתן הצו (אם ניתן), מתחילה תקופה שנמשכת כשנה, המכונה "תקופת ביניים" ולאחריה ניתן לחייב (אם ניתן) צו לשיקום כלכלי שקובע את התנאים שאם החייב יעמוד בהם, הוא יקבל הפטר (פטור מחובות).
  • מי שמתנגד לכך שניתן לחייב צו לפתיחת הליכים (לרוב מדובר בנושים), רשאי להגיש בקשה לביטול הצו.
  • בתקופה זו, נבחן מצבו הכלכלי של החייב על-ידי הנאמן, מוטלות עליו הגבלות שונות, חובת תשלום דו-חודשית, חובת הגשת דוח תקופתי על הכנסות והוצאות ומוקפאים הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו (למעט הליכים פליליים).
  • במהלך התקופה, הנאמן מקבל החלטות שונות אשר יכולות להשפיע על החייב וגורמים אחרים ולכן, ניתן בתנאים מסוימים להגיש בקשה לביטול או לשינוי החלטה של הנאמן.
  • בנוסף, בתקופה זו הנושים מגישים תביעות חוב לנאמן שיחליט האם לאשר אותן והאם הנושה זכאי לקבל סכומים כלשהם מתוך הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה".
  • אם החייב קיבל את הצו לבקשת נושה, עליו להגיש בתוך 21 ימים מהיום שקיבל את הצו, טופס המכונה "דוח על מצב כלכלי" (כשחייב מגיש מיוזמתו בקשה לקבלת הצו- הוא גם נדרש למלא דוח זה).
    • חייב שאינו מיוצג, רשאי לבחור האם להגיש את הדוח הכלכלי באופן מקוון (ממוחשב) או בהגשה ידנית בסניף המחוז של הממונה שבו מתנהל התיק.
    • מייצג של חייב, נדרש להגיש את הדוח הכלכלי באופן מקוון (ממוחשב) בלבד.
  • לקראת סיום התקופה, יגיש הנאמן לממונה מסמך המכונה "דוח ממצאי בדיקה" שסוקר, בין היתר, את מצבו הכלכלי של החייב, הסיבות שהביאו אותו למצב זה, הנכסים או הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", את תביעות החוב שאושרו על-ידו וכו'.

שלב ג': קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר (פטור מחובות)

  • לאחר שהנאמן הגיש לממונה את דוח ממצאי הבדיקה, הממונה יגיש לבית-המשפט את הצעתו לתכנית לשיקומו הכלכלי של החייב.
  • הצעת הממונה תתייחס, בין היתר, לחובת התשלומים של החייב (סכום התשלום ותקופת התשלומים), למימוש הנכסים והכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", להגבלות שיוטלו על החייב, לפרטי ההכשרה להתנהלות כלכלית אותה יהיה עליו לעבור ולאפשרות שיקבל הפטר (פטור מחובות) באותו הרגע שיינתן הצו ובכך יסתיימו ההליכים כבר בשלב זה.
  • לאחר דיון ובחינת הצעת הממונה לתכנית לשיקומו הכלכלי של החייב, בית-המשפט ייתן לחייב צו לשיקום כלכלי, המהווה בעצם תכנית לפירעון החובות (החזר החובות) ושיקומו הכלכלי של החייב.
  • אם בית-המשפט לא נתן לחייב הפטר באופן מיידי (הפטר לאלתר), ככלל, תחל תקופה בת כ-3 שנים בה ימשיכו לחול על החייב ההגבלות ויהיה עליו לעמוד בתנאים כגון, חובת התשלומים, שיתוף פעולה עם הנאמן והממונה, ביצוע הכשרה להתנהלות כלכלית וכו'.
  • החייב רשאי, אם השתנו הנסיבות מאז שניתן צו השיקום, להגיש בקשה לשינוי הצו כגון, בקשה להסרת הגבלה (בקשה שניתן להגיש גם לפני קבלת צו השיקום), בקשה לקיצור או הארכת תקופת התשלומים, בקשה לקבלת הפטר וכו'.
  • אם החייב עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי למשך כל התקופה, הוא יוכל לקבל הפטר, כלומר- יהיה פטור מלשלם חלק מהחובות, למעט חובות שלא ניתן לקבל עליהם פטור.

חשוב לדעת

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים