הקדמה:

גיוס עובד זר סיעודי מחייב קבלת היתרים ואישורים שונים, הן עבור האדם המבקש להעסיק את העובד והן עבור העובד עצמו
אסור להעסיק עובד זר ללא שהתקבלו כל האישורים המתאימים
קיימות אפשרויות שונות לסיוע במימון העסקת העובד הזר בסיעוד
למידע נוסף ראו מדריך בנושא העסקת עובדים זרים בסיעוד באתר רשות האוכלוסין וההגירה


הוריכם הגיעו לשלב שהם צריכים ליווי יום-יומי? האם אתם או מישהו שאתם מסייעים לו עבר אירוע רפואי שבעקבותיו יש צורך לגייס עובד זר? המדריך לגיוס עובד זר סיעודי מתייחס להיבטים של הליך גיוס העובד הזר, הכולל אישור לזכאות המטופל להעסיק עובד זר, איתור העובד הזר וקבלת היתר ואישור עבודה עבורו. יש להדגיש כמה נקודות אשר יורחבו במדריך:

  1. מי שמבקש להעסיק עובד זר בסיעוד צריך לקבל אישור מאת רשות האוכלוסין וההגירה בהתאם לזכאותו להעסיק עובד בסיעוד.
  2. קיימים קריטריונים שונים לזכאות להעסקת עובד זר עבור אוכלוסיות שונות, כולל קשישים, אנשים המשתחררים מבית חולים וזקוקים לסיוע מיידי, אנשים שאינם זכאים לגמלת סיעוד בשל גובה הכנסותיהם ועוד.
  3. ניתן לגייס עובד זר באופן עצמאי או באמצעות תיווך של הלשכות מורשות להבאה, תיווך וטיפול בעובדים זרים.
  4. לאחר קבלת ההיתר להעסקת עובד זר, יש לאתר עובד זר ולקבל עבורו אישור ספציפי ואשרת עבודה מתאימים.
  5. ניתן לפנות לאחת הלשכות מורשות להבאה, תיווך וטיפול בעובדים זרים המחויבות, בין היתר, לסייע בהליך קבלת ההיתרים להעסקת העובד, בהסדרת האשרות ובמקרי פטירה או מחלה של העובד.
  6. קיימות אפשרויות שונות לקבלת סיוע במימון העסקת העובד הזר.

חשוב לציין: עובדים זרים בסיעוד מוגנים על-ידי חוקי העבודה בישראל, וזכאים לזכויות שונות מאת המעסיק, לרבות פנסיה, ימי חופשה, פיצויי פיטורין וכדומה. לפרטים בדבר העסקת העובד הזר בפועל, כולל חובותיו המלאות של המעסיק כלפי העובד, ראו מדריך להעסקת עובד זר בסיעוד.

זכאות להעסקת עובד זר

העסקת עובד זר בסיעוד דורשת קבלת אישור זכאות מאת רשות האוכלוסין וההגירה עבור האדם שמבקש להעסיקו. קיימים קריטריונים שונים לזכאות עבור אוכלוסיות ספציפיות, בדקו כאן להיכן המקרה שלכם משתייך ומהם הקריטריונים הרלוונטיים עבורכם.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מהם תנאי הזכאות להעסקת עובד זר עבור מי שהגיעו לגיל פרישה וזקוקים לסיוע?
  • מי שהגיע לגיל פרישה יוכל לקבל היתר להעסיק עובד זר, אם הוא מתגורר בקהילה, כולל בדיור מוגן, ולא במסגרת מוסדית ועונה על אחד מאלה:
  • קשיש מעל גיל 90 זכאי להיתר העסקה, אם צבר לפחות 4 נקודות במבחן התלות.
האם אדם שהגיע לגיל פרישה אך אינו זכאי לגמלת סיעוד יכול להיות זכאי להעסקת עובד זר בסיעוד? אם הוא לא זכאי לגמלת סיעודבשל גובה הכנסותיו הוא עדיין יכול לעבור בדיקה להערכת תלות לאדם סיעודי מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, לצורך בחינת זכאות לעסקת עובד זר בסיעוד. לפרטים נוספים ראו מבחן תלות לצורך העסקת עובד זר למי שאינו זכאי לגמלת סיעוד בשל גובה הכנסותיו.
האם אשפוז ממושך בבית חולים יכול להשפיע על הזכאות להעסקת עובד זר בסיעוד?
  • אשפוז של מעל 30 ימים שולל מאדם את זכאותו לגמלת סיעוד ולשירותי הגמלה.
  • באופן עקרוני, לאחר 30 ימים של אשפוז המעסיק, יראו בעובד כמפוטר והוא יהיה זכאי לכל הזכויות הנובעות מכך, וראו זכותון עובד זר בסיעוד שפוטר או שמעסיקו אושפז או נפטר.
  • בפועל, מעסיקים אשר יכולים להרשות לעצמם לשאת בכל עלות העסקת העובד הזר, יכולים להמשיך ולעשות זאת במהלך האשפוז.
  • למי ששוחרר מאשפוז שמעל 30 ימים בבית החולים (וכן למי ששוחרר מאשפוז במוסד סיעודי), תחודש הזכאות לגמלת הסיעוד כפי שהיתה טרם אשפוזו, ללא התניה באורכה של תקופת האשפוז.
  • מקבלי גמלת סיעוד המתאשפזים בבית חולים כללי זכאים להמשיך ולקבל שירותי סיעוד אישי במהלך 30 הימים הראשונים לאשפוזם.
  • הזכאות אינה תקפה למי שמאושפז בבית חולים המיועד (על-פי תעודת הרישום שלו) לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.
  • לפרטים נוספים ראו גמלת סיעוד בזמן אשפוז בבית חולים.
מהם תנאי הזכאות להעסקת עובד זר עבור משפחות עם ילד נכה?
  • משפחות אשר להן ילד נכה יהיו זכאויות להעסקת עובד זר, אם הן זכאיות לגמלת ילד נכה, ובנוסף מתקיימת אחת מהנסיבות הבאות:
    • הימצאותו של הילד במסגרת לימודית מותנית בליווי של מטפל לצורך מתן עזרה פיזית לילד.
    • הילד זקוק לליווי או השגחה תמידיים במשך רוב שעות היום מפאת נכותו, ונבצר ממנו להשתתף במסגרת לימודית/טיפולית/צהרון.
    • התקיימו נסיבות רפואיות מיוחדות אחרות המצריכות טיפול יומיומי, צמוד וממושך בילד בשעות שהוא נמצא בהן בביתו (למשל, אם נדרש טיפול מיוחד בילד גם בשעות הלילה, או כאשר מדובר בילד אוטיסט).
  • משפחה עם שני ילדים הזכאים לגמלת ילד נכה וזקוקים להשגחה או ליווי, תוכל לקבל היתר להעסיק עובד זר אחד לצורך הטיפול בשניהם.
לפרטי נוספים ראו העסקת עובד זר לטיפול בילד נכה.
מהם תנאי הזכאות להעסקת עובד זר עבור נכי צה"ל, נפגעי עבודה, נפגעי פעולות איבה ומקבלי קצבת שירותים מיוחדים?
  • מקבלי קצבת שירותים מיוחדים זכאים להעסקת עובד זר ללא קשר לגילם, ואינם צריכים לעבור בדיקה להערכת תלות.
  • נכי פעולות איבה ונכי צה"ל זכאים אם נקבעה להם זכאות ל-17 שעות ליווי לפחות, מטעם ועדת מלווים במשרד הביטחון, או מטעם ענף נכי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי.
  • נכה עבודה המוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה עבודה ברמה של "סיוע מרובה" (בעבר "תלוי בזולת") או "תלוי בזולת" (בעבר"סיעודי").
לפרטים נוספים, ראו זכאות להעסקת עובד זר בסיעוד - בוגרים.
אלו אוכלוסיות עשויות להיות זכאיות להעסקת עובד זר, גם אם אינן עונות על תנאי הזכאות? לפרטים נוספים והליך קבלת ההיתר, ראו מקרים חריגים לזכאות להעסקת עובד זר בסיעוד.
באלו מצבים משפחה עשויה להיות זכאית להעסקת 2 עובדים באותה משפחה?

בשני מקרים עיקריים יתאפשר למשפחה אחת להעסיק 2 עובדים בסיעוד:

  1. כאשר שני מטופלים מתגוררים יחד וכל אחד מהם עומד בתנאי הזכאות להעסקת עובד זר רשאים להעסיק עובד עבור כל אחד מהם. לפרטים נוספים ראו זכאות של שני מטופלים המתגוררים יחד.
  2. כאשר על-פי האבחנה הרפואית יש צורך ברצף טיפולי של 24 שעות ביממה, ואין אפשרות מנוחה לעובד אחד. לפרטים נוספים, ראו העסקת עובד זר שני בסיעוד

הליך קבלת היתר להעסקת עובד זר

אחרי שהחולה הסיעודי קיבל אישור לזכאות להעסקת עובד זר יש כמובן צורך לאתר עובד זר מתאים, בין אם הוא נמצא בחו"ל ובין אם כבר שוהה בארץ, ולקבל עבורו אישור ספציפי. הלשכות הפרטיות המורשות מסייעות באיתור העובד הזר ובקבלת האישורים וההיתרים עבורו, אך ניתן לאתר עובד זר גם באופן עצמאי.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מדוע צריך לקבל היתר להעסקת עובד זר בסיעוד?
  • החוק אוסר על העסקת עובד זר בסיעוד ללא היתר מתאים מרשות האוכלוסין וההגירה.
  • שלבי ההליך כוללים את קבלת ההיתר מהיחידה האחראית, השמת העובד הזר אצל המטופל וקבלת אשרת עבודה.
לפרטים נוספים ראו קבלת היתרים להעסקת עובד זר בסיעוד.
מי נותן אישורים להעסקת עובד זר?
  • רשות האוכלוסין וההגירה מעניקה את היתרים בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידה.
  • ההיתר יינתן לרוב על-פי הזכאות לקצבאות וגמלאות מטעם המוסד לביטוח לאומי.
לפרטים נוספים בדבר תנאי הזכאות של האוכלוסיות השונות להעסקת עובד זר בסיעוד ראו בטבלה לעיל, וכן ראו קריטריונים למתן היתר להעסקת עובד זר בסיעוד מטעם רשות האוכלוסין וההגירה.
מה התהליך שנדרש לצורך קבלת ההיתר? הלשכות הפרטיות המורשות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים מסייעות בתהליך קבלת ההיתר מיחידת ההיתרים וניתן לפנות אליהן לשם כך.
איך מאתרים עובד זר בסיעוד?
  • באמצעות הלשכות הפרטיות בעלות רישיון והיתר מרשות האוכלוסין וההגירה להבאה, תיווך, ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד. לפרטים נוספים ראו בהמשך הטבלה.
  • ניתן לפנות גם לחברות סיעוד. אלה אומנם לא עוסקות בהבאה והשמה של עובדים זרים, אך יכולות לקשר ללשכה פרטית עימה עובדים או קשורים.
  • איתור באופן עצמאי - אם ידוע למעסיק על עובד זר בארץ אשר פנוי ורשאי לעבוד, או אם יש עובד זר מוכר בחו"ל והמעסיק מעוניין להביאו לארץ, יש לקשר את העובד עם לשכה פרטית, ולא ניתן להעסיקו מבלי שיהיה רשום בלשכה פרטית. לפרטים ראו בהמשך הטבלה.
מה תפקידן של הלשכות הפרטיות המורשות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים?
  • בהתאם לחוק, חובה על מעסיק ועובד זר להיות רשומים באחת הלשכות המורשות להבאה לתיווך ולטיפול בעובדים זרים.
  • הלשכות הן חברות פרטיות המורשות לתווך ולהביא עובדים זרים לעבודה בארץ.
  • הלשכות מחויבות, בין היתר, לסייע בהליך קבלת ההיתרים להעסקת העובד, בהסדרת האשרות ובמקרי פטירה או מחלה של העובד.
מהם הסכומים אותם גובות הלשכות מהמשפחה?
  • הלשכות רשאיות לגבות מהמעסיקים את הסכומים הבאים (נכון לינואר 2018):
    • סכום של עד 2,000 ש"ח עבור השמת העובד הזר.
    • סכום של עד 70 ש"ח בחודש בגין השירותים שהן מחוייבות לספק.
האם העובד או המעסיק חייבים להיות קשורים ללשכה אליה נרשמו?
  • כאמור, כל עובד זר ומעסיק חייבים להירשם באחת הלשכות המורשות להבאה לתיווך ולטיפול בעובדים זרים, גם אם מדובר בהעסקה עצמאית.
  • עם זאת, רישום בלשכה מסוימת אינו כובל את המעסיק והעובד אל הלשכה וישנה אפשרות לעבור ללשכה אחרת בכל עת.
מי נושא בעלות כרטיס הטיסה של העובד לארץ?
  • ככלל, העובד הזר נושא בעלות כרטיס הטיסה.
  • ככל שהמעסיק (אדם פרטי או לשכה מורשית) נשא בעלות כרטיס הטיסה, הוא יכול לקבל מהעובד החזר הוצאות עבור הטיסה.
לפרטים נוספים ראו החזר הוצאות עבור טיסת העובד הזר.
כמה זמן לוקח התהליך? תהליך קבלת ההיתר די מהיר ולוקח לרוב עד שבועיים ניתן לקצר את התהליך על-ידי מסירת הניירת הנדרשת ישירות ללשכות רשות ההגירה והאוכלוסין שמטפלות בנושא עובדים זרים.
מי יכול לסייע למשפחה בתהליך קבלת היתר העסקה?
  • הלשכות המורשות, אשר מסייעות גם בקבלת אשרת עבודה מתאימה מאת משרד הפנים.
  • עובדים סוציאליים במערכת הבריאות וברווחה,במחלקות לשירותים חברתיים.
מה תוקף אשרת השהייה של עובדים בסיעוד?
  • היתר העסקה המאושר לראשונה ניתן לתקופה של 4 שנים.
  • רשות האוכלוסין רשאית להאריך את רישיון השהייה של העובד הזר לתקופות נוספות של שנה אחת בכל פעם, כל עוד הוא ממשיך להיות מועסק אצל אותו מטופל סיעודי.
  • ככלל, לא ניתן להאריך אשרת עבודה של עובדים זרים מעבר ל-63 חודשים מתאריך הכניסה הראשונה שלהם לישראל.
  • עם זאת, במקרים של קשר ותלות שנוצרו בין המטופל לעובד הזר, המעסיק רשאי להגיש בקשה להארכה מיוחדת של אשרת העבודה של העובד הזר.
למידע נוסף, ראו בקשה להמשך העסקה של עובד זר בסיעוד מטעמים הומניטריים.
כיצד מקבלים עבור העובר הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 מאת משרד הפנים?
  • הלשכות הפרטיות מסייעות בהשגת האשרה עבור העובדים הזרים.
  • במקרה של איתור והעסקה של עובד זר באופן עצמאי, שלא באמצעות אחת הלשכות, רצוי לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.
  • יש לציין כי גיוס והעסקה עצמאיים של עובד זר לא פוטרים מחובת הרישום באחת מהלשכות המורשות.
  • ראו פרטים בנושא אשרות באתר משרד הפנים.

גיוס העובד בפועל

גיוס עובד זר שכבר נמצא בארץ

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
למה כדאי לשקול גיוס עובד זר שכבר נמצא בארץ ופנוי לעבודה? ישנן כמה נקודות חשובות לטובת גיוס עובד זר פנוי:
  • ניתן לקבל המלצות ממשפחות שעבד אצלן קודם.
  • לרוב העובד בעל ידע מסוים בעברית.
  • היכרות של העובד עם מערכות בירוקרטיות: מה קורה כשהולכים לקופת חולים או לסניף הדואר.
  • לעובד יש כבר אשרת עבודה קיימת.
לאור רגישות הנושא של הכנסת אדם זר לדירת המעסיק, רצוי ביותר לראיין באריכות את משפחות המעסיקים הקודמים של העובד הזר.
מהן המגבלות על גיוס עובדים זרים שכבר נמצאים בארץ?
  • ההצמדה של העובד הזר לאזורי מגורים (ראו בהמשך).
  • עובד זר שמחליף יותר מ-3 מעסיקים במשך שנתיים עלול לאבד את אשרת השהיה שלו, ולכן יש לברר את היסטורית התעסוקה של העובד בארץ.
להרחבה ראו מגבלות על החלפת מקום עבודה לעובד זר סיעודי.
מהי המשמעות של הצמדת העובד הזר לאזור מסוים? העובדים הזרים "מוצמדים" לאזורי עבודה (תל אביב, מרכז או פריפריה) והם מוגבלים במעבר למעסיק אחר:
  • עובד זר שהוזמן לישראל לטפל במטופל סיעודי המתגורר בתל אביב, יוכל לעבוד אצל מטופל סיעודי המתגורר באזור תל אביב, המרכז או הפריפריה.
  • עובד זר שהוזמן למטופל סיעודי באזור המרכז, רשאי לעבוד רק אצל מטופל סיעודי באזור המרכז והפריפריה.
  • עובד זר שהוזמן למטפל סיעודי באזור הפריפריה, רשאי לעבוד אצל מטופל סיעודי בפריפריה בלבד.
ראו מגבלות על החלפת מקום עבודה לעובד זר סיעודיוכן חוזר רשות האוכלוסין וההגירה בנושא.
האם ניתן להעסיק עובד זר שנמצא בארץ ללא תיווך לשכה פרטית?
  • כן, אך גם במקרה בו העובד לא נשלח למעסיק על-ידי לשכה פרטית, יש חובה להסדיר את רישומו באחת מהלשכות הפרטיות.
  • אדם הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים רשאי להעסיק עובד זר הנמצא בישראל, הרשום במאגר ורשאי לעבוד בישראל גם ללא תיווך לשכה פרטית, אך עליו ועל העובד להירשם תחת אחת הלשכות.
מה המשמעות של ויזה הומניטרית ואיך היא קשורה לנושא?
  • רשות האוכלוסין וההגירה שינתה לאחרונה את המדיניות והיא מוכנה לבחון הארכה של אשרות שהייה של עובדים זרים בסיעוד, שהאשרה שלהם כבר אינה בתוקף אבל נוצר בינם לבין המעסיק קשר מיוחד שגורם מקצועי יכול להעיד עליו.
  • הסיטואציה רלוונטית גם במקרים של עובד זר שמעסיקו נפטר והוא מתחבר לחולה סיעודי שיש לו היתר העסקה

גיוס עובד זר מחו"ל

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
למה כדאי לבדוק גיוס עובד זר שנמצא בחו"ל?

ישנן כמה נקודות חשובות לטובת גיוס עובד זר מחו"ל:

  • לעתים יש קושי בגיוס עובדים לפריפריה, למרות התקנות שאמורות להגביל מעבר של עובדים זרים מהפריפריה למרכז.
  • במקרים בהם קיימות דרישות ספציפיות של שפה (למשל בקשה לעובד דובר פולנית), שקשה לאתר בין עובדים פנויים.
חשוב ביותר לראיין את העובד בשיחת וידיאו כדי להתרשם מיכולת התקשורת שלו.
האם העובד או המעסיק חייבים להיות קשורים ללשכה בא נרשמו?
  • כאמור, גיוס עובד זר בסיעוד יתבצע באמצעות הלשכות המורשות להבאה לתיווך ולטיפול בעובדים זרים.
  • לא ניתן להביא עובד זר מחו"ל מבלי לקשרו עם אחת מהלשכות המורשות.
  • עם זאת, רישום בלשכה מסוימת אינו כובל את המעסיק והעובד אל הלשכה וישנה אפשרות לעבור ללשכה אחרת בכל עת.
מי נושא בעלות כרטיס הטיסה של העובד לארץ?
  • ככלל, העובד הזר נושא בעלות כרטיס הטיסה.
  • ככל שהמעסיק (אדם פרטי המעסיק באופן עצמאי או לשכה מורשית) נשא בעלות כרטיס הטיסה, הוא יכול לקבל מהעובד החזר הוצאות עבור הטיסה.
לפרטים נוספים ראו החזר הוצאות עבור טיסת העובד הזר.

כניסה של העובד הזר לעבודה

  • עם כניסת העובד לעבודה, חלות על המעסיק חובות, שחלקן כרוך בעלויות שכר והוצאות נלוות.
  • מלבד ההוצאות השוטפות במהלך תקופת ההעסקה, ייתכנו הוצאות שיוטלו על המעסיק בעת ארוע מסוים, כגון: פיטורים, התפטרות או מוות. המטופל יכול להיערך להוצאות אלה מראש.
  • למידע על החובות החלות על המעסיק ראו מדריך להעסקת עובד זר בסיעוד.

סיוע במימון העסקת העובד הזר

העסקת עובד זר בסיעוד מחייבת את המעסיק בתשלום משכורת לעובד, ביטוח בריאות, הפרשות לפנסיה ועוד. קיימות אפשרויות לקבלת סיוע במימון העסקתו של עובד זר בסיעוד.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
כיצד ניתן לקבל סיוע למימון העסקת עובד זר בסיעוד מהמוסד לביטוח לאומי?
  • אדם שזכאי להעסקת עובד זר אך מעסיק עובד ישראלי, עשוי להיות זכאי לגמלת סיעוד גבוהה יותר, וראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • יצוין כי העסקה עצמאית או העסקה משותפת של עובד זר אינן פוטרות מחובת הרישום באחת הלשכות הפרטיות המורשות.
מה המשמעות של קבלת גמלת סיעוד בשירותים לעניין העסקת עובד זר בסיעוד?
  • גמלת הסיעוד עוברת מביטוח לאומי דרך חברת הסיעוד ישירות לעובד.
  • מכיוון שהגמלה לא מספיקה לכסות את כל הוצאות ההעסקה של העובד אזי המטופל או משפחתו משלמים את ההשלמה לשכר שסוכם עם העובד.
  • במצב זה חברת הסיעוד והמטופל מעסיקים את העובד במקביל.
מה המשמעות של קבלת גמלת סיעוד בכסף לצורך העסקת עובד בסיעוד?
  • מי שזכאי לגמלת סיעוד ומעסיק מטפל ל-12 שעות ומעלה ל-6 ימים, ועומד בתנאים הנדרשים, יכול לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק שלו ולשלם מתוכה לעובד.
  • במצב זה ההעסקה נעשית באופן עצמאי, ללא תיווך של חברה.
  • יש לשים לב שמשפחות רבות לא מבינות מהי העלות המלאה של העסקת עובד זר (פנסיה, פיצויים, ימי חופשה וכו') ולכן עלולות להעריך באופן שגוי את העלות הכלכלית האמתית של העסקה עצמאית.
  • לפרטים בדבר עלות העסקת עובד זר ראו מדריך להעסקת עובד זר בסיעוד וכן ראו הסבר על העלויות הכלכליות בזמן סיום ההעסקה של העובד
כיצד יכולים ניצולי שואה לקבל סיוע למימון העסקת עובד זר בסיעוד?
  • ניצולי שואה התלויים לחלוטין בזולת, או תלויים בזולת במידה רבה מאד זכאים ל-9 שעות סיעוד מטעם הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.
  • ניצולי שואה המקבלים גמלה בכסף מהביטוח הלאומי יקבלו גם את 9 שעות הסיעוד הנוספות כגמלה בכסף מטעם ועידת התביעות.
  • ניצולי שואה אשר הוכרו כחולי דמנציה יכולים לקבל סיוע בסך של 1,000 ש"ח, ויש לפנות לרשות לניצולי שואה לבדיקת הזכאות ומימושה.
כיצד ניתן לקבל סיוע משרד הביטחון למימון העסקת עובד זר בסיעוד?
  • נכי צה"ל זכאים להעסיק עובד זר בסיעוד ולקבל סיוע במימון אם נקבעה להם זכאות ל-17 שעות ליווי לפחות מטעם ועדת מלווים במשרד הביטחון.
  • תלויים המטופלים על-ידי אגף השיקום במשרד הביטחון (כגון הורים שכולים ואלמנות צה"ל) עשויים להיות זכאים להעסיק עובד זר בסיעוד ולקבל סיוע במימון, בהתאם למקרה, וראו בטבלה לעיל.

העובד הזר והלשכות הפרטיות

הלשכות הפרטיות רשאיות לגבות מהעובד הזר דמי תיווך בתנאים מסוימים, אך קיימים תשלומים אותן הן אינן רשאיות לגבות מהעובד ואף מחויבות להשיב לו אותם, אם נגבו שלא בצדק. יוזכר כי בכל מקרה, על העובד להיות רשום באחת מהלשכות המורשות, וזאת גם הוא מועסק באופן עצמאי.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
האם מותר ללשכות לגבות תשלומים מהעובד הזר? במקרים מסוימים העובד עשוי להיות זכאי להחזר תשלומים אשר ביצע, לפרטים נוספים ראו גביית תשלומים מהעובד.
אילו תשלומים אסור ללשכות לגבות מהעובד הזר?
  • אסור לגבות תשלום עבור איתור מעסיק מעובד זר שכבר נמצא בישראל.
  • אסור לגבות מעובד זר תשלום עבור הנפקת אשרת עבודה, רישיון לישיבה בישראל או קבלת היתר להעסקה.
  • אם העובד שילם לפני כן תשלום ללשכה בחו"ל שטיפלה בו מול הלשכה הישראלית, או ללשכה אחרת בארץ, ינוכו הסכומים שכבר שילם מתוך הסכום המקסימלי שניתן לגבות ממנו.
להרחבה ראו איסור גביית דמי תיווך מעובד זר.
האם העובד או המעסיק חייבים להיות קשורים ללשכה אליה נרשמו?
  • כאמור, כל עובד זר ומעסיק חייבים להירשם באחת הלשכות המורשות להבאה לתיווך ולטיפול בעובדים זרים, גם אם מדובר בהעסקה עצמאית.
  • עם זאת, רישום בלשכה מסוימת אינו כובל את המעסיק והעובד אל הלשכה וישנה אפשרות לעבור ללשכה אחרת בכל עת.
לפרטים נוספים, ראו גיוס וליווי עובד זר בסיעוד על ידי הלשכות המורשות.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

גורם ממשלתי אתר אינטרנט זכויות ותחומי אחריות
רשות האוכלוסין וההגירה - טל' ‎3450* אתר הרשות הרשות מופקדת על הטיפול בשוהים זרים בישראל, ובין היתר אחראית על מתן מתןהיתרים להעסקת עובד זר בסיעוד, ניהול הפיקדון הכספי של עובדים זרים שמעסיקיהם מחויבים להפקיד לפיקדון, ופיקוח על כניסתם ויציאתם של העובדים הזרים בישראל
הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אתר הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אחראי על אכיפת זכויות העובדים הזרים המועסקים בישראל
מוקד 6050* - המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי זכאות לקצבאות שונות בהתאם לגיל ולמצב הכלכלי, כולל גמלת סיעוד שיכולה לשמש להעסקת עובד זר, גביית דמי ביטוח לאומי לעובד הזר ועוד
מוקד 9696* - המוקד הטלפוני של שירות הייעוץ לאזרח הוותיק מטעם המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי סיוע מטעם שירותי יעוץ לקשיש ומוקד טלפוני חינם לקשישים ולבני משפחותיהם
מוקד 8840* לפניות הציבור אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד 8840* לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולסיוע במיצוי הזכויות.
יחידת סגולה - מוקד מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים בבתי חולים אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד זכויות בריאותיות לאזרחים ותיקים, לסיוע לאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם בבירור זכויות המאושפז, במהלך תקופת האשפוז בבית החולים
שי"ל - שירות ייעוץ לאזרח - מוקד טלפוני: 118 אזרחים ותיקים באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים מתן ייעוץ והכוונה בנושאי זכויות האזרח וחובותיו, והשירותים הניתנים לו.


חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים