עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה 30 יום לפחות בגלל שמירת היריון זכאית (בהתאם לתנאים) לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי
מי שנעדרה מעבודתה באישור רפואי ולא זכאית לגמלה לשמירת היריון תהיה זכאית לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, אם צברה די ימי מחלה
עובדת שילדה לפני תום 30 הימים של שמירת ההיריון שאושרה לה עשויה להיות זכאית לגמלה לשמירת היריון אם לא נותרו לה מספיק ימי מחלה

תקציר

עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת היריון למשך 30 יום לפחות זכאית לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתנאים.

  • הגמלה נועדה לפצות את העובדת על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון.
שימו לב

מהו מצב של שמירת היריון?

  • "שמירת היריון" מוגדרת בחוק כהיעדרות מעבודה בתקופת ההיריון שמתחייבת בגלל אחד מאלה:
    • מצב רפואי שנובע מההיריון ומסכן את האישה או את עוברה, בהתאם לאישור רפואי בכתב.
    • מצב שבו העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ובתנאי שלא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי המעסיק (ראו פרטים נוספים לגבי איסור על העסקת עובדת בהיריון בעבודות מסוכנות).
  • בפסד הדין עב"ל 50118-11-20 ציין בית הדין הארצי לעבודה כי שתי החלופות להגדרת שמירת הריון מבטאות למעשה שני סוגי שמירת הריון: שמירת הריון מוחלטת כאשר ההריון עצמו בסיכון גבוה ושמירת הריון תעסוקתית, כאשר הסיכון נובע משילוב ההריון עם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה.
    • כאשר מדובר בשמירת היריון תעסוקתית יש לבדוק תחילה אם ניתן למזער את הסיכון הרפואי באמצעות עבודה חלופית מתאימה, ורק אם המעסיק לא מצא לעובדת עבודה חלופית היא תהיה זכאית לגמלת שמירת הריון.
    • עוד הובהר בפסק הדין שה"סיכון" לא צריך להגיע לכדי סיכון חיים ומספיק שיהיה סיכון לתחלואה גופנית. תחלואה ממשית ולא רק אי נוחות או כאב שנובעים משינויים פיזיולוגיים טבעיים שקשורים להריון ועתידים לחלוף אחרי הלידה, אבל גם לא בהכרח תחלואה קשה או כזו שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. יש לפרש את דרישת ה"סיכון" בסבירות תוך בחינת כל מקרה ונסיבותיו.

מי זכאית?

  • עובדת שכירה או עצמאית, שעונה על כל התנאים הבאים:
    1. היא תושבת ישראל.
    2. היא שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
    3. יש לה אישור מבוסס ומנומק מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת היריון לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות. ייתכן שיידרש אישור מרופא תעסוקתי, אם הסיבה לשמירת ההיריון היא סכנה לעובדת או לעובר בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה.
    4. לא משולם לה תשלום עבור תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר (כגון דמי מחלה, ביטוח מהמעסיק, קצבת נכות מקרן הפנסיה).
  • תקופת השמירה הראשונה צריכה להיות 30 יום רצופים לפחות. לאחר מכן, כל תקופה נוספת של שמירת היריון צריכה להימשך 14 יום לפחות.

עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ-30 יום

  • עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ-30 יום אינה זכאית לגמלה, אלא לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תקופת ההיעדרות על חשבון ימי המחלה שצברה במקום העבודה.
  • מי שלא צברה די ימי מחלה רשאית לצאת לחופשה ללא תשלום, או שינוכו לה ימי חופשה עבור אותם ימים.
  • במקרה שאושרו לעובדת לפחות 30 ימי שמירת היריון והיא ילדה לפני שתמו 30 ימים, היא תהיה זכאית לגמלה לשמירת היריון אם לא צברה די ימי מחלה במקום העבודה (ומתקיימים שאר תנאי הזכאות לגמלה).

מי לא זכאית?

  • מי שנמצאת בשמירת היריון מסיבה רפואית ויצאה לחו"ל לא זכאית לגמלה מרגע יציאתה מהארץ (אם הסיבה היא תעסוקתית- כי סוג/סביבת העבודה מסוכנים לאם ולעובר ולא נמצאה עבודה חלופית, יציאה לחו"ל לא שוללת את הזכאות).
  • עובדת זרה וכל מי שאינה תושבת ישראל (גם אם היא עונה על שאר תנאי הזכאות שצוינו למעלה).

תהליך מימוש הזכות

הגשת התביעה

  • אפשר להגיש תביעה לתשלום גמלה לשמירת היריון מייד כשמתחילה שמירת ההיריון, ולא יותר משנה אחרי תחילתה.
  • ניתן להגיש את התביעה בכל אחת מהדרכים הבאות:
  • לטופס התביעה יש לצרף טופס אישור רפואי לשמירת היריון מנומק וחתום בידי רופא מומחה לנשים ולידה.
  • במקרים שבהם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה הם הסיבה לשמירת ההיריון, יש לצרף מכתב מהמעסיק לגבי אופי העבודה ואישורו על כך שלא נמצאה לעובדת עבודה חלופית. ייתכן שיידרש גם אישור מרופא תעסוקתי.
  • מעסיק של עובדת שכירה יאשר בטופס את הפרטים לגבי חודשי עבודתה ושכרה ב–10 החודשים שקדמו להפסקת העבודה. עובדת שעבדה אצל כמה מעסיקים, תצרף אל הטופס אישור מכל אחד מהם.
  • עובדת עצמאית תציין בטופס התביעה את סניף המוסד לביטוח לאומי שבו היא משלמת את דמי הביטוח.
  • מי שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בתקופה ששולמו עבורה דמי ביטוח, תצרף לתביעה אישור ממשרד הבריאות או ממשרד העבודה על מקום ההכשרה או השיקום וזמן ההכשרה או השיקום.
  • רופא מטעם הביטוח הלאומי רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בנוגע לאישור הרפואי.

אישור הזכאות ותשלום הגמלה

  • ההחלטה אם קיימת זכאות לגמלה תינתן אחרי 30 ימים של שמירת היריון.
  • מועד תחילת הזכאות לגמלה לא יעלה על שבועיים לפני היום שבו נערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שעל פיה נקבע כי היא זקוקה לשמירת היריון.
  • הגמלה משולמת בכל 20 לחודש עבור החודש הקודם, בהתאם למספר הימים הקלנדריים שהיו באותו חודש (כולל שבתות וחגים).

דיווח על המשך או על סיום שמירת ההיריון

  • יש לדווח למוסד לביטוח לאומי בכל חודש אם שמירת ההיריון נמשכת או מסתיימת.
  • ניתן לדווח בדרכים הבאות:
    • להתקשר למוקד הממוחשב לשמירת היריון בטלפון 08-6509934.
    • לעדכן באמצעות אתר שירות אישי.

קבלת גמלה עבור תקופה נוספת של שמירת היריון

  • מי שבמהלך אותו היריון זקוקה לשמירת היריון נוספת אחרי ששמירת ההיריון הקודמת שאושרה לה הסתיימה, צריכה להגיש לביטוח הלאומי טופס אישור רפואי שבו רופא מומחה למחלות נשים ולידה יאשר את התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.
  • הזכאות לקצבה עבור תקופה נוספת תאושר רק אם היא נמשכת 14 ימים רצופים לפחות.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

  • מי שמעוניינים לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות צריכים להגיש את הערעור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מהיום שנמסרה להם ההחלטה.
  • אפשר לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • אם התביעה נדחתה, אפשר גם לבקש במקרים מסוימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה.
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.


סכום הגמלה

  • שיעור הגמלה ליום יהיה שכר העובדת (החייב בדמי ביטוח) ב-3 החודשים שקדמו להפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון מחולק ב-90, או שכרה ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה מחולק ב- 180, לפי הגבוה מביניהם, ולא יותר מהסכום המירבי של 331 ₪ ליום, נכון ל-2024.
  • לשיעורי הסכום המירבי שנקבעו בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • עובדת שכירה שלא קיבלה שכר מלא ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה (בשל שמירת ההיריון או בשל סיבה אחרת כגון שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה) ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה בחודשים אלה או לחישוב שכרה על-פי החודשים שקדמו לחודשים שבהם לא קיבלה שכר מלא.
    • על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי "חופשה" כוללת חופשה שנמשכה עד חודש, גם אם נלקחה מבחירה של העובדת.
    • כמו כן, נקבע בחוזר כי תיתכן השלמת שכר לתקופה שהעובדת שהתה בה בחופשת לידה שהוארכה ללא תשלום דמי לידה (עבור לידה שקדמה להיריון הנוכחי).
  • לעובדת עצמאית הגמלה תחושב באופן הבא:
    • בשלב הראשון תשולם הגמלה לפי המקדמות.
    • עם קבלת השומה הגמלה תחושב שוב, על בסיס השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת - לפי הגבוהה מביניהן.
  • על סכומי הגמלה שצוינו משולמת תוספת יוקר ומנוכים מהם דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.
  • מספר הימים שעבורם תשולם הגמלה הוא מספר הימים הקלנדריים באותו חודש, כולל שבתות וחגים.
דוגמה
בחודש אפריל יש 30 ימים. לכן מי שהייתה בשמירת היריון במשך כל החודש זכאית לתשלום שנקבע ליום כפול 30 ימים (שכוללים את כל השבתות ואת חג הפסח שחל בחודש זה). מי שהייתה בשמירת היריון במשך כל חודש מרץ תהיה זכאית לתשלום היומי כפול 31.
  • עובדת שחזרה מחופשת לידה ונכנסה להיריון נוסף, שבעקבותיו עליה לצאת לשמירת היריון:
    • בחישוב הגמלה לעובדת שיצאה לשמירת היריון אחרי שחזרה מחופשת לידה יילקח בחשבון השכר הרגיל שהייתה משתכרת לולא שהתה בחופשת לידה.
    • לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.

גובה הגמלה לעובדת שמועסקת במספר מקומות עבודה ונעדרה מחלקם בשל שמירת היריון

  • עובדת שמועסקת במספר מקומות עבודה ונעדרה רק מחלקם בשל שמירת היריון זכאית לגמלה לשמירת היריון על פי שכרה במקומות העבודה שמהם נעדרה, ולא יותר מהתקרה שנקבעה (עד 331 ₪ ליום).
  • בחישוב גובה הגמלה אין לקחת בחשבון את הכנסתה של העובדת במקומות עבודה שהיא לא נאלצה להיעדר מהם בשל שמירת היריון.
  • לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.

תשלום הפרשים לגמלה לשמירת היריון

זכאות לקצבת נכות מקרן הפנסיה (פנסיית נכות) במהלך שמירת היריון

שימו לב
יש לבדוק מראש אם קרן הפנסיה אכן משלמת קצבה במקרה של שמירת היריון ובאלו תנאים
  • הזכאות לגמלה לשמירת היריון מותנית בכך שהעובדת לא יכולה לעבוד במשך 30 יום לפחות. לעומת זאת הזכאות לקצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות) תינתן רק אם חוסר היכולת לעבוד נמשך מעל 90 ימים (או פחות מכך אם תקנון הקרן מאפשר זאת).
  • ייתכן (אך לא בהכרח) שגובה הקצבה מקרן הפנסיה גבוה יותר מגובה הגמלה לשמירת היריון שהעובדת עשויה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. למידע על אופן חישוב גובה הקצבה מקרן הפנסיה ראו חישוב גובה קצבת נכות מקרן פנסיה.
  • לא כל קרנות הפנסיה מאפשרות לקבל קצבת נכות במקרה של שמירת היריון ולכן מומלץ לבדוק מראש מול קרן הפנסיה שבה מבוטחת העובדת.

איסור חפיפה בין תקופת שמירת היריון והודעה מוקדמת

חלופות למי שלא עונות על תנאי הזכאות

חשוב לדעת

  • עובדת שזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון, יכולה במקום זאת לנצל את ימי המחלה שצברה ולקבל את תמורתם מהמעסיק, כל עוד קיבלה את הסכמתו לכך. במקרה כזה, זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי עבור הימים ששילם לה המעסיק תישלל. אם העובדת אינה זכאית לתשלום הגמלה, המעסיק מחויב להתיר לה את השימוש בימי המחלה שעומדים לרשותה ואינו רשאי לחייב אותה להגיש ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.
  • למי שקיבלה גמלה לשמירת היריון עד ללידה, דמי הלידה ישולמו באופן אוטומטי מבלי שתצטרך להגיש תביעה לדמי לידה. התשלום יועבר לחשבון הבנק בהתאם לנתונים שנרשמו בטופס התביעה לגמלה לשמירת היריון.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

פסקי דין