אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
מדריך זה נועד לסייע למי שנפצעו, חלו, או נפגעו במהלך עבודתם
המדריך מפרט על זכויותיהם של נפגעי העבודה וההטבות שניתנות להם מהמדינה
למידע נוסף מומלץ להיכנס לפורטלים תאונות עבודה ונפגעי עבודה ונכי עבודה


מקום העבודה שלנו הוא בדרך כלל המקום האחרון בו אנחנו חושבים שניפגע. אבל המציאות המצערת היא כי תאונות עבודה הן עובדה קיימת. משלח היד שלנו לא תמיד מיטיב עם גופנו, בריאותנו ועתידנו. בין אם זה פטיש שמונח במקום הלא נכון, שאיפת חומר שגורם לנזק רפואי, או אפילו בעיות גב כתוצאה מישיבה ממושכת - מי שנפגע במהלך עבודתו, יודע מה המחיר הכבד שהוא נאלץ לשלם.

אם חוויתם פגיעה בעבודה, אולי אתם מבולבלים לגבי הדרך בה עליכם לפעול כדי להבטיח את זכויותיכם מול המדינה. לשם כך נועד מדריך זה - הוא מפרט את כל הזכויות שמגיעות לכם, החל מהטיפול הרפואי הראשוני, דרך הכרת המושג דמי פגיעה הרלוונטי ל-13 השבועות הראשונים שאחרי הפגיעה, ועד להבדל החשוב בין קצבת נכות ומענק נכות, והמשמעות שלכל אחד ממושגים אלה יש לחיי היום יום של הנפגע. המדריך רלוונטי גם לבני משפחה של נפגע עבודה, שלעיתים זכאים להטבות בעצמם, ואם חלילה הנפגע נפטר כתוצאה מהפגיעה, גם להטבות שניתנות להם אחרי מותו.

אנו מקווים שמדריך זה יוכל לעזור לכם.

למי מיועד מדריך זה?

שימו לב
עובדים שנפגעו בתאונה שלא הוכרה כתאונת עבודה, עשויים להיות זכאים להטבות אחרות שמפורטות בפורטל אנשים עם מוגבלויות או בדף דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

מהי פגיעה בעבודה?

  • 3 סוגי פגיעות בעבודה עשויים לזכות את הנפגעים בזכויות שונות:
1.תאונת עבודה - תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה.
לדוגמה
  • עובדת יצאה בשעות הבוקר מביתה למקום עבודתה. בדרך, נפלה ושברה את רגלה, וכתוצאה מכך לא היתה מסוגלת לעבוד כחודשיים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה.
2.מחלת מקצוע - מחלות שלפי תקנות הביטוח הלאומי נגרמו כתוצאה מחשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מתנאי העבודה.
לדוגמה
אדם שנחשף הרבה לאסבסט כחלק מעבודתו וכתוצאה מכך לקה בסרטן ריאה, עשוי להיות מוכר כמי שלקה במחלת מקצוע.
3.מיקרוטראומה - פגיעה שנגרמה כתוצאה מפעולות ממושכות וחזרתיות כחלק מהעבודה.
לדוגמה
טבח בבית מלון שמקלף וחותך כמויות גדולות של ירקות ופירות פעמיים ביום למשך שעתיים רצופות בכל פעם. אם נגרם לו נזק בשורש כף היד, הנזק עשוי להיות מוכר כפגיעה מסוג מיקרוטראומה..
  • כמו כן, אירוע חריג שגורם לעקה (סטרס) ברמה גבוהה (למשל תקיפה או הטרדה מינית תוך כדי ועקב העבודה), ייחשב כפגיעה בעבודה אם נגרם נזק גופני או נפשי שמצריך טיפול רפואי.

טיפול רפואי לנפגע עבודה

טיפול רפואי ראשוני

  • מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה זכאים לקבל טיפול רפואי בעקבות פגיעה בעבודה.
  • שרותי עזרה ראשונה (כולל אשפוז ראשון) ניתנים לנפגעים על-ידי קופות החולים, מגן דוד אדום, בית חולים או מרפאה לרפואה דחופה, שנמצאים בסמוך למקום הפגיעה. המשך הטיפול יינתן רק בקופת החולים שבה מבוטחים.
  • אם היה צורך לפנות את הנפגע באמבולנס ביום הפגיעה, קופת החולים תממן זאת.

המשך טיפול

  • היקף הטיפול הרפואי שיינתן לנפגע העבודה נקבע על-ידי רופא קופת החולים.
  • הטיפול הרפואי (שכלול בסל הבריאות) יינתן על-ידי קופות החולים ונפגעי העבודה פטורים מתשלום השתתפות עצמית על הטיפול.
  • נפגעי עבודה שמבוטחים בשירותי בריאות נוספים (ביטוח משלים), יוכלו לקבל בתשלום השתתפות עצמית את שירותי השב"ן האלה:
    • ניתוחים פרטיים בהסכם.
    • התייעצות עם מומחים בארץ.
  • נפגעי עבודה עשויים להיות זכאים להחזר תשלום על טיפול שיניים פרטי.

רפואה משלימה

  • נפגעי עבודה שמיצו את הטיפולים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית, עשויים לקבל מימון לטיפולי רפואה משלימה בקופות החולים.

מידע נוסף

פיצוי ב-13 השבועות הראשונים אחרי הפגיעה (דמי פגיעה)

  • אדם שנפגע בעבודתו וכושר העבודה שלו ירד בשל כך, זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי.
  • דמי הפגיעה משולמים עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • כל עובד שמבוטח בביטוח נפגעי עבודה ונפגע בעבודתו, יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל דמי פגיעה.
  • על העובד להציג אישור רפואי כי עקב פגיעה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו, או בעבודה מתאימה אחרת, וכן להחזיק בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינו יכול לעבוד.
  • את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום האירוע. הגשת תביעה לאחר מכן עשויה לפגוע בזכאות של העובד לדמי פגיעה ואף להקטין את גובה קצבת הנכות שיקבל אם ייקבעו לו אחוזי נכות.

שיעור דמי הפגיעה

  • שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח לאומי ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90.
  • לעובדים שכירים דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לרבות שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
  • אם העובד לא קיבל שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבל שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו"ב).
  • דמי הפגיעה לא יעלו על 1,283.5 ₪ ליום (נכון ל-2025) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.
  • מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
  • לשיעורי דמי הפגיעה המירביים בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.
לדוגמה
עובדת נפגעה בעבודה ונקבע לה אי כושר עבודה חלקי, כך שעליה לעבוד 3 שעות ביום בלבד.
  • מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
  • העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).

מידע נוסף

זכויות סוציאליות בתקופה של תשלום דמי פגיעה עקב תאונת עבודה

פיצויי פיטורים

  • תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
לדוגמה
  • עובד שעבד בחנות ספרים במשך תשעה חודשים, נפל מסולם בעת העבודה.
  • הוא שבר את הרגל ונעדר מעבודתו במשך חודשיים וחודש אחרי שחזר לעבודה, הוחלט לפטרו עקב קיצוצים.
  • העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (שנדרש להם ותק של שנה במקום העבודה), למרות שחודשיים מתוך השנה הזו רותק לביתו כתוצאה מתאונת העבודה.
  • כאשר מחשבים את התקופה שבעדה זכאי העובד לפיצויי פיטורים מביאים בחשבון לכל היותר 30 ימי היעדרות עקב תאונת עבודה (בתנאי שבתקופות אלה היה העובד זכאי לתשלום בשל היותו עובד, כגון: דמי פגיעה) על כל שנת עבודה שבה הועסק העובד.
לדוגמה
  • עובד פוטר מהעבודה לאחר שהתקיימו בינו לבין המעסיק יחסי עבודה במשך 2 שנים, במהלכן נעדר העובד בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
  • במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.
  • כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.

הפרשות לפנסיה

  • בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופת היעדרותו של העובד בשל תאונת עבודה. עם זאת, הצדדים יכולים להסכים על כך בהסכם העבודה האישי, או שמתקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובד.
  • יחד עם זאת קיימות פסיקות סותרות של בית הדין האזורי לעבודה, לגבי החובה להפריש לביטוח פנסיוני עבור עובד שנעדר בגין תאונת עבודה.
  • למידע נוסף ראו הפקדות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה.

צבירת ימי חופשה

  • מספר ימי החופשה השנתית שהעובד זכאי להם במהלך השנה שבה נעדר מהעבודה בגלל תאונת עבודה, ייקבעו לפי מספר ימי העבודה שעבד בפועל באותה שנה.
  • עובד שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד -מעסיק במשך כל השנה (ינואר-דצמבר), אך הוא נעדר מעבודתו במהלך השנה בגלל תאונת עבודה יהיה זכאי לימי חופשה הבאים:
    • אם העובד עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה, הוא יצבור במהלך שנה זו את מלוא ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
    • אם הוא עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, הוא יצבור את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקובעים בחוק או בצו ההרחבה.
  • למידע נוסף ראו צבירת ימי חופשה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה.

תשלום דמי הבראה

זכאות לקצבת נכות ומענק נכות לנפגעי עבודה

  • נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה, המשולמת מדי חודש; או למענק נכות מעבודה, המשולם באופן חד פעמי.
  • תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה תטופל רק אם הוגשה קודם לכן תביעה לדמי פגיעה, שבעקבותיה הוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה.
  • מי שדרגת הנכות היציבה שנקבעה לו נמוכה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או נמוכה מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך) אינו זכאי לקצבה או למענק.

מי זכאי לקצבה ומי למענק?

  • מי שדרגת נכותו מעל 20%, זכאי לקצבת נכות חודשית.
  • נכה שדרגת נכותו זמנית והיא נמוכה מ-20%, וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי לקצבת נכות חודשית.
  • מי שדרגת נכותו קבועה והיא נמוכה מ-20% וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי למענק חד פעמי.
  • למידע נוסף ראו קצבת נכות ומענק נכות לנפגעי עבודה.

הליך הגשת התביעה וקביעת אחוזי הנכות בוועדה הרפואית

הגשת תביעה לקצבת נכות מעבודה או מענק נכות מעבודה

  • הגשת טופס התביעה והמסמכים הרלוונטיים אפשרית באמצעות:
    1. שליחת טופס תביעה מקוון, בצירוף המסמכים. כיום יש אפשרות לשלוח במקביל כתב ויתור סודיות רפואית מקוון.
    2. מילוי טופס תביעה באופן מקוון והדפסתו, או הדפסה ומילוי טופס תביעה באופן ידני, והגשת הטופס והמסמכים באחת מהדרכים הבאות:
  • יש למלא בטופס התביעה את הפרטים האישיים, פרטי הפגיעה הרלוונטית והטיפול הרפואי, פרטי מקום העבודה, המגבלות עקב הפגיעה, וכו'. יש לרשום גם את פרטי הבנק וחשבון הבנק של התובעים.
  • יש לצרף לטופס צילומים רפואיים ותוצאות בדיקות, מסמכים ואישורים לגבי המגבלות הרפואיות בגין הפגיעה, וכל מסמך רפואי אחר שקשור לתביעה ושעדיין לא נמסר או הובא לידיעת הביטוח הלאומי.
  • חברי קיבוץ או מושב שיתופי רשאים לבקש שקצבתם תשולם לחשבון הקיבוץ או המושב השיתופי.
טיפ
מחשבון המוסד לביטוח לאומי מאפשר לקבל רשימה מפורטת של המסמכים הרפואיים שמומלץ לצרף לתביעה בהתאם לאבחנות הרפואיות.

מועד הגשת התביעה לגמלת נכות מהעבודה

  • את התביעה לגמלת נכות מעבודה רצוי להגיש בסמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה ובתוך 12 חודשים מהמועד שבו הוכרה הפגיעה כתאונת עבודה או כפגיעה בעבודה.
  • הגשת תביעה לגמלת נכות לאחר 12 חודשים מהמועד היווצרות הנכות או יותר מ-12 חודשים לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כפגיעה בעבודה תיחשב כשיהוי, והמוסד לביטוח לאומי עלול להפחית את גובה הקצבה או המענק בהתאם לתקופת השיהוי.
  • אם הגיש העובד את התביעה להכרה בפגיעה בעבודה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה או ממועד היווצרות הנכות, ולאחר מכן הגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות (תביעה לגמלת נכות) תוך 12 חודשים מהמועד שבו הכיר המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, יהיה זכאי לגמלת הנכות המלאה החל ממועד תחילת הנכות, ללא כל הפחתה.
  • איחור מעבר ל-12 חודשים בהגשת כל אחת מהתביעות (תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה ולאחר מכן התביעה לקביעת דרגת נכות וקבלת גמלת נכות מעבודה) נחשב לשיהוי, והמוסד לביטוח לאומי עלול להפחית את גובה המענק בהתאם לתקופת השיהוי או להעניק את הגמלה רק ממועד מאוחר יותר ולא ממועד תחילת הנכות.
  • לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
  • למידע נוסף ראו הגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה.

התייצבות בפני ועדה רפואית

  • לאחר הגשת התביעה לגמלת נכות, יקבל התובע הזמנה לוועדה רפואית לצורך קביעת דרגת הנכות.
  • רצוי להביא לוועדה את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים שלא צורפו לבקשה המקורית ולהכין העתקים שלהם (למקרה שיושארו בידי הוועדה). בין המסמכים הרלוונטיים עשויים להיכלל חוות דעת רפואית, סיכומי מחלה, צילומי רנטגן ופענוחים של צילומים.
  • ניתן להיכנס לוועדה עם מלווה ובהתאם לצורך, מתורגמן או עורך דין, הרשאי לייצג את המבוטח בפני הוועדה ולדבר בשמו.

שלבי הדיון בוועדה

  • הצגת הפגיעה מול חברי הוועדה
    • על הפונה לספר לחברי הוועדה על הליקויים והמחלות מהן הוא סובל שבגללן הוא מבקש גמלת נכות.
    • יש לספר כיצד הפגיעה פוגעת בעבודה, האם יש ירידה בהכנסות או אם יש צורך בעזרה של אדם אחר בביצוע פעולות היום יום (רחצה, הלבשה, ניידות בבית, אכילה וכו').
    • אין צורך לציין את הכאבים שמהם סובל הפונה, היות שכאבים וסבל אינם מעניקים אחוזי נכות לכשעצמם. אולם אם לכאבים יש השפעה על תפקודו, עליו לתאר את ההשפעה הזו.
  • בדיקת רופא
    • הרופא יחליט אם יש צורך בבדיקה גופנית.
    • אם הוחלט לבצע בדיקה, היא מתבצעת תוך התייחסות לקשיים שצוינו בפני הוועדה ולסוג הליקויים והמחלות.
    • מותר לבקש מהוועדה להיכנס עם מלווה שיהיה נוכח בעת הבדיקה הגופנית.
    • הבדיקה הגופנית מיועדת רק לצורך קביעת דרגת הנכות, ולרופא מטעם הוועדה אין סמכות לדון בטיפול רפואי או להיענות לבקשות הקשורות לטיפול רפואי.
  • קבלת ההחלטה
    • לאחר שהפונה עוזב את חדר הוועדה, הרופא יקבע את החלטתו בהתאם למסמכים הרפואיים שבתיק התלונות של הפונה והבדיקה שערך.
    • הרופא יקבע את תאריך ההתחלה של אחוזי הנכות והאם הנכות זמנית או קבועה (לצמיתות).
    • אם לדעת הוועדה יש לעבור בדיקות רפואיות נוספות או להמציא מסמכים רפואיים נוספים לפני שתיקבע הנכות, יישלח מכתב על כך אל הפונה. במקרה זה הוא לא יידרש להגיע שוב אל הוועדה.
טיפ
יש דרכים רבות לקבל עזרה מקצועית חינם בהליכים של תביעות נכות

קביעת דרגת הנכות

  • מי שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה (גם בשיעור 0%) לא יהיה זכאי יותר לתשלום דמי פגיעה עבור אותה הפגיעה.
  • נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה בדרגה 20% ומעלה יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי תעודת נכה עבודה וסמל מיוחד (שרק הם רשאים לענוד).
  • אם הוועדה הרפואית החליטה שמצבו של הנפגע עשוי להשתנות, היא תקבע לו דרגת נכות זמנית לתקופה של שנה לכל היותר. בתקופה זו תשולם לו קצבה בשיעור דרגת הנכות הזמנית ובתום התקופה הוא יוזמן לוועדה רפואית נוספת.
  • מי שנקבעה להם דרגת נכות זמנית נמוכה מ-100% ובגלל הנכות אין להם הכנסות מעבודה, עשויים לקבל קצבת נכות בדרגה 100% לתקופות של עד 4 חודשים בכל פעם.
  • למידע נוסף ראו:

ערעור על החלטת הוועדה

  • אפשר לערער על החלטות הוועדה הרפואית בנושא דרגת הנכות, אחוזי הנכות, תאריך תחילת הנכות וקביעת נכות זמנית.
  • את הערר יש להגיש בתוך 30 ימים מהמועד שבו התקבלה ההחלטה (בפועל יש אפשרות להגיש את הערר עד 90 ימים ממועד ההחלטה).
  • המוסד לביטוח לאומי גם רשאי להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לנכות מעבודה. ערר זה עשוי להיות לטובת המבוטח ולא בהכרח לרעתו.
טיפ
ייתכן מצב שבו בעקבות הערר ובחינה מחודשת של הפרטים, הוועדה תשקול להפחית את אחוזי הנכות במקום להגדילם. כדי למנוע נזק לתובע כתוצאה מהערר, הוועדה תעצור את הדיון והנושא יצוין בפרוטוקול הוועדה. אם מגיש הערר לא נוכח בעת הדיון בוועדה, הוא יקבל מכתב על עצירת הדיון והאפשרות להפחתת אחוזי הנכות, ועל זכאותו למשוך את הערר במכתב שישלח למחלקת הוועדות.

דיון מחודש בדרגת הנכות

גובה קצבת הנכות או מענק הנכות

סכום קצבת הנכות

  • סכום הקצבה החודשית מחושב בהתאם לאחוזי הנכות:
    • מי שנקבעו להם 100% נכות יקבלו קצבה חודשית מלאה בסכום דמי הפגיעה שקיבלו ליום כפול 30, ולא יותר מ-38,505 ₪ בחודש (נכון ל-2025).
    • מי שנקבעו להם פחות מ-100% נכות יקבלו קצבה חודשית חלקית בהתאם לגובה האחוזים.
לדוגמה
  • נפגע עבודה קיבל דמי פגיעה בסך 400 ₪ ליום
  • לאחר מכן נקבעה לו נכות לצמיתות בדרגה 50%
  • סכום הקצבה החודשית: 6,000 ₪ = 0.5 × 400 × 30
  • סכום הקצבה החודשית מתעדכן בכל שנה בינואר, בהתאם לשינויים במדד.

קצבה חודשית מוגדלת למי שטרם מלאו 21 בזמן הפגיעה

  • אם הפגיעה בעבודה קרתה לפני גיל 21 ודמי הפגיעה שהנפגעים קיבלו נמוכים מ-332.9 ₪ ליום (נכון ל-2025) הקצבה החודשית תחושב עבורם לפי דמי פגיעה בסכום זה: 332.9 ₪ כפול 30, כפול אחוזי הנכות שנקבעו להם.
לדוגמה
  • נפגע עבודה בן 19 קיבל דמי פגיעה בסך 200 ₪ ליום.
  • אחרי שהגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה נקבעה לו נכות לצמיתות בדרגה 20%.
  • היות שטרם מלאו לו 21 בזמן הפגיעה, הקצבה החודשית תחושב לפי דמי פגיעה בסך 332.9 ₪ ליום.
  • סכום הקצבה החודשית: 1,997.4 ₪ = 0.20 × 332.9 × 30

סכום מענק הנכות

  • המענק הוא בסכום של 43 קצבאות חודשיות שהנפגעים היו מקבלים אילו דרגת הנכות שלהם הייתה זמנית.
  • למידע נוסף ראו מענק נכות לנפגעי עבודה.

קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה

  • נפגע עבודה עשוי להיות זכאי לקצבה חודשית מיוחדת בנוסף לקצבת הנכות מעבודה, אם מתקיימים שני התנאים הבאים:
    1. דרגת הנכות שנקבעה לו היא בשיעור 75% ויותר לצמיתות, או בשיעור 65% ויותר לצמיתות אם עקב הנכות הוא סובל מקשיי הליכה.
    2. לפי חוות דעתם של פקיד השיקום, רופא המוסד לביטוח לאומי ומומחים שונים, הוא זקוק לסיוע בטיפול אישי וכיסוי הוצאות מיוחדות בשל הנכות מעבודה שנקבעה לו.
  • סכום הקצבה המיוחדת נקבע בהתאם לרמת התלות בזולת שנקבעה לזכאים, בהתאם ל-4 רמות סיוע:
    1. מי שזקוקים לעזרה בביצוע פעולות היום יום זכאים לקצבה מיוחדת בסך 1,925 ₪ (נכון לשנת 2025).
    2. מי שזקוקים לעזרה רבה בביצוע רוב פעולות היום יום או זקוקים במידה רבה להשגחה או להסעות שלא בתחבורה ציבורית, זכאים לקצבה מיוחדת בסך 3,850 ₪ (נכון לשנת 2025).
    3. מי שזקוקים לעזרה רבה בביצוע כל פעולות היום יום או זקוקים להשגחה מתמדת או זקוקים בקביעות להסעות שלא בתחבורה ציבורית, זכאים לקצבה מיוחדת בסך 5,776 ₪ (נכון לשנת 2025).
    4. מי שתלויים לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום יום זכאים לקצבה מיוחדת בסך 9,626 ₪ (נכון לשנת 2025).
  • הצורך בהסעה מיוחדת לא יובא בחשבון למי שמקבלים קצבה להחזקת רכב.
  • "השגחה"- השגחה ופיקוח על הנכה כדי למנוע נזק/סכנה לעצמו או לאחרים.
  • למידע נוסף ראו קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה.

תשלום מראש על חשבון קצבת הנכות

  • קצבת נכות המשולמת מדי חודש אינה הדרך היחידה עבור נפגע עבודה לקבל את התשלום שהוא זכאי לו. נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור של 20% ומעלה זכאי לקבל תשלום חד פעמי מראש, באחת מהדרכים הבאות:
    • מקדמה מלאה או חלקית על חשבון קצבת הנכות מעבודה, המשולמת לו במטרה לשקמו כלכלית, מקצועית, או בכל דרך אחרת.
    • המרת קצבאות נכות חודשיות בתשלום חד פעמי. תשלום זה עשוי להיות מלא או חלקי, והוא מחושב על פי נוסחה שמביאה בחשבון את גובה הקצבה ומשך הזמן שהנפגע זכאי לקבל אותה. ניתן לחשב את הסכום בעזרת מחשבון מיוחד באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • למידע נוסף ראו:

זכאות לקצבת נכות מעבודה ולקצבאות נוספות

זכאות לקצבאות זיקנה ושאירים

  • מבוטח הזכאי לקצבת נכות מעבודה וכן לקצבת זיקנה או קצבת שאירים, יבחר באחת מהקצבאות.
  • מי שבחר בקצבת נכות מעבודה, יקבל קצבת נכות שלא תהיה נמוכה מקצבת הזיקנה או השאירים המגיעה לו.
  • בתנאים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי רשאי להוון את הקצבה של זכאי לקצבת נכות לצמיתות שהגיע לגיל פרישה (לשלם לו מענק חד פעמי). לאחר ההיוון תשולם לו קצבת הזיקנה או קצבת השאירים המגיעה לו.

זכאות לקצבת נכות מעבודה נוספת עבור פגיעה אחרת

  • מקבל קצבת נכות מעבודה יוכל לקבל בו-זמנית קצבת נכות מעבודה נוספת עבור פגיעה אחרת, בתנאי שסך כל קצבאות הנכות שיקבל לא יעלה על הקצבה המשולמת לדרגת נכות של 100%.

זכאות לקצבה מתוקף חוק אחר עקב אותו מאורע

זכויות נפגע עבודה מהביטוח הפנסיוני

זכאות לקצבת נכות מקרן פנסיה

  • נפגע עבודה שמבוטח בביטוח פנסיוני ואיבד לפחות 25% מכושר העבודה שלו, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מקרן הפנסיה שלו - פנסיית נכות.
  • גובה הקצבה החודשית המשולמת מפנסיית הנכות נקבע על פי אחוז הנכות, גיל הנפגע, שכרו והמסלול שבו בחר להשקיע את הכספים המופרשים לקרן הפנסיה.
  • כדי לקבל את קצבת הנכות מקרן הפנסיה, על הנפגע למצות את מלוא ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי תוך פרק הזמן שנקבע בתקנון קרן הפנסיה או בהתאם להנחיות שקיבל מקרן הפנסיה.
  • אחרי שמוצו ההליכים בביטוח לאומי ואם נפסקו לנפגע דמי פגיעה, קצבת נכות או מענק נכות, קרן הפנסיה רשאית להפחית את התשלומים הללו מהתשלום שהיא חייבת לנפגע.
  • אם מבוטח לא מיצה את מלוא ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי, קרן הפנסיה רשאית להקטין באופן משמעותי את גובה קצבת הפנסיה שהיא תשלם לו.
שימו לב
למרות שניתן להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה מהמוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים, ייתכן שלצורך קבלת פנסיית נכות מקרן הפנסיה יידרש נפגע העבודה למצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי מוקדם יותר, תוך פרק הזמן שנקבע בתקנון קרן הפנסיה או בהתאם להנחיותיה. מומלץ לברר את המועד המדויק מול קרן הפנסיה.

המשך הפרשות לקרן הפנסיה בתקופת קבלת פנסיית נכות

  • כאשר נפגע עבודה לא עובד ומקבל פנסיית נכות, לכאורה הדבר עלול לפגוע בהפרשות החודשיות שלו לקרן הפנסיה וביכולת שלו לקבל קצבה בגיל פרישה. כדי למנוע מצב זה, קרן הפנסיה לוקחת על עצמה להפריש במקום העובד את כל ההפרשות שהיה מפריש לו היה ממשיך לעבוד.
  • הפרשות הקרן הן באופן יחסי לאחוזי הנכות שנקבעו לו בוועדה הרפואית של קרן הפנסיה.
לדוגמה
  • עובד המשתכר 10,000 ₪ לחודש, נפגע בתאונת עבודה.
  • כתוצאה מהפגיעה, נקבעה לו נכות של 25% ונפסקה לו פנסיית נכות. לפני הפגיעה, מדי חודש הופרשו עבורו 1,850 ₪ לקרן הפנסיה.
  • אחרי הפגיעה, קרן הפנסיה לוקחת על עצמה לשלם 25% מסכום ההפרשות, שהינם 472.5 ₪.
  • אם ירצה להגדיל את קרן הפנסיה שלו ולצבור עוד זכויות פנסיוניות, הנפגע יכול להמשיך להפריש בעצמו כספים לקרן הפנסיה, ואם ימשיך לעבוד - יפריש לו המעסיק סכומים נוספים לפי החוק.

זכאות לעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית

שיקום וסיוע כלכלי לנפגעי עבודה

  • נכי עבודה עשויים להיות זכאים להטבות כספיות מהמדינה בתחומים שונים:

שיקום מקצועי וסיוע בלימודים

  • נפגע עבודה עשוי להיות זכאי, בהתאם לתנאים, לשיקום מקצועי הכולל לימודי הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה וסיוע בהשמה במקצועו החדש.
  • יש להגיש טופס תביעה לשיקום מקצועי בתוך שנה מהיום שנקבעה לתובע דרגת נכות מעבודה לצמיתות.
  • למידע נוסף ראו שיקום מקצועי וסיוע בלימודים לנפגעי עבודה.

מענקים להתאמת תנאי המגורים, לרכישת אביזרי עזר ולרכישת רכב

פטור מתשלום ביטוח לאומי

  • מקבל קצבת נכות מעבודה שנקבעה לו נכות של 100% לתקופה של למעלה משנה, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי גם אם יש לו הכנסה נוספת. עם זאת:
    • אם הוא עובד עצמאי, עליו לשלם דמי ביטוח נפגעי עבודה.
    • אם הוא עובד שכיר, על מעסיקו לשלם עבורו דמי ביטוח נפגעי עבודה ודמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד.
  • מקבל קצבת נכות מעבודה שנקבעה לו נכות בשיעור הנמוך מ-100% או לתקופה של פחות משנה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • אין לו הכנסות מעבודה וממקורות אחרים.
    • יש לו הכנסות ממקורות אחרים שאינן עולות על 666 ₪, נכון ל- 2025 (5% מהשכר הממוצע במשק).
  • למידע נוסף ראו פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לנכי עבודה.

הנחות ופטורים בתשלום מסים

מוות של נפגע עבודה

  • במציאות המצערת ביותר של מוות של נפגע עבודה, חשוב לזכור כמה זכויות שנועדו להקל על חיי יקיריו שנשארו מאחור.

מוות כתוצאה מתאונת עבודה

  • גמלת תלויים
    • בני משפחה (בן/בת זוג, ילדים, הורים) של נפגע עבודה שנפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה, עשוים להיות זכאים לגמלת תלויים, בהתאם לתנאים.
    • יש להגיש את התביעה לגמלה מוקדם ככל האפשר ולא יותר משנה מיום הפטירה, אחרת עלולה להפגע הזכאות לגמלה.
    • גובה הגמלה מחושב באחוזים מקצבת נכות מעבודה בשיעור 100%.
    • אם לא מתקיימת זכאות לגמלת תלויים, יתכן שבני המשפחה זכאים לקצבת שאירים. מי שזכאי לשתי הקצבאות, יבחר באחת מהן. אם בחר בגמלת תלויים, שיעורה לא יהיה נמוך משיעור קצבת השאירים שהייתה מגיעה לו.
  • מענקים לבני משפחה
    • בני משפחה של נפטר מפגיעה בעבודה זכאים למענקים בגין אירועים שונים, כגון נישואין ובר מצווה.
  • שיקום תעסוקתי לאלמנים
    • אלמן/ה שהוכר/ה על-ידי ענף שאירים או ענף נפגעי עבודה זכאי/ת לשיקום תעסוקתי הכולל סיוע במימון לימודי תואר או מקצוע.
  • דמי מחיה לבן/בת של נפגע עבודה
    • ילד הזכאי לגמלת תלויים או שמשולמת עבורו תוספת קצבת תלויים, עשוי להיות זכאי לדמי מחיה, בסך 924 ₪ לחודש (נכון לשנת 2025), אם מתקיימים שני התנאים הבאים:
    1. הוא סיים 8 שנות לימוד חובה.
    2. עיקר זמנו (לפחות 24 שעות בשבוע) מוקדש ללימודים על-יסודיים או להכשרה מקצועית.
  • למידע נוסף ראו:

מוות של אדם שקיבל קצבת נפגעי עבודה

  • כאשר מקבל קצבת נפגעי עבודה הולך לעולמו, שאיריו זכאים למענק פטירה בסך 10,268 ₪ (נכון לשנת 2025), בהינתן אחד מהתנאים הבאים:
    • המנוח הגיע לגיל פרישה.
    • למנוח הייתה דרגת נכות בשיעור 50% ומעלה.
  • בכל מקרה, שאיריו של הנפטר עשויים להיות זכאים לקצבת שאירים.
  • למידע נוסף ראו מענק פטירה לשאיריו של מקבל קצבת נפגעי עבודה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע