בזכותון שלפניכם ריכזנו מידע חשוב למי שעוסק במלצרות בבית קפה, מסעדה, בר וכיוצ"ב
הזכותון מיועד למלצרים המקבלים שכר לפי שעה או לפי טיפים או בשילוב ביניהם, ואינו מיועד למי שמקבל משכורת חודשית קבועה בכל חודש
למלצרים המועסקים באולמות וגני אירועים מומלץ להיכנס לפורטל זכויות מלצרים ועובדי אירועים לקבל מידע נוסף על זכויות נוספות שמגיעות להם
בשנת 2019, בית המשפט פסק כי טיפים הינם חלק מהכנסת המלצר. לפסיקה זו משמעויות רבות לענין תשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי, ימי מחלה, דמי אבטלה ועוד


בתי קפה, מסעדות, ברים - בישראל יש בתי עסק רבים שמספקים פרנסה למלצריות ומלצרים. מלצרות מאז ומתמיד הייתה דרך לעשות כסף קל ומהיר, אבל במאמץ לא קטן. אם אתם עוסקים במקצוע, זכותון זה נועד עבורכם - הוא יספר לכם על זכויות שאולי לא הכרתם, כמו החובה לשלם לכם ביטוח פנסיוני, דמי הבראה פיצויי פיטורים ועוד; יסביר את מעמד הטיפים במציאות המשפטית החדשה; וכמו כן ירחיב בנושאים כלליים שרלוונטיים לאנשים צעירים בשוק העבודה, כגון איסור על התעמרות בעבודה ועל הטרדה מינית.

הזכותון מיועד למלצרים שמשתכרים מטיפים, בין אם באופן בלעדי או בנוסף למשכורת בסיס (לפי שעה) או השלמה. הזכותון לא מיועד למלצרים שעובדים על בסיס שכר חודשי קבוע.

מלצרים שמקבלים שכר שעתי ללא טיפים, יכולים למצוא תשובות לשאלות גם בזכותון עובדים שעתיים/יומיים.

אם אתם עובדים באולמות אירועים, תמצאו תשובות רבות בפורטל זכויות מלצרים ועובדי אירועים.

אם אתם בני נוער שעובדים במלצרות, חלק מהזכויות המפורטות במדריך זה עשויות להיות שונות עבורכם, וכדאי שתקראו בנוסף את זכותון נוער עובד.

כרקע לזכותון זה, ניתן גם להעמיק בערכים על פסקי הדין המכוננים בנושא הטיפים, והמפורטים בתחתית מדריך זה.

מעמד המלצר כשכיר

  • מלצרות היא לעתים קרובות עבודה זמנית, שלא מעוגנת בחוזה בכתב. למרות זאת, מלצר הוא עובד שכיר ומעסיקו הוא בעל העסק שבו הוא ממלצר.
  • על המעסיק חלות החובות של מעסיק בכל תחום עבודה אחר.
  • כאשר מופרות זכויותיו של המלצר, הוא יכול להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד העבודה וגם לתבוע את המעסיק באחד מבתי הדין האזוריים לעבודה.

הודעה בכתב על תנאי העבודה

  • על המעסיק למסור למלצר הודעה על תנאי העבודה לא יאוחר מ-30 ימים מתחילת העבודה.
  • ההודעה צריכה להימסר בכתב ועליה לפרט את תנאי העבודה, לרבות שכר, תנאים סוציאליים, שעות העבודה וכו'.
  • במקביל, המלצר והמעסיק יכולים לחתום על חוזה עבודה ביניהם - אך לא חייבים לעשות זאת. חוזה עבודה בכתב יכול להחליף את ההודעה על תנאי העבודה.
  • למידע נוסף ראו הודעה על תנאי העבודה.

תלוש שכר

  • המעסיק מחויב למסור למלצר אחת לחודש תלוש שכר, שהינו בעל חשיבות לצורך בירורי המלצר על אודות הזכויות השונות.
  • גם אם התשלום למלצר נעשה במזומן בלבד - חלה החובה לספק לו תלוש.
  • מעסיק שלא מוסר תלוש, או מוסר תלוש שאינו כולל את כל הפרטים הנדרשים על פי החוק, עובר עבירה פלילית.
שימו לב
מעסיק שלא מספק תלוש שכר אינו פטור ממילוי חובותיו כלפי עובדיו המלצרים, כולל התשלומים והזכויות האחרות המפורטים בהמשך מדריך זה.

מרכיבי השכר של המלצר

שכר בסיס, השלמה וטיפים

  • בישראל, לקוחות של בתי עסק שמגישים מזון ומשקאות, משלמים בדרך כלל כלל טיפ (תשר) עם החשבון, בסך 12 עד 15 אחוז משווי החשבון.
  • בחלק מבתי העסק ניתן לכלול את הטיפ בתשלום בכרטיס האשראי אם כך מעדיף הלקוח. במקומות אחרים, ניתן להשאיר טיפ רק במזומן.
  • בסוף משמרת, נהוג ברוב בתי העסק לספור את הטיפים שהצטברו (כולל אלה שניתנו דרך אשראי) ולחלקם בין המלצרים. לעתים נהוג לחלקם גם עם עובדי המטבח - רצוי לברר סוגיה זו עם המעסיק לפני תחילת העבודה.
  • המלצר והמעסיק רשאים לסכם ביניהם את תנאי ההעסקה של המלצר וכיצד יורכב שכרו. בדרך כלל, יסכמו כי השכר הוא אחד מאלה:
    • טיפים בלבד.
    • תשלום בסיס של שכר מינימום או יותר מהמעסיק לפי שעה, בתוספת טיפים.
    • תשלום מטיפים עם השלמת המעסיק לסכום יומי או שעתי, שהינו שכר מינימום או יותר.
דוגמה
מעסיק מסכם עם מלצריו על השלמה של 50 שקל לשעה, 6 שעות במשמרת. במשמרת "חלשה", בה אין הרבה לקוחות, קופת הטיפים הניבה לכל מלצר 240 שקל, כלומר 40 שקל לשעה. על המעסיק להשלים לכל מלצר 10 שקלים לשעה, שהינם 60 ₪ לכל המשמרת. לעומת זאת, אם המשמרת פעילה יותר וכל מלצר מרוויח סכום של 100 ₪ לשעה מטיפים - המעסיק לא צריך להשלים דבר.

שכר מינימום

  • אין לשלם למלצר פחות משכר מינימום לשעה, שהינו 32.30 ₪. מכאן ש:
    • שכר בסיס שעליו הסכימו המלצר והמעסיק לא יכול להיות פחות משכר המינימום.
    • השלמה שעליה הסכימו המלצר והמעסיק, לא יכולה להיות לסכום שהינו פחות משכר מינימום.
  • מעסיק שלא סיכם עם המלצר על השלמה או בסיס - עדיין חייב בהשלמה לשכר המינימום. יש לחשב את מה שהרוויח המלצר במשמרת, כולל הטיפים שהמעסיק מעביר אליו בסיום המשמרת, ולחלק בשעות העבודה. אם התוצאה היא פחות מ-32.3 ₪ לשעת עבודה, על המעסיק להשלים את השכר לשכר המינימום.
דוגמה
מלצר לא סיכם עם מעסיקו על השלמה או משכורת בסיס, אלא על תשלום מטיפים בלבד. במשמרת של 6 שעות, הוא קיבל מקופת הטיפים 150 שקל, שהם 25 ₪ לשעה, שהם 7.3 ₪ פחות משכר המינימום. על המעסיק להשלים את שכרו, ולשלם לו עוד 43.8 ₪ (שהם 7.3 ₪ X‏ 6 שעות) על יום העבודה.

החזר הוצאות נסיעה

  • עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש (או עשוי היה להשתמש) בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.
  • אין צורך להגיש קבלות על הוצאות הנסיעה, אלא מספיק שהמלצר היה זקוק להן.
  • ניתן לחשב את ההוצאות על פי הנסיעות שהמלצר זקוק להן בפועל, או על פי סכום גלובלי חודשי. יש מעסיקים שמשלמים על כרטיס רב קו חופשי-חודשי.
  • בכל מקרה, החוק לא מחייב את המעסיק לשלם יותר מ-22.60 ₪ ליום או לפי חודשי חודשי לפי הנמוך ביניהם. עם זאת המלצר והמעסיק יכולים להחליט ביניהם על סכום גבוה יותר.
דוגמה
מלצר המתגורר במרחק אוטובוס מבית קפה, מקבל 3 משמרות בשבוע (סה"כ 12 משמרות בחודש). על המעסיק להוסיף לשכרו החודשי מחיר נסיעת אוטובוס כפול 24 (שהם 2 נסיעות ביום X‏ 12 ימי עבודה בחודש), או סכום גלובלי של חופשי-חודשי - על סמך מה שהוחלט בין השניים. אם לא הוחלט ביניהם, אז ישלם המעסיק לפי הנמוך מבין 2 הסכומים הנ"ל.

תשלום עבור התלמדות, חפיפה, הכנות למשמרת וסגירה

  • יש לשלם למלצר עבור כל שהייה במקום העבודה שנעשתה על-פי דרישת המעסיק. הדבר כולל:
    • התלמדות
    • הכשרה
    • הכנות למשמרת
    • ישיבות צוות
    • שהות במקום העסק אחרי סגירתו
דוגמה
מלצרית התקבלה לעבודה בבית קפה, אך נאמר לה שלפני שתתחיל לקבל את חלקה בקופת הטיפים, עליה להגיע למשמרת חפיפה שבעבורה לא תקבל תשלום. הדבר אינו חוקי: אם עבור משמרת החפיפה היא לא תקבל טיפים, יש לכל הפחות לשלם לה שכר מינימום עבור משמרת זו.

כסף שמופחת משכר המלצר

  • כחלק מהיותו של המלצר עובד שכיר, מופחתים סכומים שונים משכרו לצורך פנסיה, ביטוח לאומי ומס הכנסה, כמו כל עובד.
  • בית המשפט קבע כי הטיפים הינם חלק משכר המלצר, ולכן הפחתות אלו תקפות גם לגבי הטיפים וגם לגבי שכר בסיס (אם יש).
  • אדם שמעסיק מלצרים חייב בתשלומים שונים אף הוא. חלקם משולמים מכיסו הפרטי של המעסיק וחלקם מנוכים מהשכר של המלצר ואף יכולים להיגבות במקרי מסוימים גם מקופת הטיפים, כך שהם מהווים הפחתה נוספת משכר המלצר - כפי שיפורט להלן.

הפחתת עלויות מעסיק מתוך הטיפים: מע"מ והפרשות חלקו של המעסיק בפנסיה ובביטוח לאומי

  • מאז פסיקת בית המשפט הקובעת כי טיפים הם חלק משכר העבודה של המלצר, השאלה האם בעלי העסק חייבים בתשלום מע"מ על הכנסות המלצרים מטיפים - נותרה פתוחה. טרם נקבע אם וכיצד יש לגבות מע"מ מתוך הטיפים המשולמים, והאם משמעות הדבר כי היא כי המעסיק ינכה מהמלצרים 17% מהסכום הנאסף בקופת הטיפים מדי יום.
  • למעסיק אסור לנכות מתוך התשר את תשלומי החובה החלים על המעסיק (כמו חלקו של המעסיק בתשלומי הביטוח הלאומי או בתשלומי הפנסיה) אלא אם הגיע להסכמה אחרת עם עובדיו והעלה אותה על הכתב במסגרת טופס ההודעה לעובד על תנאי העבודה או בהסכם העבודה הכתוב. בכל מקרה הוא יוכל לעשות זאת אך ורק לגבי כספי הטיפים העולים על שכר הבסיס שסוכם עם העובד (שחייב להיות לפחות בגובה שכר המינימום).
שימו לב
אסור למעסיק לנכות את עלויות המעסיק שלו מתוך שכר הבסיס שסוכם עם העובד, אפילו אם שכר הבסיס גבוה משכר המינימום.

הפרשות חלקו של המלצר לפנסיה

  • אדם שמעסיק מלצרים, חייב להפריש כספים לביטוח פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, לפי בחירת המלצר).
  • החובה מתקיימת עבור מלצרים בנים בני מעל 21, ומלצריות בנות בנות מעל 20.
  • אם אין למלצר ביטוח פנסיוני - על המעסיק לפתוח לו אחד.
  • חלק מההפרשה ינוכה משכרו של המלצר, כולל מהטיפים ששולמו לו. ניתן לעקוב אחר הניכוי בתלוש השכר.
  • אם המלצר כבר מבוטח בביטוח פנסיוני בעת התחלת עבודתו, על המעסיק לבצע את ההפרשות החל מיום עבודתו הראשון (ניתן להתחיל בביצוע ההפרשות בפועל לאחר 3 חודשים רטרואקטיבית לתחילת העבודה).
  • אם המלצר התחיל לעבוד כשהוא אינו מבוטח בביטוח פנסיוני, אז חובת המעסיק לערוך ביטוח פנסיוני מתחילה רק לאחר 6 חודשי עבודה (אך המעסיק רשאי להתחיל לבטח את העובד כבר מיומו הראשון בעבודה).
  • למידע נוסף ראו חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.

מס הכנסה

  • על מלצר לשלם מס הכנסה על הכנסותיו, בהתאם למדרגת המס שהוא נמצא בה ותוך התחשבות בנתונים האישיים של המלצר והטבות המס השונות אשר להן הוא זכאי.
דוגמה
הטבות מס אפשריות
  • חישוב מדרגת המס נעשה תוך הכללת הטיפים כחלק מהשכר. משמעות הדבר היא כי במצב המשפטי החדש, מלצרים שלא שילמו מס הכנסה עשויים להיות חייבים כעת בתשלום, ומי ששילמו - עשויים להיות חייבים בתשלום גדול יותר מבעבר.
  • ניכוי המס מתבצע אוטומטית על ידי המעסיק, וניתן לעקוב אחריו בתלוש השכר.
  • בתחילת העבודה וכן בתחילת כל שנה אזרחית יש למלא טופס 101, כדי לקבל את הטבות המס באופן שוטף.
טיפ
אם אתם עובדים במהלך השנה ביותר ממקום עבודה אחד (גם אם לא בתקופה חופפת) יש לערוך תיאום מס הכנסה וכן תיאום בביטוח לאומי כדי לא לשלם מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי בשיעור גבוה ממה שצריך.

דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות (חלקו של המלצר)

  • משכר המלצר נגבים דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, המחושבים על פי הכנסתו הכוללת טיפים.
  • תשלום הביטוח הלאומי הוא מה שיאפשר למלצר לקבל במידת הצורך דמי אבטלה, דמי לידה או קצבאות נוספות.
  • כשם שחישוב דמי הביטוח הלאומי נעשה תוך הכללת הטיפים, כך גם הקצבאות שהמלצר יהיה זכאי להן בעתיד, במידה ויזדקק להן - יחושבו על פי הכנסתו הכוללת טיפים.
דוגמה
מלצרית עבדה בבית קפה מספר שנים והשתכרה מטיפים בלבד. המלצרית נכנסה להיריון ויצאה לחופשת לידה וכעת היא זכאית לדמי לידה מביטוח לאומי, שיחושבו על פי הסכום הכולל שהשתכרה (כולל הטיפים) ב-3 חודשי העבדה האחרונים או ב-6 חודשי העבודה האחרונים.

ימי חופשה בתשלום (חופשה שנתית)

  • מלצרים זכאים לקבל ימי חופשה בתשלום ככל העובדים השכירים.
  • מלצר שהועסק יותר מ-74 יום, או שיש לו חוזה כתוב ליותר מ-74 יום - יהיה זכאי למספר ימי חופשה שייקבעו על פי זמן העסקתו. חישוב ימי החופשה יעשה על פי כללי מקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים, ניתן גם להיעזר במחשבון של עמותת קו לעובד.
  • מלצרים שלא מנצלים את ימי החופשה שלהם, יהיו זכאים לפדות אותם בכסף בסוף ההעסקה. (ראו פירוט בהמשך).
  • מלצר שהועסק פחות מ-75 יום, ואין לו חוזה כתוב עם המעסיק לעבוד יותר מ-74 יום - אינו זכאי לצאת לחופשה בתשלום או לצבור ימי חופש, אולם עם סיום העסקתו על המעסיק לשלם לו תוספת למשכורת האחרונה בסך 4% מכל מה שהשתכר המלצר בכל תקופת עבודתו בבית העסק.
דוגמה
מלצרית עבדה במסעדה במשך חודשיים על בסיס טיפים בלבד. סך הכנסותיה - 5,000 שקל, מהם הופחתו מס הכנסה, וחלקה בדמי הביטוח הלאומי ובפנסיה. בסוף משמרתה האחרונה, על המעסיק להוסיף לה 200 שקל, שהם 4% מ-5,000 ₪.

ימי מחלה

  • אין לדרוש ממלצר לבוא לעבודתו כאשר הוא חולה או פצוע, באופן שמונע ממנו לבצע את עבודתו.
  • מלצרים זכאים לצבור ימי מחלה, שבחלקם משולמים להם דמי מחלה בידי המעסיק.
  • מלצר העובד במשמרות, בבית עסק הפתוח 6 ימים בשבוע, צובר ימי מחלה על פי התחשיב הבא: 25/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏1.5
דוגמה
בחודש אוגוסט עבד המלצר אצל המעסיק 10 יום. לפיכך, צבר באותו חודש 0.6 ימי מחלה, לפי החישוב: 10/25 כפול 1.5
  • מלצר שנעדר בגין מחלה והציג למעסיקו תעודת מחלה, זכאי לתשלום דמי מחלה בגין היעדרותו באופן הבא:
    • עבור יום היעדרותו הראשון - המלצר אינו זכאי לתשלום.
    • עבור יום היעדרותו השני והשלישי - העובד זכאי (עבור כל אחד מהימים) לתשלום של 50% מערך שכר העבודה שהיה אמור להשתכר באותו יום אילו עבד.
    • עבור יום היעדרותו הרביעי והלאה - העובד זכאי לתשלום בגובה 100% מערך שכר העבודה שהיה אמור להשתכר באותו יום אילו עבד.
  • בחוק אין התייחסות ספציפית לערך יום המחלה, באופן שנוכל לקבל תשובה חד משמעית לגבי מלצרים. קיימת דעה שהתשלום יהיה בהתאם לשכר ממוצע ליום עבודה ב-3 החודשים שקדמו למחלה, אך פרשנות אחרת מציעה לערוך ממוצע על פי 12 החודשים האחרונים שקדמו למחלה.
  • למידע נוסף ראו חישוב דמי מחלה לעובד שעתי או יומי העובד רק בחלק מימי השבוע.

עבודה בשבת

  • מלצר, כמו כל עובד בישראל, זכאי למנוחה שבועית בת 36 שעות רצוף בשבוע.
  • יום המנוחה השבועית הוא שבת ליהודים, וללא יהודים - שישי, שבת או ראשון, על פי בחירתם.
  • ניתן להעסיק מלצרים ביום המנוחה השבועית, רק אם יש היתר לכך ממשרד העבודה, אך יש לספק להם יום מנוחה חלופי באותו השבוע.
  • על עבודה ביום המנוחה יש לשלם למלצר 150% משכרו לשעה. קיימות דעות שונות לגבי אופן חישוב הסכום שממנו יחושב 150%, אבל יש לוודא שביום שבת, המלצר הכניס לכיסו לפחות 150% משכר הבסיס או ההשלמה שעליה סוכם עם המעסיק, ולא פחות מ150% משכר המינימום. אם הסכום קטן מכך - על המעסיק להשלים לסכום זה.
שימו לב
מלצר שעבר בשישי בבוקר ולאחר מכן בשבת בערב, ולא עברו 36 שעות בין משמרת למשמרת, נחשב למי שעבד במהלך המנוחה השבועית, ולכן יהיה זכאי להשלמת המעסיק ל-150% משכרו הקבוע, עבור השעות שעבד במוצאי שבת.

עבודה או יום מנוחה בחג

  • מלצר שהשלים 3 חודשי עבודה בבית העסק, והיה צריך לעבוד ביום החג אך נעדר מהעבודה עקב החג, זכאי לתשלום שכר מלא עבור הימים שהפסיד. תשלום זה נקרא דמי חגים.
דוגמה
מלצר עובד כשנה בבית קפה, ומשתבץ באופן קבוע במשמרות בימים א', ג', ו-ה'. השנה חג הפסח יוצא על יום ה', המקום סגור והמלצר יפסיד משמרת. על המעסיק לשלם לו את הסכום שהיה מרוויח ביום ה', לו היה עובד.
  • עובדים יהודים יקבלו שכר עבור החגים היהודיים בהם נעדרו מהעבודה. לעומתם, עובדים שאינם יהודים, זכאים לבחור בימי חגם או בימי החג היהודים.
שימו לב
קיימות דעות שונות לגבי אופן חישוב הסכום שממנו יחושב 150%, אבל יש לוודא שביום החג, המלצר הכניס לכיסו לפחות 150% משכר הבסיס או ההשלמה שעליה סוכם עם המעסיק, ולא פחות מ150% משכר המינימום. אם הסכום קטן מכך - על המעסיק להשלים לסכום זה.
  • מלצר שעובד בחג, יקבל שכר כמו בשבת - השלמת המעסיק ל-150% משכרו ובנוסף יום מנוחה חלופי.
  • אם העובד הועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח - הוא זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו ) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים). סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.

דמי הבראה

  • עובדים שהשלימו שנת עבודה אחת לפחות במקום עבודתם זכאים לתשלום שנתי של דמי הבראה מהמעסיק.
  • מלצרים זכאים ל-5 ימי הבראה בשנת עבודתם הראשונה, ול-6 ימי הבראה בשנת עבודתם השנייה והשלישית.
  • דמי ההבראה עומדים על 418 ₪ ליום.
  • גובה דמי ההבראה שלהם זכאי מלצר יחושב באופן הבא:

מספר שעות העבודה השבועיות של המלצר X מספר ימי הבראה שהוא זכאי לו לפי הוותק X שווי יום הבראה, וכל זאת חלקי 42.

דוגמה
מלצר נוהג לקחת 3 משמרות בשבוע במסעדה, של 6 שעות כל משמרת - סה"כ 18 שעות שבועיות. בסוף שנת העבודה הראשונה שלו בבית העסק, הוא זכאי ל-5 ימי דמי הבראה, ולכן על המעסיק להוסיף למשכורתו את הסכום - 18X5X378 לחלק ל-42 ,שהם 810 ₪.

סביבת העבודה ותנאים הולמים

  • מלצרים זכאים לעבוד בסביבה מכבדת, עם תנאים הולמים, ככל עובד אחר.

הפסקות

  • על המעסיק לדאוג לקיומם של חדרי שירותים ראויים ולאפשר הפסקות שירותים ככל שידרשו.
  • מלצרים זכאים להפסקה במהלך משמרת של 8 שעות. למעסיק יש סמכות להחליט על הפסקות נוספות.
  • למידע נוסף ראו הפסקות בעבודה

איסור על התעמרות בעבודה

  • מלצרית או מלצר שמעסיקם התעמר בהם, עשויים להיות זכאים לפיצוי.
  • התעמרות במקום העבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה. היא יכולה לכלול:
    • צעקות וקללות
    • משימות משפילות
    • ביקורת מוגזמת והבעת חוסר שביעות רצון מתמדת
    • האשמות שווא והפצת שמועות מזיקות על העובד
    • חדירת יתר לפרטיות העובד
שימו לב
על אף שבדין הישראלי לא קיים חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה, והצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה טרם עברה בכנסת בקריאה שלישית, הכירו בתי הדין האזוריים לעבודה בעוולה של התעמרות בעבודה וחייבו מעסיקים לשלם לעובדים פיצויים בגין עגמת נפש או הפרת החובה לנהוג בתום לב. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה טרם נתן את פסיקתו בסוגיה זו ועל כן ההכרה בעוולה זו, כעילה שניתן לתבוע פיצויים בגינה, טרם הוכרעה באופן סופי.

איסור על הטרדה מינית

  • חל איסור על הטרדה מינית של מלצר או מלצרית במקום העבודה . הטרדה מינית הנה כל אחד מהמעשים הבאים:
    • סחיטה באיומים בעלת אופי מיני
    • מעשים מגונים
    • הצעות בעלות אופי מיני
    • התייחסויות בעלות אופי מיני, בין אם הן ישירות כלפי המלצר/ית או מתקיימות בסביבת/ה.
    • אמירות מבזות ומשפילות בעלות אופי מיני, בין אם הן ישירות כלפי המלצר/ית או מתקיימות בסביבת/ה.
    • פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, תוך התמקדות במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום
    • ניצול יחסי מרות לצורך מערכת יחסים מינית
  • כשמדובר בניצול יחסי מרות במסגרת יחסי העבודה (הטרדה מינית בידי מעסיק או אחראי משמרת, מנהל, או כל אדם אחר שבינו לבין המלצרים יש יחסי מרות), הצעות או התייחסויות מיניות המופנות מהממונה אל עובד תחת מרותו, עשויות להיחשב להטרדה מינית גם אם העובד לא הראה למטריד שהוא אינו מעוניין בהן.
    • בין בעלים במסעדה והמלצרים עשויים להתקיים יחסי מרות, גם אם לבעל המסעדה אין תפקיד ניהולי במסעדה. יחסי המרות בין בעלים של מסעדה למלצרים נובעים מעצם הידיעה של המלצר/ית שמדובר בבעל מסעדה היכול להשפיע על פרנסתם. למידע נוסף ראו :שותף במסעדה שהטריד מינית מלצרית חוייב בפיצויים.
  • חל איסור על מלצרים להטריד זה את זה. הטרדה תחשב כל מה שפורט לעיל, עם ההבדל שבמקרה של התייחסות מינית או הצעה מינית - אלה יהיו אסורות רק כאשר מדובר בהתייחסויות או הצעות חוזרות, אחרי שנשוא ההטרדה הבהיר כי אינו מעוניין.
  • המעסיק אחראי לנקיטת אמצעים כדי למנוע הטרדה מינית כלפי המלצרים העובדים בבית העסק. הוא גם יכול למנות לכך אדם אחר בצוות. האחריות כוללת:
    • הדרכת העובדים בנושא איסור הטרדה מינית
    • טיפול בתלונות של מלצרים על הטרדות מיניות שמתקיימות בבית העסק
    • הבהרת איסור ההטרדה ללקוח שמטריד מלצרית או מלצר ובמקרה הצורך - סילוק הלקוח מהמקום
  • הפרת האיסור על הטרדה מינית בידי מעסיק או לקוח, יכולה להוביל לתביעת פיצויים בידי המלצרית או המלצר, ובמקביל יש לה היבט פלילי וניתן להתלונן על ההטרדה במשטרה.
  • למידע נוסף ראו פורטל הטרדה מינית.

פיטורים והתפטרות

שימוע לפני פיטורים

  • לפי פסיקת בתי הדין לעבודה, מעסיק מחויב לקיים לעובד שימוע טרם פיטוריו.
  • יש להודיע על השימוע בכתב, זמן סביר לפני קיומו.
  • בשימוע יש להציג בפני העובד את הנימוקים המלאים לרצון המעסיק לפטר אותו, ותינתן לעובד הזדמנות להשמיע טיעונים בעד המשך העסקתו.
  • יש לקיים שימוע גם במקרה של שינוי מהותי בתנאי העבודה של המלצר, כמו הורדה בהיקף המשרה, בשכר, באופי התפקיד וכיוצב'
דוגמה
בעל בית קפה שמעוניין לפטר מלצרית שעבדה אצלו, יכול להודיע לה בוואטסאפ שהוא מעוניין שתגיע לשימוע בו יסביר לה את סיבותיו. אם לא ישלח לה הודעה שכזו ופשוט יחכה שהיא תתייצב למשמרת ואז יאמר לה שתלך הביתה - הוא פועל בניגוד לפסיקה ויתכן שלמלצרית תהיה עילת תביעה כנגדו

הודעה מוקדמת לפני פיטורים

  • לאחר שערך שימוע, אם המעסיק בכל זאת החליט לפטר את המלצר, עליו לתת לו הודעה מוקדמת. תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת בהתאם לוותק שנצבר במקום העבודה:
    • מלצר בעל ותק של עד שנה יהיה זכאי ליום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה.
    • מלצר שעובד באותו המקום בין שנה לשנתיים, יהיה זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של 14 יום, וכן יום נוסף על כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השנייה.
    • מלצר שעובר באותו מקום בין שנתיים לשלש שנים, זכאי ל-21 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השלישית.
דוגמה
מלצרית עבדה בבר חצי שנה שלאחריה הוחלט לפטרה. אחרי שימוע, נאמר לה שהיא בכל זאת מפוטרת. היא זכאית לעבוד שבוע נוסף בטרם תעזוב סופית ולהשתבץ במהלכו למספר המשמרות המקובל עבורה בשבוע

פיצויי פיטורים למלצר שפוטר

  • מלצרים שפוטרו לאחר שצברו ותק של לפחות שנה אחת במקום העבודה, זכאים לפיצויי פיטורים ככל עובד שכיר.
  • מכיוון שחלק מהכספים המופרשים לביטוח הפנסיוני של העובד במהלך תקופת עבודתו משולמים על חשבון פיצויי הפיטורים, על המעסיק יהיה לשלם לעובד המפוטר רק השלמה של הפיצויים, כלומר את החלק מהפיצויים שלא שולם לביטוח הפנסיוני או פיצויים עבור התקופה שבה לא בוצעו כלל הפרשות לביטוח הפנסיוני.
  • אם המעסיק הפריש מדי חודש את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר מדי חודש) - במקרה כזה, בעת הפיטורים המעסיק פטור מתשלום פיצויים נוספים למלצר. (אם ההפרשות לא בוצעו מתחילת העבודה, הרי שעל המעסיק לשלם פיצויים מלאים עבור התקופה הראשונה של העבודה, שבה לא בוצעו ההפרשות, בשווי המשכורת החודשית X מספר החודשים שבהם לא בוצעה ההפרשה, וחלקי 12).
  • אם המעסיק הפריש רק חלק מפיצויי פיטורים (החובה בחוק היא להפריש 6% מהשכר מדי חודש) - במקרה כזה, בעת פיטורים, על המעסיק לשלם רק את ההפרש (2.33% מהשכר החודשי X מספר חודשי העסקה). אם ההפרשות לא בוצעו מתחילת העבודה, הרי שעל המעסיק לשלם פיצויים מלאים עבור התקופה הראשונה של העבודה, שבה לא בוצעו ההפרשות, בשווי המשכורת החודשית X מספר החודשים שבהם לא בוצעה ההפרשה, וחלקי 12).
טיפ
קיימות מגבלות מסוימות על משיכת כספי הפיצויים מהקופה, ולכן רצוי לשתף פעולה עם המעסיק כדי למנוע מצב שבו ימנע את המשיכה של הכספים שכבר שילם. לפני שאתם עוזבים סופית את מקום העבודה, בקשו מהמעסיק מכתב המופנה אל הגוף המנהל את הביטוח הפנסיוני שלכם, אשר מצהיר במפורש כי המעסיק משחרר באופן מוחלט את הכספים לטובתכם וכי אינו מתנגד למשיכתם.
  • אם המעסיק לא הפריש כספים כלל לביטוח הפנסיוני במהלך תקופת עבודתו של המלצר (בניגוד לחובתו), הרי שעליו לשלם לעובד פיצויי פיטורים מלאים (משכורת חודשית X מספר שנות עבודה של המלצר). במקרה כזה על המעסיק לשלם לעובד בנוסף לפיצויים גם את שווי ההפרשות לפנסיה שהיה עליו לשלם (חלק מעסיק בלבד). סכום זה עומד (נכון לשנת 2020) על:
    • 6.5% מכל השכר ששולם למלצר בכל תקופת עבודתו - וזאת אם המלצר היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתחיל לעבוד.
    • 6.5% מכל השכר ששולם לו החל מהחודש השביעי לעבודתו ועד סיום עבודתו - אם המלצר לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני כשהתחיל לעבוד.
אזהרה
אסור למעסיק להתנות את תשלום הפיצויים בחתימה של העובד על "כתב ויתור" (מכתב שבו העובד מצהיר שהוא מוותר על זכויותיו האחרות או נאלץ להודות שהמעסיק שילם לו את כל זכויותיו. עובד שחתם על כתב ויתור, אך לא שולמו לו כל זכויותיו רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה למרות שחתם על כתב ויתור.

התפטרות המלצר

  • עובד שמתפטר, מחויב להודיע למעסיק מראש על כוונתו להתפטר כדי לתת לו זמן להיערך. הודעה זו נקראת "הודעה מוקדמת להתפטרות". זמן ההודעה המוקדמת תלוי בותק:
    • מלצר שעבד באותו מקום עד שנה, מחויב ליום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה.
    • מלצר שעובד בין שנה לשנתיים, מחויב לתקופת הודעה מוקדמת של 14 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השנייה.
    • מלצר בשנת עבודתו השלישית מחויב ל-21 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השלישית.
  • במקרה של אי קיום חובת ההודעה המוקדמת ע"י העובד, רשאי המעסיק לנכות מכל סכום שמגיע לעובד, סכום השווה לשכר הרגיל שהיה מקבל עבור תקופת ההודעה המוקדמת שלא עבד בה.
  • בעבור התפטרות אין למעסיק חובה לשלם פיצויי פיטורים (מלבד מקרים חריגים המפורטים בהמשך). עם זאת, חלק מההפרשות לביטוח הפנסיוני שביצע המעסיק במהלך תקופת העבודה של המלצר, הם על חשבון פיצויי הפיטורים. כספים אלה נשארים בחיסכון הפנסיוני של העובד, והוא יהיה רשאי למשוך אותם רק בהגיעו לגיל הפרישה (שיפרוש לגמלאות) או חלילה במקרה של נכות או מוות.
טיפ
משיכת כספי הפיצויים מתוך הביטוח הפנסיוני של העובד שלא במקרה שלל פרישה לגמלאות, נכות או מוות, מעניקה למעסיק זכות לתבוע את הכספים הללו בחזרה מהמלצר. כדי להימנע ממצב כזה, לפני שאתם עוזבים סופית את מקום העבודה, בקשו מהמעסיק מכתב המופנה אל הגוף המנהל את הביטוח הפנסיוני שלכם, אשר מצהיר במפורש כי המעסיק משחרר באופן מוחלט את הכספים לטובתכם וכי אינו מתנגד למשיכתם.

פיצויי פיטורים למלצר שהתפטר

  • ככלל, מלצרים שהתפטרו אינם זכאים לפיצויי פיטורים מהמעסיק.
  • עם זאת , כספים שהפריש המעסיק לבטוח הפנסיוני על חשבון הפיצויים, ממשיכים להישאר בחיסכון הפנסיוני, ויהיו שייכים לעובד בתנאי שימשוך אותם רק בגיל פרישה או במקרה של נכות או מוות. בכל מקרה אחר משיכת הכספים מתוך הביטוח הפנסיוני מעניקה למעסיק זכות לתבוע את הכספים האלה בחזרה אליו.
טיפ
עם סיום העבודה כדאי לבקש מהמעסיק מכתב המופנה אל הגוף המנהל את הביטוח הפנסיוני ובו מצהיר המעסיק כי אינו מתנגד לשחרור הכספים לטובת העובד.
  • למרות האמור לעיל, במקרים מסוימים, זכאי מלצר שהתפטר לפיצויי פיטורים (למרות שהתפטר ולא פוטר), וזאת בתנאי שהשלים ותק של שנה אחת לפחות במקום העבודה.
דוגמה
מקרים שבהם עשוי עובד שהתפטר להיות זכאי לפיצויי פיטורים
  • התפטרות עקב הרעה בתנאי העבודה
  • גיוס לצה"ל או התנדבות לשירות לאומי
  • התפטרות לצורך טיפול בילד
  • התפטרות עקב מצב בריאותי של המלצר או של בן משפחה
  • לרשימה המלאה ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר.
  • בכל המקרים הנ"ל, מכיוון שחלק מהכספים המופרשים לביטוח הפנסיוני של העובד במהלך תקופת עבודתו משולמים על חשבון פיצויי הפיטורים, על המעסיק יהיה לשלם לעובד המפוטר רק השלמה של הפיצויים, כלומר את החלק מהפיצויים שלא שולם לביטוח הפנסיוני או פיצויים עבור התקופה שבה לא בוצעו כלל הפרשות לביטוח הפנסיוני.
  • אם המעסיק הפריש מדי חודש את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר מדי חודש) - במקרה כזה, עם עזיבת העובד המעסיק פטור מתשלום פיצויים נוספים למלצר. (אם ההפרשות לא בוצעו מתחילת העבודה, הרי שעל המעסיק לשלם פיצויים מלאים עבור התקופה הראשונה של העבודה, שבה לא בוצעו ההפרשות, בשווי המשכורת החודשית X מספר החודשים שבהם לא בוצעה ההפרשה, וחלקי 12).
  • אם המעסיק הפריש רק חלק מפיצויי פיטורים (החובה בחוק היא להפריש 6% מהשכר מדי חודש) - במקרה כזה, בעת פיטורים, על המעסיק לשלם רק את ההפרש (2.33% מהשכר החודשי X מספר חודשי העסקה). אם ההפרשות לא בוצעו מתחילת העבודה, הרי שעל המעסיק לשלם פיצויים מלאים עבור התקופה הראשונה של העבודה, שבה לא בוצעו ההפרשות, בשווי המשכורת החודשית X מספר החודשים שבהם לא בוצעה ההפרשה, וחלקי 12).
טיפ
קיימות מגבלות מסוימות על משיכת כספי הפיצויים מהקופה, ולכן רצוי לשתף פעולה עם המעסיק כדי למנוע מצב שבו ימנע את המשיכה של הכספים שכבר שילם. לפני שאתם עוזבים סופית את מקום העבודה, בקשו מהמעסיק מכתב המופנה אל הגוף המנהל את הביטוח הפנסיוני שלכם, אשר מצהיר במפורש כי המעסיק משחרר באופן מוחלט את הכספים לטובתכם וכי אינו מתנגד למשיכתם.
  • אם המעסיק לא הפריש כספים כלל לביטוח הפנסיוני במהלך תקופת עבודתו של המלצר (בניגוד לחובתו), הרי שעליו לשלם לעובד פיצויי פיטורים מלאים (משכורת חודשית X מספר שנות עבודה של המלצר). במקרה כזה על המעסיק לשלם לעובד בנוסף לפיצויים גם את שווי ההפרשות לפנסיה שהיה עליו לשלם (חלק מעסיק בלבד). סכום זה עומד (נכון לשנת 2020) על:
    • 6.5% מכל השכר ששולם למלצר בכל תקופת עבודתו - וזאת אם המלצר היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתחיל לעבוד.
    • 6.5% מכל השכר ששולם לו החל מהחודש השביעי לעבודתו ועד סיום עבודתו - וזאת אם המלצר לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני כשהתחיל לעבוד.
אזהרה
אסור למעסיק להתנות את תשלום הפיצויים בחתימה של העובד על "כתב ויתור" (מכתב שבו העובד מצהיר שהוא מוותר על זכויותיו האחרות או נאלץ להודות שהמעסיק שילם לו את כל זכויותיו. עובד שחתם על כתב ויתור, אך לא שולמו לו כל זכויותיו רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה למרות שחתם על כתב ויתור.

פדיון ימי חופשה שלא נוצלו

  • במהלך תקופת העבודה צובר המלצר זכאות לימי חופשה בתשלום (כפי שהוסבר לעיל).
  • כאשר מופסקת העסקתו של המלצר, על המעסיק לשלם למלצר את שווי כל ימי החופשה שצבר ושלא ניצל במהלך תקופת עבודתו.
  • למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.

פדיון דמי הבראה

  • אם המלצר עבד לפחות שנה במקום העבודה, הוא זכאי לדמי הבראה (כפי שהוסבר לעיל).
  • דמי הבראה משולמים בדרך כלל פעם בשנה.
  • כאשר מופסקת עבודתו של המלצר, על המעסיק לשלם לו את שווי ימי ההבראה שנצברו מאז שולמו בפעם האחרונה.
  • אם לא שולמו כלל, על המעסיק לשלם את דמי ההבראה על כל תקופת עבודתו של המלצר.
  • למידע נוסף ראו פדיון דמי הבראה.

מסמכים שעל המעסיק לתת למלצר לאחר פיטורים או התפטרות

במסגרת עזיבת מקום העבודה, המעסיק מחויב לתת לעובד מכתב סיום העסקה ולשלם לו את כל המגיע על פי חוק.

מכתב אישור סיום העסקה

המעסיק צריך לתת לעובד הודעה כתובה על סיום ההעסקה, המפרט את התקופה שבה הועסק העובד אצל המעסיק.

  • את ההודעה הזו המעסיק צריך למסור לעובד בתוך שבועיים מהיום האחרון לעבודה, או בתוך שבוע ממועד דרישת העובד, לפי המוקדם.
  • המכתב צריך לכלול את תקופת ההעסקה של העובד, והמעסיק לא חייב לפרט את הסיבות להפסקת העבודה (פיטורים, התפטרות וכו').
  • המכתב הזה נדרש בין היתר, כדי שהעובד יוכל לממש את זכויותיו (לדמי אבטלה) בשירות התעסוקה.
  • אם המעסיק לא נותן לעובד מכתב זה, הוא עובר על החוק ויכול להיענש.
  • במקרה שהמעסיק מפר את חובתו, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

מכתב שחרור כספים מקופות גמל, ביטוח פנסיוני וקרן השתלמות

  • עובד שבמסגרת עבודתו הופרשו לו כספים לקופת גמל או קרן השתלמות וכן עובד שכספי פיצויי הפיטורים הופרשו כחלק מהביטוח הפנסיוני, יכול למשוך את הכספים מהקופה, אך לשם כך דורשת קופת הגמל ראיה שהמעסיק לא מתנגד לשחרור הכספים לטובת העובד.
  • לשם כך מומלץ לבקש מהמעסיק מכתב שבו הוא מצהיר שאינו מתנגד לשחרור מוחלט ומלא של הכספים לטובת העובד.
  • המכתב חשוב במיוחד בהקשר של משיכת פיצויי הפיטורים מהביטוח הפנסיוני, שכן לפי לשון החוק ולשון צו ההרחבה, המעסיק יכול לדרוש את הכספים בחזרה אם העובד מושך אותם לפני גיל פרישה או לפני מצב של נכות או מוות, ולכן חברות הביטוח וקופות הגמל מסרבות לשחרר את הכספים.
טיפ
  • בעקבות תיקון לחוק משנת 2018, אם מעסיק לא העביר את עמדתו לחברה המנהלת את קופת הגמל או הביטוח הפנסיוני תוך 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה או עד למועד בקשת העובד למשיכת הכספים (לפי המאוחר מביניהם), יוכלו קופות הגמל וחברות הביטוח לשחרר את הכספים ולהעבירם לידי העובד, גם אם העובד לא הגיע לפרישה או לא נגרמו לו נכות או מוות.
  • עם זאת המעסיק יוכל בהמשך לדרוש את הכספים הללו מהעובד, ולכן חשוב לקבל מהמעסיק מכתב שחרור כספים.

טופס 161

שימו לב
טופס 161 חדש
  • בחודש ינואר 2024 נכנס לשימוש טופס 161 חדש.
  • למידע על אופן המילוי של הטופס ועל הבחירות שיש לציין בו, ראו אתר רשות המסים.
  • בנוסף, החל מ-07.01.2024 ניתן לדווח בטופס מקוון על סיום העסקה של עובד ולמלא באופן מקוון את חלק א' של טופס 161 החדש. למידע נוסף לחצו כאן.
  • עם סיום העסקה על המעסיק להעניק לעובד טופס 161 - הודעת מעביד לרשות המסים על פרישה מעבודה של עובד.
  • טופס זה מפרט את כספי הפיצויים וכספים נוספים ששולמו לעובד עקב סיום עבודתו ואת הכספים שהופרשו לביטוח הפנסיוני.
  • טופס זה משמש בסיס למתן פטור ממס הכנסה על פיצויי הפיטורים או לקביעת אחוז ניכוי מס ההכנסה מהם.
טיפ
חשוב מאד לשמור את הטופס או העתקים ממנו, שכן הוא עשוי לשמש בסיס לניכוי או פטור ממס הכנסה גם לכספי הפיצויים ממקומות העבודה הבאים וגם למתן פטור ממס על קצבת הפנסיה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות.

טופס 106

טופס 106 הוא טופס המרכז ומפרט את כל התשלומים והניכויים שנוכו משכרו של העובד במהלך כל השנה (מינואר עד דצמבר).

  • כל מעסיק חייב לתת לעובד טופס 106, אפילו אם העובד הועסק יום אחד בלבד באותה שנה.
  • החובה לתת טופס 106 קיימת גם אם המעסיק פשט את הרגל.
  • בדרך כלל טופסי 106 ניתנים לקראת חודש מרץ עבור השנה שחלפה.
טיפ
חשוב לשמור את טופס 106 יחד עם טפסים אחרים הקשורים להכנסה (כמו הדו"חות השנתיים מהביטוח הפנסיוני) שכן באמצעותם ניתן להוכיח (אם וכאשר יהיה צורך בכך) את השכר והניכויים שהיו לעובד, ובאמצעותם ניתן יהיה לבקש החזר מס הכנסה אם וכאשר העובד יהיה זכאי לכך.

צעדים שחשוב לנקוט לאחר הפיטורים או ההתפטרות

המשך תשלום עצמאי לפנסיה

המשך תשלום עצמאי לביטוח לאומי

  • אחרי סיום יחסי העבודה, אם אין לעובד תוכניות לעבור למקום עבודה אחר באופן מיידי - צפויה תקופה של אי העסקה. בתקופה זו על העובד להעביר תשלומים למוסד לביטוח לאומי עבור עצמו, מאחר ואין לו מעסיק שיעשה זאת עבורו.
  • שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הוא בסך 203 ₪ לחודש, נכון ל-2024.
  • התשלום העצמאי לביטוח לאומי מתחיל בחודש שלאחר סיום יחסי העבודה. זאת כיוון שבטרם הופסקו יחסי העבודה הקודמים, המעסיק העביר לביטוח לאומי את דמי הביטוח הלאומי עבור כל החודש שבו הופסקה העבודה, ולכן גם אם במהלך אותו חודש העובד עבד יום אחד בלבד, הוא עדיין נחשב מבוטח לאותו החודש.
  • במקרה של עובדת נשואה, אשר יחסי העבודה שלה הסתיימו והיא כעת לא מועסקת ובן זוגה מבוטח בביטוח לאומי - היא תהיה פטורה מתשלום דמי הביטוח הלאומי וכן מדמי ביטוח בריאות. הדבר תקף גם למי שמוכרת במוסד לביטוח לאומי כידועה בציבור של בן זוגה.
  • ההטבה ניתנת גם לבת זוג מאותו מין, שהיא ובת זוגה רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין או ידועות בציבור במוסד לביטוח לאומי.
  • למידע נוסף ראו:

הרשמה לשירות התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה

  • עובד שפוטר או הפטר עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה.
  • הזכאות לדמי אבטלה, משך תקופת הזכאות ומועד תחילת הזכאות, תלויה בין היתר במשך תקופת העסקה וסיבת הפסקת העבודה.
  • לצורך מקסום הזכאות חשוב להירשם לשירות התעסוקה מיד עם סיום העסקה.
טיפ
ניתן להירשם לשירות התעסוקה באמצעות האינטרנט ללא צורך בהתייצבות פיזית, בתנאי שתתייצבו בלשכת התעסוקה תוך שבועיים ממועד הרשמתכם.

חיפוש עבודה: סדנאות, השתלמויות והכשרה מקצועית

עובד שפוטר, ובמקרים מסוימים גם עובד שהתפטר, יכול לקבל הכשרות מקצועיות רבות בחינם או בתשלום מופחת. כמו כן, ניתן להשתתף בסדנאות רבות מטעם לשכת התעסוקה ומטעם גופים אחרים.

  • שירות התעסוקה מסייע למחפשי עבודה, בין אם פוטרו ובין אם לאו, במגוון נושאים, ביניהם:
    • סיוע ביצירת החזון התעסוקתי האישי של המשתתף והצבת מטרות לעבודה עצמית שיעזרו לשיפור המיומנויות לחיפוש עבודה.
    • בחינת סל כישורים- בירור הכישורים, הנטיות והחוזקות (יכולת עבודה בצוות, בשיווק, במכירות, עבודה עצמית וכו') של המשתתף.
    • חיזוק האחריות האישית, היוזמה והבחירה של המשתתף בתהליך חיפוש עבודה.
    • חיזוק המיומנויות לתקשורת בינאישית יעילה.
    • חיזוק מיומנויות המסייעות לקבלה לעבודה- כתיבת קורות-חיים, ראיון עבודה והצגה עצמית.
  • כדי לקבל פרטים נוספים על סדנאות וקורסים אלה, כדאי לפנות ללשכת התעסוקה הקרובה למקום מגוריכם.
  • ראו גם הרחבה בפורטל חיפוש עבודה וניהול קריירה.

החזר מס הכנסה בשנה הבאה

  • כאשר העובד מפוטר או מתפטר, ואינו עובד בחלק משנת המס, הוא עשוי להיות זכאי להחזר חלקי או מלא של מס ההכנסה שנוכה ממשכורתו בתקופה שעבד (אם נוכה לו מס הכנסה), שכן מס זה חושב על בסיס ההנחה כי ימשיך לעבוד ולקבל את אותו שכר במשך כל השנה. מכיוון שבפועל השכר השנתי שלו היה קטן מהשכר שהיה צפוי בהתחלה (ושעל בסיסו חושב מס ההכנסה שנוכה משכרו), ייתכן שחלק מהמס שנוכה או כולו היה גבוה מזה שצריך היה לנכות לו.
  • את ההחזר ניתן לבקש רק בתום שנת המס.
  • למידע נוסף על ההליך ראו החזר מס הכנסה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין