המידע במדריך מיועד לאנשים בסוף חייהם ולבני משפחותיהם
המדריך נוגע בנושאים לקראת המוות ומייד אחריו - קבורה ואבל
למרות הקושי הרגשי חשוב לזכור שבמקרים רבים החולה עדיין יכול לקבל החלטות לגבי אופי הטיפול הרפואי, צורת הקבורה והצוואה
ראו מידע בנושא קבורה, וכן פטירה, שאירים ופיצויים באתר השירותים והמידע הממשלתי


המוות הינו מחויב המציאות, והוא יכול להגיע בפתאומיות (תאונות דרכים, התקפי לב), או לאחר תהליך ארוך וממושך, במקרים של חולים במחלות קשות או אנשים מבוגרים מאוד.

בשל הקושי הרגשי לעסוק בנושא המוות, אנשים רבים לא נערכים מראש לאפשרות המוות שלהם או של הקרובים להם, ולהשלכותיו על בני המשפחה. משום כך, לעתים נפגעים דווקא הנושאים החשובים ביותר לאדם, כגון הזכות למות בכבוד (שירותי הוספיס והוספיס ביתי), בחירת אופן הקבורה הרצוי לו והתואם את השקפת עולמו או מערכות היחסים בין בני המשפחה במקרים שבהם נושא הירושה לא הוסדר באופן ברור.

המדריך עוסק בנושאים הבאים:

החולה הנוטה למות במערכת הרפואית

בהיעדר הוראות אחרות, הצוות הרפואי מחויב לעשות כל שניתן כדי להאריך את חיי החולה ולהציל את חייו. עבור קשישים ואנשים חולים, הדבר מתבטא לרוב באשפוזים חוזרים, ניתוחים, חיבור למכונות החייאה והנשמה, מעבר למחלקות סיעודיות בבתי חולים ועוד.

עבור אלה המבקשים לבחור אחרת ולהימנע מטיפולים והליכים מסוימים בערוב ימיהם, המערכת הרפואית מספקת זכויות ואפשרויות אשר חשוב להכיר, כדי שכל אדם יידע מה האפשרויות העומדות בפניו ויזכה לבחור עבור עצמו, אם הוא מעוניין בכך.

זכויות רפואיות

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
למה חשוב לקבל החלטות מראש לחולה הנוטה למות?
  • המערכת הרפואית מחויבת להילחם על חייו של חולה בכל האמצעים, כולל ניתוחים וחיבור למכשירים.
  • חוק החולה הנוטה למות מאפשר לחולים לקבל החלטה מראש לגבי צורת הטיפול, כולל יכולת להימנע מחיבור למכשירי הנשמה.
  • גם אם החולה הגיע לבית חולים ללא הנחיות מקדימות, ניתן למלא טופס שמייצג את רצונו של חולה הנוטה למות להגדיר באלו טיפולים מאריכי חיים הוא אינו מעוניין.
  • כאשר אדם שלא הגדיר מראש את רצונו ואינו מסוגל לקבל החלטות עבור עצמו, ניתן למנות עבורו אפוטרופוס לענייני גוף. המינוי יכול להיות נקודתי (למשל במקרי חירום בהם האדם מחוסר הכרה באופן זמני ויש לקבל החלטות בעניינו) או מתמשך (למשל במצבים בהם האדם לוקה בדמנציה, מחלת נפש וכדומה).
מהו התהליך הנדרש להגדיר את הדברים מראש? ניתן לבצע את אחד מהצעדים הבאים:
  • הטפסים מאפשרים לכם הגדרות ספציפיות לגבי מצבים וטיפולים שתרצו להימנע מהם.
  • את המסמכים ניתן לשמור בכל מקום המקובל על נותן ההנחיות.
  • המלצת משרד הבריאות היא לשמור את המסמכים במאגר המידע של המרכז להנחיות רפואיות מקדימות במשרד הבריאות.
  • במקביל כדאי לשמור עותק שתהיה אליו גישה לבני המשפחה הקרובים.
איך המערכת הרפואית תדע על ההחלטה? במקביל כדאי למסור לצוות הרפואי את עמדתכם בכל אשפוז, גם בחדר מיון וגם בכניסה למחלקה, במיוחד אם הטפסים לא נשלחו למרכז הארצי של משרד הבריאות.
מה קורה אם החולה לא חתם על שום מסמך ומגיע במצב קשה לבית חולים? ניתן גם בבית החולים לדאוג למלא טופס לפי תקנה 14 (א) לתקנות החולה הנוטה למות שמייצג את רצונו של חולה הנוטה למות להגדיר באלו טיפולים מאריכי חיים הוא אינו מעוניין.
  • במקביל, חשוב שהמשפחה תעביר לצוות הרפואי את רצונו של החולה.
  • אם החולה אינו מסוגל לתת את הסכמתו לטיפול, ניתן למנות לו אפוטרופוס לענייני גוף לצורך ההליך.

אפשרויות הטיפול הרפואי בסוף החיים

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה המשמעות של הזכות למות בכבוד? קיימות בחוק הוראות ספציפיות לגבי הזכות למות בכבוד לקטין ולאדם המוגבל שכלית או נפשית.
האם יש בישראל אפשרות לסייע לחולה להתאבד? אסור לסייע לאדם להתאבד, לשדל אדם להתאבד, או לבצע המתת חסד. ראו פסק דין שגזר שנת מאסר לאדם שניסה לבצע המתת חסד באמו הקשישה.
מה אפשרויות הטיפול כאשר ברור שמותו של החולה קרוב? בשנים האחרונות מתגברת ההבנה שלחולים רבים שנמצאים בשלב אחרון של חייהם עדיף טיפול תומך עם דגש על מניעת כאבים וסביבה תומכת. הפתרונות קיימים במחלקות הוספיס בבתי חולים ובמסגרת טיפול ביתי תומך (טיפול פליאטיבי).
מה המשמעות של מחלקות הוספיס בבתי חולים? הוספיס הוא מסגרת טיפול המיועדת לאנשים הנמצאים בשלבים מתקדמים של מחלה או בסוף חייהם:
  • במסגרת זו ניתן לחולים טיפול תומך (טיפול פליאטיבי), במטרה לאפשר להם חיים בכבוד.
  • צוות ההוספיס שם דגש על שיפור איכות החיים והקלה בסימפטומים כגון כאב, קוצר נשימה, קשיי תזונה ועוד.
  • מעבר לכך, פועל הצוות הרב-מקצועי גם להקל על המצוקות הנפשיות של החולה ובני משפחתו.
  • ראו פירוט בערך הוספיס.
  • שימו לב שלמחלקות האלה יש עודף ביקוש ולכן כדאי לבדוק במקביל גם את אופציית ההוספיס הביתי.
מה האפשרויות לקבל טיפול תומך בבית?
  • קופות החולים מפעילות יחידות לטיפול רפואי, סיעודי ושיקומי עבור חולים המרותקים לביתם ("הוספיס ביתי / טיפול פליאטיבי").
  • הטיפול כולל שיפור איכות החיים והקלה בסימפטומים כגון כאב, קוצר נשימה, קשיי תזונה ועוד.
  • מעבר לכך, פועל הצוות הרב-מקצועי גם להקל על המצוקות הנפשיות של החולה ובני משפחתו.
  • ראו פירוט בערך טיפול ביתי תומך (טיפול פליאטיבי).
 יש לוודא שלמשפחת החולה מידע מודפס לגבי המחלה שאותו יוכלו להציג אחרי פטירת החולה לצוות החירום (משטרה ומד"א) ובכך להמעיט בצורך לנתיחה אחר המוות.
האם אדם יכול לבחור מראש את הסדרי הקבורה שלו? למידע נוסף בדבר אפשרויות הקבורה ראו קבורת המת (הנפטר).

יום המוות ושחרור הגופה לקבורה

יום המוות

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מתי ואיך מוגדר מוות של חולה?
  • מותו של אדם נקבע על ידי רופא, או על ידי פראמדיק בשטח.
  • ברוב המקרים המוות נקבע כשהלב מפסיק לפעום גם אחרי מאמצי החייאה (מוות לבבי).
  • כאשר קיימת הסכמה לתרומת איברים, שעת המוות תיקבע בעת המוות המוחי.
  • למידע נוסף ראו קביעת מוות.
  • במקרה של פטירה בבית, תוזמן משטרה על-פי החלטת הצוות הרפואי הנוכח במקום.
מתי נקבע הצורך בנתיחה לאחר המוות? במקרים רבים בהם סיבת המוות לא ידועה, נדרשת נתיחה אחרי המוות מסיבות רפואיות או משטרתיות.
  • למידע על הנסיבות בהן מבוצעת נתיחה ראו נתיחה שלאחר המוות.
  • המשמעות של נתיחה יכולה להתבטא בדחיית מועד ההלוויה.
  • במקרים שהנפטר מת בבית ממחלה חשוב להציג את המסמכים הרפואיים הן לצוות הרפואי שיגיע לקבוע את המוות והן למשטרה, ובכך למנוע לרוב את הנתיחה.
מה קורה אם החולה נפטר בבית חולים?
  • הרופא בבית החולים ימלא את טופס הודעת הפטירה שתועבר לרשות האוכלוסין ועותק ממנה יימסר למשפחה.
  • במקרה שלא נדרשת נתיחה לאחר המוות, בית החולים ידאג להוצאת רישיון קבורה.
  • בהתאם להחלטת המשפחה על גוף הקבורה יועבר הנפטר לבית הלוויות.
מה קורה אם החולה נפטר בבית או מחוץ לבית חולים?
  • יש להזמין רופא מוסמך לקביעת מוות, או צוות טיפול נמרץ של מד"א המוסמך לבצע הכרזה על מוות.
  • הודעת הפטירה תמולא על-ידי הרופא או הפרמדיק או שנכח במקום.
  • בהמשך תועבר ההודעה לחתימת לשכת הבריאות לצורך השלמת הטופס יחד עם הוצאת רישיון קבורה באותו מעמד.
  • המשטרה תוזמן על-פי החלטת הצוות הרפואי הנוכח במקום.
  • במקרה שהנפטר מת בבית ממחלה ידועה חשוב להציג את המסמכים הרפואיים כדי לחסוך בדיקה משטרתית וצורך בנתיחה שלאחר המוות.
  • במקרה שהמשטרה הוזמנה ולא נדרשת נתיחה לאחר המוות חשוב לקבל טופס אישור ויתור על נתיחה חתום על-ידי המשטרה.
  • במקרה שהמשטרה דורשת נתיחה אחרי המוות היא תדאג לפינוי הנפטר באמבולנס מטעמה.
  • לפני הקבורה תצטרכו להצטייד באישור שקיבלתם מתחנת המשטרה באזור מגוריכם.
מה קורה במצב של מוות לא טבעי?
  • חשד למוות לא טבעי מתעורר בהקשר של תאונה, פשע, התאבדות וכד' ואז חובה לקרוא למשטרה.
  • קצין המשטרה יגיע למקום בו נמצאת הגופה. אם הנסיבות לא מעלות חשד לפלילים, מוסמך ראש לשכת החקירות המרחבי לוותר על המשך חקירה. במקרה כזה המשפחה תורשה להמשיך ולטפל בגופה עד לקבורה.
 במקרה שתיפתח חקירת משטרה, למשפחה הקרובה עומדת הזכות להתנגד לנתיחה שלאחר המוות כמפורט בהמשך.
מה קורה אם הנפטר נהרג בתאונת דרכים? במקרים כאלה: ראו נוהל לשחרור גופת הרוג בתאונת דרכים שבמסגרתו המשפחה יכולה לנסות למנוע נתיחה שלאחר המוות.
מה קורה אם המוות נגרם מהתאבדות או יש חשש לכך? כמו בכל מוות לא טבעי תידרש מעורבות של המשטרה. חשוב: הרופא שממלא את הודעת הפטירה יכול לסמן את סיבת המוות כהתאבדות רק בעותק שיועבר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
האם ניתן לתרום איברים של נפטר, גם אם לא חתם כרטיס תורם (כרטיס אדי)? כן, אך נדרשת הסכמת בני המשפחה.
מה קורה אם הנפטר חתם על כרטיס תורם (כרטיס אדי) והמשפחה מתנגדת לתרומה? בני משפחה מדרגה ראשונה של אדם שנפטר, רשאים להתנגד לנטילת איברים מגופו לצורך השתלה, גם אם אותו אדם חתם בחייו על כרטיס תורם (כרטיס אדי) או הביע את הסכמתו לתרומת איבריו לאחר מותו. למידע נוסף ראו הסכמת בני משפחה לתרומת איבריו של נפטר שחתם על כרטיס אדי.
מה קורה אם הנפטר תרם את גופתו למדע?
  • בית הספר לרפואה צריך להודיע תוך 48 שעות אם הוא מעוניין בגופה.
  • בית הספר לרפואה חייב להביא לקבורה את הגופה, כולל חלקים מבותרים, בתוך שנה לכל היותר מהיום שבו קיבל את הגופה.
  • בית הספר לרפואה צריך לשאת בכל הוצאות הקבורה על פי המקובל בדתו של הנפטר.
 למידע נוסף ראו תרומת גופה למדע.

שחרור הגופה לקבורה ונתיחה לאחר המוות

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה נדרש כדי לשחרר את גופת הנפטר לקבורה?
  • ברוב המקרים הוצאת רישיון קבורה אפשרית בבית החולים בו נקבע מותו של הנפטר.
  • בשאר המקרים נדרשת מעורבות של לשכת הבריאות המחוזית.
  • ראו הסבר מפורט להוצאת רישיון קבורה ואת שעות הפעילות בלשכות הבריאות
  • אם ברצונכם להביא את הנפטר לקבורה באותו היום ונדרשת מעורבות של לשכת הבריאות לאחר שעות הפעילות שלה, יש להתקשר ישירות לחברה קדישא, אשר יתאמו את הוצאת רישיון הקבורה אל מול רופא לשכת הבריאות
מה יכול לעכב את שחרור גופת הנפטר לקבורה? הסיבות המרכזיות קשורות לדרישה לנתיחה אחרי המוות בגלל:
  • בירור בריאותי של סיבת המוות
  • בירור משטרתי של סיבת המוות כגון במקרה של תאונות דרכים או רצח.
מה ההליך לגבי מי שנהרג בתאונת דרכים? ראו שחרור גופת הרוג בתאונת דרכים.
איך אפשר להתנגד לנתיחה לאחר המוות?
  • לכל אדם מעוניין (כלומר, בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו) יש אפשרות להתנגד מראש לנתיחה.
  • יש מקרים בהם לא נדרשת הסכמת המשפחה לביצוע הנתיחה וניתן יהיה לבצע אותה גם אם קיימת התנגדות.
 ראו נתיחה שלאחר המוות

קבורת הנפטר

ישראל היא חברה מגוונת מאוד, ובעיקר כשהדבר נוגע לנושאי דת. לאור זה פרק הקבורה מחולק לפסקאות הבאות:

קבורה יהודית דתית

  • קבורת יהודים בישראל נמצאת בפיקוח של המשרד לשירותי דת (משרד הדתות). ניתן לפנות למוקד המשרד בטלפון 02-5311111, הזמין 24 שעות ביממה (מלבד חגים ושבתות).
  • מרבית הקבורה מנוהלת על ידי חברות ועמותות שמנהלות בתי קברות שבהם הקבורה משולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי בתנאי שיש קשר בין מקום מגוריו או מותו של הנפטר למקום הקבורה.
  • לאור גידול האוכלוסייה בישראל נוצרה בשנים האחרונות מצוקה של מקומות קבורה, ובעיקר מקומות קבורה תחת כיפת השמיים ("קבורת שדה"). לאור זה פותחו צורות קבורה חדשות:
    • קבורת סנהדרין: קבורה בקיר
    • מכפלה או קבורת על: קבורת 2 בני משפחה באותו קבר
    • קבורה רמה: קבורה בקומות (לא בקיר) כאשר רק הקומה העליונה נמצאת תחת כיפת השמים
  • בחירת מקום קבורה יכולה להיעשות כמה דרכים:
    • בחינם כחלק מחובת חברות הקבורה (במימון של המוסד לביטוח לאומי) - לרוב קבורה בקיר (סנהדרין).
    • רכישת חלקת קבר מראש כאשר המחירים מפוקחים על ידי משרד הדתות.
    • בתשלום מיוחד כאשר לא נרכשה חלקת קבר מראש והמשפחה רוצה קבורה במקום שונה ממה שמוצע להם (בחינם) על ידי חברת הקבורה.
  • ראו הרחבה בערכים:
שאלה תשובה הערות המשך טיפול
איך מאתרים בית קברות שחייב לקבור את הנפטר כחלק מהסדר דמי קבורה עם המוסד לביטוח לאומי?
  • הדרך הטובה ביותר היא להפעיל את המחשבון בנושא קבורה באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • שימו לב שהפרמטרים המרכזיים הם מקום מגורי הנפטר, מקום פטירתו והישוב בו רוצים לקבור אותו.
  • בני משפחה המעוניינים לקבור את הנפטר בבית עלמין המוגדר על-ידי הביטוח הלאומי כ"בית עלמין סגור" (בית עלמין שלא ניתן עוד להוסיף בו מקומות קבורה חדשים) או "חלקה חריגה" (חלקה ספציפית שאינה החלקה המוצעת לקבורה בחינם) יצטרכו לשלם בעצמם עבור חלקת הקבורה.
  • למידע נוסף ראו בחירת מקום הקבורה לנפטר.
איזה עלויות צפויות סביב קבורת הנפטר? העלויות הצפויות נובעות מהבאים:
  • קבורה לא סטנדרטית. בהרבה בתי קברות ברירת המחדל של קבורה בחינם היא קבורה בקיר ולכן מי שרוצה אפשרות אחרת נדרש לתשלום מיוחד.
  • אחסון הגופה מעבר ל-24 שעות
  • הובלת הגופה
 ראו פירוט בנושאים אלה בהמשך הטבלה.
מה האפשרויות לרכישת חלקת קבר מראש?
  • בהרבה בתי קברות ניתן לרכוש חלקות קבר מראש. אנשים עושים זאת מסיבות שונות, כגון: רצון לקבורה במקום מוגדר, רצון להיקבר ליד בן/בת זוג שנפטר או רצון להיקבר בצורת קבורה מסוימת, למשל קבורה תחת כיפת השמים (קבורת שדה).
  • מחירי הרכישה מפוקחים, והם משתנים בין בתי קברות ובין סוגי הקבורה השונים.
 למידע נוסף ראו רכישת חלקת קבר בחיים.
האם המשפחה יכולה לדחות את ההלוויה למועד נוח לה? במקרים רבים מקובל לדחות את ההלוויה ביום-יומיים כדי לאפשר לבני המשפחה ולחברים להגיע ללוויה. לצורך זה נדרש לאחסן את גופת הנפטר כמפורט בהמשך הטבלה.
מה קורה במקומות כמו ירושלים בהם לא מקובל להלין את המת?
  • המנהג של "איסור הלנת המת" מחייב קבורת המת באותו יום שבו נפטר.
  • המנהג מקובל במיוחד בירושלים אבל אינו מחייב את כלל האוכלוסייה.
 גם בקרב דתיים מוכרת האפשרות של הלנת המת אם הלינו לכבודו, כגון כדי להביא לו ארון ותכריכים, או כדי שיבואו קרוביו, או מכל סיבה אחרת שהיא לכבוד המת ולהשלמת צרכיו, ראו קובץ הלכות זק"א.
היכן ניתן לשמור גופה בקירור ומהן עלויות שמירת גופת הנפטר?
  • שמירת גופה בקירור יכולה להיעשות במוסד בו אירעה הפטירה, בבית חולים (בין אם הפטירה אירעה בו ובין אם הגופה הועברה אליו לצורך שמירה) או בחברה קדישא.
  • באופן כללי, שמירת גופה בקירור עד למועד ההלוויה, לתקופה של יום או יומיים, כתלות בנסיבות, הינה ללא תשלום, אך כל יום אחסון מעבר לכך יחויב בתשלום.
  • הובלת גופת הנפטר בשעות העבודה הרגילות (בימים א-ה לאחר השעה 16:00, ובימי ו' וערבי חג לאחר השעה 13:00) תיעשה ללא תשלום, כאשר החל מיום 1.12.2017, הובלת גופת הנפטר לשמירה בקירור לאחר שעות העבודה הרגילות תהיה גם היא ללא תשלום.
    • הובלה בשעות העבודה הרגילות תיעשה על ידי חברת הקבורה, והובלה לאחר שעות העבודה הרגילות (כולל בשבתות וחגים) מתבצעת באמצעות פנייה למוקד פינוי נפטרים של המשרד לשירותי דת שמספרו *0120 .
    • שימו לב: הביטוח הלאומי אינו מחזיר תשלומים לקרובי משפחה שטיפלו בהעברת נפטר לשמירה בקירור באופן פרטי, שלא באמצעות המוקד לפינוי נפטרים.
  • למידע נוסף ראו שמירת גופת הנפטר בקירור לפני קבורה.
מה עלויות הובלת גופת הנפטר אל מקום הקבורה?
  • הובלת הנפטר היא חלק מהשירות של חברת הקבורה כאשר היא נעשית בתחומי הרשות המקומית בה היא פועלת.
  • לאפשרויות הובלה מבית חולים או מוסד גריאטרי למקום הקבורה ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • בשאר המקרים המשפחה תצטרך לשלם בעבור ההובלה.
  • למידע נוסף ראו הובלת הנפטר לקבורה.
  • החל מיום 05.04.2017 העברת נפטר למקום קבורה בבית עלמין אזרחי הינה ללא תשלום, אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
    1. ביישוב הפטירה אין בית עלמין אזרחי.
    2. ביישוב מגוריו של הנפטר אין בית עלמין אזרחי.
    3. המשפחה לא רכשה לנפטר חלקת קבר לאחר הפטירה.
  • אם המשפחה שילמה עבור העברת הנפטר לקבורה בבית עלמין אזרחי, והתקיימו כל התנאים האלה, המשפחה תהיה זכאית לקבל מחברת הקבורה החזר עבור עלות ההעברה לפי תעריף העברת נפטרים.
  • לחישוב מדויק כדאי להפעיל את המחשבון בנושא קבורה באתר המוסד לביטוח לאומי
איך המשפחה תדע אם נקנתה חלקת קבר?
  • לא קיים מאגר מידע המקשר בין פטירתו של אדם לבין קיומה של חלקת קבר אותה רכש, והדבר אינו באחריות חברות הקבורה.
  • אם הנפטר רכש חלקת קבר בחייו אך לא יידע אף אחד על הרכישה, ככל הנראה הוא לא ייקבר בחלקה אותה רכש.
  • מסיבה זאת, חשוב ליידע מראש את בני המשפחה או החברים הקרובים על רכישת חלקת קבר.
מה קורה אם חברה קדישא מוסרת למשפחה שניתן לקבור את הנפטר ללא תשלום רק בקבורת קומות, אך המשפחה אינה מעוניינת בכך? אם המשפחה מסרבת לקבורה רוויה (קבורת קומות), חברה קדישא רשאית להציע לה לרכוש חלקת קבר בתשלום לפי רצונה ובהתאם למלאי. להרחבה על האפשרויות הקיימות ראו בחירת מקום הקבורה לנפטר.
מה האפשרויות של קבורה מעל קבר של בן/בת זוג?
  • קבורת בני זוג בחלקת קבר אחת תיעשה, ברוב המקרים, בקבורה "מכפלה" או "קבורת על":
  • שני סוגי קבורה אלה זולים משמעותית מקבורה בחלקות קבר סמוכות סטנדרטיות.
  • בקבורת מכפלה החלקה נרכשת מראש לקבורה זוגית, כאשר הנפטר הראשון נקבר בעומק רב, והנפטר השני ייקבר מעליו.
  • בקבורת על החלקה לא נרכשת מראש, והקבורה הזוגית אפשרית אם הנפטר הראשון נקבר בעומק רב מספיק והתקבל אישור הנדסי והלכתי לקבורה זו.
  • לצורך קבורת על יש לקבל את הסכמת בני המשפחה.
מה קורה אם רוצים לבצע את הקבורה בבית קברות שונה מהאפשרויות שהמוסד לביטוח לאומי מממן? ניתן לפנות לכל בית קברות לקבורה בתשלום, אבל מפאת מצוקת מקומות הקבורה אין מחויבות אוטומטית שהם יסכימו.
מה קורה אם אין שום בית קברות בהסדר שבו יכול הנפטר להיקבר? אין דרך לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי כשמדובר בנפטר יהודי.
האם ניתן לקבור את הנפטר בארון? בבתי קברות שמנוהלים על ידי חברות קדישא אסור לקבור בארון למעט קבורה של חללי צה"ל. קבורה בארון אפשרית במסגרת קבורה אזרחית בבתי קברות פרטיים.
מה מעמד האישה בהלוויה בבתי קברות יהודיים?
  • נשים יכולות לשאת הספד בכל מקום בבית הקברות.
  • אסור להפריד נשים בכל מהלך הלוויה אלא אם משפחת הנפטר דרשה זאת.
 ראו חוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת בעניין טקס לוייה מיום 27.02.2013.
באלו מצבים המדינה משתתפת בהוצאות הבאה של קרובי משפחה מחו"ל אל אירוע הקבורה?

קבורה קראית, שומרונית וקבורה לא יהודית

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה קורה אם הנפטר הוא קראי, שומרוני או בן דת אחרת (מוסלמי / נוצרי / דרוזי וכו')
  • תהליכי הקבורה נעשים על פי מנהגי כל דת.
  • ברוב היישובים הערביים יש עמותות שמנהלות את בתי הקברות המקומיים.
האם המוסד לביטוח לאומי מסייע בעלות הקבורה?
  • בישובים בהם יש בית קברות בהסדר עם המוסד לביטוח לאומי הקבורה אמורה להיות ללא תשלום מצד משפחת הנפטר.
  • בישובים בהם אין הסדר ניתן לבקש תשלום דמי קבורה לנפטר לא יהודי מהמוסד לביטוח לאומי.
  • ייתכן שלא כל הקבורה נעשית בחינם.
  • בכל מקרה חשוב לזכור שהמוסד לביטוח לאומי לא שותף לעלויות של בניית מצבה למעט במקרים מסוימים שמפורטים בהמשך.
איך אפשר לדעת אם בישוב שלי יש בית קברות בהסדר עם ביטוח לאומי? מומלץ להפעיל את המחשבון לאיתור בתי קברות בהסדר עם המוסד לביטוח לאומי.
האם מותר לקבור את המת שלא בבית קברות מוכר? באופן עקרוני, לא ניתן לקבור את המת שלא בבית קברות מוכר. עם זאת בית המשפט הורה לקיים את צוואתה של מנוחה אשר הורתה בצוואתה לשרוף את גופתה ולטמון חלק מהאפר של גופתה תחת עץ שיישתל לזכרה. למידע על פסק הדין.
מה קורה כאשר הנפטר הוא חסר דת?
  • קיימים בתי עלמין בהן הוקצו חלקות לקבורת חסרי דת וכן בתי עלמין אזוריים לקבורת חסרי דת.
  • הוצאות הקבורה משולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • במקרה שנפטר חסר דת שאין במקום מגוריו או במקום פטירתו חלקה לקבורת חסרי דת, על המשפחה לפנות למוקד הפניות של המשרד לשירותי דת בטלפון 02-5311111 ולבקש כי יאתרו עבורו מקום קבורה ללא תשלום.
 לרשימת בתי עלמין המספקים שירותי קבורה לחסרי דת ובתי עלמין שהקצו חלקות לחסרי דת, ראו באתר המשרד לשירותי דת וכן באתר עתים

קבורה אזרחית ושריפת גופת הנפטר

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה האפשרויות לקבורה אזרחית?
איך אפשר לדעת אם ביישוב שלי יש בית קברות בהסדר עם ביטוח לאומי? מומלץ להפעיל את המחשבון לאיתור בתי קברות בהסדר עם המוסד לביטוח לאומי ולוודא שבחרתם סוג קבורה "אזרחי".
מה קורה אם בישוב של הנפטר אין בית קברות אזרחי?
  • החל מיום 5.4.2017 העברת נפטר למקום קבורה בבית עלמין אזרחי תהיה ללא תשלום, אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
    • ביישוב הפטירה אין בית עלמין אזרחי.
    • ביישוב מגוריו של הנפטר אין בית עלמין אזרחי.
    • המשפחה לא רכשה לנפטר חלקת קבר לאחר הפטירה.
  • אם המשפחה שילמה עבור העברת הנפטר לקבורה בבית עלמין אזרחי, והתקיימו כל התנאים האלה, המשפחה תהיה זכאית לקבל מחברת הקבורה החזר עבור עלות ההעברה לפי תעריף העברת נפטרים.
  • ראו הובלת הנפטר לקבורה
מה האפשרויות לשריפת גופה?
  • שריפת גופה אפשרית ומבוצעת דרך גופים מסחריים
  • תהליך שריפת גופה לא משולם ע"י ביטוח לאומי
 שימו לב לפסק דין שקבע שיש לכבד את רצון המת המבקש לשרוף את גופתו לאחר מותו

העברת נפטרים לישראל וממנה

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה קורה אם תושב ישראלי נפטר בחו"ל והמשפחה רוצה להביאו לקבורה בישראל?
  • ביטוח לאומי מסייע בנושא דרך מתן דמי קבורה לתושב ישראל שנפטר בחו"ל
  • אם לא ניתן לקבל את תשובת המוסד לביטוח לאומי באופן מיידי, באפשרות המשפחה לתת לחברת הקבורה בטחונות כספיים למשך 30 ימים כדי לאפשר את הבאת הנפטר לקבורה בישראל, וזאת עד להמצאת אישור תושבות מהמוסד לביטוח לאומי. לאחר קבלת התשובה, הערבות תיפרע או תבוטל.
  • בדרך כלל יהיה על המשפחה לשאת בתשלום עבור שחרור הנפטר מהמכס (אגרת משרד הבריאות), הטיפול בהוצאת רישיון קבורה והעברת הגופה משדה התעופה לבית העלמין. ייתכן גם תשלום לצוות המטפל בסידורי הקבורה.
מה קורה אם מי שאינו תושב ישראל נפטר בארץ והמשפחה רוצה להביאו לקבורה בישראל?
  • ביטוח לאומי ישלם עבור הסדרי קבורה רגילים של מי שנפטר בישראל, לרבות עובדים זרים ותיירים.
  • אם הייתה לנפטר חובת תשלום דמי ביטוח לאומי, הביטוח הלאומי ישלם עבור הסדרי הקבורה רק אם הנפטר שילם את דמי הביטוח.
מה קורה אם מי שאינו תושב (או אזרח) ישראל נפטר בחו"ל והמשפחה רוצה להביאו לקבורה בישראל?
  • תושב חו"ל שנפטר בחו"ל (גם אם הוא אזרח ישראלי) לא זכאי לקבורה בחינם בארץ. במקרה זה, עלות הקבורה לא נקבעת על-פי תעריף ומומלץ להשוות בין חברות קבורה שונות.
  • במקרה של חלל פעולת איבה שנספה בחו"ל, הביטוח הלאומי יממן את העברת הגופה לישראל. למידע נוסף ראו מענק להוצאות קבורה של חלל פעולת איבה.
מה קורה כאשר תושב ישראל נפטר בחו"ל ומובא לקבורה בחו"ל?
  • הביטוח הלאומי משלם את הוצאות הקבורה למי שנשא בהם, ובלבד שמי שנשא בהם נמצא בישראל.
  • הסכום שישולם על ידי הביטוח הלאומי לא יעלה על דמי הקבורה הבסיסיים המקסימליים שהם 6,448 ₪ (נכון לינואר 2017).
  • יש להגיש תביעה לביטוח לאומי על גבי טופס תביעה אישית לתשלום דמי קבורה ולצרף אישור על הוצאות הקבורה בחו"ל.
מה נידרש לצורך העברת גופת נפטר לקבורה בחו"ל?

מדובר בפרוצדורה מורכבת ורצוי להיעזר בשירותי קבורה המתמחים בתחום. בין היתר עשויים להידרש הדברים הבאים:

  • ארון העומד בדרישות משרד הבריאות וביקורת ביטחון.
  • חניטת הגופה.
  • הוצאת תעודת פטירה רשמית במשרד הפנים.
  • הזמנת שטר מטען להעברת הנפטר.
  • החתמת תעודת פטירה ואישור משרד הבריאות באפוסטיל במשרד החוץ.
  • תרגום המסמכים, קבלת אישור נוטריוני והחתמת אפוסטיל בבית המשפט.
  • העברת הנפטר ממקום הפטירה לאחסון בקירור, העברה לשגרירות לחיתום הארון והעברת הארון לשדה התעופה.
  • קבלת אישורי שגרירות CONSULAR MORTUARY CERTIFICATE. ויזה טרנזיט לארון, או אישורי כניסה לארון וליגליזיציה של המסמכים, בהתאם לדין החל במדינת היעד.
  • תשלום לשגרירות על האישורים.
  • ארגון שחרור הארון בשדה התעופה בחו"ל על ידי חברה מקומית למקום שהמשפחה מבקשת.
  • טיפול במכס בישראל.

תקופת האבל

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
כמה ימי אבל מותרים לעובד שבן משפחתו נפטר? עובד המקיים חובת אבלות על-פי דת או נוהג ואינו עובד בימים אלה, זכאי לתשלום שכרו מהמעסיק עבור ימי אבל שבהם נעדר, ולא יותר מ-7 ימים קלנדריים (כלומר, ימים הכוללים גם את ימי המנוחה השבועית). הזכאות מוכרת בתנאי שלעובד לפחות 3 חודשי ותק במקום העבודה. במקרים מסוימים הזכאות אינה תלויה בוותק. עובדים המועסקים רק בחלק מימי השבוע, זכאים לשכר רק עבור הימים שבהם היו אמורים לעבוד ושבהם הם נעדרו מעבודה בשל האבל.
איזה קרבת משפחה מזכה את העובד בתשלום עבור היעדרותו ממקום העבודה בימי האבל? ימי אבל בתשלום מוכרים לקרובים מדרגה ראשונה, כלומר בן/בת זוג, הורים, אחים/אחיות, ילדים/ילדות (כולל מאומצים). עובדי מדינה מוסלמים, נוצרים ודרוזים נקבעו זכאויות נוספות להיעדרות בתשלום במקרה של מוות של קרובי משפחה מעבר לדרגה הראשונה.
מה קורה בנושא לגבי מי שאינם יהודים?
  • הזכות ניתנת למשך מספר ימי האבל המקובלים בתוך העדה ולכל היותר עד 7 ימים.
  • ישנם ענפים מסוימים בהם הזכאות מורחבת ל-7 ימים ללא קשר למנהג העדה.
  • עובדי מדינה מוסלמים, נוצרים ודרוזים נקבעו זכאויות נוספות להיעדרות בתשלום במקרה של מוות של קרובי משפחה מעבר לדרגה הראשונה.
 ראו פסקת "הרחבות" בערך ימי אבל.
האם יש מי שמסייע למשפחה בהוצאות האבל, כגון: מזון, הקמת אוהל אבלות וכו'? יש מקרים שבהם יש השתתפות בהוצאות האבל, כמו למשל: בחלק מהרשויות ישנה אפשרות לסיוע מהעירייה או מעמותות.

הקמת מצבה

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה התהליך הנדרש להקמת מצבה על הקבר?
  • תשתית למצבה שנבנית על ידי חברת הקבורה
  • המצבה עצמה
  • בניית תשתית המצבה על ידי חברת הקבורה אינה מכוסה ע"י דמי הקבורה מטעם המוסד לביטוח לאומי
  • חברת קבורה אינה רשאית לגבות תשלום ישירות מהמשפחה עבור בניית יסוד למצבה (יציקה סביב מקום הקבורה).
  • התשלום יבוצע באמצעות קבלן המצבות הרשאי לגבות תשלום זה מהמשפחה במסגרת גביית התשלום עבור המצבה (ראו חוברת מידע למשפחת הנפטר)
האם יש סיוע ממשלתי להקמת מצבה, ובאלו מקרים?

באופן כללי אין סיוע להקמת מצבה, מלבד המקרים הבאים:

אוכלוסיות מיוחדות

אוכלוסייה מידע על זכויות ספציפיות הערות המשך טיפול
הורים שילדם נפטר
מי שאיבדו בן משפחה בעקבות עבירת המתה/רצח ילד שאחד מהוריו נרצח על ידי בן זוגו זכאי לתגמול חודשי
ניצולי שואה
משפחות שכולות של חללי צה"ל
משפחות שכולות של חללי פעולות איבה
אוכלוסיות נוספות מרכזי סיוע למשפחות שכולות בעקבות תאונת דרכים או התאבדות
אנשים בודדים (גלמודים) הקמת מצבה לנפטרים גלמודים
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

גורם ממשלתי אתר אינטרנט זכויות ותחומי אחריות
מוקד 8840* לפניות הציבור אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד *8840 לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולסיוע במיצוי הזכויות.
יחידת סגולה - מוקד מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים בבתי חולים אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד זכויות בריאותיות לאזרחים ותיקים, לסיוע לאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם בבירור זכויות המאושפז, במהלך תקופת האשפוז בבית החולים
משרד הבריאות

קול הבריאות - מוקד השירות הטלפוני של משרד הבריאות 5400*

מידע למשפחות הנפטרים באתר משרד הבריאות מתן טיפול רפואי כולל מתן טיפול תומך לאנשים במצב סופני במסגרת הוספיס וטיפול ביתי תומך (טיפול פליאטיבי), הוצאת הודעת פטירה והוצאת רישיון קבורה לאחר מותו של המנוח, שמירת גופת הנפטר בקירור לפני קבורה
המשרד לשירותי דת - מוקד טלפוני: ‎02-5311111 אתר המשרד מתן שירותי קבורה, טיפול רפואי כולל מתן טיפול תומך לאנשים במצב סופני במסגרת הוספיס וטיפול ביתי תומך (טיפול פליאטיבי)
הרשם לענייני ירושה - מרכז שירות טלפוני: 2416* דף הרשם לענייני ירושה באתר משרד המשפטים טיפול בצוואות ובירושות של המנוח, ובין היתר הפקדת צוואה, בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה, התנגדות לצו קיום צוואה, התנגדות למתן צו ירושה, בקשה לביטול צו ירושה, בקשה לביטול צו קיום צוואה, בקשה לתיקון צו ירושה ובקשה לתיקון צו קיום צוואה.
מוקד *6050 - המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי זכאות לקצבאות שונות בהתאם לגיל ולמצב הכלכלי, מימון שירותי קבורה ועוד
מוקד *9696 - המוקד הטלפוני של שירות הייעוץ לאזרח הוותיק מטעם המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי סיוע מטעם שירותי יעוץ לקשיש ומוקד טלפוני חינם לקשישים ולבני משפחותיהם
רשות האוכלוסין וההגירה - טל' ‎3450* אתר הרשות הוצאת תעודת פטירה, עדכון פרטי מרשם האוכלוסין

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים