כל עובד שמלאו לו 21 ועובדת שמלאו לה 20 זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים)
החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5%, מתוכן 6% על חשבון העובד והיתר על חשבון המעסיק
עובדים בשירות המדינה (וכן עובדים שחל עליהם הסדר מיטיב, זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר
אם המעסיק מפר את חובתו בעניין הפרשות לביטוח פנסיוני, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
למידע נוסף ראו הזכות לביטוח פנסיוני באתר משרד העבודה
בקצרה
מ-2008 חלה חובה לבטח כל עובד באמצעות הפרשות של המעסיק ושל העובד לביטוח הפנסיוני של העובד. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד.
- מאז ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מהם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).
- עובדים בשירות המדינה זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר מיולי 2015 (ראו בהמשך).
- העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).
- העובד זכאי לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני.
- הפרשות החובה מחושבות על-פי הברוטו של שכר הבסיס של העובד (ללא שעות נוספות) או לפי השכר הממוצע במשק - לפי הנמוך מביניהם אלא אם בהסכם העבודה הוסכם כי ההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, למשל מתוך מלוא השכר. (ראו פרטים בהמשך).
- עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני (גם לא על תשלומים בדיעבד שלא שולמו) ואינו יכול למנוע את ניכוי החלק שלו בהפרשות מתוך השכר.
- במקומות עבודה שבהם חל על העובדים הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני, המעסיק מחויב להפריש סכומים על-פי הסדר זה, אם תנאיו טובים יותר מהתנאים הרגילים.
מי זכאי?
- עובדים שכירים (גברים) החל מגיל 21 ועובדות שכירות החל מגיל 20.
- עובדים ועובדות שהגיעו לגיל פרישת חובה (גיל 67 לנשים ולגברים) וממשיכים לעבוד, יהיו זכאים להפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני בכל מקרה.
- עובדים ועובדות חדשים שנקלטו לעבודה לאחר גיל פרישת חובה, יהיו זכאים להפרשות לביטוח הפנסיוני אם התקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
- הם פוטרו או פרשו לפני גיל פרישת חובה.
- הם אינם מקבלים קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי.
- למידע על הפרשות לביטוח פנסיוני לעובדים בגיל הפרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים) ובגיל פרישת חובה (67 לגברים ונשים) ראו הפרשות לביטוח פנסיוני לעובד או עובדת שהגיעו לגיל פרישה.
מאיזה מועד זכאי העובד להפרשות?
- במקרה שהעובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, הוא יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני רק לאחר שחלפו שישה חודשים מהיום שבו התחיל את עבודתו באותו מקום עבודה. כלומר, הוא אינו זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני בעבור ששת החודשים הראשונים להעסקתו.
- במקרה שהעובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה (והיה מבוטח בעת קבלתו לעבודה), הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליו תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטח על-ידי מעסיקו.
- עובד שלא דאג לשמירה על רצף זכויותיו במשך יותר מחמישה חודשים לפני שהחל לעבוד - נחשב לעובד שאינו מבוטח. במקרה כזה, יהיה זכאי לביטוח פנסיוני ממעסיקו רק כעבור שישה חודשים מתחילת העסקתו במקום העבודה. עם זאת, חשוב להדגיש כי הסוגיה טרם הוכרעה בבית הדין הארצי או בבית המשפט העליון.
- ההפרשות יתבצעו רטרואקטיבית רק לאחר השלמת שלושה חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס, לפי המועד המוקדם מביניהם.
- עובד יכול להוכיח שיש לו ביטוח פנסיוני פעיל באמצעות הצגת הדוחות הרבעוניים האחרונים שקיבל מהחברה המנהלת את קרן הפנסיה או את ביטוח המנהלים שלו , והמציגים את ההפקדות השוטפות שבוצעו עבורו לביטוח הפנסיוני. כמו כן ניתן לפנות אל החברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני ולבקש כי תשלח אישור על קיומו של ביטוח פנסיוני פעיל על שם העובד.
- על המעסיק חלה חובה לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו. לקריאת פסק הדין ראו כאן.
- במקרה שהעובד הפסיק את עבודתו (מכל סיבה) לפני שהשלים שלושה חודשי עבודה, קיימות שתי פרשנויות באשר לחובת המעסיק:
- לפי פרשנות אחת, חובה על המעסיק לבצע הפרשות רטרואקטיביות לביטוח פנסיוני גם אם העובד הפסיק את עבודתו לפני שהשלים שלושה חודשי עבודה. הזכאות לביטוח היא מהיום הראשון לעבודה, ולא חלה על עובד כזה תקופת המתנה, רק מועד ההפרשות הראשון הוא מאוחר יותר. לפסיקה התומכת בפרשנות זו ראו דמ (ת"א) 1881-03-18, סעיפים 9-16.
- פרשנות אחרת היא שהזכאות לביטוח פנסיוני באמצעות המעסיק מתחילה בפועל רק לאחר שלושה חודשי עבודה (ולא לאחר שלושה חודשים) ומוחלת רטרואקטיבית מהיום הראשון, כלומר, אם עובד לא השלים שלושה חודשי עבודה, הוא אינו זכאי כלל לביטוח פנסיוני ממעסיקו. לפסיקה התומכת בפרשנות זו ראו סעש (י-ם) 51394-05-13, סעיף 15.
- עובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות (20 לעובדת ו-21 לעובד), תקופת העבודה שלפני הגעתם לגיל המזכה תילקח בחשבון לצורך חישוב תקופת ההמתנה של שישה חודשים.
- עובדים עשויים להיות זכאים לביטוח פנסיוני לפני המועד הרגיל, אם נקבע כך בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי שחל עליהם.
תהליך מימוש הזכות
- זכות זו אמורה להינתן אוטומטית על-ידי המעסיק:
- אם לעובד לא היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת ההעסקה, זכות זו תוענק לו לאחר שישה חודשים מתחילת ההעסקה.
- אם לעובד היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת ההעסקה, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני של המעסיק החדש מיומו הראשון להעסקה, כאשר הכספים בפועל יופרשו כעבור שלושה חודשי עבודה (או עם סיום שנת המס - לפי המוקדם מביניהם), כולל הפרשות רטרואקטיביות מתחילת ההעסקה.
- על העובד להודיע למעסיק היכן הוא בוחר לנהל את החיסכון ובאיזה סוג ביטוח פנסיוני הוא מעוניין:
- על העובד למלא את הטפסים הנדרשים לצורך הצטרפות לביטוח הפנסיוני של הגוף המוסדי שבו בחר לנהל את הביטוח ולהחתים עליהם את המעסיק. ניתן להיעזר לשם כך בסוכן ביטוח או יועץ פנסיוני מטעם המעסיק או מטעם העובד.
- אם העובד לא הודיע למעסיק על הגוף שבו בחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת מקרנות פנסיה נבחרות" על-ידי משרד האוצר. קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים. אפשרות נוספת היא שהמעסיק יפקיד את הכספים בקופת גמל שנבחרה על ידו או על-ידי ארגון העובדים במכרז.
- שימו לב - למעסיק אסור לגבות מהעובד תשלום כלשהו עבור הטיפול בביטוח הפנסיוני (כגון: "דמי פתיחת תיק וניהול"). כמו כן, גם הגוף המוסדי (קופת גמל, קרן פנסיה או חברת ביטוח) המנהל את הביטוח הפנסיוני אינו רשאי לגבות סכומי כסף מהעובד מלבד דמי ניהול. קיימת הגבלה על שיעור דמי הניהול המותר לגבייה.
- למידע נוסף ראו:
- עוזרי בית ועובדים במשק בית - למידע על תהליך עריכת ביטוח פנסיוני לעוזרות בית ועובדים במשק הבית, ולאופן העברת התשלומים השוטפים לביטוח הפנסיוני שלהם ראו ביטוח פנסיוני לעובדים במשק בית (עוזרות בית).
- עובדים זרים -
- מעסיקים של עובדים זרים שקופות הגמל אינן מאפשרות לבטח אותם בביטוח פנסיוני, יפקידו את כספי הביטוח הפנסיוני של העובד לתוכנית חיסכון ייעודית או פיקדון ייעודי, שישוחרר לטובת העובד עם סיום עבודתו. המעסיק יפריש רק את תגמולי המעסיק ואת רכיב הפיצויים (ללא תגמולי עובד). למידע נוסף ראו ביטוח פנסיוני לעובד זר.
- מעסיקים של עובדים זרים בענף הבניין או בטכנולוגיה ייחודית וכן חברות הסיעוד המעסיקות עובדים זרים, צריכים להפקיד את כספי הביטוח הפנסיוני בקופת פיקדון נפרדת בבנק מזרחי טפחות. למידע נוסף ראו הפקדת פיקדון חודשי למעסיקים של עובדים זרים בענף הבניה, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית ולחברות סיעוד.
- עובדים פלסטינים -
- עובדים פלסטינים המועסקים בישראל זכאים להפרשות עבור ביטוח פנסיוני בדומה לעובדים ישראלים. המעסיק ישלם את חלקו ואת חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני באמצעות אגף שירות למעסיקים ברשות האוכלוסין וההגירה. למידע נוסף ראו ביטוח פנסיוני לעובדים פלסטינים.
- מעסיקים של עובדים פלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות נדרשים להפריש את כספי הביטוח הפנסיוני לקופת הגמל. אם לא נמצאה קופה שהסכימה לבטח את העובדים האלה, תחול הלכת "הביצוע בקירוב" (בדומה לעובדים זרים), לפיה בסיום יחסי העבודה ישלם המעסיק לעובדים אלה פיצוי בגובה ההפרשות שהיה על המעסיק להפריש. למידע נוסף ראו ביטוח פנסיוני לעובדים פלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות.
חובת המעסיק להעביר את הכספים לגוף הפנסיוני
- על המעסיק להעביר את הסכומים אל הגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, בתוך שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים - לפי המוקדם מביניהם.
- איחור המחייב תשלום ריבית - אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ל-15 בחודש, הוא עשוי להיות חייב בריבית פיגורים כלפי הגוף הפנסיוני וגם בריבית דריבית (ריבית על ריבית הפיגורים עצמה).
- איחור שיכול להיחשב כהלנת שכר - אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 31 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק (21 יום לאחר המועד שבו אי-תשלום השכר נחשב הלנת שכר), ייחשב הדבר להלנת שכר עבור סכומים אלה - אפילו אם השכר עצמו שולם לעובד בזמן.
- החובה להעביר את הסכומים במועד שצוין חלה הן על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד והן על הסכומים שעל המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני מבלי לנכות משכר העובד (למשל חלקו של המעסיק בביטוח הפנסיוני, כולל תשלום רכיב הפיצויים).
- איחור שנחשב לעבירה פלילית - בנוסף, מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו של העובד, ולא העביר סכומים אלה אל הגוף המוסדי בתוך 40 יום מ המועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, מבצע עבירה פלילית והוא צפוי לעונש מאסר או קנס.
- למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.
- יחד עם העברת התשלום לגוף הפנסיוני על המעסיק להעביר גם דיווח מקוון הכולל את פרטי ההפקדה.
- ניתן לבצע את הפקדות התשלומים ואת הדיווח עליהן באמצעות המסלקה הפנסיונית. למידע נוסף ראו ביצוע פעולות בחסכון פנסיוני ובקרן השתלמות באמצעות המסלקה הפנסיונית.
הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד שפוטר או התפטר
- עובד שהתפטר או עובד שפוטר, זכאים לביטוח פנסיוני עד לסיום עבודתם, כולל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.
- אם המעסיק ויתר על עבודתו של העובד והחליט לשלם לו פיצוי על שלילת ההודעה המוקדמת (חלף הודעה מוקדמת), הרי שמדובר בניתוק מיידי של יחסי עובד-מעביד, ובמקרה כזה העובד מפסיק לצבור זכויות סוציאליות, והוא אינו זכאי עוד להפרשות לקופות גמל ולביטוח פנסיוני עבור תקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה או הסכם קיבוצי, או שקיים נוהג במקום העבודה לעניין זה.
- לאחר הפסקת עבודתו וסיום יחסי העבודה, על המעסיק לדווח לגוף הפנסיוני על הפסקת ההפקדות ועל הסיבה לכך ולהודיע על מעמדם של כספי הפיצויים שהצטברו לזכות העובד ברכיב הפיצויים (אם העובד זכאי לפיצויים או לא). למידע נוסף ראו:
הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופת היעדרות של העובד מהעבודה
הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובדים שיצאו לחופשה
- דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם כדין שכר עבודה.
- עובד שיצא לחופשה שנתית וקיבל דמי חופשה, זכאי להמשך ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במהלך תקופה זו.
- בגין רכיב פדיון החופשה - רכיב זה משולם לאחר סיום יחסי העבודה ועל כן, על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, המעסיק אינו חייב לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני מרכיב זה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
- אם מדובר ביציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת)- העובד אינו זכאי להמשך ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במהלך תקופה זו.
הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופת היעדרות עקב מחלה
- דין דמי מחלה כדין שכר עבודה לכל דבר.
- עובד שחלה וקיבל דמי מחלה, זכאי שהמעסיק ימשיך להפקיד עבורו הפרשות לפנסיה במהלך התקופה בה הוא קיבל דמי מחלה.
- לאחר תום תקופת זכאותו של העובד לדמי מחלה, הוא אינו זכאי להמשך ההפקדות.
הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובדים שיצאו למילואים
- על המעסיק להמשיך ולהפריש את ההפרשות לביטוח הפנסיוני של עובד שיצא למילואים, ולנכות את חלקו של העובד עבור פרק הזמן ששירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והמשיך לעבוד.
הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובדת בחופשת לידה
- המעסיק חייב להמשיך את ההפרשות החודשיות לביטוח הפנסיוני של העובדת גם בעת חופשת הלידה, אולם רק עבור החלק של החופשה שעבורו משולמים לעובדת דמי לידה.
- לפרטים נוספים ראו הפרשות לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות בחופשת לידה.
הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופה של שמירת היריון
- עובדת זכאית להמשך הפרשות המעסיק לביטוח הפנסיוני גם בתקופת שמירת ההיריון, אם היא עומדת בתנאי הזכאות. למידע נוסף ראו ראו הפרשות לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות בשמירת היריון.
הפרשות לביטוח פנסיוני במהלך היעדרות בשל תאונת עבודה
- בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לפנסיה בתקופת היעדרותם של העובדים בשל תאונת עבודה. חובה זו תחול אם הצדדים הסכימו לכך בהסכם העבודה האישי, או שקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובדים.
- עם זאת:
- בפסק הדין האזורי תעא (ת"א) 3488-07 נפסק כי מעסיק חייב להמשיך ולהפריש את חלקו בקרן הפנסיה עבור התקופה שבה העובד נעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה, כל זמן שממשיכים להתקיים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק, ובלבד שלא קיימת הסכמה אחרת בין הצדדים.
- בפסק הדין האזורי סעש (נצ') 2420-10-13 נפסק כי היות שהיעדרותו של העובד בשל תאונת העבודה הייתה לתקופה ממושכת מאוד (למשך כשנתיים) ולאחריה לא חזר העובד לעבודתו מייד, לא חלה על המעסיק חובה להפריש לביטוח פנסיוני בתקופה שבה נעדר העובד בשל תאונת העבודה.
- פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה הם פסקי דין מנחים בלבד, ונכון למאי 2019 טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.
הפסקת תשלומים
- כאשר מעסיק מפסיק להעביר תשלום עבור עובד מסוים, עליו לדווח לגוף הפנסיוני על ההפסקה ולפרט את הסיבה להפסקה. למידע נוסף ראו דיווח של מעסיק על הפסקת תשלומים לקופת גמל לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות של עובדיו.
- אם הסיבה להפסקת התשלומים היא סיום יחסי עבודה, אזי על המעסיק להודיע לגוף הפנסיוני מה מעמדם של הכספים שהצטברו ברכיב פיצויי הפיטורים (אם העובד זכאי לפיצויים או לא). למידע נוסף ראו הודעת מעסיק לקופת גמל או לגוף פנסיוני על מעמד כספי הפיצויים של העובד שמופקדים בקופה.
- בכל מקרה שהמעסיק מפסיק להעביר תשלום עבור עובד מסוים, עליו לדווח לגוף הפנסיוני על ההפסקה ולפרט את הסיבה להפסקה. למידע נוסף ראו דיווח של מעסיק על הפסקת תשלומים לקופת גמל לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות של עובדיו.
הפרת חובת המעסיק
- במקרה שהמעסיק מפר את הזכות, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
- כמו כן ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ולתבוע מהמעסיק, רטרואקטיבית, את חלקו של המעסיק בסכומים שהיה עליו להעביר לגוף המוסדי (משנת 2017 - 12.5% מהשכר: 6.5% עבור חלקו של המעסיק בתגמולים ו-6% על חשבון רכיב הפיצויים) ואת הנזקים האחרים שנגרמו כתוצאה מהתנערות המעסיק מחובתו. למידע אודות אופן הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ראו: הגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות בבית הדין האזורי לעבודה.
- אם המעסיק ניכה את חלקו של העובד בהפרשות מתוך השכר, אך עיכב או לא העביר כלל את התשלומים אל הגוף המוסדי שבו מתנהל החשבון הפנסיוני של העובד, הוא עשוי להיחשב כמי שמלין שכר ואף עבר עבירה פלילית. ניתן להטיל עליו פיצויי הלנת שכר או עונשי מאסר או קנס.
- למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.
שיעורי ההפרשות משכר העובד
השכר שממנו מחושבות ההפרשות לביטוח פנסיוני
- מ-01.07.2016 "השכר הקובע" שממנו מחושבות ההפרשות לביטוח פנסיוני הוא השכר המוסכם בין המעסיק לעובדים, ובלבד ששכר זה לא יהיה נמוך מ"השכר הקובע" שנקבע על פי צו ההרחבה.
- במילים אחרות: יש לחשב את ההפרשות מתוך שכר הבסיס (ברוטו) המפורט בפסקה הבאה או לפי השכר הממוצע במשק (13,316 ₪, נכון ל-2025), הנמוך מבניהם. אך אם בהסכם העבודה נקבע "שכר קובע" גבוה יותר, ההפרשות לביטוח הפנסיוני יחושבו לפי הסכום שנקבע בהסכם.
השכר שממנו מחושבות ההפרשות לביטוח פנסיוני עד 30.06.2016
- השכר הקובע שממנו מחושבות ההפרשות לביטוח הפנסיוני עד 30.06.2016 הוא הנמוך מבין שני הסכומים הבאים:
- השכר הממוצע במשק (13,316 ₪, נכון ל-2025), או
- השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), המורכב מרכיבי השכר הבאים בלבד:
- שכר יסוד (כולל דמי מחלה ותשלום דמי חופשה), תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.
- דמי חגים מהווים תחליף לשכר יסוד ומקובל לראות בהם רכיב שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים וביטוח פנסיוני (טרם ניתנה פסיקה מחייבת בסוגיה זו).
- תוספת שכר המותנית בתנאי או בגורם מיוחד אינה חלק משכר היסוד ואינה נכללת בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, אלא אם הוסכם אחרת בהסכם אישי או בהתאם להסכם קיבוצי או בצו הרחבה החל על הצדדים.
- יש לבחון אם התוספת היא תוספת אמיתית או תוספת פיקטיבית שמהווה למעשה חלק משכר היסוד של העובד.
- במקרה ששכרו של העובד מורכב מבסיס + עמלות, יש לחשב את שכרו לצורך פיצויי פיטורים לפי שכר בסיס אחרון + ממוצע העמלות של 12 החודשים שקדמו לפיטורים.
- למידע נוסף ראו רכיבי השכר הבאים בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה.
- בכל מקרה, עובדים שחלים עליהם הסדר פנסיוני מכוח צו ההרחבה הפנסיוני והסדר פנסיוני מכוח הסכם קיבוצי - זכאים להסדר המיטיב מביניהם.
עובדים שאינם בשירות המדינה
| החל מיום | הפרשות המעסיק | הפרשות העובד | הפרשות המעסיק לפיצויים | סה"כ | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 01.01.2017 | 6.5% | 6% | 6% | 18.5% |
|
| 01.07.2016 | 6.25% | 5.75% | 6% | 18% |
|
| 01.01.2014 | 6% | 5.5% | 6% | 17.5% | ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (13,316 ₪ נכון לשנת 2025), לפי הנמוך מבין השניים. |
| 01.01.2013 | 5% | 5% | 5% | 15% | ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (13,316 ₪ נכון לשנת 2025), לפי הנמוך מבין השניים. |
| 01.01.2012 | 4.16% | 4.16% | 4.18% | 12.5% | ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (13,316 ₪ נכון לשנת 2025), לפי הנמוך מבין השניים. |
| 01.01.2011 | 3.33% | 3.33% | 3.34% | 10% | ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (13,316 ₪ נכון לשנת 2025), לפי הנמוך מבין השניים. |
| 01.01.2010 | 2.5% | 2.5% | 2.5% | 7.5% | ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (13,316 ₪ נכון לשנת 2025), לפי הנמוך מבין השניים. |
| 01.01.2009 | 1.66% | 1.66% | 1.68% | 5% | ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (13,316 ₪ נכון לשנת 2025), לפי הנמוך מבין השניים. |
| 01.01.2008 | 0.833% | 0.833% | 0.834% | 2.5% | ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (13,316 ₪ נכון לשנת 2025), לפי הנמוך מבין השניים. |
- עד יוני 2016 - ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (כולל תוספות קבועות, השכר ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, ולפני הניכויים השונים למעט חלק מתוספות שכר המפורטות בהמשך) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (13,316 ₪ נכון לשנת 2025), לפי הנמוך מבין השניים. כלומר, אם שכרו של העובד נמוך מהשכר הממוצע במשק, חובת המעסיק היא להפריש את חלקו מתוך שכרו של העובד בפועל ואם שכרו של העובד גבוה מהשכר הממוצע במשק, חובת המעסיק היא להפריש את חלקו מתוך השכר הממוצע ולא מתוך שכרו של העובד בפועל. יחד עם זאת, מעסיק רשאי להחליט להיטיב עם העובד ולהפריש את הסכומים לביטוח הפנסיוני מתוך שכרו של העובד בפועל, גם כאשר שכר זה גבוה מהשכר הממוצע במשק.
- רכיבי השכר שיובאו בחשבון שכר עבודה לעניין הפרשות לביטוח פנסיוני הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית.
- תוספת שכר שאינה קבועה, או תוספת המותנית בתנאי אינה נחשבת רכיב שכר לצורך הפרשות לביטוח פנסיוני, אלא אם סוכם אחרת בהסכם העבודה.
- תשלומים בגין אחזקת רכב, אחזקת טלפון, שעות נוספות, דמי הבראה אינם חלק מרכיבי השכר לצורך הפרשות לביטוח פנסיוני.
- החל ממשכורת חודש יולי 2016, יחושבו ההפרשות באותו אופן, אולם אם בהסכם העבודה נקבע "שכר קובע" שהוא גבוה יותר, יחושבו ההפרשות לביטוח הפנסיוני מתוך השכר הקובע שנקבע בהסכם.
עובדים בשירות המדינה
- עובדים בשירות המדינה זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מ-01.07.2015:
- עובדים המבוטחים בביטוח מנהלים - תגמולי המעסיק ותגמולי העובד יוגדלו ב-0.5% כל אחד, ובכל מקרה תגמולי המעסיק לא יעלו על 7.5% ותגמולי העובד לא יעלו על 7%. (על העובדים להגיש בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום העבודה ולעדכן את חברת הביטוח על העלאת ההפרשות).
- עובדים המבוטחים בקרן פנסיה ובקופת גמל - תגמולי מעסיק - 7.5%, ותגמולי עובד - 7%.
- שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי ("דירוג דרגה") יועלו באופן אוטומטי.
- שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים בחוזה אישי יועלו רק אם יגישו בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום עבודתם.
- עבור עובד בפנסיה תקציבית שבחר בהסדר חליפי, יעמדו הפרשות העובד על 6.5% והפרשות המעסיק על 7.5%.
- למידע נוסף (כולל הטפסים שיש למלא) ראו חוזר החשב הכללי של משרד האוצר מיום 14.07.2015.
הפרשות לפיצויי פיטורים
- הפרשות המעסיק לפיצויים (בשיעורים שפורטו בטבלה לעיל) משמשות לתשלום פיצויי פיטורים.
- מעסיק המפריש פיצויי פיטורים בסכומים המפורטים בטבלה או בשיעורים גבוהים יותר, יהיה רשאי לשלם השלמת פיצויי פיטורים עד ל-8.33% (1/12 מהשכר החודשי) ישירות לקופת גמל לקצבה, כלומר: להוסיף 2.33% על 6% שהוא מפריש מדי חודש.
- במקרה שהמעסיק מעוניין להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, כלומר להפריש מדי חודש 8.33% מהשכר לרכיב הפיצויים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן.
משיכת כספי הפיצויים במקרה של פיטורים
- במקרה שחלק מכספי הפיצויים (או כולם) הופרשו לקרן פיצויים או לקרן הפנסיה על-ידי המעסיק, והעובד פוטר, הרי שפיצויי הפיטורים לא ישולמו על-ידי המעסיק אלא על-ידי חברת הביטוח או הקרן שאליה הופרשו הכספים. אם הופרשו רק חלק מהפיצויים לקרן, על המעסיק לשלם את ההפרש ישירות לעובד. למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים.
- במקרה שהעובד אינו מושך את הכספים, מצטרפים כספים אלה לכספי החיסכון הפנסיוני, ומגדילים את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות. משיכה של כספי הפיצויים מתוך קרן הפנסיה או מקופת הגמל מקטינה את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל לאחר פרישתו לגמלאות בכשליש.
משיכת כספי הפיצויים במקרה של התפטרות
- במקרה של התפטרות, העובד רשאי למשוך את כספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (במגבלות מסוימות המפורטות בהמשך), והמעסיק לא יצטרך להשלים סכום כלשהו (מלבד במקרים שמדובר בהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, שבהם חובה על המעסיק להשלים את הפיצויים כאילו מדובר בפיטורים).
- המעסיק אינו רשאי לקבל את הכספים הללו בחזרה, גם אם העובד התפטר מעבודתו (מלבד מקרים שבהם העובד משך את הכספים לפני שהתרחש אירוע מזכה, כמו: פרישה לגמלאות, נכות או מוות או מקרים שבית המשפט שלל את זכאותו לכספים).
הגבלות על שחרור הכספים לאחר סיום העסקת העובד
- קיימות מספר הגבלות על משיכת הכספים מהביטוח הפנסיוני, ובמקרים מסוימים רשאי מעסיק לדרוש את הכספים הללו בחזרה.
- למידע על ההגבלות למשיכת הכספים ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני (סעיף "הגבלות על שחרור הכספים לאחר סיום העסקת העובד").
- למידע על החזרת הכספים למעסיק ראו משיכת כספים מקופת גמל לפיצויים על ידי המעסיק.
הסדר מיטיב
- ישנם ענפים שחל עליהם הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובעים הסדרי פנסיה ספציפיים שאינם זהים לאלו שקבועים בצו ההרחבה (בדרך כלל מדובר בתנאים טובים יותר מנקודת מבטו של העובד בהשוואה לקבוע בצו ההרחבה של פנסיית החובה).
- כמו כן ישנם מקומות עבודה שבהם יש הסכמי עבודה אישיים בין המעסיק לעובדים שבהם נקבעו הסדרים ספציפיים לגבי הפרשות לביטוח הפנסיוני, השונים מאלו שנקבעו בצו ההרחבה.
- הסכמים אלה נקראים "הסדר מיטיב", והכלל הוא שבמקרים אלה המעסיק חייב להפריש בהתאם להסדר המיטיב ולא לפי צו ההרחבה.
- עם זאת במקרים מסוימים שבהם תנאי "ההסכם המיטיב" אינם טובים מתנאי צו ההרחבה, יש לנהוג לפי צו ההרחבה.
- עובד שעבר ממקום עבודה שבו היה "הסדר מיטיב" למקום עבודה שבו אין הסדר מיטיב, אינו זכאי להסדר מיטיב במקום עבודתו החדש. מעסיקו החדש יהיה מחויב לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני בהתאם לצו ההרחבה כפי שמפורט בדף זה.
- למידע נוסף ראו הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני.
זיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות העובד לביטוח הפנסיוני
- עובד זכאי לזיכוי ממס הכנסה בגין ההפרשות לביטוח פנסיוני (שנוכו משכרו) עבור הפרשות שלא עולות על 7% מהשכר ושאינן עולות על 8,148 ₪ בשנה (בממוצע 679 ₪ לחודש) נכון לשנת 2025 (7,308 ₪ לשנה או 609 ₪ לחודש בשנת 2024).
- גובה הזיכוי הוא 35% מסך ההפרשות.
- למידע נוסף ראו זיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות לביטוח פנסיוני.
פטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק (תגמולים ואובדן כושר עבודה) לביטוח הפנסיוני
- הפרשות המעסיק לביטוח הפנסיוני (רכיב התגמולים של המעסיק, וכן סכומים שהוא מפריש לביטוח אובדן כושר עבודה) עד תקרה של 2,497 ₪ ושאינן עולות על 7.5% משכרו של העובד, אינן נחשבות להכנסה של העובד לצרכי מס הכנסה, למרות שמדובר בהטבה שמקבל העובד ממעסיקו. לפיכך העובד פטור מתשלום מס הכנסה עבורן.
- אם הפרשות המעסיק לתגמולים ולאובדן כושר עבודה עולות על 2,497 ₪ או על 7.5% מהשכר של העובד, ייחשבו הסכומים שמעבר לתקרה או מעל 7.5% מהשכר כהכנסה שחייבת במס, וינוכה מהם מס הכנסה על פי מדרגת המס הרלוונטית לשכרו של העובד.
- למידע נוסף ראו פטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני ולביטוח אובדן כושר עבודה.
שמירה על רצף זכויות
- מכיוון שהמעסיק מעביר בפועל את הכספים לביטוח הפנסיוני רק לאחר מספר חודשי עבודה (גם במקרה של עובד שכבר מבוטח בביטוח פנסיוני), עלול העובד לאבד את זכויות הוותק שלו בשל תקופת העבודה ההתחלתית שבה לא בוצעו הפרשות בפועל.
- לפיכך, עובד שהתחיל עבודה חדשה והיה לו לפני כן ביטוח פנסיוני, יכול לשמור על רצף הזכויות שלו באמצעות הסדר ריסק או הפקדות עצמאיות, וזאת עד לתחילת ההפקדות בפועל של המעסיק.
- למידע נוסף ראו:
עיקול כספים שהופקדו לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני
- כספים המופקדים לביטוח הפנסיוני מוגנים מפני הטלת עיקול, כלומר לא ניתן לעקל אותם כל עוד הם נמצאים בקופה ולא נמשכו ממנה.
- אם מושך העובד את הכספים שהצטברו ברכיב הפיצויים (ולא משאיר אותם בחיסכון הפנסיוני כדי שיגדילו את קצבת הפנסיה החודשית שלו לאחר שיגיע לגיל פרישה מעבודה), ניתן יהיה לעקל אותם.
- כאשר יגיע העובד לגיל פרישה מעבודה ויקבל קצבת פנסיה חודשית, ניתן יהיה לעקל חלק מהקצבה שתשולם לו מדי חודש בתנאי שיישאר בידו מדי חודש סכום מינימלי הקבוע בחוק.
- למידע נוסף ראו עיקול כספי פנסיה, כספי פיצויי פיטורים וכספים אחרים שהופקדו לקופת גמל.
כדאי לדעת
- ביולי 2016 משרד האוצר החל במהלך לאיחוד קרנות פנסיה חדשות (פעילות ולא פעילות) הרשומות על שם אותו עמית. לפרטים נוספים, ראו שאלות ותשובות בנושא באתר פעמונים.
- מי שלא יודע אם או היכן מתנהל עבורו חיסכון פנסיוני, יכול לברר זאת באתר הר הכסף של משרד האוצר.
- כמו כן, ניתן לקבל מידע אישי על חשבונות פנסיוניים וקרנות השתלמות באמצעות המסלקה הפנסיונית.
ראו גם
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
- לשכת היועצים הפנסיוניים
- פעמונים
- שבילי אופק - מומחים למען הקהילה
- ארגונים העוסקים בסיוע משפטי לעובדים
- ארגונים מייצגי עובדים
- קרן מתייעלים
גורמי ממשל
| גורם ממשלתי | תחומי אחריות | נושאים |
|---|---|---|
| רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - טל' 3002* | רשות שוק ההון מפקחת על קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים | |
| מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה - מוקד ארצי 1-800-354-354 | הסדרת שוק העבודה ואכיפת חוקי עבודה למיצוי זכויות העובדים, איתור הפרות וצמצום הפגיעה בעובדים שכירים ברמות השכר הנמוכות | ההגנה קריטית במקרים שמעסיקים לא מבצעים את חובתם לחיסכון פנסיוני |
| מינהלת הגמלאות במשרד האוצר - טל' 02-5016333 | תשלומי הפנסיה התקציבית לגמלאי המדינה | פנסיה תקציבית |
| רשות המסים - טל' 4954* (*מסים) | מתן הטבות במס לעובדים ולעצמאים בשל ההפקדות לביטוח פנסיוני. | ראו הטבות במס הכנסה בגין הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני. |
| מוקד 8840* של אגף בכיר אזרחים ותיקים | אתר המשרד לשוויון חברתי | מוקד *8840 לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולאזרחים העומדים לקראת פרישה, ולסיוע במיצוי הזכויות |
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- עובדים שחלים עליהם הסדר פנסיוני מכח צו ההרחבה הפנסיוני והסדר פנסיוני מכח הסכם קיבוצי זכאים להסדר המיטיב מביניהם
- חובה על המעסיק לערוך בירור עם עובד חדש בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם
- ארגון עובדים רשאי לפתוח בשביתה למען גימלאי הארגון
- לא ניתן לעקל כספים שהופקדו בקופת גמל לטובת פנסיה או פיצויי פיטורים
- פסילת הסדרי פרישה מוקדמת המתבססים על גיל שונה לנשים ולגברים
- אישה שעזבה את בעלה בשל אלימות, זכאית לפנסיית שאירים לאחר מותו גם אם לא התגוררה עמו
- מעסיק המפטר עובד ומוותר על העסקתו בתקופת ההודעה המוקדמת או בחלקה חייב לשלם לו פיצוי בגובה השכר בלבד ללא ההפרשות הסוציאליות
- גמלאי המקבל קצבת פנסיה ומתחיל לעבוד במקום חדש לפני גיל פרישה זכאי לביטוח פנסיוני כעבור 6 חודשי עבודה
- עובד צריך להוכיח במועד תחילת עבודתו כי יש לו ביטוח פנסיוני פעיל כדי להיות זכאי להפרשות פנסיוניות מיום עבודתו הראשון
- עובד שהופרשו לו כספים לקופת פיצויים ללא החלת סעיף 14 או צו ההרחבה זכאי להשלמת פיצויי פיטורים עד לסכום שנקבע בחוק
- עובדי חברות ניקיון ותחזוקה זכאים לביטוח פנסיוני מהיום הראשון לעבודתם, גם אם לא היו מבוטחים בביטוח פנסיוני לפני כן
- מעסיק אינו רשאי להתערב בבחירתו של עובד בחיסכון פנסיוני שאינו כולל כיסוי ביטוחי למקרה של נכות
- מעסיק שלא הפריש כספים לביטוח פנסיוני עבור עוזרת בית, חויב לשלם פיצוי בגין הפסד קצבאות פנסיית נכות ושארים
- כשהעובד נקלט לעבודה בגיל פרישת חובה או לאחריו, חובה על מעסיק לבדוק האם העובד מקבל קצבה השוללת את זכאותו לביטוח פנסיוני
- עע (ארצי) 18562-06-22
חקיקה ונהלים
- צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.
- צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק - באתר משרד העבודה.
- הסכם קיבוצי מיוחד מיום 04.12.2012 באתר משרד הכלכלה.
- צו ההרחבה בענף הניקיון והאחזקה באתר משרד הכלכלה.
- הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף הניקיון והתחזוקה מיום 11.07.2013 באתר התאחדות התעשיינים בישראל.
- צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם
- חוזר חשכ"ל מס' חש. 2015-8888 מיום 14.07.2015 - חוזר מעודכן - הגדלת הפרשות פנסיוניות לעובדים בשירות המדינה.
- חוק הביטוח הלאומי - סעיף 283.
- חוקים ונהלים בנושא פנסיה וחיסכון ארוך טווח
הרחבות ופרסומים
- זכויות עובדים באתר משרד העבודה.
- ניוזלטר בעניין חובת ביטוח פנסיוני, משרד העבודה
- הרחבות ופרסומים בנושא פנסיה וחיסכון ארוך טווח
- אתר משרד האוצר
תודות
- המידע המקורי בערך נכתב בסיוע היחידה לחינוך פיננסי ומחלקת קופות גמל ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.