המדריך מרכז מידע חשוב לעובד העומד לפני פיטורים ולעובד שפוטר מעבודתו, וכן למעסיקים המפטרים את עובדיהם
מומלץ לעיין בפורטל סיום יחסי עבודה וכן במדריך למעסיק לסיום יחסי עבודה
פיטורים של עובד גורמים להפסקת העבודה, פגיעה קשה כשלעצמה, ולפגיעה משמעותית בהכנסות המשפחה. מעבר לכך, הם משפיעים גם על נושאים נוספים, כמו החיסכון לפנסיה והכיסוי הביטוחי שהביטוח הפנסיוני מעניק.
- פיטורים חייבים להתנהל לפי הכללים אחרת הם יכולים להיות בלתי חוקיים.
- קיימים מצבים שבהם אסור לפטר את העובד.
- קיימים גם מצבים שבהם עובד שמתפטר נחשב כאילו פוטר והוא מקבל את כל הזכויות הקשורות בפיטורים, כפי שמפורט במדריך בנושא התפטרות מעבודה.
- בתקופה שלאחר הפיטורים יש לעובד לא מעט זכויות, הן בתקופת האבטלה והן לאחר שהתחיל בעבודה חדשה.
כדי לעזור לכם למצות את זכויותיכם באופן המיטבי, חילקנו את המדריך לכמה חלקים:
- הסבר על תהליך הפיטורים
- הגנות על עובדים: איסור פיטורים על רקע היריון, לידה, אימוץ או טיפולי פוריות, נסיבות נוספות שבהן אסור לפטר עובד
- עזיבה מסודרת: סגירת חשבון, מסמכים שהעובד צריך לקבל
- פיצויי פיטורים: זכאות לפיצויי פיטורים, חישוב פיצויי פיטורים, מה עושים עם כספי הפיטורים
- שמירת רצף הזכויות הפנסיוניות
- אבטלה וחיפוש עבודה
- החזר מס הכנסה בשנה שאחרי הפיטורים
תהליך הפיטורים
כאשר מעסיק מעוניין לפטר עובד, אסור לו לקבל החלטה סופית על הפיטורים לפני שנתן לעובד הזדמנות להתגונן ולהעלות את טיעוניו ואת נימוקיו נגד הפיטורים, בשיחה הנקראת "שימוע". בסוגיה זו חלים כמה כללים שעל המעסיק להקפיד על קיומם, אחרת יכול הדבר להביא לביטול הפיטורים.
- תהליך השימוע הוא חובה גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי.
- אם לאחר השימוע יחליט המעסיק לפטר את העובד, הוא לא יוכל להפסיק את עבודתו מיידית אלא עליו לתת לו זמן להיערך לכך.
- משך הזמן שהמעסיק צריך לתת לעובד משתנה בהתאם לוותק של העובד.
- על המעסיק להודיע לעובד על ההחלטה לפטרו ועל המועד שבו ייכנסו הפיטורים לתוקף. הודעה זו נקראת "הודעה מוקדמת לפיטורים".
שימוע
על המעסיק לזמן את העובד שבכוונתו לפטר לשיחת שימוע, בהתראה סבירה של יומיים-שלושה לפחות. המטרה של השימוע היא לשמש תהליך של שיחה אמתית וכנה בין המעסיק לעובד, שבה כל צד יוכל להעלות את טיעוניו.
- את השימוע חייבים לקיים לפני החלטה סופית של המעסיק לפטר את העובד.
- לפני השימוע, המעסיק צריך להבהיר לעובד מה הנימוקים שעליהם הוא מתבסס.
- אם המעסיק מתבסס על מסמכים, הוא צריך לאפשר לעובד לעיין בהם. כך יוכל העובד להתגונן ולקיים שיחה עניינית. על המעסיק לגבות את דבריו בדוגמאות.
- בשימוע העובד מתייחס לטיעונים שהעלה המעסיק, והוא רשאי להוסיף טיעונים משלו.
- העובד רשאי להיעזר בעורך דין או בנציג של ועד העובדים.
- להרחבה בנושא שימוע ראו שימוע לפני פיטורים.
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| הזמינו אותי לשימוע. בסופו הודיעו לי שההחלטה נשארת בעינה והפיטורים ייכנסו לתוקף בתוך חודש. האם זה תקין? | לא. אם ההודעה נמסרה תוך כדי השימוע או מיד אחריו, ייתכן שהשימוע התקיים רק למראית עין, ולא ניתנה לעובד הזדמנות אמתית להתגונן מפני הפיטורים |
| ביום שישי בצהריים המעסיק הזמין אותי לשימוע שיתקיים ביום ראשון. האם זה תקין? | לא. המעסיק צריך לתת לעובד זמן סביר להיערך לשימוע, וההיערכות הזו כוללת הבנה של הטיעונים נגדו וכן אפשרות לתיאום עם עורך דין או נציג של ועד העובדים. העובד רשאי, בעצמו או באמצעות מי שמייצג אותו, לבקש דחייה. |
| בשימוע המעסיק שלי דיבר רוב הזמן, ולי כמעט לא נותר זמן לדבר. האם זה תקין? | לא. המעסיק צריך לתת לעובד די זמן להעלות את טיעוניו. |
| מה לעשות כאשר השימוע התנהל באופן לא תקין או לא התקיים כלל? | במקרים כאלה אפשר לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש ממנו לבטל את הפיטורים, ולחלופין לתבוע פיצויים בגין הליך פיטורים לא תקין. |
הודעה מוקדמת (הודעת פיטורים)
כאשר מעסיק מחליט לפטר את העובד, הוא חייב לתת לו הודעה מוקדמת על כך, בכתב. כלומר, המעסיק לא יכול לפטר את העובד באופן מיידי.
- המשמעות החשובה ביותר של ההודעה המוקדמת היא שבזמן זה העובד ממשיך לעבוד, לקבל משכורת וכל זכויותיו נשמרות.
- תקופת ההודעה המוקדמת נחשבת לתקופת עבודה לכל דבר ועניין. בתקופה זו העובד ממשיך לעבוד באותם התנאים.
- זוהי גם זכותו של העובד וגם חובתו.
- לעובד לא קיימת זכות להחליט שהוא לא בא יותר לעבודה במקרה של פיטורים. אם המעסיק לא ויתר על שירותיו, הוא חייב להתייצב בעבודה בכל התקופה של ההודעה המוקדמת.
- אם העובד שפוטר עזב את העבודה לאלתר על דעת עצמו ללא הסכמת המעסיק, ולא המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדו תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה. שם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתו המוקדמת של העובד.
- אם המעסיק מעוניין להפסיק באופן מיידי את העסקת העובד, הוא רשאי לוותר על העסקתו של העובד בתקופה זו, אך עליו לשלם לו תשלום השווה לגובה השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד אך ללא התנאים הסוציאליים. תשלום זה נקרא "תמורת הודעה מוקדמת" או "חלף הודעה מוקדמת". במקרה הזה:
- העסקת העובד נפסקת באופן מיידי ויחסי העובד-מעסיק מסתיימים.
- אם העובד פוטר בלי שניתנה לו הודעה מוקדמת (או שניתנה לו הודעה מוקדמת קצרה מזו הקבועה בחוק) והוא קיבל בתמורה תשלום "חלף הודעה מוקדמת", הוא אינו זכאי לדמי אבטלה עבור התקופה שבעבורה הוא מקבל תשלום זה.
- הזכויות הסוציאליות של העובד (הפרשות לקופת גמל וביטוח פנסיוני, צבירת ימי חופש וימי מחלה) נפסקות.
- העובד יהיה צריך לדאוג להפרשות הפנסיוניות בעצמו (ראה הרחבה בנושא זה בהמשך).
- אפשר לקבל הקלות במס הכנסה עבור התשלום שהתקבל במצב זה, שלא ניתן לקבל אילו המפוטר המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
- המעסיק רשאי למנוע מהעובד המפוטר כניסה למקום העבודה.
- על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה עובד שמעסיקו נפטר זכאי לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, גם אם העובד אינו מחפש עבודה חדשה. למידע נוסף על פסק הדין ראו בקישור הזה.
- מידע רב נוסף בנושא זה אפשר למצוא בערך הודעה מוקדמת לפיטורים.
זמן הודעה מראש לפני הפיטורים
זמן ההודעה מראש לפני כניסת הפיטורים לתוקף הוא עד חודש ימים, אלא אם כן הסכם ההעסקה מציין אחרת (כפוף להגבלות המפורטות בהמשך).
- פרק הזמן תלוי בשני גורמים: באופן ההעסקה של העובד (אם הוא עובד בשכר חודשי או מקבל שכר יומי/שעתי) וכן בוותק שלו במקום העבודה.
- את זמן ההודעה המוקדמת מחשבים לפי ימים רגילים ולא לפי ימי עבודה. ימי חופשה וימי מילואים לא נספרים לעניין ההודעה המוקדמת.
| ותק | ימים להודעה מוקדמת |
|---|---|
|
עד שנה |
|
| שנה או יותר | חודש |
| ותק | ימים להודעה מוקדמת |
|---|---|
| עד שנה | יום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה |
| בין שנה לשנתיים |
|
| בין שנתיים לשלוש שנים |
|
| יותר מ-3 שנים | חודש |
הסכמה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר
- עובד ומעסיק רשאים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק.
- אם בהסכם העבודה נקבעה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר, יש לנהוג לפי ההסכם, ועל המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת בהתאם לקבוע בהסכם.
- אם לא נקבעה בהסכם תקופת הודעה ארוכה יותר, המעסיק אינו יכול לכפות על העובד המפוטר להישאר בעבודתו מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק.
מה קורה אם בתקופת ההודעה המוקדמת שוהה העובד במילואים?
- סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) אוסר על פיטורי עובד במהלך התקופות הבאות:
- בתקופת הימצאותו של העובד בשירות מילואים.
- בתקופה של 30 ימים לאחר תום שירות המלואים, אם שירות המילואים עלה על יומיים רצופים.
- בתקופות אלה ניתן לפטר עובד רק בהיתר מטעם ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. לפרטים נוספים ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.
- סעיף 41א(ג) לחוק קובע כי במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות שבהן אסור לפטר עובד בשל שירות מילואים כאמור לעיל (במהלך שירות המילואים, ושלושים יום לאחר שירות המילואים- אם שירות המילואים עלה על יומיים).
- מהאמור לעיל עולה כי לא ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם הזמן שבו נמצא העובד בשירות מילואים ועם 30 הימים מתום שירות המילואים (אם שירות המילואים עלה על יומיים רצופים). תקופת ההודעה המוקדמת יכולה להתחיל, או להמשיך, רק לאחר שחלפו 30 ימים מסיום שירות המילואים.
- אם ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים ולאחריה יצא העובד למילואים, מניין ימי ההודעה המוקדמת ייעצר במהלך התקופה שבה אסור לפטר את העובד בשל שירות המילואים (במהלך שירות המילואים ושלושים יום לאחר שירות המילואים, אם שירות המילואים עלה על יומיים).
- יש לשים לב כי איסור החפיפה בין ההודעה המוקדמת לשירות המילואים חל רק כאשר מדובר בהודעה מוקדמת לפיטורים. במקרה שבו העובד מתפטר במהלך שירות המילואים, אין איסור בחוקי העבודה לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת להתפטרות עם שירות המילואים.
מה קורה אם בתקופת ההודעה המוקדמת שוהה העובד בימי מחלה?
- לפי סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה, אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך התקופה שבה הוא שוהה בימי מחלה וזכאי לדמי מחלה (וזאת עד לכמות המקסימלית של ימי מחלה שמותר לעובד לצבור).
- למרות זאת, אם המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפני שנעדר העובד עקב מחלתו, רשאי המעסיק לפטר את העובד בסיום תקופת ההודעה המוקדמת, אפילו אם מועד זה חל בעת תקופת המחלה.
- חשוב לציין כי סעיף זה נחקק בשנת 2009 וקיימות פסיקות קודמות שסותרות אותו. מכיוון שהחוק הוא המאוחר בזמן, הוראת החוק הנ"ל היא הקובעת.
התערבות או הגנה מטעם ועד העובדים
כאשר קיים ועד עובדים במקום העבודה העובד רשאי לבקש את התערבותו. לפעמים הוועד אכן מתערב בתהליכים המקדימים את הפיטורים בעצמו.
חופשה על חשבון ימי החופש הצבורים של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת
- על פי סעיף 5 לחוק חופשה שנתית, ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו במניין ימי החופשה אלא אם עלו על 14 ימים. כלומר, 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את תקופת החופשה ויש להבטיח כי לפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה.
- על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כאשר המעסיק מוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אסור לו לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה השנתית הצבורים העומדים לזכות העובד.
- במקרה זה המעסיק אינו רשאי לכפות על העובד לצאת לחופשה שנתית (על חשבון ימי החופשה שצבר) במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ועליו לשלם לעובד גם את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף פדיון עבור ימי החופשה שלא ניצל.
- אם המעסיק יוכיח כי הוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים (הקשורים לצרכי העבודה) ובתום לב, ולא כדי להקטין את פדיון החופשה, ניתן יהיה לחפוף את ימי החופשה עם ימי ההודעה המוקדמת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
- במקרה שהעובד הוא זה שמבקש לנצל את ימי החופשה שצבר במהלך ימי ההודעה המוקדמת, ניתן לאפשר לו זאת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את חופשתו. עם זאת המעסיק אינו חייב לאשר לעובד לצאת לחופשה (אך עליו להתחשב בבקשת העובד ולסרב לבקשה רק מטעמים סבירים והגיוניים), ובמקרה כזה, בתום תקופת ההעסקה יהיה העובד זכאי לפדות את ימי החופשה שלא ניצל.
- בכל מקרה אם תקופת ההודעה המוקדמת קצרה מ-15 ימים, לא ניתן בשום מקרה להוציא את העובד לחופשה שנתית במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.
שאלות נפוצות
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| מה לעשות כאשר לא ניתנה הודעה מוקדמת מספיקה על הפיטורים? | במקרים כאלה, אפשר לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש ממנו לבטל את הפיטורים, או לחלופין לתבוע פיצויים בגין הליך פיטורים לא תקין. |
| מעסיק פיטר אותי אחרי שבועיים של עבודה. האם אני זכאי להודעה מוקדמת? | לא. |
| המעסיק שלי פיטר אותי בעל פה. האם זה תקין? | לא. הודעת פיטורים צריכה להיות בכתב. |
| המעסיק שלי פיטר אותי ואח"כ התחרט. האם הפיטורים בתוקף? | כן. המעסיק לא יכול להתחרט (אלא אם כן העובד מסכים), ומשמעות הדבר שמגיעים לעובד פיצויי פיטורים וכל יתר הזכויות. החריג לכלל זה הוא מצב שבו המעסיק פיטר את העובד בשעת כעס, ואז הוא יכול לחזור בו. |
| אני מלצרית ומרוויחה שכר שעתי. פוטרתי לאחר שנה וחודש. כמה זמן התראה המעסיק צריך לתת לי? | 14 יום בגין השנה הראשונה ועוד חצי יום בגין החודש הראשון של השנה השנייה, ובסה"כ 14.5 ימי הודעה מוקדמת. |
| אם אני זכאית ל-6 ימי הודעה מוקדמת, האם המעסיק יכול לדרוש ממני לצאת לחופשה בתקופה זו? | לא. החוק דורש שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה. לכן כאשר יש תקופת הודעה מוקדמת קצרה (14 ימים או פחות) לא ניתן לנצל אף לא חלק ממנה לצורך חופשה. |
| המעסיק שלי מת במפתיע. האם אני זכאי להודעה מוקדמת? | כן, חלקית. במקרה כזה העובד זכאי לחלף הודעה מוקדמת, כלומר לקבל משכורת בגין הימים שהיה מקבל אילו פוטר. |
שמירה על שמו הטוב של העובד שפוטר
- מנהל רשאי לעדכן את צוות העובדים בדבר נסיבות הפיטורין של עובד בצוות, תוך העברת ביקורת על התנהגותו של העובד. על העדכון להיעשות בתום לב, באופן סביר ומכבד, ולשתף בעדכון רק את מי שהמידע נוגע אליו, אחרת עלול המעסיק להיות חשוף לתביעת פיצויים בשל פרסום לשון הרע.
- לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו ראו כאן.
איסור פיטורים בגלל היריון, לידה ואימוץ
יש כמה מקרים שבהם אסור לפטר את העובד, ואם המעסיק מפטר אותו, הוא עובר על החוק. במקרים כאלה, העובד המפוטר יכול לתבוע את המעסיק בגין פיטורים האלה.
היריון של העובדת
לעובדת בהיריון, גם אם היא נמצאת בשמירת היריון, יש זכויות ספציפיות והן חלות מיום שהודיעה למעסיק על הריונה, או אפילו אם נודע למעסיק בדרך אחרת.
- אישה צריכה להודיע למעסיק שהיא בהיריון כאשר היא בחודש החמישי להיריון. אם היא עובדת בעבודה שעשויה לסכן את ההיריון (למשל עבודה עם חומרים מסוכנים או קרינה), היא צריכה להודיע למעסיק מוקדם יותר, כדי שתוכל להימנע מפעולות שיסכנו את ההיריון.
- ככלל, אסור לפטר אישה בגלל היריון. ההיריון כשלעצמו לא יכול לשמש סיבה לפיטורים, ועובדת שפוטרה על רקע זה רשאית לתבוע בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
- בנוסף, אסור לפטר אישה בהיריון (כאשר סיבת הפיטורים לא קשורה להיריון) אם היא מועסקת לפחות 6 חודשים אצל מעסיק. כמו כן, אסור לפגוע בתנאי העסקתה בתקופת ההיריון ובעת חופשת הלידה, אלא אם כן ניתן לכך אישור ממשרד העבודה.
- משמעות הדבר היא שעל מנת לפטר עובדת בהיריון, המעסיק צריך לפנות למשרד העבודה, גם אם הפיטורים לא קשורים להיריון עצמו. ראו פירוט בהמשך.
- להרחבה בנושא זה ראו איסור פיטורי עובדת בהיריון.
אישור חריג של משרד העבודה לפיטורים של אישה בהיריון
במקרים מסוימים מעסיק יכול לפנות למשרד העבודה בבקשה לאשר פיטורים של עובדת בהיריון.
- בפנייה המעסיק צריך לפרט את הנימוקים לפיטורים ולהמציא סימוכין בהתאם.
- הסיבות שבגינן מותר לקבל היתר לפטר עובדת בהיריון הן, למשל, קיצוצים במקום העבודה, תפקוד לקוי של העובדת, פגיעה ביחסי האמון בין העובדת למעסיק וכיו"ב.
- עובדת רשאית לערער על החלטת משרד העבודה בתוך 45 ימים.
- הפיטורים נכנסים לתוקף מיום שהתקבל ההיתר ולא מיום שהוגשה הבקשה.
- למידע נוסף ראו בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים.
הגנה על עובד שלקח חופש עקב היריון או לידה של בת הזוג
- בתנאים מסוימים יכול/ה בן הזוג או בת הזוג של אישה בהיריון להיעדר מעבודה עד 7 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שצבורים לזכותו/ה, אם ההיעדרות היא עקב ההיריון או הלידה.
- במקרים אלה אסור לפטר את העובד/ת בתקופה שבה הוא זכאי לקבל דמי מחלה.
- למידע נוסף ראו ימי מחלה עקב היריון או לידה של בת הזוג.
איסור פיטורים על רקע היריון, לידה אימוץ או טיפולי פוריות
חופשת לידה והארכת חופשת הלידה ללא תשלום
אסור לפטר עובד/ת הנמצא בחופשת לידה ולא ניתן לקבל על כך אישור ממשרד העבודה.
- יתרה מזו, עובד/ת רשאי/ת להאריך את חופשת הלידה לפרק זמן שהוא רבע מתקופת ההעסקה אצל המעסיק (ועד שנה לכל היותר) - למידע על זכות זו ראו חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה.
- בעת ה"חופשה ללא תשלום" העובד/ת לא מקבל/ת תשלום מהמעסיק, אולם עדיין אסור לפטר אותו/ה וכן במשך חודשיים לאחר תום החופשה ללא תשלום, אלא אם כן ניתן לכך היתר משר העבודה.
טיפולי פוריות
טיפולי פוריות גם הם מצב שבו יש לעובדים הגנות מפיטורים.
- אסור לפטר עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית (IVF), אלא באישור של משרד העבודה.
- כמו בעניין היריון, גם כאן המשמעות היא שהמעסיק צריך לבקש אישור ממשרד העבודה לפטר עובד או עובדת בתקופת טיפולי הפוריות, גם אם הפיטורים לא קשורים לטיפולים עצמם.
- ההגנה על העובד/ת מפני פיטורים נמשכת עד 150 ימים (כ-5 חודשים).
- קיימת הבחנה בין עובדים (גברים ונשים) שנעדרים ממקום העבודה בגלל טיפולי הפוריות לבין עובדים שלא נעדרים ממקום העבודה לעניין הפיטורים.
- אם העובד/ת נעדר/ה מהעבודה עקב הטיפולים, הרי שאסור לפטר אותו/ה, הן בימי ההיעדרות בגין הטיפולים והן במשך 150 ימים לאחר חזרתו/ה לעבודה. זאת ללא תלות בוותק של העובד/ת במקום העבודה.
- אם העובד או העובדת לא נעדרו מהעבודה, הם יהיו מוגנים מפני פיטורים במשך 150 ימים מתחילת הטיפולים, בתנאי שהם מועסקים אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים. משמעות הדבר שניתן לפטר עובד/ת עם ותק קצר מ-6 חודשים שעובר/ת טיפולי פוריות אך לא נעדר/ה מהעבודה לצורך הטיפולים.
- עובד שפוטר במהלך טיפולי פוריות בניגוד לאיסור הנ"ל, יכול להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, ואף להגיש תביעה נגד המעסיק.
- למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות.
פונדקאות
פונדקאות היא תהליך שבו אישה (הנקראת "אם נושאת" או "פונדקאית") נכנסת להיריון בדרך של השתלת ביצית מופרית שאינה שלה, ולאחר הלידה מוסרת את הילד למי שיהיו הוריו (הורים מיועדים).
- האם הפונדקאית נחשבת לאישה בהיריון והיא זכאית לכל הזכויות של אישה בהיריון (ראו פירוט למעלה תחת הכותרת "היריון" ו"חופשת לידה והארכת חופשת הלידה ללא תשלום), כגון: ההגנה מפני פיטורים במהלך ההיריון, במהלך חופשת הלידה, בחל"ת ובמשך 60 יום ממועד חזרתה לעבודה.
- ההורים המיועדים זכאים להגנה מפני פיטורים במהלך ההיריון, מהרגע שהודיעו למעסיק עליו ועד לקבלת הילד למשמורת, וזאת אם צברו ותק של 6 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק.
- מכיוון שהורים מיועדים זכאים לחופשת לידה (כמו זוג שהביא ילד לעולם בדרך טבעית) ואף לחופשה ללא תשלום (חל"ת) לאחר חופשת הלידה, הרי שכל אחד מהם יהיה מוגן מפיטורים במהלך שהייתו/ה בחופשת הלידה ובמהלך החל"ת שלאחריה, וכן במשך 60 הימים ממועד חזרתו/ה לעבודה.
- למידע נוסף ראו:
- איסור פיטורי הורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים במהלך ההיריון
- חופשת לידה להורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (פונדקאות)
- חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מיועד
- פורטל פונדקאות
אימוץ
כללים דומים של הגנה על עובדים חלים גם על עובדים המאמצים ילדים.
- אסור לפטר עובד המועסק לפחות 6 חודשים אצל אותו מעסיק, ואשר הודיע כי הוא צפוי לקבל ילד לאימוץ, אלא אם כן ניתן לכך היתר משר העבודה.
- האיסור חל מהמועד שבו מסר העובד את ההודעה כי קיבל הודעה מעובד סוציאלי על קיומו של תהליך האימוץ, ועד לקבלת הילד לאימוץ, או עד תום תשעה חודשים מהמועד שהודיע לו עובד סוציאלי שהוא עתיד לאמץ ילד - לפי המוקדם מביניהם.
- את התקופה הזו ניתן להאריך במקרים מיוחדים, למשל אם מדובר באימוץ בין ארצי, והרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי אישרה כי העובד נמצא בשלב מתקדם של הליך האימוץ של ילד מסוים שנמצא עבורו במדינת חוץ, וחל עיכוב בהשלמת הליכי האימוץ שאינם תלויים בהורה המאמץ.
- פיטורים בתקופה שלפני קבלת הילד לאימוץ כפופים להיתר שהמעסיק צריך לקבל ממשרד העבודה. את ההיתר יש לבקש בכל מקרה, אפילו אם הפיטורים לא קשורים לתהליך האימוץ.
- הורה מאמץ יכול לצאת לחופשת לידה ולחופשה ללא תשלום לאחריה. במהלך שתי התקופות הללו וכן במשך 60 יום ממועד חזרתו לעבודה אסור לפטר אותו.
- בכל מקרה, אסור לפטר את העובד רק בשל תהליך האימוץ המיועד, וזאת בלי קשר לוותק שלו.
- למידע נוסף ראו:
נסיבות נוספות שבהן אסור לפטר עובד
עובד המנצל ימי מחלה
למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו, בימים שבהם הוא זכאי לדמי מחלה.
- ההגנה מפני פיטורים היא רק כאשר ההיעדרות היא עקב מחלת העובד עצמו או במקרה שהעובד הוא הורה לאדם עם מוגבלות ומנצל את ימי המחלה לצורך סיוע לילדו.
- ניתן לפטר את העובד, על אף היותו חולה וזכאי לימי מחלה, באחד מהמקרים הבאים:
- המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו.
- מקום העבודה נקלע לאחד מהמצבים הבאים:
- מקום העבודה הפסיק לפעול באופן קבוע (לא הפסקה או השבתה זמנית של מקום העבודה).
- המעסיק הוכרז כפושט רגל (במקרה שהמעסיק הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות).
- כמו כן, עובד המנצל ימי מחלה לצורך היעדרות עקב היריון או לידת בת הזוג (כפי שמפורט לעיל) מוגן אף הוא מפני פיטורים בתקופה זו.
- במקרה של הפרת הזכות ופיטורים שלא כדין על-ידי המעסיק, ניתן לתבוע את המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה.
- לפי לשון החוק, אם הסתיימו ימי מחלה של העובד והוא עדיין נעדר מעבודתו עקב מחלתו ניתן לפטר אותו, אולם לפי פסיקת בתי המשפט, יש לעשות זאת בתום לב. מעסיק שהמתין עד לתום תקופת המחלה של העובד ופיטר אותו מיד עם סיומה עשוי להיחשב כמי שמנצל את זכותו שלא בתום לב ושלא משיקולים ענייניים.
- למידע נוסף ראו:
התארגנות עובדים ושביתות
אסור לפטר עובד בשל פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים או ועד עובדים או בשל פעילותו בארגון או בוועד.
- פיטורים כאלה אינם חוקיים, ועובד המפוטר על רקע זה יכול לתבוע את המעסיק.
- כלל דומה חל גם על השתתפות בשביתה – אסור לפטר עובד משום שהשתתף בשביתה. חשוב לציין כי ההתארגנות חייבת להיות כזו שאינה אסורה על פי חוק אחר.
- למידע נוסף ראו איסור פגיעה בעובד בגין פעילותו או חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים.
עובדים עם מוגבלויות ובני משפחתם
- אסור למעסיק לפטר עובד בשל היותו אדם עם מוגבלות, אם אותו עובד כשיר לבצע את עבודתו או אם ניתן להתאים את העבודה למוגבלות, באופן שלא מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר.
- כמו כן אסור להפלות עובד בשל היותו בן משפחה המטפל באדם עם מוגבלות, בתנאי שהעובד כשיר לבצע את עבודתו.
- אם נדרשות התאמות לצרכיו של העובד (כגון הגמשת שעות העבודה) המעסיק מחויב לבצען, כל עוד לא מדובר בנטל בלתי סביר.
- ההגנה מפני פיטורים חלה רק אם אותו עובד הוא אחד מאלה:
- בן זוג, הורה, או ילד של אדם עם מוגבלות
- בן משפחה שעיקר פרנסתו של האדם עם המוגבלות מוטל עליו: בן זוג של הורה, בן זוג של ילד, אח או אחות או בני זוגם, סב, סבתא, נכד או נכדה.
- עובדים שפוטרו בשל היותם אנשים עם מוגבלויות, או בשל היותם בני משפחה של אדם עם מוגבלויות, רשאים לערער על פיטוריהם בבית הדין לעבודה. בסמכות בית הדין לחייב את המעסיק להשיב את העובד לעבודתו, או לפסוק לעובד פיצוי כספי במקרה של פיטורים המנוגדים לחוק.
- למידע נוסף ראו:
מילואים ומצב ביטחוני
אסור לפטר עובד בשל שירות במילואים, בשל קריאה לשירות מילואים או בשל שירות מילואים עתידי. תדירות המילואים ומשכם אינם רלוונטיים.
- יתרה מזו, אסור לפטר עובד בתקופת שירות המילואים או במהלך 30 ימים מסיומם (אם משך המילואים הוא לפחות יומיים רצופים) אלא אם כן התקבל היתר ממשרד הביטחון.
- עובד שפוטר ללא היתר רשאי לתבוע את המעסיק בפני ועדת התעסוקה במשרד הביטחון ובנוסף להגיש תלונה נגד המעסיק אל יחידת האכיפה של חוקי העבודה.
- אם מעסיק מעוניין לפטר עובד שיצא למילואים, הוא יוכל לתת הודעה מוקדמת לפיטורים רק לאחר 30 יום מסיום השירות.
- אם ניתנה הודעה מוקדמת לפני שירות המילואים, תיעצר תקופת ההודעה המוקדמת עם תחילת השירות, והיא תימשך לאחר שחלפו 30 יום מתום השירות.
- למידע נוסף ראו:
סגירת חשבון
חלק מעזיבת מקום עבודה כולל סגירת תשלומים שהעובד מחויב לקבל.
שכר אחרון כולל עבור תקופת ההודעה המוקדמת
- במהלך התקופה מרגע ההודעה על הפיטורים ועד הפסקת העבודה בפועל וסיום יחסי העבודה, נחשב העובד כעובד מן המניין וזכאי לכל הזכויות וההטבות שהיה זכאי להן במהלך עבודתו, כולל שכר וכל התנאים הסוציאליים, כמו הפרשות לביטוח פנסיוני, צבירת ימי מחלה וחופשה וכו'.
- עובדים שזכאים לתנאים נוספים, כמו החזקת רכב או הוצאות טלפון וביגוד וכו', ימשיכו לקבל אותם במהלך תקופה זו.
- אם העובד פוטר מיד, כלומר המעסיק ויתר על המשך עבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, יש לשלם לו פיצוי בגובה השכר שהיה אמור להרוויח בתקופת ההודעה המוקדמת שעליה ויתר המעסיק, אך ללא תנאים סוציאליים.
פדיון ימי חופשה
עובד זכאי לפדות את ימי החופשה שנותרו לו בכל מקרה של סיום יחסי עבודה, בשל התפטרות, פיטורים או פרישה.
- לצורך חישוב ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
- עם זאת, כשתלושי השכר משקפים נכונה את ניצול ימי החופשה ויתרת ימי החופשה, העובד זכאי בסיום עבודתו לפדות ימי חופשה בהתאם לאמור בתלוש השכר, גם אם מדובר בימי חופשה שנצברו לפני יותר מ-3 שנים. לקריאת פסק דין בנושא ראו כאן.
- תשלום בגין ימי החופשה שלא נוצלו הוא מלא.
- אם העובד מעוניין לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (במקום לקבל את תשלום הפדיון עבורם בסיום העסקתו), המעסיק יכול אך לא חייב לאפשר לעובד לנצל ימי חופשה שצבר במהלך ימי ההודעה המוקדמת, ובכל מקרה עליו להבטיח שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה. המעסיק אינו חייב לאשר לעובד לצאת לחופשה (אך עליו להתחשב בבקשת העובד ולסרב לבקשה רק מטעמים סבירים והגיוניים), ובמקרה כזה, בתום תקופת ההעסקה יהיה העובד זכאי לפדות את ימי החופשה שלא ניצל.
- אם המעסיק מבקש לוותר על עבודתו של העובד בתקופה ההודעה המוקדמת ולהוציא את העובד לחופשה כדי להקטין את פדיון החופשה - אסור למעסיק לחפוף בין ימי החופשה השנתית להם זכאי העובד לבין ימי ההודעה המוקדמת, ועליו לשלם לעובד הן את תקופת ההודעה המוקדמת והן את פדיון החופשה.
- למידע נוסף ראו פסקת "חופשה על חשבון ימי החופש הצבורים של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת לעיל.
- למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.
פדיון דמי הבראה
עובד שפוטר ממקום העבודה שלו לאחר תקופה של יותר משנה, זכאי לקבל את כל דמי ההבראה שמגיעים לו (אם לא קיבל אותם קודם לכן).
- ניתן לתבוע דמי הבראה רטרואקטיבית עד 7 שנים אחורה.
- למידע נוסף ראו פדיון דמי הבראה.
ימי מחלה
לא ניתן לקבל תשלום בגין ימי מחלה שלא נוצלו, אלא אם כן קיים הסכם ספציפי שאליו כפוף העובד.
- בנוסף, אם עובד הפסיק את עבודתו אצל מעסיק מסוים ולאחר מכן החל שוב לעבוד אצל אותו מעסיק, ימי המחלה שצבר אצלו בעבר לא יישמרו.
מענק פרישה
מענק פרישה הוא סכום שנותן המעסיק לעובד בעת סיום עבודתו.
- לפי החוק אין חובה לתת מענק פרישה, ובפועל הוא ניתן לעובדים מסוימים שבהסכם העבודה עמם נקבע כי במקרה של סיום העסקתם ישולם להם מענק.
- לבדיקת זכאות למענק פרישה יש לבחון בראש ובראשונה את הסכם ההעסקה, או לפנות לוועד העובדים בארגון.
- מענק פרישה אינו חלק מהמשכורת, אך יש לנכות ממנו מס הכנסה.
- עם זאת, את המס על מענק הפרישה, בדומה לפיצויי פיטורים ולתשלומים אחרים המשולמים לעובד עקב סיום עבודתו, ניתן לפרוס על פני כמה שנים. במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מלא או חלקי מתשלום מס על המענק.
- למידע נוסף ראו פסקת "מס הכנסה" בהמשך.
תשלומים מהמעסיק לביטוח לאומי
- לפני עזיבת מקום העבודה, יש לוודא שהמעסיק העביר את תשלומי דמי הביטוח הלאומי עבור העובד על כל תקופת העסקתו.
- ניתן לבדוק זאת באתר הביטוח הלאומי (באיזור האישי), במוקד הטלפוני או בסניף הקרוב.
מסמכים שהעובד צריך לקבל
במסגרת עזיבת מקום העבודה, המעסיק מחויב לתת לעובד מכתב סיום העסקה ולשלם לו את כל המגיע על פי חוק.
מכתב אישור סיום העסקה
המעסיק צריך לתת לעובד הודעה כתובה על סיום ההעסקה, המפרט את התקופה שבה הועסק העובד אצל המעסיק.
- את ההודעה על המעסיק למסור לעובד בתוך שבועיים מהיום האחרון לעבודה, או בתוך שבוע ממועד דרישת העובד, לפי המוקדם.
- המכתב צריך לכלול את תקופת ההעסקה של העובד, והמעסיק לא חייב לפרט את הסיבות לפיטורים.
- המכתב הזה נדרש בין השאר, כדי שהעובד יוכל לממש את זכויותיו (לדמי אבטלה) בשירות התעסוקה.
- אם המעסיק לא נותן לעובד מכתב פיטורים, הוא עובר על החוק ויכול להיענש.
- במקרה שהמעסיק מפר את חובתו, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
מכתב שחרור כספים מקופות גמל, ביטוח פנסיוני וקרן השתלמות
- עובד שבמסגרת עבודתו הופרשו לו כספים לקופת גמל או קרן השתלמות וכן עובד שכספי פיצויי הפיטורים הופרשו כחלק מהביטוח הפנסיוני, יכול למשוך את הכספים מהקופה, אך לשם כך דורשת קופת הגמל ראיה שהמעסיק לא מתנגד לשחרור הכספים לטובת העובד.
- לשם כך מומלץ לבקש מהמעסיק מכתב שבו הוא מצהיר שאינו מתנגד לשחרור מוחלט ומלא של הכספים לטובת העובד.
- המכתב חשוב במיוחד בהקשר של משיכת פיצויי הפיטורים מהביטוח הפנסיוני באותם מקרים שבהם אין זכאות לפיצויים (למשל פיטורים לפני שהעובד השלים שנת עבודה מלאה), שכן לפי לשון החוק ולשון צו ההרחבה, המעסיק יכול לדרוש את הכספים בחזרה אם העובד מושך אותם לפני גיל 60 או לפני מצב של נכות או מוות, ולכן חברות הביטוח וקופות הגמל מסרבות לשחרר את הכספים.
טופס 161
- עם סיום העסקה על המעסיק להעניק לעובד טופס 161 - הודעת מעביד לרשות המסים על פרישה מעבודה של עובד.
- טופס זה מפרט את כספי הפיצויים וכספים נוספים ששולמו לעובד עקב סיום עבודתו ואת הכספים שהופרשו לביטוח הפנסיוני.
- טופס זה משמש בסיס למתן פטור ממס הכנסה על פיצויי הפיטורים או לקביעת אחוז ניכוי מס ההכנסה מהם.
טופס 106
- טופס 106 הוא טופס המרכז ומפרט את כל התשלומים והניכויים שנוכו משכרו של העובד במהלך כל השנה (מינואר עד דצמבר).
- כל מעסיק חייב לתת לעובד טופס 106, אפילו אם העובד הועסק יום אחד בלבד באותה שנה.
- החובה לתת טופס 106 קיימת גם אם המעסיק פשט את הרגל.
- בדרך כלל טופסי 106 ניתנים לקראת חודש מרץ עבור השנה שחלפה.
- למידע נוסף ראו: טופס 106
זכאות לפיצויי פיטורים
- עובד שעבד שנה ויותר אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (אפילו אם המעסיקים התחלפו) ופוטר, מכל סיבה שהיא, זכאי לפיצויי פיטורים.
- אם העובד פוטר סמוך לסוף שנת העבודה הראשונה, החוק מתייחס אל הפיטורים כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים. במקרה כזה המעסיק חייב בפיצויי פיטורים למרות שהעובד לא השלים שנת עבודה אחת, אלא אם כן המעסיק יצליח להוכיח כי סיבת הפיטורים לא הייתה התחמקות מתשלום פיצויים.
- המועד לתשלום פיצויי הפיטורים משתנה ממקרה למקרה. במרבית המקרים היום הקובע הוא מועד הפסקת יחסי העבודה בין המעסיק לעובד (למשל, תום תקופת ההודעה המוקדמת או מותו של העובד).
- במקרים מסוימים תשלום פיצויי הפיטורים מוגדר בהסכמים קיבוציים, ובמקרים אלה, מועד זה יהיה רלוונטי.
- עיכוב של 15 ימים ויותר מהיום הקובע בהעברת כספי הפיצויים עשוי לגרור גם תשלום של פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים ע"י המעסיק.
- עובדים שפוטרו לפני שהשלימו שנת עבודה לא זכאים לפיצויי פיטורים, אך עשויים להיות זכאים למשיכת כספי הפיצויים שהמעסיק הפריש עבורם לקופת גמל או ביטוח הפנסיוני, ככל שהמעסיק אכן ביצע הפרשות אלה. (ראו הסבר מפורט בהמשך).
כספי פיצויים שהופרשו לקופת גמל או לביטוח פנסיוני (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים)
רוב העובדים והמעסיקים במשק כפופים לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק או חתומים על הסכם המחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
- במקרה הזה המעסיקים מפרישים באופן שוטף (מדי חודש) את פיצויי הפיטורים (או את חלקם) לביטוח הפנסיוני של העובד או לקופת גמל אחרת.
- מבחינת העובד כספי הפיצויים "יושבים" במסגרת הביטוח הפנסיוני והוא רק צריך מכתב שחרור.
- במקרים הללו על המעסיק יהיה לשלם לעובד פיצויים רק עבור אותו חלק מהשכר או עבור חלק מתקופת העבודה, שעבורם לא הפריש באופן שוטף מדי חודש את הכספים.
- אם המעסיק הפריש את מלוא הפיצויים מתחילת העבודה, הרי שלא יצטרך לשלם לעובד דבר, גם אם הסכום שהצטבר בקופה נמוך מהסכום של משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה.
- עובד שפוטר לפני שהשלים שנת עבודה לא יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים מן המעסיק, אך הכספים שנצברו לזכותו בקופת הפיצויים או בביטוח הפנסיוני יישארו ברשותו.
- בכל מקרה אחר (כולל מקרים שבהם הפריש המעסיק מדי חודש את פיצויי הפיטורים לקופת פיצויים אך לא החיל עליה את סעיף 14, למשל הסדר מיטיב שלא החיל את הסעיף), יהיה המעסיק חייב לשלם את מלוא הפיצויים אך יוכל להתחשב ברווחים שהניבה קופת הפיצויים. אם הסכום שהצטבר בקופה כולל הרווחים גדול מסכום של משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה, הוא יוכל ליטול ממנה את היתרה העודפת, ואילו אם הסכום המצטבר קטן יותר, יהיה עליו להשלים את היתרה.
איסור להתנות את קבלת הפיצויים בוויתור של העובד על זכויותיו
לעתים נדרש עובד בעת סיום יחסי העבודה לחתום על הצהרה ולפיה קיבל את כל המגיע לו מהמעסיק בגין עבודתו, ואין לו, ולא יהיו לו, כל תביעות נוספות בעניין זה (כתב ויתור).
- התניית קבלת כספים המגיעים לעובד מכוח החוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי (כגון פיצויי פיטורים, משכורת אחרונה, פדיון חופשה וכד') בחתימה של העובד על כתב ויתור אסורה על פי החוק והפסיקה.
- החוק קובע מועדים שיש לשלם בהם את שכר העבודה ופיצויי הפיטורים, ולא ניתן להתנות קבלה של כספים אלו בחתימה של העובד על כתב ויתור.
- עובד שחתם על כתב ויתור אך לא שולמו לו כל זכויותיו רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, אף שחתם על כתב ויתור.
- הפסיקה קבעה כי רק במקרים שבהם ברור באופן חד-משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן, יינתן משקל לחתימה על כתב הוויתור.
- למידע נוסף ראו איסור על התניית חתימה על כתב ויתור לצורך קבלת פיצויים.
נסיבות מיוחדות של הפסקת עבודה הנחשבות לפיטורים המזכים בפיצויים
- העובד נפטר: במקרה כזה יורשיו של העובד זכאים לקבל פיצויי פיטורים בשם העובד שנפטר. למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לשאירים של עובד שנפטר.
- עובד עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים גם במקרים שהפיטורים אינם על רקע אישי אלא בגלל נסיבות חיצוניות כמו סגירה או מכירה של העסק, צמצומים או תהליכי התייעלות של העסק.
- המעסיק פשט את הרגל או העסק נכנס לתהליך של פירוק.
- במקרים כאלה העובד זכאי לתשלומי פיצויי פיטורים ולעתים גם לתשלומי משכורת.
- להרחבה בעניין זה ראה פיצויים לעובדים במקרה של פירוק או פשיטת רגל של מעסיק.
- במקרה שהעובד הועסק ע"י אדם פרטי שנפטר, העובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.
- לשם גביית הפיצויים, הוא יכול לתבוע את העיזבון של המעסיק (ולא את היורשים באופן אישי), או באמצעות פנייה לקרן הביטוח שאליה הופרשו כספי הפנסיה.
- למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובד שמעסיקו נפטר.
- כללים אלה חלים גם על עובדים זרים בסיעוד. למידע נוסף ראו זכותון עובד זר בסיעוד שפוטר או שמעסיקו אושפז או נפטר.
- עובד זכאי לפיצויי פיטורים גם במקרה שבמקום העבודה התחלפו המעסיקים והעובד עבד תחת כל אחד מהמעסיקים פחות שנה אבל במצטבר עבד במקום העבודה לפחות שנה. במקרים מסוימים זכאי העובד לפיצויים בעת חילופי המעסיקים גם אם הוא ממשיך לעבוד באותו מקום ולא מפוטר. למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים.
שלילת פיצויי פיטורים
- במקרים חריגים ניתן לשלול את הזכאות של העובדים לפיצויי פיטורים ואף למנוע מהם למשוך את כספי הפיצויים מתוך קופת הגמל או הביטוח הפנסיוני:
- כאשר העובד פוטר עקב הפרת משמעת חמורה או מעשה פלילי בנסיבות שמצדיקות את שלילת הפיצויים באופן מלא או חלקי, בהתאם להסכם הקיבוצי שחל על המעסיק והעובד. אם אין הסכם כזה - בהתאם להסכם הקיבוצי שחל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף.
- כאשר בית הדין עבודה קובע כי הפיטורים נעשו בנסיבות שמצדיקות את שלילת הפיצויים מהעובד.
- לצורך שלילת פיצויי פיטורים נדרש קשר סיבתי בין מעשי העובד לבין פיטוריו ולא ניתן לשלול בדיעבד פיצויי פיטורים של עובד שלאחר פיטוריו התגלה כי ביצע עבירה חמורה. לקריאת פסק דין בנושא ראו כאן.
- ניתן לשלול רק את כספי הפיצויים שהפקיד המעסיק שפיטר את העובד בנסיבות שמצדיקות זאת. העובד יהיה זכאי למשוך את כספי הפיצויים שהופקדו על-ידי שאר המעסיקים.
חישוב פיצויי פיטורים
לפי החוק עובד שפוטר לאחר שהשלים שנת עבודה אחת אצל המעסיק, זכאי לפיצויי פיטורים בגובה של משכורת אחרונה כפול מספר שנות העבודה אצל המעסיק.
- אם במהלך תקופת העבודה הופרשו כספי הפיצויים (כולם או חלקם) אל קופת גמל לפיצויים שחל עליה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או לביטוח הפנסיוני של העובד, יש להתחשב בסכומים אלה, ולשלם לעובד עם פיטוריו רק את החלק היחסי של הכספים שלא הופרשו (הבסיס לחישוב יהיה המשכורת האחרונה של העובד).
- משנת 2008 חייב מעסיק להפריש מדי חודש חלק מפיצויי הפיטורים באופן שוטף לביטוח הפנסיוני. לפירוט שיעורי ההפרשות לכל שנה ראו כאן.
- המעסיק רשאי (אך לא חייב) להפריש את מלוא הפיצויים באופן חודשי שוטף.
- אם המעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (⅓8 אחוזים מהשכר החודשי באופן שוטף מדי חודש) לקופת הגמל (בהתאם לתנאי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים) או לביטוח הפנסיוני, אזי:
- אם ההפרשות בוצעו לאורך כל תקופת ההעסקה - העובד אינו זכאי כלל לפיצויי פיטורים (והוא יהיה זכאי לקבל את הכספים שנצברו בקופת הגמל).
- אם ההפרשות בוצעו לאורך חלק מתקופת ההעסקה - העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק עבור התקופה שעבורה לא הופרשו הפיצויים באופן שוטף (משכורת חודשית אחרונה לפני פיטוריו כפול מספר השנים שעבורן לא בוצעו הפרשות לקופת הפיצויים).
- אם המעסיק הפריש חלק מפיצויי הפיטורים לביטוח הפנסיוני (בהתאם לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק) או לקופת פיצויים אחרת שחל עליה סעיף 14, על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים בשיעור שישלים את הפיצוי ל-⅓8 אחוזים בעבור כל חודש העסקה (כאשר הבסיס לחישוב יהיה משכורתו החודשית האחרונה לפני פיטוריו ולא המשכורת הרלוונטית לכל חודש שעבורו לא בוצעו הפרשות).
- אם המעסיק לא הפריש כלל כספים לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני, עליו לשלם פיצויי פיטורים מלאים עבור תקופת ההעסקה שעבורה לא ביצע כלל הפרשות.
- אם המעסיק הפריש כספים לקופת פיצויים שלא חל עליה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, עליו לוודא כי בידי העובד יישאר סכום השווה לשכר האחרון כפול מספר שנות העבודה. אם בקופה הצטבר סכום אחר (למשל עקב הפסדים או רווחים, או עקב הפרשות נמוכות יותר בתחילת תקופת עבודתו בשל משכורת נמוכה יותר), על המעסיק להשלים לעובד את היתרה החסרה או לקבל לידיו את הסכום העודף שהצטבר בקופה.
- אם העובד התחיל לעבוד לפני 2008 ורק מ-2008 התחיל המעסיק להעביר הפרשות לביטוח הפנסיוני, או-אז בעבור התקופה של עד 2008 יקבל העובד פיצויי פיטורים לפי המשכורת האחרונה (גובה המשכורת החודשית שלו כאשר פוטר) כפול מספר שנות העבודה שעד 2008; בעבור התקופה שמ-2008 יהיה העובד זכאי לפיצויי פיטורים על החלק היחסי שעבורו לא הופרשו כספים לביטוח הפנסיוני.
- פורטל חישוב פיצויי פיטורים מפרט את גובה הפיצויים ואת אופן החישוב לפי השנה שבה התחיל העובד לעבוד אצל המעסיק, ותוך הבחנה בין עובד שהיקף משרתו השתנה לעובד שהיקף משרתו נשארה קבועה, בין עובד ששכרו עלה לעובד ששכרו ירד או לא השתנה וכו'.
קיימים מצבים נוספים שבהם עובד שהתפטר זכאי לפיצויי פיטורים. להרחבה בנושא זה ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר.
מידע נוסף
- למידע נוסף על הזכאות וההליכים לקבלת פיצויי פיטורים ראו:
מה עושים עם כספי הפיצויים
החלטה על ייעוד כספי הפיצויים שהצטברו בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני
- עובד שכספי פיצויי הפיטורים שהוא זכאי להם הופקדו (כולם או חלקם) בקופת גמל לקצבה (קופת גמל הרשאית לשלם קצבה חודשית), כמו הביטוח הפנסיוני או קופת פיצויים אחרת שעתידה לשלם את הכספים כקצבה חודשית, רשאי לבחור לייעד את הכספים למטרות שונות:
- משיכת הכספים במזומן
- השארת הכספים ככספי פיצויים שיצורפו לכספי הפיצויים מהמעסיקים העתידיים (רצף פיצויים)
- לייעד את הכספים לקצבה, כלומר לצרף אותם לחיסכון הפנסיוני שלו, ובאופן זה להגדיל את גובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל לאחר שיגיע לגיל פרישה מעבודה.
- הבחירה נעשית באמצעות מילוי טופס 161.
- העובד יכול להסתייע בפקיד השומה לצורך מילוי הטופס.
- ייעוד כספי הפיצויים לקצבה נקרא "רצף קצבה".
- באפשרותו של עובד לבחור לייעד את כספי הפיצויים לקצבה לגיל פרישה, רק אם הפיצויים נצברו בקופות לקצבה (קופות גמל שמוסמכות לשלם קצבה חודשית, להבדיל מקופות גמל הוניות שמשלמות את כל הסכום שהצטבר אצלן בתשלום אחד).
- עובד שבחר ברצף קצבה יכול לנצל את הזכאות לפטור ממס על הפיצויים על-ידי משיכת חלק מהפיצויים עד לתקרה הפטורה ממס כבר בעת סיום העבודה, ולהשאיר בקופה רק את הפיצויים החייבים במס למטרת קצבה.
- בדרך זו העובד דוחה את התחשבנות המס עד למועד הפרישה, כלומר במקום לשלם מס על הפיצויים כיום, הוא יקבל בגינם קצבה חודשית בפרישה, שעליה יחולו כללי המס על קצבאות.
- עובד שבוחר ברצף קצבה רשאי להתחרט בכל עת ולמשוך את כספי הפיצויים במזומן. במקרה זה ינוכה לו מס הכנסה עבור הסכומים שעולים על התקרה הפטורה.
- יעוד הכספים למטרת צירופם לפיצויי הפיטורים העתידיים מהמעסיקים הבאים נקרא "רצף פיצויים".
- אפשרות זו מיועדת למי שמתכוון להמשיך לעבוד כשכיר אצל מעסיק חדש, ולמשוך את כספי הפיצויים רק בעתיד.
- עובד שכיר שבוחר באפשרות זו לא מושך את הכספים, אלא משאיר אותם בקופת הגמל.
- עובד יכול לבצע "רצף פיצויים" בתנאי שיתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש בתוך שנה ממועד סיום העסקתו אצל המעסיק הקודם. באופן הזה ייווצר "רצף" בין תקופות ההעסקה, כאשר כספי הפיצויים מהמעסיק הקודם יתווספו לכספי הפיצויים של המעסיק החדש, ויעמדו לרשות העובד בעת סיום העסקתו אצל המעסיק החדש.
- בדרך זו תשלום מס הכנסה על הפיצויים נדחה ממועד סיום ההעסקה במקום העבודה הקודם למועד הסיום אצל המעסיק החדש. אם יבחר העובד למשוך את הכספים לאחר סיום העסקתו אצל המעסיק החדש, הוא ייהנה מפטור ממס שיחושב על פי תקרת הפטור שתהיה תקפה במועד זה (לרוב גובה התקרה עולה עם השנים, כלומר הסכום הפטור ממס הוא גבוה יותר, ומשלמים מס מופחת), הוותק באותו מועד (שיחושב לפי צירוף כל תקופות ההעסקה בשני מקומות העבודה) ומדרגות המס במועד עזיבת מקום העבודה החדש.
- ניתן לבצע רצף פיצויים בין מספר בלתי מוגבל של מעסיקים. כמו כן, ניתן להתחרט על החלטה זו בתוך שנתיים מהיום שבו אושר הרצף.
- לא ניתן למשוך חלק מהפיצויים בפטור ממס ולייעד את יתרת הכספים לרצף פיצויים.
- ניתן למשוך חלק מהפיצויים ולשלם עליהם מס, ואת היתרה לייעד לרצף פיצויים.
- אין מניעה למשוך חלק מהפיצויים ולנצל את הפטור ממס, ואת היתרה לייעד לרצף קצבה.
* למידע נוסף ראו:
תשלום מס הכנסה על פיצויי פיטורים ועל מענק פרישה
פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד על ידי המעסיק בסיום עבודתו, הפיצויים שהעובד מושך מקופת הגמל או מהביטוח הפנסיוני, וכן כל תשלום שמקבל עובד עקב סיום יחסי עבודה (מענק פרישה, פדיון ימי מחלה או "חלף הודעה מוקדמת") חייבים בתשלום מס הכנסה.
- אם פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד (מלבד כספי פיצויים שהעובד משאיר בקופת הגמל ולא מושך) בצירוף הסכומים האחרים המשולמים לעובד עקב סיום עבודתו (כמו: מענק פרישה, פדיון ימי מחלה, תשלום חלף הודעה מוקדמת וכיו"ב) אינם עולים על התקרה (משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה אצל המעסיק ולא יותר מ-13,750 ₪ כפול מספר שנות העבודה אצל אותו מעסיק), יהיו כל הסכומים הללו פטורים מתשלום מס. במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור ממס גם אם הפיצויים גבוהים יותר. למידע נוסף ראו פטור ממס הכנסה על פיצויי פיטורים.
- על כל סכום שמעבר לתקרה הפטורה ממס ושהגיע לידי העובד (אם על ידי תשלום במזומן מידי המעסיק ואם על ידי שחרור כספים המופקדים בקופת הגמל), יחויב העובד במס הכנסה על-פי מדרגות המס שחלות עליו במועד תשלום הפיצויים בפועל או במועד משיכת הכספים מהקופה.
- עובד שסכום הפיצויים הכולל שמגיע לו עולה על התקרה, וחלקו או כולו מופקד בקופת גמל, יכול לחלק את הסכומים, באופן שהסכום שיקבל במזומן (מהמעסיק או מקופת הגמל) לא יעלה על התקרה הפטורה (וכך לא יידרש לשלם עליו מס). את היתרה הוא ישאיר בקופה וימשוך אותה כקצבה לאחר שיגיע לגיל פרישה (ובהתאם לכללי המס שיחולו על קצבאות). למידע נוסף ראו רצף קצבה (יעוד כספי פיצויי הפיטורים למטרת קצבת פנסיה חודשית).
- כאשר סכום הפיצויים שמקבל העובד בפועל לידיו (תשלום פיצויים במזומן מהמעסיק או משיכת כספי מקופת הגמל על ידי העובד) עולה על התקרה ומחויב במס הכנסה, רשאי העובד לבקש ממס הכנסה לפרוס את המס, כלומר להתייחס לסכום הפיצויים כאילו התקבל בחלקים שווים במשך כמה שנים (לכל היותר 6 שנים) ולא כסכום חד-פעמי בעת סיום העבודה. ניתן לפרוס את המס לאחור או קדימה. הדבר עשוי להשתלם (אם כי לא תמיד) מבחינת גובה המס שיידרש העובד לשלם.
- למידע נוסף ראו:
הגבלות על עיקול כספי הפיצויים שהופקדו לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני
- לעתים יש לעובד חובות לאנשים מסוימים, שפתחו נגדו הליכי גבייה במסגרת ההוצאה לפועל ואף ביקשו להטיל עיקול על רכושו, ובכלל זה על כספים המגיעים לו מהמעסיק או מגופים אחרים.
- כספי הפיצויים שהופקדו על ידי המעסיק לקופת גמל (קופת פיצויים או ביטוח פנסיוני) מוגנים מפני עיקול כל עוד העובד אינו מושך אותם וכל עוד לא הגיעה זכאותו למשוך את הכספים.
- מרגע שהגיעה זכאותו של העובד למשוך את הכספים ניתן יהיה לעקל אותם.
- למידע נוסף ראו:
משיכת כספי פיצויים לעובדים שפוטרו לפני שהשלימו שנת עבודה אחת
- עובדים שפוטרו לפני שהשלימו שנת עבודה אחת אינם זכאים לפיצויי פיטורים או להשלמת פיצויי פיטורים (מלבד מקרים שבהם הפיטורים נעשו סמוך לסיום שנת העבודה כדי להימנע מתשלום הפיצויים).
- עם זאת, מכיוון שרוב העובדים והמעסיקים במשק כפופים לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק או חתומים על הסכם המחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, יוכלו העובדים למשוך את כספי הפיצויים שהפריש המעסיק במשך תקופת העסקתם, כפוף לתנאים מסוימים.
- במקרים שבהם הפריש המעסיק את פיצויי הפיטורים לקופת גמל שלא חל עליה סעיף 14 (למשל קופת פיצויים, הסדר מיטיב בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים וכיו"ב), יוכל העובד למשוך את הכספים רק כקצבה חודשית (קצבת פנסיה לאחר הפרישה לגמלאות, או קצבת נכות במקרה של אובדן כושר עבודה) ולא בסכום חד-פעמי, ובתנאי שלא נקבע בהסכם שהמעסיק זכאי לקבל את הכספים בחזרה. אם הכספים לא מיועדים לתשלום קצבה חודשית או אם נקבע בהסכם כי המעסיק זכאי לקבל את הכספים בחזרה, העובד לא יוכל ליהנות מהם במקרה של התפטרות.
- למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.
שמירת רצף הזכויות הפנסיוניות
הפסקת הפרשות לביטוח הפנסיוני בעת הפסקת עבודה עשויה להביא לפגיעה בזכויות הביטוחיות שנצברו (כמו צבירת ותק) ואף לאובדן מוחלט של זכויות מסוימות (כמו כיסוי ביטוחי - אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות).
- עובד שפוטר ועקב כך הופסקו ההפרשות עבורו לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים זכאי ל- 5 או 3 חודשים (תלוי בסוג הביטוח) של ביטוח לאבדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות, כפי שהיו קיימים בתקופה שעבד ושבמהלכה הופרשו עבורו הכספים.
- בתום 3 או 5 חודשים ממועד ההפקדה האחרון לביטוח הפנסיוני נפסק באופן מיידי הביטוח למקרה אבדן כושר עבודה וביטוח השאירים. הביטוח ייפסק גם אם בהמשך יופרשו סכומים רטרואקטיבית ל- 3 חודשים מתוך תקופה זו על-ידי מעסיק חדש, שכן מה שקובע הוא כמה זמן עבר מהמועד האחרון שבו הופקדו הכספים (עבור המשכורת האחרונה של העובד) ועד המועד שבו שוב מועברים כספים בפועל אל הביטוח הפנסיוני - ראו דוגמה בהמשך).
- כמו כן תקופת האכשרה (הוותק) שצבר העובד בקרן הפנסיה תיפסק (תקופת האכשרה היא תקופה של 60 חודשים ובה העמית אינו מבוטח בגין מחלה שקדמה להצטרפותו לקרן הפנסיה). במקרה כזה אם בעתיד (למשל עם התחלת עבודה חדשה) יבקש העובד להצטרף מחדש לקרן הפנסיה, הוא יידרש למלא הצהרת בריאות חדשה, ומאותו רגע תתחיל תקופת אכשרה חדשה, כלומר יהיה עליו להמתין 5 שנים בטרם יכלול הביטוח הפנסיוני גם כיסוי ביטוחי למחלות קיימות.
- הכיסוי הביטוחי עשוי להיפסק, גם אם בפועל התחיל העובד עבודה חדשה בתוך פחות מ-5 חודשים, וזאת בכל מקרה שבו לא הועברו בפועל כספים לקרן הפנסיה במשך 5 חודשים (מה שקובע הוא המועד שבו הועברו הכספים אל קרן הפנסיה ולא חודשי העבודה הספציפיים שעבורם מועברים הכספים).
- עובד שעבודתו הופסקה יכול להפקיד מדי חודש סכומים לקרן הפנסיה כדי לשמור על הזכויות שנצברו, ובמקרים מסוימים יכול העובד להמשיך לצבור זכויות נוספות באמצעות הפקדות עצמאיות לקרן.
- האפשרויות העומדות לפני המבוטח הן:
- למידע נוסף ראו:
מתי אפשר להפסיק את ביצוע התשלומים העצמאיים או את הסדר ריסק?
- לצורך שמירת הזכויות, יש לוודא כי המעסיק החדש העביר בפועל את התשלום הראשון (החלק של המעסיק, החלק של העובד ורכיב פיצויים עבור חודשי העבודה הראשונים) אל קרן הפנסיה או לחברת הביטוח המנהלת את פוליסת ביטוח המנהלים, ורק אז הפסקת תשלומי ריסק או הפסקת ההפקדות העצמאיות לא תפגע ברצף הזכויות.
- חשוב לשים לב: יש פער זמנים בין המועד שבו המעסיק מנכה את חלקו של העובד בתשלומים לביטוח הפנסיוני מתוך השכר, לבין המועד שבו המעסיק מעביר בפועל את התשלומים לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה. המועד הקובע הוא המועד שבו הכספים התקבלו ונקלטו בקרן הפנסיה/בחברת הביטוח.
- מומלץ לוודא מול קרן הפנסיה שהתשלום הראשון אכן נקלט אצלה, לפני שמפסיקים את תשלומי הריסק או ההפקדות העצמאיות.
- ניתן להמשיך בביצוע הפקדות חודשיות עצמאיות גם לאחר שהמעסיק החדש התחיל לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני, ובאופן זה להגדיל את החיסכון הפנסיוני ואת קצבת הפנסיה החודשית הצפויה לחוסך לאחר שיגיע לגיל פרישה. הפקדות עצמאיות עשויות לזכות בהטבות מס בנוסף על הטבות המס המוקנות לעובד בגין ההפרשות לביטוח הפנסיוני דרך השכר.
תשלומים לביטוח לאומי בתקופה של אי העסקה
- אחרי סיום יחסי העבודה, אם אין לעובד תוכניות לעבור למקום עבודה אחר באופן מיידי - צפויה תקופה של אי העסקה. בתקופה זו על העובד להעביר תשלומים למוסד לביטוח לאומי עבור עצמו, מאחר ואין לו מעסיק שיעשה זאת עבורו.
- שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הוא בסך 203 ₪ לחודש, נכון ל-2024.
- התשלום העצמאי לביטוח לאומי מתחיל בחודש שלאחר סיום יחסי העבודה. זאת כיוון שבטרם הופסקו יחסי העבודה הקודמים, המעסיק העביר לביטוח לאומי את דמי הביטוח הלאומי עבור כל החודש שבו הופסקה העבודה, ולכן גם אם במהלך אותו חודש העובד עבד יום אחד בלבד, הוא עדיין נחשב מבוטח לאותו החודש.
- במקרה של עובדת נשואה, אשר יחסי העבודה שלה הסתיימו והיא כעת לא מועסקת ובן זוגה מבוטח בביטוח לאומי - היא תהיה פטורה מתשלום דמי הביטוח הלאומי וכן מדמי ביטוח בריאות. הדבר תקף גם למי שמוכרת במוסד לביטוח לאומי כידועה בציבור של בן זוגה.
- ההטבה ניתנת גם לבת זוג מאותו מין, שהיא ובת זוגה רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין או ידועות בציבור במוסד לביטוח לאומי.
- למידע נוסף ראו:
אבטלה וחיפוש עבודה
עובד שעבד כשכיר פרק זמן מינימלי שבמהלכו שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי (תקופת אכשרה), זכאי לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. התביעה לדמי אבטלה כרוכה ברישום העובד בשירות התעסוקה כמחפש עבודה.
תנאים לזכאות לדמי אבטלה
- כאמור, נדרשת תקופת אכשרה לדמי אבטלה.
- גיל העובד צריך להיות בין 20 ל-67. במקרים חריגים ניתן לקבל דמי אבטלה גם בגיל צעיר יותר.
- העובד פוטר או התפטר או נמצא בחופשה ללא תשלום (ככלל, עובד שהתפטר זכאי לדמי אבטלה רק כעבור 3 חודשי התייצבות בלשכת התעסוקה, למעט מקרים מסוימים).
- לפרטים נוספים ראו זכאות לדמי אבטלה.
הרשמה לקבלת דמי אבטלה
לשם הרשמה לקבלת דמי אבטלה על העובד המפוטר להגיע ללשכת התעסוקה.
- עם זאת, קיימת אפשרות להירשם באופן מקוון באינטרנט, ולהתייצב בלשכת התעסוקה בתוך 14 ימים ממועד ההרשמה. במקרה כזה, תקופת תשלום הקצבה תחושב מהיום שבו העובד נרשם באינטרנט, ולא מהיום שבו התייצב בפועל בלשכת התעסוקה.
- ההרשמה היא בלשכת התעסוקה הקרובה למקום המגורים של העובד ולא זו הקרובה למקום העבודה.
- למידע מלא על זכויות והליכים במקרה של אבטלה, ראו אבטלה וזכויות מובטלים.
הסכמי סודיות ומניעת תחרות – האם המעסיק יכול למנוע ממך לעבוד במקום מסוים?
באופן כללי, עובד רשאי לעבוד בכל מקום שיבחר לאחר סיום יחסי העבודה עם המעסיק הקודם. עם זאת, קיימים מצבים ספציפיים שבהם מותר למעסיק להגביל את העובד. מצבים אלה נועדו להגן על זכויותיהם של מעסיקים בתנאים מסוימים.
- המשמעות היא שאם קיים סעיף כזה בהסכם ההעסקה שלכם, זה עשוי להיות שיקול לגבי בחירת מקום עבודה חדש.
- עם זאת חשוב לדעת: לא תמיד להגבלה כזו יש תוקף, ובית הדין עשוי לפסול אותה. אם זה חשוב לכם, רצוי לפנות לייעוץ משפטי.
- למידע נוסף ראו איסור הגבלת עובד לעבוד אצל מעסיק אחר לאחר סיום עבודתו (הסכם אי תחרות).
חיפוש עבודה: סדנאות, השתלמויות והכשרה מקצועית
עובד שפוטר, ובמקרים מסוימים גם עובד שהתפטר, יכול לקבל הכשרות מקצועיות רבות בחינם או בתשלום מופחת. כמו כן, ניתן להשתתף בסדנאות רבות מטעם לשכת התעסוקה ומטעם גופים אחרים.
- שירות התעסוקה מסייע למחפשי עבודה, אם פוטרו ואם לא פוטרו, במגוון נושאים, ובהם:
- סיוע ביצירת החזון התעסוקתי האישי של המשתתף והצבת מטרות לעבודה עצמית שיעזרו לשיפור המיומנויות לחיפוש עבודה.
- בחינת סל כישורים- בירור הכישורים, הנטיות והחוזקות (יכולת עבודה בצוות, בשיווק, במכירות, עבודה עצמית וכו') של המשתתף.
- חיזוק האחריות האישית, היוזמה והבחירה של המשתתף בתהליך חיפוש עבודה.
- חיזוק המיומנויות לתקשורת בינאישית יעילה.
- חיזוק מיומנויות המסייעות לקבלה לעבודה- כתיבת קורות-חיים, ראיון עבודה והצגה עצמית.
- כדי לקבל פרטים נוספים על סדנאות וקורסים אלה, כדאי לפנות ללשכת התעסוקה הקרובה למקום מגוריכם.
- ראו גם הרחבה בפורטל חיפוש עבודה וניהול קריירה.
החזר מס הכנסה בשנה שאחרי הפיטורים
כאשר העובד מפוטר ואינו עובד בחלק משנת המס, הוא עשוי להיות זכאי להחזר חלקי או מלא של מס ההכנסה שנוכה ממשכורתו בתקופה שעבד, שכן מס זה חושב על בסיס ההנחה כי ימשיך לעבוד ולקבל את אותו שכר במשך כל השנה. מכיוון שבפועל השכר השנתי שלו היה קטן מהשכר שהיה צפוי בהתחלה (ושעל בסיסו חושב מס ההכנסה שנוכה משכרו), ייתכן שחלק מהמס שנוכה או כולו היה גבוה מזה שצריך היה לנכות לו.
- למידע נוסף ראו החזר מס הכנסה.
ראו גם